Family Wiki
Advertisement
כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

בחוברת הניסיונית התמונה מעט שונה - היו בה רק חמש תבליטי מנורה חצובות על אבן - אחת נשארה על עטיפה זאת

(למדתי את הקורס בשנת 1985- העורך)

מגלות לקוממיות - 10419 - מרכז/ת ההוראה: ד"ר רבקה ניר - מוגדר בתור:"קורס מרחיב דעת"

שיוך: מדעי הרוח / היסטוריה / היסטוריה של עם ישראל בעת העתיקה

פיתוח הקורס: פרופ' אוריאל רפפורט, ד"ר ג'ק פסטור (כתיבה); ישראל רונן, ענת אראל-גפני, אדי זילצר (עריכה), שלומית שמר (עיצוב)

יועצים: פרופ' ישראל אפעל, פרופ' דבורה דימנט, פרופ' ארתור סג"ל, פרופ' בוסתנאי עודד, פרופ' עמוס קלונר, פרופ' מנחם שטרן, פרופ' ישראל שצמן, ד"ר דב גרא, ד"ר רבקה ניר, ד"ר לאה רוט-גרסון

הקורס נועד להקנות ידיעה והבנה של האירועים המרכזיים בתולדות עם ישראל בתקופה שמשיבת ציון והתחדשות היישוב היהודי בארץ-ישראל ועד לתקופת עצמאותו תחת שלטון החשמונאים. תקופה זו חובקת בתוכה פרשיות מאלפות ואירועים משמעותיים בהיסטוריה של עם ישראל. הקורס עוקב אחר התמורות שחלו ביהדות בעקבות חורבן המקדש וגלות בבל וההתחדשות של החיים היהודיים בארץ-ישראל בתקופה הפרסית. מקום מרכזי מוקדש לדיון במשבר החמור שפקד את החברה היהודית במפגשה עם התרבות ההלניסטית וכינונה של מדינה יהודית ריבונית תחת שלטון בית חשמונאי.

הקורס בוחן את מהלך האירועים ואת הכוחות המרכזיים הפועלים בהם, ומנתח את מניעי האישים והציבור המעורבים בהם. הדיון בהיבטים אלה נעשה באמצעות ניתוח המקורות ההיסטוריים העתיקים וקריאה ביקורתית במחקריהם של היסטוריונים מודרניים. להלן נקודות אחדות מהשיעורים להלן: (בסוגריים של היחידה בקורס המקורי)

  1. שיבת ציון
  2. בימי שלטון פרס
  3. הכיבוש היווני
  4. יהדות ויוונות
  5. "צוק העתים": גזרות אנטיוכוס
  6. מרד יהודה המקבי וביטול הגזרות ("צוק העיתים" - גזירות אנטיוכוס ומרד המקבים
  7. ממרד למדינה
  8. ביסוס מדינת החשמונאים והרחבת גבולותיה (החיים הכלכליים והתרבות החומרית בארץ ישראל בתקופת החשמונאים)
  9. כלכלה ותרבות חומרית בתקופת החשמונאים (הדת וחיי הרוח בארץ ישראל היהודית)
  10. מוסדות, חברה, תרבות וספרות בתקופת החשמונאים (הסיפרות היהודית הארץ ישראלית)
  11. תפוצות ישראל בתקופה ההלניסטית והחשמונאית (מגלות בבל עד מלכות החשמונאים)
  12. יהודה בימי שלומציון(קוממיות יהודה בימי שלומיציון)

ההערכה[]

למדתי את הקורס לפני עשרות שנים מחוברות המהדורה ניסיונית שהופקו בשנת 1978. הקורס זכור לי לטוב בשל איפיונים אחדים:

  • ההפרדה בין התקופה "מגלות בבל עד מלכות החשמונאיים" - תקופה שאופיינה בעצמאות מדינית יחסית לבין אלו שלאחריה: תחת ההשפעה הרומאית, הנכללת בקורס יהודה ורומא] ומירושלים ליבנה (הקורס כבר לא מוצע לציבור)
  • בקורס הוצגו שפע של מקורות, שניתן היה לגשת אליהם ללא מגע עם ספרייה. יתרון מיוחד ללומדים שגרו רחוק ממרכזי לימוד.
  • למרות שהיו חוברות ניסיוניות, הרי הן כללו שפע של תמונות, תרשימים ואיורים.

סוגיות נבחרות מהקורס[]

בקורס כלולים קטעים שמצאתי בהם עניין מיוחד

1. הרקע ההיסטורי להצהרת כורש[]

הגליל של כורש

מאמרו של ח.תדמור בהוצאת החברה לחקר המקרא הפתיח - ההצהרה המתירה ליהודים לבנות את המקדש בירושלים ולשוב מן הגולה אל ארץ יהודה ניתנה "בשנת אחת לכורש מלך פרס", והכוונה היא – שנתו המלאה הראשונה להיותו מלך בבל, היא השנה המתחילה בא' בניסן, 24 במארס 538 לפסה"נ.

א. ביקרמן הוא שעמד בעיקר על כך, שנוסח ההצהרה בעזרא א', ג-ה, אינו פאראפראזה בלשון אחרת מידו של בעל ס' עזרא, אלא, כפי שמעלה העיון בתעודות הארמיות והאכדיות בנות התקופה, הוא נוסח מהימן ואבתנטי של הצהרת-מלך, כפי שהכריזוה כרוזיו בעל-פה. עדים לכך הביטויים: "ויעבר קול בכל מלכותו", או הפנייה: "מי בכם", שיש בהם מן הדיבור הישיר לקהל השומעים. לצידו של נוסח זה שבעל-פה מצויה הנוסחה שבכתב לשימוש לשכת המלך, היא ה"דכרונה" שבעז' ו', שבה נרשם עניין מתן הרשות ליהודים לשוב לארצם בלשון הלשכה הממלכתית שבאחמתא הבירה.

עיקרם של ההצהרה והדכרונה הוא ההיתר שנתן כורש להקים מחדש את בית האלוהים אשר בירושלים, ואילו כל השאר אינו אלא קישוט לו. עלייתם של היהודים מבבל, שיבת ציון, כפופה אפוא בהכרח למתן הרשות להקים את בית-המקדש ואת ירושלים כעיר הקודש.

יתר על כן, משנתפרסמה בשנת 1880 כתובת בבלית של כורש, הכתובה על גליל-טין – הוא "גליל כורש" הנודע2 – התברר שאותו מעשה גדול שעשה כורש לא היה מעשה-חסד יחיד ומיוחד לעם היהודי, אלא תולדה הוא מן היחס הכללי של כורש לעמים השבויים בבבל ולאלוהיהם. הנאמר ב"גליל כורש" מעיד ברורות, שעקרון הרסטברציה, החזרת עטרה ליושנה, שיקום מקדשים והשבת אלים שבויים למקומם, מונח היה ביסוד מדיניותו של כורש לעיר בבל ולאלוהיה – מדיניות שבאה עם נפילת בבל 539 לפסה"נ3).

ראו גם:הצהרת כורש

2. ימי עזרא ונחמיה[]

מטבעות מדינת יהד

במרכזה מאמר, כנראה, מהספר: ימי עזרא ונחמיה מאת ליוור יעקב בהוצאת הסוכנות היהודית לא״י, המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, 1957 - 39 עמודים

ספרי עזרא ונחמיה שונים משאר ספרי המקרא בכך שהם מהווים "אוסף מקוטע של מקורות לפרשיות היסטוריות בודדות" אשר לעיתים הקשר בינהם הוא רופף. לא כדוגמת ספרי נביאים ראשונים המתארים באופן כרונולוגי את תולדות ישראל.

המאמר דן ברקע המדיני של התקופה, בעיקר הקשר עם השומרונים שהיה בארץ, הקשר עם יהדות בבל ממנה עלו שבי ציון. דיון מקיף נערך על לוח הזמנים של האירועים. עליית זרא, השטנה והרס החומה, עלייתו של נחמיה ו ה"אמנה" - היא גולת הכותרת של מפעלי עזרא ונחמיה לפיה נכרתה מחדש הברית עם ראשי יהודה. הפיסקה האחרונה דנה בפירוד מהשומרונים.

אירוע חשוב מתקופה זו הוא "חתימת התורה".

היחס לנוכרים התגבש באותה תקופה עם גירוש הנשים הנוכריות, היחס לאוייבים: סנבלט החורני, טוביה העמוני, גשם הערבי. לסיכום מובא מאמרו של אפרים שטרן : " מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות" מהבטאון קתדרה. פרק אחרון עוסק בפזורה שהחלה להתגבש באותה תקופה בבבל, אסיה הקטנה ובמצרים.

פחוות יהד

מחוברת בקורס

3. מתקופת פרס להלניסטית[]

אחד הפפירוסים של זנון.
התוכן: Petition addressed to the king by a certain Attalos, to complain that Ptolemaios, praktor idiotikon, had done nothing to help him recover the money owed to him by a certain Apollonia and by the man (her legal guardian?) who had undertaken to produce her in court
המקור

השוני היה בין תרבות המזרח - כמו מצרים ופרס לבין האופי האוניברסלי - היווני. במקביל התיישבו בארץ ישראל מהגרים שהשתלטו על הממשל, המנהל והצבא. כך נוצר מפגש עם היהדות, שהטבעי בו רישום עמוק.

השלב הפותח היה כיבוש ארץ ישראל על-ידי אלכסנדר מוקדון בשנת 333 לפה"ס. יש חילוקי דעות אם הגיע לירושלים - לפי המסורת היהודית הוא נפגש עם הכהן הגדול שמעון הצדיק - אירוע אשר תרם למוניטין היהודי דיון כאן . לאור זאת נבלמה ההתפשטות השומרונים בארץ ישראל. הפרק כולל מידע מקיף על השומרונים.

עם מותו של אלכסנדר בגדול, ארץ ישראל הייתה במשך 30 שנה ארץ מעבר לצבאות שונים שלחמו זה בזה. הייתה לזה השפעה קשה. עצמאות מדינית נשמרה במידה מסוימת, שכן נשמרו מטבעות מתקופה זאת עם כתובת "יהדה".

הפפירוסים של זנון סיפקו מידע על הפעילות הכלכלית במצרים ובארץ ישראל בין השנים 258-259 לפנה"ס. המסמכים מכילים גם רשימה של סחורות שיוצאו מארץ ישראל הכוללים תבואה, שמן, אספלט מאזור ים המלח, אפרסמון עבדים ושפחות. הובא גם מידע על בית טוביה, אישיות חשובה בעבר הירדן המוזכרת בפפירוסים.

לאחר מאה שנות הכיבוש התלמי (המצרי) החל השלטו הסווקי (הסורי), אשר בתחילתו, לא בשר רעות לעם היהודי. בחוברת מוצג "כתב הזכויות שנתן אנטיוכוס השלישי ליהודים, המאשרת את האוטונומיה היהודית.

בנספח נדונה כתובת חפצי-בה - היא כתובת רשמית בשפה היוונית העתיקה, המתוארכת לסביבות 195 לפנה"ס, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל. שמה ניתן לה על שם מקום הימצאה – בקרבת קיבוץ חפציבה. הכתובת מכילה שש איגרות שנשלחו מטעם המלך אנטיוכוס השלישי אל הנציב המקומי, תלמי בן תֵרֵסיאס, ושתי איגרות הנזכרות נוספות שנשלחו מטעמו של הנציב תלמי אל המלך. האגרות עוסקות במינהל המקומי ובמצב הכפרים והאיכרים בראשית התקופה הסלווקית. (מהויקיפדיה העברית)

4. היהדות והיוונות[]

הפרק עוסק באחד הנושאים החשובים להשכלה כללית: כיצד חדרה התרבות העולמית (האירופאית) - בדמותה המקורית: תרבות יוון - לעם היהודי. לפי המובא בקורס:"לצד המתח שהיה קיים בין היהדות ליוונות...היהדות נטלה לא מעט מבת-תחרותה היוונית... והוסיפה תנופה ליצירתה העצמית" (מה שלא מנע את הקונפליקט שיתואר בפרק הבא: מלחמות החשמונאים).

הפרק מתאר את מהות התרבות ההלניסטית - תיאור מקיף התרבות_ההלניסטית קישור לויקיפדיה , על מצבה של היהדות תוך הדגשת מונותיאיזם קישור לויקיפדיה והמציאות במ העם היהודי היה מובדל "בבירור מכל העם הפטגני" הסובב אותו.

בתקופה זו הסתיים "חתימת המקרא" או מה שכונה "הקאנוניזציה של התנ"ך" ולדוגמא הקורס הביא את ספר_בן_סירא קישור לויקיפדיה שלא נכלל בו, המעיד אולי על הקונפליקט בין הערצת החכמה לבין תפיסת העולם היהודית.

נושא מעניין בספר הוא הצגת תדמית היהודית בראשית התקופה ההלינסטית. הוא מצטט את תרגומו של יהושע גוטמן לדברי היקאטיוס איש אבדירה [1] - תיאור שהוא "אוהד וחיובי" שחי דור אחד לפני מלחמות החשמונאים.

לאור השרידים הארכיאולוגיים שנמצאו בארץ ישראל, ניתן לסקור את מהות התרבות היוונית בארץ ישראל הלא-יהודית. בהתקופה_ההלניסטית_בארץ_ישראל קישור לויקיפדיה , לפי המפות המובאות בחוברת החדירה הייתה גדולה וייתכן שזה הביא למה שקרה בעתיד. פירוט מלא של ההתיישבו הובא בספרו אביגדור צריקובר : "היהודים והיוונים בתקופה ההלניסטית, תל אביב: דביר, תשכ"ג."

סוף הפרק הוא המבוא להמשך, בה תוארת מבנה הפוליס קישור לויקיפדיה ותהליך התעצמות המתייונים ביהודה.

5. מלחמות המקבים[]

ניצחונו של יהודה המכבי, באיור מאת גוסטב דורה

בפרק זה הגענו על פסגת הקורס: טיבם של המקורות - ספר המקבים, גזירות אנטיכוס, העיתות בים הצבאות והסיום הקשר של רומא.

היחידה עוסקת במרד המכבים וכוללת תיאור מעניין של הכושר המלחמתי של החייל היהודי, אשר החל מתקופה זו החל להיות גם שכיר חרב בצבאות אחרים.

לסיכום הפרק, מציינים כותביו, כי נצחון המקבים גרם לכך שהמונותאיזם יצא וידו על העליונה ותרם בכך למהות העולם המערבי - נוצרי. (אולי לא לשווא ספרי המקבים נשמרו דווקא על-ידי הנוצרים וה"חסידים" המוזכרים בהם נחשבו למבשרי הנצרות.

תוצאה חשובה הייתה הקמת מדינת יהודה,"כך פותח הרמב"ם את הלכות חנוכה (ג, א):

"בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני(הדגשת הערוך)."

קרבות מרד החשמונאים
שנה לפנה"ס 166 166 165 164 162 162 161 161
אתר הקרב מעלה לבונה בית חורון אמאוס בית צור בית זכריה כפר שלמא חדשה אלעשה

6. ממרד למדינה[]

במרכז היחידה תיאור השלטון של מלכי החשמונאים:

סביבם הוקמה מדינה יהודית עצמאית.

הפרק מסיים בציטוט המפורסם מפי שמעון לדרישותיו של אנטיוכוס השביעי:

הארץ אשר שבנו לרשתה אחוזת אבותינו היא, ואין לאיש זר חלק ונחלה בתוכה. כי אויבינו שדדו נחלתנו ויאחזו בה באון ובעוול, ועתה כי הצליח ה' את דרכנו לקחנו את נחלת אבותינו וישבנו בה.
– ספר חשמונאים א, פרק ט"ו, פסוקים לד-לה [1]

ומשסירב לשליח, "וילך בחרי אף וישב אל המלך ויספר לו את דברי שמעון ואת יקר תפארת גדולתו ואת כל אשר ראו עיניו ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו"[2].

לאחר מכן, שלח סידטס את צבאו כנגד שמעון. שמעון העמיד מולו צבא גדול בפיקוד בניו יוחנן ויהודה, ואלו הביסו את צבא סידטס. אירוע זה הביא לשלווה ושלום בשארית כהונתו של שמעון (מהויקיפדיה העברית)

במשך שנות הגלות, הייתה זו זכותנו ההיסטורית על ארץ-ישראל.

7. ביסוס מדינת החשמונאים[]

ביסוס מדינת החשמונאים בא יחד עם הרחבת גבולותיה, לממדי מרבית ארץ ישראל ההיסטורית, באמצעות המלכים:

היחידי מבין החשמונאים שהוזכר במשנה ואף יוחסו לו תקנות היה יוחנן כהן גדול:

Cquote2.svg יוחנן כהן גדול (שמש בכהונה גדולה אחר שמעון הצדיק) העביר הודיות המעשר. אף הוא בטל את המעוררים, ואת הנוקפים. ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים כג, ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי ( שהוא אמר לבני דורו כשם שתרומה גדולה עון מיתה כך תרומת מעשר וטבל עון מיתה. ותקן שיוציאו מן הדמאי תרומת מעשר ומעשר שני בלבד, ולא יוציאו ממנו מעשר ראשון ולא מעשר עני, שיכולים לומר ללוי או לעני הביא ראיה שהוא טבל וטול. ומתקנה זו ואילך הלוקח פירות מן השוק לא היה שואל אם הם מתוקנים אם לאו, אלא מיד מפריש מהן תרומת מעשר ומעשר שני ואוכל את השאר, שכל הלוקח פירות מעם הארץ הם בחזקת דמאי:) פירוש רבי עובדיה מסרטנורא - סדר זרעים, מעשר שני, ה',ט"ז Cquote1.svg

מסקנת פרופ' שאול ליברמן היא שמטרת ההלכות היה "להסיר מבית המקדש כל שמץ לעבודה זרה". בימיו היה מצור על ירושלים, אשר בסופו של דבר יוחנן הורקנוס נאלץ להכיר בשלטון העליון של אנטיוכוס השביעי, תוך שמירת ההנהגה. לאחר מות השליט הסורי יצא למסע כיבושים. בין השאר הוא גייר את העם האדומי, כבש את שכם והרס את מקדש השומרונים והשלים את כיבוש הארץ - ראו מפה מטה.

הפרק עוסק בתופעה חדשה: הקרע בינו, שהתחבר עם כת הצדוקים) לבין כת הפרושים - תופעה שהטילה את חותמה בשנים הבאות.

בנו, יהודה אריסטובולוס מלך שנה אחת והישגו הגדול של אריסטובולוס, שבוצע על ידי אחיו, היה כיבוש שטחי הגליל ובעיקר כיבושם וגיורם של היטורים, שבט ערבי צפוני. בתקופת שלטונו הקצרה, שארכה שנה בלבד, הספיק יהודה אריסטובולוס לכבוש את עמק יזרעאל ולגייר את תושבי הגליל העליון (לפי הויקיפדיה העברית).

ינאי המלך, שבא אחריו, עוקק התנגדות בעם ישראל: הכריז על עצמו כמלך, לפי התלמוד הוא הוציא להורג את כל תלמידי החכמים והמשיך במדיניות הכיבושים. האמור במסכת סוכה, כנראה מתיחס אליו:

Cquote2.svg "תנו רבנן, מעשה בצדוקי אחד(! ) שנסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן ואותו היום נפגמה קרן המזבח והביאו בול של מלח וסתמוהו וכו'" (סוכה, מח' ב'). Cquote1.svg

סא"ל הרב מרדכי פירון עסק בנושא:על ניסוך המים ועןד

הנספח עוסק בתחילותיה של ממלכת הנבטים.

הערות שוליים[]

  1. יהודים ויהדות בעיני העולם ההלניסטי. ירושלים: מרכז שזר להעמקת התודעה ההיסטורית היהודית, תשלד ‬
  2. מקבים א, פרק ט"ו, פסוק ל"ח, על פי תרגום יצחק זעקיל פרענקיל
Advertisement