Family Wiki

This wiki's URL has been migrated to the primary fandom.com domain.Read more here

READ MORE

Family Wiki
Advertisement

מתוך "ישראל היום" - 19 ינואר 2016

מאתר YNET

נתן מאיר, האלמן של דפנה ז"ל: "אתי מלבנון כלה. נפגשנו כחיילים על גבול לבנון. רגע לקח לנו להתאהב ורגע לקח, הלך. כפי שאז אמרתי - ברוך בואך. עכשיו אני אומר 'ברוכה את בצאתך'. אנחנו מצדיקים עלינו את הדין ורק מודים על כל דקה שניתנה לנו. שישה אוצרות השארת לי, לשמור עליהם בשבילך: רננה, עקיבא, נועה, זהבה, יאיר ויניב. יחידים במינם, טבועים בחותמך.

"אבא יקר, אינני מערער אחריך. נתת, לקחת, יהי שמך מבורך. אך את זה תעשה, כי היתומים שלי הם גם היתומים שלך - תן לנו כוח, היה נוכח בביתנו, תן לנו לחוש את החיבוק החם שלך, את האהבה שלך. ולכם ציבור יקר, אני אומר ומבקש - דפנה שלי היא אחת ממיליון, אחת ממיליון שגרים בבית לא בית ומצליחים לגדול ולהשתקם. לכן דפנה החליטה להחזיר חסד לעולם והשיבה, היא השיבה. ולדפנה היה גם כתר גדול - כתר האמת.

"דפנה היתה ישרה מאוד, מדויקת מאוד, חדה כתער ולא הכול אהבו את זה, אבל כולם ידעו להעריך. והאמת הזו ניתחה ארצה. נשבר הכלי, האור התפזר. אני מבקש מכל מי שבא לכאן לכבד את זכרה של דפנה שייקח על עצמו להרים חלק מהאור שנשפך, כדי שהאמת מארץ תצמח.

"קחו לכם טיפה אמת שזה יהיה גל העד הראוי לדפנהל'ה שלנו, לאמא יקרה שלנו. דפנהל'ה שלי, תודה על כל רגע איתך וסליחה על כל הפעמים שבהם פגעתי בך. אהבתנו חזקה מכדי להיות דבר חולף. היי שלום, נוחי בשלום ותעלי לגורלך לקץ הימים עם כל בית ישראל במהרה בימינו, אמן.

תחת כנפי דפנה - ראיון עם יפעת ארליך[]

תקראו את הכתבה. תחת כנפי דפנה - ראיון עם יפעת ארליך הנה קטע: ""דפנה לימדה אותי לשאול – מה יקרה אם אמות מחר בבוקר? לחיות בהווה. לא בעבר ולא בעתיד. כרגע, אני מרגישה שיש שכינה על הראש שלי. הספר מכה גלים, מטלטל אנשים, מעורר אותם לחשיבה והתבוננות פנימית, וגם מצליח להגיע לאוכלוסייה מאוד רחבה ומגוונת. אין בלבי אפילו צל של ספק שכל זה קורה בזכות דפנה הזאת, המשוגעת והמשגעת, שמסעירה את העולמות שם בשמיים, ועל הדרך לא שוכחת להטריף ולהרעיד פה גם את האר

תפילה לחלוקת תרופות לחולים[]

12548977 1046734868681514 4083826476422127079 n.jpg

דפנה מאיר הי״ד, אחות בבית החולים, חיברה תפילה מיוחדת לחלוקת תרופות לחולים. התפילה חושפת את נשמתה הטהורה:

״יהי רצון מלפניך, בורא העולם המנהלו בחסד וברחמים
שתזכה אותי לחלק תרופות לעמך ישראל הזקוקים לישועה
וגם לבני עמים אחרים הנמצאים תחת הטיפול המסור של שליחיך הנאמנים
העושים עבודת קודש בימים ובלילות, בשבתות ובחגים, ללא לאות
זכני נא להבין, לדעת ולזכור תמיד, כי התרופות הן מתנה ממך, ופועלות בשליחותך
זכני נא לחזות ולשמוח בהשפעתן המיטיבה של התרופות אותן אחלק לחולים ברחמים
זכני נא לתת את התרופות מתוך ריכוז, ומתוך הבנת מנגנון פעולת התרופה על המחלה
זכני נא להבחין בזמן בכל טעות, שלי או של חבריי, בשרשרת מתן התרופה, ולפעול במהירות לתיקונה
בטרם תגיע התרופה לגופו של החולה
זכני נא לפעול תמיד מתוך ענווה, ללמוד וללמד אחרים על ההצלחות והכשלונות בחלוקת התרופות
זכני נא לתת תרופות לחולים מתוך בריאותי האיתנה
ולהודות על כך שאיני נוטלת תרופות אלו בעצמי
זכני נא ללמוד להזדהות, מתוך בריאות, עם סבלו של החולה
ולעזור לו ככל יכולתי בכלים שאתה נותן לי יום יום ושעה שעה.
אמן״


מבטו של בעלה של דפנה מאיר חובה קריאה[]

מבטו של בעלה של דפנה מאיר חובה קריאה חזרתי לבית שלי, הוא היה מוקף בניידות משטרה ואמבולנסים, ״אלוקים, תעשה שהכל יהיה בסדר עם המשפחה שלי״ מילמלתי שוב ושוב תפילה שקטה, אבל ככל שהתקרבתי יותר - הבנתי שקרה האסון שממנו חששתי. כשנכנסתי לבית, ראיתי את אישתי מדממת כשהצוות הרפואי נמצא סביבה אך לא מטפל בה, ׳יכולה להיות לכך רק סיבה אחת - היא כבר מתה׳. הבנתי לפני שהתעלפתי.

יצאתי מהעבודה ונסעתי לכיוון הבית שלי, הפעלתי את הרדיו, ונהנתי מהמוזיקה האיכותית, תוך כדי נהיגה זהירה ומהירה. לפתע השירים הפסיקו, והשדרן דיווח ידיעה קצרה, ״פיגוע התרחש כעת ביישוב עותניאל, כרגע לא ידוע לנו על נפגעים, נחזור עם עוד פרטים בהמשך״, הידיעה הזו גרמה ללב שלי לדפוק במהירות. ׳למה?׳ כי אני גר בעותניאל, ואישתי והילדים שלי בבית. התקשרתי לאישתי - אבל היא לא ענתה. שלחתי לה הודעה, ״היי מאמי, שמעתי עכשיו ברדיו על הפיגוע שהתרחש ביישוב ואני דואג, בבקשה תעני לי״, אבל שוב היא סיננה. הייתי במרחק של דקות ספורות מהיישוב, הגברתי את המהירות. כן, בדרך כלל אני נהג זהיר, אבל הפעם, הרשתי לעצמי לחרוג מכללי הבטיחות הנוקשים שהחוק דורש. דאגתי. הגעתי כעבור שתיים וחצי דקות, נכנסתי לעותניאל, ראיתי אמבולנסים ומשטרות, ״אלוקים בבקשה תעשה שרק המחבל נהרג״ התפללתי בתחנונים, המשכתי לנסוע, למה הניידות עוצרות ליד הבית שלי? מה ההתקהלות שם? שם תפסו את המחבל? ו׳אולי...אולי קרה משהו לאחד מבני המשפחה שלי?׳ פתאום רצה לי בראש מחשבה מפחידה. ״אלוקים, בבקשה תעשה שרק המחבל נהרג, ואף-אחד אחר לא נפגע, בבקשה ממך!״ התפללתי בלחש, ואז ירדתי מהאוטו. ההתקהלות ליד הבית שלי הייתה צפופה, נאלצתי לדחוף אנשים, אנשים שברגע שהם ראו אותי הם זזו ביראת כבוד. ׳זה רק בגלל שזו הכניסה לבית שלי, או שיש סיבה נוספת לכך?׳ חשבתי לעצמי, ומהר מאוד קיבלתי תשובה. הצלחתי להשתחל בין כל השוטרים ותושבי היישוב, ופתאום שמתי לב שלא מדובר בכניסה של הבית שלי, או בחצר שלו...מדובר על הבית שלי בעצמו! ׳המחבל היה בתוך הבית שלי? למה אף-אחד לא מדבר איתי? קרה משהו לאחד מבני המשפחה שלי?׳ חשבתי במהירות תוך כדי ריצה(הליכה בין עשרות אנשים תוך כדי דחיפות כמעט אלימות), נכנסתי לבית שלי, ואז ראיתי את המחזה המזעזע ביותר שאדם יכול לראות. ראיתי את אישתי האהובה מתבוססת בדמה, כשסכין המרצח נעוצה בתוכה. הצוות הרפואי נמצא בסביבתה, אך לא מטפל בה, ׳יכולה להיות לכך רק סיבה אחת - היא כבר מתה׳. הבנתי לפני שהתעלפתי.

התעוררתי רטוב כולי, מעלי היה רופא, הוא היה עם חצי בקבוק מים ביד, ועיסה לי קלות את הרקות. ״אני בסדר״, אמרתי לו בחולשה, הוא הינהן והירפה ממני. בכיתי. כן אני גבר, אני בדרך כלל לא בוכה, אבל הפעם בכיתי כמו תינוק. בן עוולה לקח לי את הדבר הכי יקר לי בעולם - את אישתי. איך אני אוכל להמשיך לחיות בלעדיה? בכיתי על הגופה החמה שלה. ״אבא!״ הבת שלי בת ה-17 חיבקה אותי מאחורה תוך כדי בכי. א נלחמה למרות שהיא הייתה פצועה, היא הצילה את החיים שלנו, הילדים שלה - במותה. אמא הייתה גיבורה אבא!״ סיפרה לי הבת שלי בדמעות תוך כדי יבבות בכי בלתי נשלטות. ״אבא, אמא נלחמה במחבל, אמא לא ויתרה למרות שהיא יותר חלשה פיזית כי היא אישה, היא נלחמה כמו לביאה שמגנה על הגורים שלה, הי הדמעות טיפטפו מהעיניים שלי כמו גשם, ״אלוקים, למה אתה תמיד לוקח אליך את הטובים ביותר?״ צעקתי לכיוון השמיים. ״אולי בגלל שהם לא אנשים, הם מלאכים, ומקומם של המלאכים הוא בשמיים?״ ענתה לי הבת שלי בשאלה. אולי.

״איפה נמצאת הגופה של המחבל? אני רוצה לראות את החיית אדם הזו!״ אמרתי לאחד השוטרים. ״הוא אממ...הוא ברח.״ הוא ענה לי אחרי גימגום מתמשך. ״מה זאת אומרת ברח? הוא חיי?!? ועוד חופשי??״ צעקתי עליו למרות שאני יודע שזו לא אשמתו. השוטר מילמל משהו על כך שזה לא תלוי בו, והמחבל כנראה עדיין בסביבה, והם ימצאו אותו בקרוב. ״כן בטח...בדיוק כמו המחבל מדיזנגוף, לקח לכם שבוע למצוא אותו!״ עניתי לו בהתרסה, הוא לא ענה לי - הוא שתק.

עליתי לקומה השניה, פתחתי את הכספת בחדר שינה, והוצאתי משם את שני האקדחים שלי. ״אבא, מה אתה עושה?״ זו הייתה ביתי בת ה-17. ״אני הולך לעשות פיגוע אצל הערבים, אני הולך לעשות פיגוע כדי שהם יבינו שלא שווה להם לעשות פיגוע אצל יהודים. אני הולך לעשות להם פיגוע כדי שהם ירגישו הם מה שאני מרגיש, שירגישו הם מה זה לאבד אדם קרוב, אני הולך להפוך לברוך גולדשטיין 2!״ אמרתי לה כשמקולי מדברת הנקמה. ״לא אבא, אל תעשה את זה!״ היא בכתה. ״למה שאני לא אעשה את זה? תני לי סיבה אחת טובה, ואני אוותר.״ אמרתי לה. ״יש לי בשבילך יותר מסיבה אחת, יש לי בשבילך 6 סיבות למה אתה לא צריך לעשות את זה, ואני אחת מהן. אבא, אנחנו הילדים שלך, היום הפכנו ליתומים מאמא, אנחנו לא יכולים להיות גם יתומים מאבא. אבא, בבקשה ממך, אל תעשה את זה!״ היא בכתה. ״את צודקת. ״ אמרתי בלחש, והכנסתי את האקדחים בחזרה לכספת. ״אמא שלך מסתכלת עלייך מלמעלה, והיא גאה בך.״ אמרתי לה, חיבקתי אותה, שנינו בכינו, והדמעות שלנו התערבבו לקוקטייל של דמעות כאב. ״אלוקים, עד מתי בניך ימשיכו לסבול?״

הסיבה לכך שיש כל-כך הרבה פיגועים, היא שהמחבלים לא נענשים בצורה חמורה מספיק בשביל להרתיע אותם מלבצע פיגועים. אם הם נתפסים בחיים - יש להם כלא של 5 כוכבים, ארוחות שחיתות, תואר אוניברסיטאי, משכורות גדולות מהרשות הערבית, וכבוד אינסופי בזמן השיחרור. אם הם מתים - (הם מאמינים בחארטה הזו ש)הם מקבלים 72 בתולות בשמיים. בשני המקרים - אין להם מה להפסיד, אבל יש להם הרבה מה להרוויח. כדי למנוע פיגועים, אנחנו צריכים לגרום לכך שלמחבלים לא יהיה שווה לבצע פיגועים. איך נעשה את זה? 1. אז קודם כל, כלא ללא שום הטבות, אלא להיפך, ייסורים. למחבל מגיע שייעשו גהינום עוד בעולם הזה, זה ירתיע את הערבים להפוך למחבלים ברגע שהם ייראו כמה מחבלים סובלים. 2. לאסור על כל בני-משפחות המחבלים להיכנס לארץ - המשפחה המורחבת. זה יגרום לכך שאם מחבל יירצה לבצע פיגוע, המשפחה שלו תמנע זאת ממנו, אולי אפילו ע״י כך שהם יירצחו אותו. וכך נרוויח רווח כפול.

אם זה ימנע פיגועים, אז למה לא עשו את זה? כי האנשים שיושבים בממשלה מקבלים המון התנגדויות מהעם למהלכים כאלה. לא קשה לנחש ממי - מאותם שמאלנים ׳יפי נפש׳ שדואגים לזכויות האדם של המחבלים - חיות האדם. אז מה צריך לעשות? צריך לעשות רעש ציבורי, לא לוותר, לעשות הפגנות כדי לגרום לסנקציות על המחבלים.

אתמול חזרתי הביתה, וראיתי את אישתי מוטלת ללא רוח חיים. אתמול זה קרה לי, אבל מחר, מחר זה יכול לקרות גם לך... מחר את/ה יכול לחזור הביתה, ופתאום לגלות שהאדם הכי קרוב אליך נרצח ע״י מחבל (חס וחלילה). גם אני חשבתי פעם שזה תרחיש דמיוני, אבל אם התרחיש הדמיוני הזה קרה לי, הוא עלול לקרות גם לך! אלא אם כן...נעשה שינוי. אז מה אתם אומרים, תשבו בשקט, עם קצת כאב בלב, ואולי אפילו תמחו איזו דמעה סוררת...ומחר זה ייקרה למישהו אחר, אולי לכם? או שנעשה כולנו שינוי בגישת הממשלה, ונגרום לכך שלמחבלים לא יהיה שווה לבצע פיגועים? אני בעד ביצוע סנקציות על המחבלים.

  1. ‏גם_אני__בעד_מוות_בייסורים_למחב

כתבה מערוץ 2: ביקור בבית האבלים[]

עמוד ראשון מהכתבה

אחת ממיליון. דפנה מאיר הי"ד[]

מאת: משה חסדאי
עטרה, אמה המאמצת של דפנה מאיר הי"ד, פרשה בהלווייה חלק מסיפור חייה הלא פשוט של דפנה, אשר הוריה הביולוגיים לא יכלו לגדלה, והצליחה לבנות את עצמה, להקים בית ולהפוך לאשת חסד ונתינה. "הגעת אלינו בגיל 13, היית במוסד שבו לכל אחד הייתה משפחה שאליה הלך, אבל לך לא היו דודים, דודות, סבא או סבתא, גם לא הורים שיכלו לקבל אותך. החלטתי שננסה את השידוך בינינו", סיפרה עטרה.

לדבריה, המפגש הראשון דווקא לא נפתח בחיבוק, לאחר שדפנה סירבה לתת לה לחבק אותה, "כנראה לא ידעת מה זו אהבה ומהי משפחה, שאפשר להתחבק ולהתנשק. עם הזמן התרגלנו ואת הפכת לבת והיינו כל כך שמחים איתך".

בהמשך סיפרה עטרה על נעוריה של דפנה, על החלטתה להתגייס לצה"ל ועל הדרך הפתאומית בה הודיעה להם, הוריה המאמצים על החלטתה להתחתן עם נתן בתוך מספר שבועות.

עטרה סיפרה עוד, כי לאחרונה סיפרה לה דפנה שאת ההחלטה לאמץ ולהכניס לביתה ילדים קיבלה עוד אז, כאשר החליטה להתחתן עם נתן.

"דפנה סיפרה לי שכשנתן ביקש את ידה אמרה לו: 'יש לי תנאי אחד. לא משנה כמה ילדים יהיו לנו, גם אנחנו נאמץ ילדים חוץ מהילדים שלנו'. וככה באמת היה. הם קיבלו את יניב ויאיר כשהיו בגיל שלוש ושנה וחצי וזה היה לא בדיוק פשוט למצוא משפחה אומנת שמוכנה לקבל שני אחים ביחד. הם ברוחב לב השקיעו בילדים ומשקיעים בילדים האלה ומדפנה הקטנה והאבודה יצא בן אדם, יצאה אישה שידעה לתרום וידעה לתת".

גם הבעל נתן התייחס בהספדו לרקע המיוחד ממנו הגיעה דפנה. "דפנה שלי, היא אחת ממיליון, אחת ממיליון שגדלים בבית-לא-בית ומצליחים לגדול ולהשתקם. דפנה החליטה להחזיר חסד לעולם, והשיבה"

הספדו של השר נפתלי בנט[]

השר בנט דפנה.png

מתוך ההספד שנשאתי לזכרה של דפנה.
״לפני שמונים ושבע שנה, עוד לפני שקמה מדינת ישראל, הרבה לפני שהיה ה"כיבוש" המדומה, התחוללו מאורעות תרפ"ט בחברון. אז, הורים בחברון נרצחו לעיני ילדיהם. אתמול, דרומית לחברון, אֵם נרצחה לעיני יֵלָדֵיהָ.
האויב שלנו לא צריך סיבות לרצוח יהודים.
בצפון תל אביב ובדְרום הר חברון, בירושלים וברעננה, בִבְאֵר שבע וּבְחדרה, הם לא רוצים אותנו. הם עִקבִיים וּבְרוּרים.

אנו עומדים היום בֵּפֵתַח שנת החמישים לשחרור חֶבְלי ארצנו התנכית.

מחבל ארץ שומם הפכנו את חבלי הארץ הקסומים של חברון, יהודה, השומרון, בנימין, ירושלים והגולן לחבלי ארץ מלאים ושוקקים בחצי מליון יהודים ששבו לארצם.

היום אנחנו אומרים בקול בוטח: אנחנו נהיה שבע מאות אלף, ואז נגיע לתשע מאות אלף, ונחגוג את המליון, ואז נגיע לשני מליון יהודים בַשומרון, בֶחברון, בגוש עציון, בירושלים בבקעה וביהודה.

נמשיך. וננצח בחיים.״

הדברים המלאים:
בפרשת השבוע האחרונה של חייך, דפנה, קראנו על מכת החושך שהיכתה במצרים. התורה כותבת שם: "וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם"
ומסבירים המפרשים: לא רק שהיה להם אור במושבותם. לכל מקום שהלכו – היו לוקחים את האור שלהם איתם והיו מאירים על סביבתם.

בתוך החושך הגדול, דפנה, הארת את סביבתך. לקחת איתך את האור שלך לכל מקום. הייתם משפחה של שש נפשות, אך היה בכם מקום לעוד נתינה ופתחתם את ביתכם לעוד שני ילדים.

היית אישה שמחה, מאושרת, אופטימית, אחראית ואוהבת. היית נשמה מיוחדת. הבאת חיים לכל מקום.
שילבת בין רפואה קונבנציונלית בעבודתך כאחות בבית החולים סורוקה.
לבין עבודה כמטפלת ברפואה טבעית, והתמחית בפריון. הבאת חיים לכל חי.
אומרים שמעט מהאור דוחה הרבה מן החושך – ואת הבאת כל כך הרבה אור.
ובנוסף - היית מדריכת כלות. כי בכל מקום שבו אפשר להביא אור ולהתחיל חיים חדשים, שם אמרת: הנני.
ודווקא ממך נִטלו החיים.
--
גם ברגעייך האחרונים, דפנה, ברגעי החושך והאימה, ממך יצא אור ואהבה.
את החיים האחרונים עליי אדמות – נתת דפנה - לילדייך - כשנאבקת עם המחבל עד שהוא ברח מגוזלייך, ואת, צנחת אל מותך.
--
מול האור הגדול שלך דפנה, אנחנו עומדים מול טרור ערבי שכולו חושך.
מול הֲגַנַת הַאֵם על יְלָדֵיהָ בגופה, אנו עומדים מול עם, אשר שולח את ילדיו להגן על טרוריסטים.
מול קידוש החיים בכל מחיר, אנו עומדים מול מפלצות אדם אשר מקדשים את המוות.
מול עמנו הסולד מכל אלימות, קטנה כֶגדולה, אנו עומדים מול עַם אשר מנהיגיו מברכים על כל אלימות, קטנה- ועוד יותר – על גדולה.

איזה עוד עם בעולם מחלק סוכריות בַרחובות על רצח נשים וילדים, קורא על שמם כיכרות והופך אותם לגיבורי העל שלו.
אם לא היינו עצובים כל כך, היינו מרחמים עליכם, אויבים שונאי אדם שכמותכם.
--
לכם, אנשי הטרור וההרג, רק נאמר:
עוצמת הזעזוע שלנו היום כעוצמת השמחה השטנית שלכם, אך האהבה שלנו גדולה משנאתכם.
עם שגיבוריו הם רוצחי אימהות לעיני ילדיהן, לא יוכל לבוא בִקְהַל הֶעַמים, לעולם. לעם כזה לא תהיה מדינה לעולם. פשוט כי אין מדינה לַשִנאה.
צריך להסתכל בֶעיניים פְּקוּחות אל ההיסטוריה:
לפני שמונים ושבע שנה, עוד לפני שקמה מדינת ישראל, הרבה לפני שהיה ה"כיבוש" המדומה, התחוללו מאורעות תרפ"ט בחברון. אז, הורים בחברון נרצחו לעיני ילדיהם. אתמול, דרומית לחברון, אֵם נרצחה לעיני יֵלָדֵיהָ.
האויב שלנו לא צריך סיבות לרצוח יהודים.
בצפון תל אביב ובדְרום הר חברון, בירושלים וברעננה, בִבְאֵר שבע וּבְחדרה, הם לא רוצים אותנו. הם עִקבִיים וּבְרוּרים.

אנו עומדים היום בֵּפֵתַח שנת החמישים לשחרור חֶבְלי ארצנו התנכית.

מחבל ארץ שומם הפכנו את חבלי הארץ הקסומים של חברון, יהודה, השומרון, בנימין, ירושלים והגולן לחבלי ארץ מלאים ושוקקים בחצי מליון יהודים ששבו לארצם.

היום אנחנו אומרים בקול בוטח: אנחנו נהיה שבע מאות אלף, ואז נגיע לתשע מאות אלף, ונחגוג את המליון, ואז נגיע לשני מליון יהודים בַשומרון, בֶחברון, בגוש עציון, בירושלים בבקעה וביהודה.

נמשיך. וננצח בחיים.
--
נתן, והילדים רננה, אהבה, עקיבא, נעה, יניב ויאיר. אין מילים לנחם, כָלו מַעַיינות הַדמעות.

אם כל אחד מאיתנו, יקח מכאן מקצת מאהבתה של דפנה, ירעיף אותה על האחר – בבית, בעבודה, בין דתיים לחילונים, בין איש לאשתו, בין כל חלקי העם שלנו –
נמשיך, וננצח בחיים.
--
לפני כמה שבועות כתבה דפנה ב"מידעון" של היישוב, דברים מהלב. הנה כמה משפטים, וכך היא כתבה:
"אשלח לאנשי אמבולנס-עתניאל חיבוק כתוב במילים, הערצה והערכה על עבודתכם המסורה, וברכה שתזכו ללוות רק יולדות יהודיות לבתי יולדות. ואפילו לא תצטרכו לטרוח ליילד באמבולנס...
אני רואָה אותם ברחוב, מסתכלת להם בַּלָבָן של העין, ומתחשק לי לחבק אותם חיבוק ענקי. אבל זה לא כל כך מקובל כאן, בכפר."

זוהי צוואת החיים שלך דפנה, ואנחנו מבטיחים לך היום שנקיים אותה.
יהי זכרך ברוך.

מביקור התנחומים
בביקור היום אצל משפחתה של דפנה מאיר ז״ל בעתניאל, הכרתי משפחה מיוחדת:

נתן פגש את דפנה ז״ל בזמן שמירה במוצב על גבול לבנון. שניהם היו חיילים והיא באה להעביר לו את השמירה. התאהבו, והחליטו כמעט מיד להתחתן.

דפנה טרחה ללמוד רוסית וערבית עם ספרים ודיסקים באוטו כדי שתוכל לעזור לחולים ערבים ודוברי רוסית.

אחד החולים שלה שהיה מעורפל הכרה משך חודשים סיפר שדפנה שרה לו שירים במשך כל אשפוזו ורק בזכות שיריה הוא נלחם וחזר לחיים.

דפנה היתה נמוכה מאד. נתן מספר שהיא היתה פשוט ״מרוכזת״ יותר, בכל תכונותיה.

דפנה הפכה עצמה למומחית בתחום מסוים בפוריות. מרחבי המדינה היו מתקשרים אליה להתייעץ, והיא השקיעה שעות ארוכות בעזרה--ללא שכר--לכל פונה. מאיפה היה לה הזמן?!

רננה, הבת הבכורה המקסימה, היא גיבורה של ממש. כמו אימה. במעשיה שלשום היא הצילה את אחיה. היא דאגה להרחיק את אחיה, ואז צעקה ודחפה את המחבל, והוא ברח. היא הזעיקה את האמבולנס, אך זה כבר לא עזר.

נתן אמר: ״אין בי כעס. אין בי רצון נקם. יש בי רגש תודה על שזכיתי לחיות שנים עם דפנה. אני רק מבקש שעם ישראל יעלה קומה, יצמח מזה״

עם ישראל אוהב אתכם, משפחת מאיר היקרה.

הספדה של השרה מירי רגב[]

באתי לכאן היום דפנה, באתי לכאן לעמוד לצידך – אשה מיוחדת, יפה, זקופת קומה ומלאת חיים, כפי שראיתיך בתמונותייך.

לא נשברת, לא מתייאשת, מלאת אמונה, עוסקת בחיים - ברפואה, בפוריות של נשים בישראל, אחוזה בנצח ישראל.

באתי לכאן היום לעמוד לצידך. והלוואי ויכולתי להיות לצידך במאבקך האחרון עם הרוצח השפל והנתעב, ששוחט אם לעיני ילדיה.

דפנה – את בחיוכך התמידי, בליבך הרחב, בביתך הפתוח לכל – את סמל החיים. סמל מאיר של חיים.

מולך עמד רוצח שפל, שוחט בשם הדת. זה לא טרור רגיל זו אידיאולוגיה דתית קיצונית.

העולם יחזור על המנטרות החלולות, אבל אנחנו יודעים – לא תסכול מניע את טרור הסכינים הזה, לא עוני ומצוקה וגם לא סכסוך טריטוריאלי עם עם ישראל .

זוהי מוטיבציה הבנויה על עיוות דתי קיצוני ושפל, במטרה להקים חליפות עולמית בשם האל שכל כולה כניעה ומוות. זוהי המוטיבציה שלהם, כאן, בעירק, בסיני, בדמשק, בניגריה ולפני מספר דקות בנסיון הרצח של אשה הרה בתקוע. זה לא התחיל היום: הקריאה לג'יהאד מהדהדת כבר מאות בשנים והתוצאות שלה נוראיות וארורות.

דפנה, משפחות מאיר, מושינסקי והציבור כולו, אנחנו נשים את ידינו הארוכה על הרוצח השפל, אך בעיני לא די בכך. אני עומדת כאן בשם ממשלת ישראל שחרטה על דגלה להילחם בתשתית הרוע ממנה יצא הרוצח הזה, באידיאולוגיה הדתית הקיצונית הזו, שכמו אידיאולוגיות שפלות אחרות, כוח ההרס שלה גדול מטילים ומטנקים.

ממשלת ישראל הוציאה את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, אנחנו משנים את חוק הטרור, מערכות הביטחון עובדות 24 שעות לקעקע את ניסיונות הרצח ולא פחות מכך את המוטיבציות שלהם.

נתן, רננה, עקיבא, נעה, אהבה, יאיר ויניב, ולפני כולם דפנה - באתי לבקש את סליחתך ! תפקידנו ואחריותנו היה לשמור על ביטחונך כמו על בטחון כל אזרחי ישראל. לא הצלחנו הפעם.

אנחנו מתמודדים במערכה ייחודית: צה"ל נלחם מול צבאות גדולים ממנו ויכל להם. גם לארגוני הטרור בצפון ובדרום אנו יודעים להשיב מנה אחת אפיים. המערכה הנוכחית שונה – אין צורך בתשתית ארגונית, אין צורך בכספים, גם לא בכלי נשק מתוחכמים. רק רעל רוחני המרעיל את ליבם של הרוצחים, היוצאים למעשי הזוועה שלהם, עם סכין בשם אלוהים. אלוהי המוות הכח והאכזריות. את הרעל הזה קל להפיץ ולפזר, קשה מאוד להילחם בו. בכל העולם מתמודדים איתו ואנחנו כאן במדינת ישראל נמצאים בחזית כפולה: כמדינה דמוקרטית חופשית הנמצאת בלב אזור מוסלמי עוין. ושנית, כמדינה יהודית, הנושאת שם אלוהים אחר. אלוהים רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת.

אני אומרת כאן בברור לצבור הערבי ביטא ובערערה, בדרום הר חברון ובואדי ערה, את מה שצריך העולם החופשי כולו לומר בקול ברור, בכל מקום:

אמונה, תפילה ומעשים טובים מתקבלים בכבוד ובברכה, אבל מדינת ישראל לא תאפשר לאמונות רצחניות, בלתי מוסריות, לחסות בצל חופש הדת. החירויות שמורות לאלו השותפים למסכת הערכים הבסיסית שלנו. מי שמאיים על חרותנו לא יהיה זכאי ליהנות ממנה !

דפנה.

לפני יממה לא הכרנו אותך. וכעת, הפכת לסמל ולדמות מופת. עוד לפני שהופיע המחבל על דלת ביתך היית אישה האוחזת בחיים. הבאת ילדים לעולם וסייעת לילדים נוספים. עזרת לנשים רבות בתהליך הבאת החיים לעולם, להתגבר על הקושי ולדבוק בחיים.

יש מלחמות של נשים, מלחמות של אימהות. "עַד שַקַמְתִּי דְבוֹרָה, שַקַמְתִּי אֵם בְּיִשְרָאֵל" אומרת דבורה הנביאה בהפטרת השבוע. היא אומרת את זה, דפנה, על המלחמה שלנו. על אויב שזורה פחד ומזנב בדרכים. אלו מלחמות שמנצחות אותן נשים גיבורות, אמיצות. כאלו שלא הפחד מנהל אותן, אלא אהבת החיים ועוצמת החיים. כאלו שלא הולכות בדרכים עקלקלות, אלא נוסעות לעבודתן במשמרת לילה בכבישי הר חברון. כאלו שיש להן האומץ להילחם בידיים חשופות, במחבל מתועב כדי להציל את ילדיהן.

נשים שאחיזתן בחיים גדולה מתאוות המוות של אויבנו.

נשים אמיצות וגדולות כמוך. אנחנו הולכות ונלך בדרכך.

יהי זכרך ברוך

מה יקרה אם מחר אמות[]

Image whatif master.jpg

'פרק ראשון מהספר


כמעט מיד לאחר ה'שבעה' על דפנה דיברה איתי העיתונאית והסופרת יפעת ארליך על הרעיון לכתוב ספר עליה. חשבתי כי מהלך כתיבתו יסייע לילדים ולי לעבד את הזיכרונות ויכריח אותנו לדבר ולספר על אמא דפנה שלנו, על אף שידעתי שאת דפנה האמִתית יהיה בלתי אפשרי להכניס לספר. דפנה שלנו היתה נחרצת ואמִתית, בעלת חשיבה עצמאית ופורצת דרך. דבריה לא תמיד קלים לקריאה ולהבנה, ובאמת - לא תמיד צריך או כדאי להסכים איתה. כדאי לשמוע את הקריאות שקראה ולוּ בשל הכנוּת והאמונה הפנימית שבהן נאמרו. את דפנה שלנו הביאה לכאן יפעת כמיטב יכולתה. במלאכת אומן היא נברה ומיינה כמות חומרים אין־סופית כדי להציג לקוראים את דפנה, הכי קרוב למה שהיא היתה באמת. בהתחלה רצינו לקרוא לספר הזה בשם אחר, שם שיבטא עד כמה האימהות היתה המהות אצל דפנה ולא עוד תפקיד משנה. הבנו כי נכון יהיה לקרוא לו כפי שהיא היתה רוצה, כדי שאנשים ימשיכו לשאול בענווה את השאלות שהיא האמינה בהן בכל מאודה. השאלה ״מה יקרה אם אמות מחר בבוקר?״ לא מנעה מדפנה לפעול ולהניע את עצמה גם לפרויקטים גדולים. מנגד שמרה השאלה עבורה על הענווה שאפשרה לה לא להילחץ מהדברים, כי ״לא עליך המלאכה לגמור״. גם באימהות שלה דפנה האמינה בכל לב, כך שידעה כי ילדיה יהיו בטוחים גם אם יום אחד לא תוכל עוד ללוות אותם. כך היא שידרה לנו, בני משפחתה, ונסכה בכולנו את הביטחון בעצמנו. ה״אמא מספר אחת בגלקסיה״ (סטטוס שרננה, בתנו הבכורה, כתבה לדפנה בווטסאפ) מלווה אותנו עתה מרחוק, ואנו מודים על שזכינו לקבל ממנה כל כך הרבה בחייה הקצרים. נתתי בידיה של יפעת ארליך את כל אוצרות מילותיה היקרות של אהובתי. אנשי הוצאת ״ידיעות ספרים״, ובראשם דובי איכנולד ויפעת, הם שדחפו את הוצאת הספר לאור. אנו חבים להם תודה גדולה על כל פועלם ובמיוחד על הרגישות הגדולה שבה נהגו בנו ובמילותיה של דפנה.

בגעגועים אין קץ לדפנה ובתפילה לנחמה, נתן מאיר


הקדמה

״יום אחד אכתוב את הביוגרפיה שלי ותוכלי לקרוא אותה בשקיקה.״ כך כתבה דפנה מאיר ארבע שנים לפני מותה, בעת שישבה שבעה על איש שהיה לה כזר - אביה הביולוגי. לבית משפחת מאיר הגעתי בעת השבעה על דפנה, כעיתונאית ״ידיעות אחרונות״. עמדתי על מפתן הבית בעתניאל, במקום שבו נשמה את נשימותיה האחרונות. נעצרתי מול הדלת שבהקה בכחול עז, אותה הדלת שצבעה ימים ספורים לפני מותה. לקחתי נשימה עמוקה, ובהיסוס נכנסתי אל הבית. חמש דקות אחר כך מצאתי את עצמי מתפקעת מצחוק מול נתן מאיר, שבכה וצחק וצחק ובכה כשסיפר על דפנה המצחיקולה שלו. אחרי שפורסמה הכתבה ניסיתי להמשיך הלאה, למשימה העיתונאית הבאה. לא הצלחתי. דפנה הלכה איתי לכל מקום. הבנתי שהיא התנחלה אצלי בלב, וכדרכם של מתנחלים, אין לה שום כוונה להרפות. אז החלטתי להראות לה שגם אני יודעת להתנחל. נתן אהב את הרעיון שהעליתי בפניו, לכתוב את סיפור חייה של דפנה. הוא נתן בי אמון ומסר בידי את המפתחות לחייה האישיים והסוערים של רעייתו. נתן דיבר בחופשיות ובכנות על החיים לצד דפנה וגם שיתף באוצר - חלק מהמיילים וההודעות שכתבה. כשצללתי לים החומרים שדפנה כתבה, מצאתי גם את המשפט המצוטט כאן למעלה. התרגשתי. הידיעה שהיא רצתה לכתוב ביוגרפיה על חייה הקלה עלי מאוד. לא קל לנבור בחיים של אדם אחר, בטח לא בחיים של אישה כמו דפנה, שחיה את החיים בכל לבבה ובכל נפשה ובכל מאודה. כי דפנה ידעה להשתוקק ולאהוב ולתת מעצמה עד כלות, אך גם לכעוס, להתווכח ולריב. אין כמו ספר כדי להנציח את דמותה של דפנה, שהיתה אשת ספר. היא היתה מסוגלת לקרוא עשרה ספרים בו־זמנית באובססיביות מוחלטת. אבל הספר הזה הוא לא רק ספר על דפנה - הוא גם ספר של דפנה, פרי עטה ומקלדתה. כי דפנה היתה סופרת. סופרת שלא הספיקה לפרסם בחייה את יצירתה. היא השאירה אחריה מאות אלפי מילים במאמרים, במכתבים ובהודעות שכתבה. המילים שלה הן יצירה ספרותית מרתקת, ואחרי שנשאבתי לתוכן, הבנתי שהן הבסיס לביוגרפיה שלה. המילים שלי ביצירה הזו הן רק קישוט למילים של דפנה. קשה לקשט מילים יפות ונועזות ואמיצות ומרגשות כמו המילים של דפנה, לכן השתדלתי לקשט בפשטות ובצניעות רק כדי להשלים חורים בסיפור ולהפכו לשלם. כדי להבליט את יופיים של דבריה, נאלצתי לקצר חלקים ממכתביה, בלי לפגוע ברוח הדברים. היא תסלח לי. גם היא היתה מודעת היטב ליכולתה להאריך בדברים. ״הלוואי שתקראו מהר כמו שאני מקלידה,״ או ״הלוואי שמישהו ייתן לי שקל או שניים למילה, ואז אהיה מיליונרית!!!״ צחקה על עצמה כשהתנצלה על אורך היריעה. דפנה היתה אישה של אמת נוקבת. כזו שלעתים נאמרת גם במילים קשות, היישר לפרצוף. אבל גם היתה אישה של שלום ואהבה. בעזרתו של נתן ושל עורכת הספר השתדלתי לאזן בין האמת והשלום ולשמור על כבודם של אנשים וכבודה של דפנה. על כן, חלק מהשמות בספר בדויים או מובאים בקיצור, גם כדי לשמור על פרטיותם של אנשים. זהו סיפור על אישה יוצאת דופן, שסובבה את נתיב חייה והפכה גורל לייעוד. מגורל של ילדה חסרת בית הפכה דפנה את חייה לייעוד של נתינת בית לילדים חסרי בית. מגורל של קושי, בדידות וכאב הפכה דפנה את חייה לייעוד של זוגיות ואמהות מלאות שמחה ומעוררות השראה. כמו בפתיחה, אסיים במילותיה שלה: ״למדתי שהחיים הם אינסוף קשרים של סיבה ותוצאה. ובמקום שבו אדם יכול להיכנס ולהשפיע על התסריט, זוהי נקודת ההתערבות והאחריות שלו. והיא קובעת פעמים רבות מה תהא התוצאה. האם לקחת את פלסטלינת חייך ולשת אותה למשהו במו עצמך? או שהיית כמו נוצה ברוח הפראית ונתת לכל טלטלה לסחוף אותך. ועוד למדתי שאף פעם לא מאוחר. יש הרבה תחנות יציאה מהרפש. לא אחת ולא שתיים. המון.״

יפעת ארליך עפרה


מסלול חייה


דפנה מאיר נולדה ב־ז' בכסלו תשל״ח, 17 בנובמבר 1977, לאב ניצול שואה ולאם שהיתה דור שביעי בארץ. הוריה נפרדו בצעירותה. כילדה נדדה, יחד עם אחיה ואחותה הגדולים, בין דירות ובתי ספר. בגיל עשר עברה לפנימיית ״אחוזת שרה״ בבני ברק, המהווה בית חם ותומך לילדים ממשפחות מצוקה. הקשר של דפנה עם אחיה הבכור נותק כמעט לגמרי. הקשר עם אחותה, המוזכרת כאן בשם הבדוי נעמה, נשמר לאורך השנים. דרך הפנימייה הכירה דפנה את משפחת מואטי, שאירחה אותה בשבתות, בחגים ובחופשות מאז מלאו לה 13 ועד לבגרותה. בשנות התיכון, בין השנים 1991-1995, הצטרפה לחברת הנוער ״גוונים״ בקיבוץ טירת צבי, ושם התחנכה, עבדה ולמדה. לאחר התיכון למדה יהדות במדרשת עין הנציב. בין השנים 1995 ל־1997 שירתה בצה״ל כתצפיתנית בחיל האוויר במוצב על גבול הלבנון. במהלך שירותה הצבאי, כשהיתה בת 19, הכירה את נתן מאיר. לאחר היכרות של חמישה חודשים נישאו השניים והקימו את ביתם בעתניאל. דפנה ונתן הביאו לעולם ארבעה ילדים, רננה, עקיבא, נועה ואהבה. בנוסף הגשימו את חלומם המשותף ולקחו לאומנה שני ילדים, המוזכרים כאן בשמות הבדויים איתי ונדב. בין השנים 1999 ל־2003 למדה דפנה תואר ראשון בסיעוד עם הסמכה לעיסוק בסיעוד באוניברסיטת בן גוריון. עם סיום לימודיה החלה לעבוד במוסד טיפולי בדרום הארץ במשך כשלוש שנים. בעקבות שתי לידות צפופות, דפנה הפסיקה לעבוד ובחרה לגדל במשך כארבע שנים את הילדים. בשנת 2006 החלה ללמוד הנחיה לשיטת המודעות הטבעית לפוריות. קבוצת הנשים שהוכשרו יחד איתה ודפנה כינתה אותה ״המבייצות״ הפכה לחבורה מגובשת שניהלה קשר מייל יומיומי ומפגשים מעת לעת. בשנת 2008 חזרה דפנה לעבודה כאחות במרפאת היישוב טנא עומרים שבהר חברון ועבדה שם עד שנת 2012. במקביל לעבודתה הוכשרה כמתאימת דיאפרגמות וכבודקת טהרה. בין השנים 2012-2016 עבדה כאחות במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. דפנה למדה לדבר ערבית ורוסית, כדי לתקשר עם מטופליה בבית החולים. לצד עבודתה כאחות הקימה דפנה קליניקות פרטיות בירושלים ובבאר שבע להתאמת דיאפרגמות והעבירה סדנאות והדרכות בתחום של בריאות האישה ומיניות. במקביל השיבה בהתנדבות על יותר מאלף שאלות של נשים בתחום בריאות האישה, פריון ומיניות באתר ״קולך״ ובהמשך בבלוג ״דרך נשים״. בנושאים אלה גם כתבה מאמרים מקצועיים. בשנה האחרונה לחייה היתה חברה בהתנדבות בוועד המזכירות של עתניאל. במהלך השנים השתתפה בחוגי יוגה, ריקוד, דרמה ותפירה ביישוב. דפנה היתה תולעת ספרים. היא נבחרה להיות חלק מקהילת הקוראים המשפיעים של הוצאת ״ידיעות ספרים״, ויומיים לפני מותה הציגה את עצמה כך בקבוצת הפייסבוק של ההוצאה: שלום לכולם! שמי דפנה מאיר. מכורה לקריאה. קוראת כל מילה שעוברת לידי. עיתון, ספר, פלייר, שלטי חוצות. הכול. אין מילה לא מעניינת. לרוב אני קוראת חמישה ספרים בבת אחת והם מפוזרים ברחבי הבית. אין לי פייסבוק פרטי והצטרפתי דרך עמוד הפייסבוק של בעלי נתן, כי אני לא אפסיק לקרוא את כל העולם הנהדר ולא יישאר לי זמן לילדים. שמעתי על הקהילה במעורפל לפני כמה שנים. מעולם לא חשבתי שזה יכול לעניין אותי להצטרף אליה. לא נמשכתי מעולם לרעיון של קבוצת קוראים. והנה, ברגע שחשבתי על זה כאפשרות, זה פשוט קרה. ברגע. הספרים עוד לא הגיעו, וזה בסדר. אהיה מאחרוני המגיבים על הספר הלבן, אחרי שכבר תאמרו הכול. שלושה דברים נוספים לספר לכם אחרי כל מה שכבר סיפרתי? 1. אני עובדת כאחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגיה בסורוקה. 2. עושה עוד כמה דברים. אפשר למצוא אותם ואותי במרשתת. 3. יש לנו שישה ילדים, מתוכם שניים באומנה. מי שחושב/ת על זה מוזמנ/ת לשאול אותי בשמחה. שנת קריאה נהדרת לכולנו! ב־ח' בשבט תשע״ו, 17 בינואר 2016, נרצחה דפנה בידי מחבל בדקירות סכין בביתה. נתן בישר על מותה בקהילת הקוראים, שחברותה בה היתה כל כך קצרה: אני כותב כאן במקום אשתי, דפנה מאיר. אשתי האהובה, שנבחרה לא מזמן לחברה בפורום זה, נרצחה הערב על ידי מחבל אכזר בתוך ביתנו. לא הספקתם להכיר אותה ומסופקני אם תדעו אי פעם עד כמה הפסדתם. צר לי.

הערך בויקיפדיה[]

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

הערך נמחק מהויקיפדיה העברית


דפנה מאיר (17 בנובמבר 1977 - 17 בינואר 2016; ז' בכסלו ה'תשל"ח - ז' בשבט תשע" [1] הייתה אחות מוסמכת, ממפיצי שיטת מודעות לפוריות בישראל.

דפנה מאיר הייתה מובילה בתחומה, החלה ליצור שינוי תפיסתי של בריאות נשים במגזר הדתי ואף התחילה לפעול בכדי לקדם שינוי זה במגזר הבדואי.[2] מאיר הייתה כתובת לנשים רבות בנושא פוריות ומיניות והשיבה לאלפי שאלות באתר "קולך".[3] הפעילה בלוג בשם "דרך נשים" שם פרסמה מאמרים, דעות והעלתה למודעות נושאים בוערים.[4] מאיר נרצחה על ידי מחבל בפתח ביתה שבישוב עתניאל.[5]

ביוגרפיה[]

דפנה מאיר הייתה בת לאב ניצול שואה, ולאם דור שביעי בארץ. הוריה נפרדו בצעירותה, עד אז למדה בבית-ספר חרדי דתי. לאחר מכן עברה לפנימיית "אחוזת שרה" בבני ברק, המהווה בית חם ותומך לילדים ממשפחות מצוקה. דרך הפנימייה הכירה את משפחת מואטי שהייתה לה למשפחה מארחת, ואירחה את מאיר בשבתות ובחגים, לאחר יום הולדתה ה-13.[6] מאיר התגוררה ולמדה בחברת הנוער בטירת צבי והמשיכה לאחר מכן לשנת מדרשה במדרשת עין הנצי״ב. ב-1995 התגייסה לחיל האוויר כתצפיתנית, ואת רוב שירותה בילתה במוצב שבלבנון. במהלך שירותה במוצב, כשהייתה בת 19, הכירה את בעלה לעתיד, נתן מאיר. לאחר היכרות של חמישה חודשים התחתנו. דפנה ונתן מאיר הביאו לעולם ארבעה ילדים, וגם הגשימו את חלומם המשותף ולקחו לאומנה שני ילדים נוספים. ב-1999 החלה את לימודיה לתואר ראשון בסיעוד עם הסמכה לעיסוק בסיעוד באוניברסיטת בן-גוריון. ב-2003 לאחר סיום לימודיה, עבדה כאחות מוסמכת במחלקה פתוחה בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע. ב-2006 עברה התמחות בלימודי הנחייה לשיטת המודעות לפריון, בירושלים, לאחר מכן ב-2008 עבדה כאחות אחראית במרפאה ביישוב טנא עומרים, הר חברון. מ-2012 ועד מותה הטרגי עבדה כאחות במחלקה נוירוכירורגית בבית החולים סורוקה בבאר שבע.[5]

מפעל חייה[]

בשנים 2006–2007 מאיר למדה לימודי הנחייה של שיטת המודעות לפוריות (fertility awareness method) אצל מיכל שונברון שהביאה את השיטה לישראל. השיטה עוסקת בזיהוי הימים הפוריים בגוף האישה לצורך כניסה להריון או למניעתו. מאיר החלוצה הייתה פעילה בתחום והאמינה ביכולתה להביא לשינוי. היה לה את הידע הרפואי כאחות מוסמכת, הידע כמנחת שיטת המודעות לפוריות ואת הידע הדתי ההלכתי שאפשר לה לשלב בין התחומים ולהתוות דרך של בריאות והקשבה לגוף עבור נשים דתיות. מאיר ניהלה שיח עיקש ונוקב עם רופאים, רבנים ומחנכים בכל הקשור לבריאות נשים, פריון, מיניות ואמצעי מניעה.

אחד מפועליה היה הקמת קליניקה פרטית עבור נשים המעוניינות באמצעי המניעה "דיאפרגמה" כאלטרנטיבה בריאה ואחרת להורמונים או לאמצעים פולשניים. במשך השנים פקדו את הקליניקה המוני נשים ומאיר במקביל הכשירה מתאימות דיאפרגמה נוספות על מנת לחלוק בעבודה. במשך חמש שנים נתנה מענה וייעוץ לנשים באתר "קולך" בענייני פוריות, ובנוסף פתחה אתר בשם "דרך נשים" שם פרסמה מאמרים שכתבה ושם גם ניהלה בלוג אישי.

במהלך עבודתה עסקה בהנחיית סדנאות בקבוצות נשים קטנות ללימוד שיטת המודעות לפוריות, כולל ליווי אישי ארוך טווח. מאיר הייתה מעבירה סדנאות בתחום ההתבגרות המינית לנערות בגיל ההתבגרות. כמו כן עסקה בהנחיית אימהות לבנות מתבגרות לבגרות מינית ראויה. מאיר אף העבירה סדרות שיעורים בנושאי תכנון משפחה, גיל המעבר, הנקה, פריון ובריאות האישה לציבור הרחב. כתבה טורים שבועיים בנושאי בריאות שונים לעיתונים קהילתיים. מאיר הייתה מתאימת דיאפרגמות והתמחתה בלימוד נשים לזהות סרטן שד. מאיר הייתה הכותבת היחידה בפורום "פריון ובריאות האישה" באתר "קולך" – אליו נכנסות עשרות אלפי קוראות בשנה.

הירצחה[]

ב17 בינואר 2016, בשעה שמאיר שהתה בביתה שבישוב עתניאל, חדר לפתח ביתה מחבל כבן 15 ודקר אותה למוות לעיני ילדיה.[7] לפי עדות המחבל, מאיר נאבקה בו בשארית כוחותיה עם הסכין שהייתה תקועה בגופה, ובגבורתה מנעה פגיעה נוספת בילדיה.[8]

בית המחבל נהרס חלקית ביוני 2016.[9]

ייצוגים ואזכורים בתרבות[]

  • באפריל 2016 שודר בערוץ עשר סרט דוקומנטרי, בבימויה של ציפי ביידר, "בדרכה שלה", שמתאר את חייה, הקריירה ומותה של דפנה מאיר, וכולל ראיונות עם בעלה וילדיה.[10]
  • חברת הכנסת קארין אלהרר הקדישה את חוק האומנה לזכרה של מאיר.[11]
  • עובדיה חממה הלחין חלקים מן ההספד שנשא בן זוגה, נתן מאיר, לשיר "שירת החיים (תן לנו כח)"[12]
  • נורית גזית כתבה ואורי ויזל הלחין לזכרה את השיר "אחת ממיליון"[13]
  • פנינה גפן כתבה שיר על שמה של דפנה מאיר, "אם השנה", שפורסם בעיתון הילדים אותיות.[14]
  • "דפנה מאיר פרצה דרך", ספי רכלבסקי, עיתון הארץ.[15]

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. דפנה מאיר, לעד - אתר לזכר אזרחים חללי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי
  2. תעודת הוקרה לבעלה של דפנה מאיר ז"ל, המגזר, 6 ביולי 2016
  3. דפנה מאיר, קולך
  4. דרך נשים, הבלוג של דפנה מאיר
  5. 5.0 5.1 הנרצחת מעתניאל: דפנה מאיר, אם לשישה ואחות בבי"ח, נעמה אנגל משאלי וחופי עמוס, NRG,‏ 17 בינואר 2016
  6. אחת ממיליון: סיפורה האישי של דפנה מאיר הי"ד, ערוץ 7, 17 בינואר 2016
  7. בתה של דפנה מאיר ז"ל משחזרת: "אמא נאבקה, המחבל נבהל וברח", חדשות 2, במאקו, 20 בינואר 2016
  8. "היא נאבקה וניסתה לקחת את הסכין": גבורתה של דפנה מאיר נחשפת, וואלה, 15 ביוני 2016
  9. בית המחבל נהרס, מיכל רוטנברג, דבר ראשון, 11 ביוני 2016
  10. בדרכה שלה, סיפורה של דפנה מאיר, Nana10, ‏11 באפריל 2016
  11. מרגש: קארין אלהרר הקדישה את חוק האומנה לדפנה מאיר, כיפה, 24 בפברואר 2016
  12. "שירת החיים (תן לנו כח)". מילים: נתן מאיר. לחן: עובדיה חממה.
  13. "אחת ממיליון". מילים: נורית גזית. לחן: אורי ויזל.
  14. "אם השנה", אותיות
  15. "דפנה מאיר פרצה דרך", הארץ, 21 בינואר 2016



מדף השיחה[]

תבנית:ערך ויקי נשים

ערך זה צוטט בכתבות הבאות:

משוב מ-5 בספטמבר 2016[]

ערך מצוין מכל 4 הבחינות: שלומת, אוביקטיביות, אמינות ורמת הכתיבה. בנוסף הוא אכן מחדש לציבור הישראלי ע"י עצם החשיפה לפועלה של אשה שחבל שלא היתה מוכרת קודם להירצחה.תבנית:משוב 194.90.134.231 17:03, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

הערך כתוב מצויין וברמה גבוהה, דוגמא ומופת לערכים אחרים. מבחינת ענין ציבורי אין ספק שזהו ערך שחובה לפרסמו ואף לקדמו לרשימת ערכים מומלצים ירון 22 - שיחה

ערך חשוב תבנית:לא חתם - 21:02, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

אישה מופלאהתבנית:משוב 79.182.36.19 22:19, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

משוב מ-6 בספטמבר 2016[]

יפה תבנית:משוב 213.57.62.182 17:45, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

תמונה[]

למה לא מצורפת תמונה?תבנית:שכח לחתום

אם יש לך תמונה חופשית, אתה מוזמן להעלותה. אלחנן המקלידן - שיחה 17:18, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

למי שתוהה מה פשר ההמלצות מעל (ובטח מתחת עוד מעט)[]

מתנהל קמפיין להגיע לשבח את הערך הזה ברשתות חברתיות. מתניה שיחה 17:39, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

יותר נכון קמפיין למנוע מחיקה שמעולם לא התרחשה. מוזר מאוד. מנחם.אל - שיחה 17:45, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
כנראה הנפצה כל שהיא... 95.86.125.205 17:52, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
לא. הם פשוט הקדימו רפואה למכה מתוך ניסיון. ראו הדיון למטה. --Noavic - שיחה 21:16, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
לא ראיתי שום הודעה של נתן מאיר ,ראיתי מישהו אלמוני שלא מכירו שאומר איזה נוסח עם בקיצור ותפיצו ככל יכולתכם ,נוסח שלא נשמע שנתן מאיר בשפתו המיוחדת כתב,מי אמר שזה לא הנפצה?מרכז הרב1 - שיחה 22:00, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
להחליט החלטות בגלל אנשים שלא מבינים את המהות של וויקיפדיה- זו טעות. elhananha שיחה 20:48 11 בספטמבר 2016 _(IDT)

חשיבות[]

להערכתי אין טעם בהשארת הערך. על אף היותה אישה דגולה, פועלה לא עד כדי כך שהיא תזכה לערך, לענ"ד. זה שמתנהל קמפיין ברשתות החברתיות להשארת הערך, וכולם נרתמים בגלל הטרגדיה, לא אומר שהיא זכאית לערך. Biegel - שיחה 18:11, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

לדעתי, פועלה בחייה היה משמעותי ובעל חשיבות. השאלה היא האם זה מספיק בשביל חשיבות אנציקלופדית. אני נוטה לומר שהחשיבות הגבולית בתוספת הירצחה הטראגי שהביא לה ולפועלה פרסום - מעבירים את הערך את סף החשיבות האנציקלופדית. ‏עמיחישיחה 18:31, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
מצטרף לעמיחי. בורה בורה - שיחה 18:38, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
מצטרף לעמיחי. הסרט והתהודה הציבורית הכל כך גדולה לאשה כל כך גדולה ומקסימה שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתה, נוסף על פרויקטי הנצחה , חוק במדינת ישראל לזכרה בעקבות דבריה(משתמש:Lostam אמר שמי שיש לו רחוב על שמו בירושלים זכאי לערך,חוק במדינת ישראל על שמו לא כל שכן?) ועוד כמה עשרות נימוקים שיש לי אך קצרה ידי מעבירים אותה מרכז הרב1 - שיחה 20:51, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
חסר מורי דרך בתחומים מסויימים? מבחינת השפעתה היא כמו ר"מ בישיבה גדולה, או לחילופין חוקר צעיר ומצליח שהיו לו הרבה פרסומים אך עדיין לא עומד בסטנדרטיך הנדרשים. הסרט הוא לא ראיה לכלום. אני לא רוצה לצאת יוסי ביילין, אבל יש נטיה לעשות האדרת יתר לאנשים אחרי מותם. אכן, היא פעלה ועשתה. רבים פועלים ועושים. יש הרבה סרטי תעודה על אנשים שנרצחו. זה הגיוני, רוצים להנציח אותם. אבל בסך הכל היא מכלול המעשים לא באמת מוביל לחשיבות • צִבְיָהשיחה • ב' באלול ה'תשע"ו 22:12, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
לדעתך גם שי דרומי זכאי לערך? יזהר ברקשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו • 20:57, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
לוסטם הוא אחראי המחיקות למעלה משש שנים וציינתי לעמדתו ,זה נימוק אחד מני רבים,זה לבד הייתי עוד נוטה לחשוב,כאן זה לא המצב,לי אישית די ממה ששמעתי מהרב מנחם בורשטין שהיא הייתה ידועה כפורצת דרך ומורה דרך לרבים במשך שנים רבות ,ואני הקטן זכיתי לשמוע על פועלה עוד בחייה מרכז הרב1 - שיחה 21:00, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
אנסה לפרט על פי הכתוב בערך. נכתב שהיא מובילה בתחומה, החלה ליצור שינוי תפיסתי של בריאות נשים במגזר הדתי ואף התחילה לפעול בכדי לקדם שינוי זה במגזר הבדואי - אין מקור לכך ואין דרך להוכיח שמדובר במשהו יוצא דופן. פוריות ומיניות הם נושאים חמים במגזר הדתי, ויש נשים רבות שעוסקות בנושא במגזר הדתי, במיוחד אחיות, שמטבע מקצוען מקדמות בריאות בקהילה. אם מדובר היה במישהו שחוללה מהפך בשימוש באמצעי מניעה בכלל ותכנון משפחה, שיש לו השלכות דרמטיות על החברה כמו, נגיד, באירלנד, יש לכך משמעות. אבל במגזר הדתי היא לא חולל שינוי תפיסתי בנושא אקוטי כמו נטילת אמצעי מניעה, נשים דתיות לוקחות אמצעי מניעה כבר שנים רבות, גם במגזר החרדי. לפי הערך, החידוש הוא בגישה "שיטת המודעות לפוריות" ממיכל שונברון. אם כבר יש חשיבות למישהו הרי שזה לממציאת השיטה, או לכל היותר לזו שייבאה אותה לארץ. אולם השיטה המדוברת נפוצה בוריאציות כאלה או אחרות ומופצת על ידי נשים רבות שעוסקות בתחום. לפיכך, אפילו לממציאת השיטה איני רואה חשיבות. כל שעשתה הוא להעלות על הכתב דרכים טבעיות למניעת הריון שהיו נפוצות במשך שנים עד להמצאת הגלולה בשנות השישים. העלאת המודעות לאופציה הטבעית חשובה בדורנו עבור נשים שכבר התרגלו שהאופציה היחידה עבורן היא גלולה הורמונלית, אבל אין בה משום פריצת דרך (להמצאת הגלולה, לעומת זאת, יש השלכות חברתיות רבות ומשמעותיות). לא סביר שמאיר היא-היא זו שקידמה באופן יוצא דופן את השיטה המדוברת במגזר הדתי, משום שהיא שיטה מוכרת ונפוצה מלכתחילה. ייתכן שהיא סייעה להגדלת אחוזי המודעות. כל הנ"ל אינו מזכה בערך.
בנוסף נכתב שהיא הקימה אתר. נכנסתי לאתר "דרך נשים", והוא לא נראה פעיל במיוחד (בתקופה בו היא הפעילה אותו) ויש מרחק רב בין פרסום מאמר אחד למשנהו. יתירה מזאת, המאמרים עצמם אינם בעלי ערך אקדמי יוצא דופן, והרבה מהתוכן שבהם נמצא בצורה כזו או אחרת באתרים אחרים. בכל מקרה, אתר צריך להיות ממש יוצא דופן ומקיף בתחומו, בעל כניסות רבות כדי שיזכה את מקימו בערך. נוסף לכך, יש אתרים אחרים ברשת שעוסקים בנושא מיניות ומיניות והלכה בפרוטרוט אם אפשרות לשאלות, כך שהאתר לכשעצמו אינו תופעה יוצאת מגדר הרגיל.
בנוגע לכך שניהלה סדנאות בתחומים השונים של המיניות, כאמור - אין בכך שום דבר שמצדיק ערך. זוהי פעילות חשובה ללא ספק, אבל עדיין לא תורמת לחשיבות.
בסיום דבריי אזכיר את ד"ר חנה קטן, שפעילה מאד בתחום מיניות האישה הדתית מההיבטים השונים שלו. האישה הנ"ל היא רופאת נשים שמתראיינת רבות וכותבת בנושא, ולדעתי ללא ספק מוכרת יותר מדפנה מאיר. גם במקרה זה איני חושבת שמגיע לה ערך.
לסיכום, יש לי הערכה רבה לפועלה של מאיר בתחומים החשובים בהם היא עסקה. אולם כפי שפירטתי בעיל, אף מכלול פעולותיה אינו בעל חשיבות לערך. • צִבְיָהשיחה • ב' באלול ה'תשע"ו 18:51, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
הערה אחרונה, חיפוש בגוגל של הביטוי "דפנה מאיר" עד לשנת 2015 מעלה תוצאות ספורות. • צִבְיָהשיחה • ב' באלול ה'תשע"ו 18:59, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
תומכת בחשיבות. זו לא הנצחה שלה כקורבן, למרות שלפעמים גם כשמקרה רצח זוכה להרבה סיקור אז יש חשיבות, אלא המכלול של פועלה והירצחה, כדברי בורה בורה ועמיחי. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 20:25, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
מתנגד, גם עקב דברי צביה שהעלתה נקודות חשובות, וגם עקב איכותו הירודה וניפוח הפרטים בערך. דווקא מתוך היכרות עם המשפחה, שפתחה בקמפיין להשארת הערך, אני סבור בהחלט שמאיר ראויה לפסקה בערך פיגועי הטרור הפלסטיני (2015–2016), אך לא לערך משלה. ShiRשיח • 21:53, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
לא ראיתי שום הודעה של נתן מאיר ,ראיתי מישהו אלמוני שלא מכירו שאומר איזה נוסח עם בקיצור ותפיצו ככל יכולתכם ,נוסח שלא נשמע שנתן מאיר בשפתו המיוחדת כתב,מי אמר שזה לא הנפצה?מרכז הרב1 - שיחה 22:00, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
רצח לא מהווה הבהרת חשיבות ואילו פועלה בחייה לא היה כזה שמצדיק ערך בפני עצמו. מחיקת הערך הזה תטיב עם הוויקיפדיה העברית. גילגמש שיחה 22:46, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
אני תומך בחשיבות הערך, הרצח שלה גרם לתקשורת לשפוך אור על פועלה בחייה. יש לה חשיבות בפני פועלה בחייה ולא בגלל הירצחה. אמנם גם לאחר מותה היא מהווה חשיבות עקב ההשפעה שלה גם לאחר מותה. דוגמאות ועדויות לכך ניתן למצוא בתפילת האחות שכתבה, עליית אישה מארצות הברית שהושפעה מהירצחה ועצרה כל בחייה ועלתה לארץ ללמוד להיות אחות כדי להיות כמוה, היא פרצה דרך באורתודוקסיה בתחומים כמו פוריות, מיניות ומודעות נשית. היא בהחלט הרבה יותר מרק נרצחת בפיגוע טרור. עשו עליה מספר כתבות בערוץ 2 (את זה בטח לא מצאת בחיפוש בויקיפדיה) וכשהיא נרצחה דיברו רבות על מפעל חייה. זאת הסיבה שגם חשוב לכתוב ערכים בוויקיפידיה כי בסוף הקישורים האלו בגוגל הולכים לאיבוד. וכעת חלקנו שאולי לא נחשף לסיפורה בזמן אמת מתקשה למצוא עליה חומר לקרוא. אני מציע להרחיב את הערך וכך הוא יבהיר את החשיבות שלו. Sokuya - שיחה 00:45, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
תבנית:א ע"פ חיפוש בגוגל בשנים שמאז היווסדו ועד לשנות 2015, יש פחות מעשרות תוצאות לשמה. כתבות הם דבר שבשגרה עבור נרצחים - אחרי מות - קדושים, היא תופעה מקובלת. ובנוסף, עוד לא קיבלתי בשום מקום כיצד היא פרצה דרך באורתודוכסיה בתחומים כמו פוריות מיניות ומודעות נשים. אני עדיין מחכה למקור שמפרט על כך ועל מידת ההשפעתה, מעבר לסופרלטיבים שנכתבו לאחר פטירתה (ואין באמירה זו מלהוריד בערכה. כל אדם פועל בתחומו, ותבוא עליו הברכה). אני מעולם לא שמעתי קודם לכן את שמה. אם היא הייתה פורצת דרך בסדר גודל שמזכה ערך בויקיפדיה, קרוב לוודאי שהיה יוצא לי לקרוא עליה. • צִבְיָהשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו 11:27, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
חסר נשים דתיות וחרדיות במישור הפמניסטי? חסר פעילות חברתיות בתחום? • צִבְיָהשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו 08:50, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

היותו של מושא הערך קרבן טרור היא סיבה משנית שאין די בה לבד, אף כי היא סיבה שיש לקחת בחשבון. לאור המידע המופיע בערך ולאור נימוקי קודמיי התרשמתי שיש חשיבות לערך. הנידונה נגעה בהרבה מאד אנשים גם מעבר למקומה וכן קיבלה תהודה ניכרת בעקבות נסיבות הירצחה ולכן היא איננה רק אנונימית שנספתה בפעולת איבה וניתן להשאיר ערך עליה לצד ערכים דומים של חללי טרור. מי-נהר - שיחה 09:08, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

אין שום הצדקה למחיקת הערך, ואצביע נגד מחיקתו אם תהיה הצבעה. מעבר לכך, מי שכותבת "בסטנדרטיך הנדרשים" במקום "בסטנדרטים הנדרשים", "האדרת יצר" במקום "האדרת יתר", "כפי שפירטתי בעיל" במקום "כפי שפירטתי לעיל", "חסר נשים" במקום "חסרות נשים", ו"במישור הפמניסטי" במקום "במישור הפמיניסטי", איננה רשאית לקבוע בענייני מחיקה. מי שאיננה מגיהה את כתיבתה שלה, איננה יכולה לדרוש מחיקת ערכים. גם לי יש סמארטפון, אבל אני כותב בוויקיפדיה ממקלדת פיזית ברוחב 45 ס"מ. עורך בורוכוב - שיחה 09:34, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
עורך בורוכוב, אל תרד בבקשה לטיעונים אישיים. תתייחס לטענות המאד מוצדקות של צביה ולא לכך שיש לה כמה טעויות הקלדה. Biegel - שיחה 09:45, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
אריאל, להפנות אותך להתמוטטות החניון אתמול? אסונות מתחילים מ"כמה טעויות הקלדה". כאן לא מדובר בכמה טעויות הקלדה, אלא במחיקת ערך שלם, ואנא אל תנחה אותי למה להתייחס ולמה לא. עורך בורוכוב - שיחה 09:54, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
וואו, כמה טיעונים דמגוגיים ומוטים בתגובה אחת. גם להתייחס לטעויות הקלדה או ניסוח ולא לטענות עצמן, גם להזכיר את האירוע מאתמול, ועוד לרמוז שהוא נבע מ"כמה טעויות הקלדה", גם להשליך מהאירוע הזה לדיון כאן כשאין בינהם קשר, ולבסוף גם להוציא את הביטוי"כמה טעויות הקלדה" מהקשרו המקורי (טעויות בתגובה של צביה) ולהתייחס אליו כאילו נאמר על מחיקת הערך. וואו. שלא לדבר על עצם הטיעון ש"מי שאיננה מגיהה את כתיבתה שלה, איננה יכולה לדרוש מחיקת ערכים", כאילו יש קשר בין טעויות הגהה (בשיחה, לא בערך עצמו) לבין הטענות למחיקת הערך, שהיו ענייניות מבחינת חשיבות, ולא קשורות בהגהה או ניסוח. לפי דבריך מישהו שיש לו טעויות הקלדה או קושי בניסוח לא יכול להביע דעה עניינית לגבי שום ערך כאן. תבנית:שכח לחתום
עורך בורוכוב, כיוון שמשתמע מדבריך שיש לך הרבה זמן פנוי, אני מציעה שתנתב אותו לעזרה לאנשים נזקקים או אולי לעזרה בפינוי הנפגעים בחניון שקרס אמש מאשר להביך את עצמך כאן. • צִבְיָהשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו 11:22, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
פתאום אין שגיאות הקלדה. שגיאות ההקלדה אינן עקב חוסר ידיעת עברית, אלא תוצאה של אי-הערכה לקורא בוויקיפדיה, כפי שעולה גם מהדברים אלי: "כיוון שמשתמע מדבריך שיש לך הרבה זמן פנוי, אני מציעה שתנתב אותו לעזרה לאנשים נזקקים או אולי לעזרה בפינוי הנפגעים בחניון שקרס אמש מאשר להביך את עצמך כאן". אי-הערכה זו לזולת מתבטאת גם בדרישה החוזרת ונשנית למחוק ערך זה, וגם בחוסר ההתייחסות לחיי הפועלים שנהרגו אתמול, וחוסר ההתייחסות לנהגים שהיו אמורים להשתמש בחניון זה. הכל נכנס באותה המשוואה.
אם היה לי זמן פנוי כטענתה, הייתי מגיב כאן בתכיפות גדולה יותר, כפי שעושים כאן שומרי מצוות. כמעט כל התומכים במחיקת הערך הם שומרי מצוות, משום שאצלם אין פמיניזם ואין מעמד לאישה בזכות עצמה. ראו: "לא למדתי מכל האמור באיזו צורה היא הייתה פורצת דרך מהפן ההלכתי. פסיקות שלה שלא נודעו בעבר? רעיונות יוצאי דופן מהפן ההלכתי?" עורך בורוכוב - שיחה 12:07, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
תזכיר לי היכן כתוב שאני שומרת מצוות, ומהיכן לקוחות הסטטיסטיקות שלך בנוגע לכמות בה מגיבים אנשים דתיים או לא דתיים. התייחסות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין היא בזויה ולא עניינית ויותר מכל מלמדת שלמתייחס אין טיעון ענייני אחר להציג. ודרך אגב, הקמפיין שנערך ברשת נעשה באתרים דתיים וקבוצות דתיות בפייסבוק, לפיכך סביר להניח שאם כבר יש רוב לחשיבות מצד הדתיים. להוציא אותך, כל הכותבים הצליחו לערוך דיון ענייני בנושא. ההתנהלות שלך מבזה קודם כל אותך. אני טרחתי וקראתי את כל הערך והגבתי בצורה עניינית לכל טיעון שהועלה בו. אם אין לך מה לומר - אתה לא חייב לומר אותו. • צִבְיָהשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו 16:53, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
עוד הערה, הבה נביט בקורות חייה של מיכל שונברון עצמה - האישה, על פי קורות חייה באתר שלה, "פיתחה ויישמה תכניות רבות לקידום בריאות האישה. הייתה לה את הזכות לעבוד עם מאות אנשי מקצוע מתחומי הבריאות השונים. מיכל הובילה שינוי חברתי בנושא בריאות השד ובדיקה עצמית של השד לאלפי נשים מכל השכבות בארץ. בתחום המודעות לפוריות היא עזרה לכמה אלפי נשים להרות או למנוע היריון בדרך טבעית ובטוחה." והייתה חלוצה בהקמה של עמותות בתחום וכולי. וגם לה יש אתר. אף על פי שמן הסתם שונברון פעלה רבות (בדרכה שלה) למען נשים בישראל, והיא לא פעלה פחות ממאיר ויש להניח שיותר, אני בספק אם מישהו היה תומך בערך עליה. • צִבְיָהשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו 11:37, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
אני דווקא התפלאתי שאין ערך על מיכל שונברון. כשקראתי את הערך הנוכחי על דפנה מאיר רציתי ללחוץ על השם "מיכל שונברון" והתאכזבתי לגלות שאין ערך כזה. הייתי שמחה לקרוא עליה במקום אובייקטיבי (ולא באתר שלה, למשל). Yonina - שיחה 13:18, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

אנשים רבים אשר היוו מקור להשראה, מנהיגות, והיו פורצי דרך בתחומם, בהחלט ראויים לערך. מה גם במותם הטרגי. אז בהחלט ישנן סיבות טובות להשארת הערך OnFiRe4FuN - שיחה 18:36, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

לטעמי חשיבות הערך רבה והיא מוכחת מתוך המקורות הרבים ופעולותיה הרבות. חיים סלע - שיחה 19:10, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
תבנית:נגד, טראגי ככל שהיה מותה, ויקיפדיה איננה אתר הנצחה, ולא נהוג לכתוב ערכים על קורבנות פיגועים. יוניון ג'ק - שיחה 19:41, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
מצטרף לתומכי המחיקה. יזהר ברקשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו • 20:49, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
למיטב ידיעתי היא עשתה הרבה מאד בציבור החרדי, ושמעתי עליה רבות בחייה, ולכן אני מתנגד למחיקה.אוהב לכתוב - שיחה 23:22, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
ידידי יוניון ג'ק כל זה טוב ויפה, רק שלא זה מה שכתבתי... ויקיפדיה אכן אינו אתר הנצחה, ולא טענתי שהוא כזה. אנא אל תקפוץ כמוצא שלל רב. לא כל אדם שנרצח מגיע לו ערך אנציקלופדי, בהחלט. אמרתי שאדם אשר היווה השראה, ו/או היה פורץ דרך, וכד', במיוחד שמותו היה מוות טרגי, בהחלט ראויי לערך. OnFiRe4FuN - שיחה 00:56, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
OnFiRe4FuN כל הכבוד! בדיוק מה שאני חושב Sokuya - שיחה 01:18, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
טענותיך, OnFiRe4FuN, כי אדם אשר היווה השראה, ו/או היה פורץ דרך, ראויי לערך, אינם תואמים את עקרונות ויקיפדיה ליצירת ערכי אישים. יוניון ג'ק - שיחה 01:41, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
נראה לי שאתה טועה. אדם שהיווה השראה לרבים, ו/או היה פורץ דרך - בד"כ זכאי לערך. אלא שזה לא הסיפור כאן. יזהר ברקשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו • 02:22, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

תבנית:שבירה מתוך עקרונות ויקיפדיה ליצירת ערכי אישים:

אישיות מפורסמת: אם מדובר באישיות מפורסמת אפשר להכניסה לוויקיפדיה, גם אם לא תרמה תרומה משמעותית לחברה. הרציונל מאחורי עיקרון זה הוא שוויקיפדיה יכולה דווקא לשמש כמקור למידע רציני ומאוזן לגבי אותה אישיות, בניגוד לאתרי מעריצים למיניהם.

ומתוך עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה:

חללים אשר לנפילתם הייתה חשיבות ציבורית יוצאת דופן, שעמדה במבחן הזמן (שנה לפחות). חשיבות שכזו יכולה להיות, למשל, במקרה של חלל שבעקבות מותו יצאו לפעולת תגמול, למבצע צבאי משמעותי או לפעילות מדינית או פוליטית חשובה; מי ששמו או האירוע שבו נפל הפך לסמל תרבותי, וכדומה.

יוניון ג'ק למה לא עומד? דווקא כן עומד בקריטריונים. Sokuya - שיחה 02:24, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

שכחת להדגיש את המילים חשיבות ציבורית יוצאת דופן. סמל תרבותי? לא ברור על סמך מה אתה אומר זאת, ואין לכך רמז בערך. יזהר ברקשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו • 09:51, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
פשוט לא!! אין כל ספק שעד מותה הטראגי, אף אם היא היתה קצת יותר מאלמונית וכמה נשים או אנשי מקצוע שנעזרו בה הכירוה, היא לא נחשבה למפורסמת. הראיה- כמעט ואין תוצאות בגוגל מלפני הרצח, כפי שציינה צביה. אדם מפורסם לא זוכה לכל כך מעט תוצאות. וגם הקריטריון השני דיבר על אנשים שנפילתם תיזכר לטווח ארוך כאירוע משפיע או מכונן, השפעה אשר תיבחן במבחן הזמן בטווח של שנה לפחות. לא נראה שזה הולך לקרות כאן (איזו השפעה רצינית השפיע הרצח?). ובכל מקרה זה נבחן לאחר שנה. כרגע, נראה שדמותה מוכרת כמעט ורק בציבור הדתי, וגם שם איש כמעט אינו מודע לפועלה אלא רק להיותה נרצחת בפיגוע טרור. Biegel - שיחה 09:54, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
אף אחד הוא לא מפורסם לפני שהוא מפורסם... היום היא כבר מפורסמת. ואם היא עוד לא הייתה מפורסמת דיה בעקבות מותה, עכשיו היא עוד יותר מפורסמת. ציבור שלם (ולא קטן כלל) בארץ מכיר ומוקיר אותה, זה מה שלהיות מפורסם אומר. הסיבה לא באמת משנה. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 10:49, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
הסיבה מאוד משנה. אם היא מפורסמת בגלל מותה הטראגי - אז כן מדובר בערך אודות קורבן פיגוע טרור, ודבר זה איננו מקובל/נהוג בויקיפדיה. יוניון ג'ק - שיחה 13:10, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

תבנית:שבירה Sokuya, אני לא השתכנעתי שטרם מותה, היתה לה חשיבות ציבורית, או שתרמה תרומה משמעותית לחברה. אולי היתה לה השפעה, אבל לא היה בכך משהו מספיק יוצא דופן. יוניון ג'ק - שיחה 13:12, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

יוניון ג'ק הבנתי אותך, אבל היא כן עומדת בקריטריונים על פי הציטוטים שהבאתי. Sokuya - שיחה 14:40, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
גם שירה בנקי נהייתה מפורסמת אחרי מותה. בעקבות אירועים מסוימים, אנשים מתפרסמים לתקופה קצרת טווח, על אחת כמה וכמה כשמדובר במקרים טרגיים. במדינת ישראל לא חסרים אנשים שמותם בנסיבות טרגיות, ונכתבו עליהם אחרי מותם רבות. אבל בדרך כלל אם הם נזכרים בתודעה הציבורית זה בגלל מקרה הרצח עצמו שהיה יוצא דופן, ולא בגלל דמותם כפי שהיא. גם על פי האמור, לדפנה מאיר אין חשיבות ציבורית. הכוונה היא אם כבר לאנשים כמו אורון שאול, מתוקף מעמדו כנעדר (או כזה שגופתו נמצאת בידי חמאס, וגם לאור העובדה שבעקבות חטיפתו נערך קרב משמעותי). • צִבְיָהשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו 15:06, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
דפנה מאיר ז"ל מונצחת בדף אישי ומכבד באתר לזכר חללי פעולות האיבה. ויקיפדיה איננה אתר הנצחה, ולא נכון או הוגן להפלות בין הנספים, כאשר מאות ערכים מסוג הזה נמחקו. חבל לי שהערך נכתב, מאחר שהסרתו כעת היא בוודאי עוגמת נפש קשה למשפחה. יהי זכרה של דפנה ברוך. דני. Danny-wשיחה 15:33, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
תבנית:בעד השארת הערך, ואפשר לכתוב ערך גם על מיכל שונברון, ולקשר מערך אחד לערך השני. עורך בורוכוב - שיחה 18:16, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

ראשית, מקריאת הערך למדתי רבות על הדמות, שקודם לכן הכרתי, כדברי Shir רק כ'קורבן טרור'. שנית, ואם יורשה לי, כפי שניכר בוויקיפדיה פעמים רבות - כל אמן מקבל ערך בוויקיפדיה (וגם מי שחושב שהוא כבר 'אמן'), מבלי שתעלה השאלה עד כמה פועלו חשוב. כך גם לגבי שחקני כדורגל ומאמנים מליגה ג'. בנידון שלפנינו, אכן מדובר באשה שהייתה בעלת שיעור קומה בציבור הדתי, פורצת דרך וחדשנית בציר ההלכתי-רפואי, ועל כך ראויה לערך על שמה. ראו עד כמה הערך מלא בתכנים, קישורים וכו', כמסורת האתר, כדי שלא יהיה בזה סתם 'נר זיכרון', אלא ערך בעל מידע חשוב.

אני יכולה לכתוב לך הרבה ביוגרפיות מרתקות על אישים שונים שעברו בחייהם הרבה. הערכים יכללו הפניות לנושאים מרתקים מאד ותלמדי רבות על חיהם. מכאן ועד ערך הדרך ארוכה. בנוסף, לא למדתי מכל האמור באיזו צורה היא הייתה פורצת דרך מהפן ההלכתי. פסיקות שלה שלא נודעו בעבר? רעיונות יוצאי דופן מהפן ההלכתי? אי אפשר לזרוק סתם סופרלטיבים חסרי ביסוס. יש לא מעט נשים ואנשים שקידמו רבות נושאים הקרובים לליבם. הרבה פעילים חברתיים בתחומים שונים, כל אחד הקדיש את חייו למטרה אחרת. ועדיין, צריך משהו יוצא דופן שיקנה חשיבות. • צִבְיָהשיחה • ב' באלול ה'תשע"ו 22:48, 5 בספטמבר 2016 (IDT)
חשיבות גבולית עקב הרצח הטראגי של האישה והפצת הסיפור בכל המדינה. ofek j ~ צרו קשר! ~ מקום מלבב בלב המדבר 19:49, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

תומך בחשיבות הערך, בעיקר עקב הנסיבות בו נרצחה (ומאבק הגבורה שלה במחבל שהציל את ילדיה מלהישחט גם הם), התהודה הציבורית לה זכה הרצח (כולל גידופים נגד מאיר הי"ד מעיתונאי "הארץ") וההנצחה שלה זכתה. ‏ MathKnight (שיחה) 14:25, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

הרצח וקורות חייה של דפנה מאיר זכו לסיקור רב, אך עם זאת היא לא הפכה לאיזשהו סמל מיוחד בעקבות גבורתה. וזה נכון שהיא עוררה השראה וסייעה להרבה נשים בתחום הפוריות, וזה נהדר, אבל יש עוד לפחות כמה אלפי אנשים כאלה בארץ שזוכים להערכה רבה על פועלם בקרב מעגלים רחבים, שלא קיבלו ערך בויקיפדיה בגלל ש"כל חטאם" במרכאות כפולות ומכופולות הוא שהם לא נרצחו, אחרת גם הם היו מקבלים סיקור נרחב בתקשורת אחרי מותם ומישהו כבר היה כותב עליהם ערך בעקבות הרצח. אך כידוע מוות בפיגוע אינו מספיק כדי להיות ראוי לערך בויקיפדיה, ועם כל הכבוד לפועלה הנפלא של דפנה מאיר הי"ד, עיקר עיסוקה היה אחות בבית חולים. לכמה אחיות בבתי חולים יש ערך בויקיפדיה? --Robiz27 - שיחה 17:44, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

חשיבות הערך וחלקה של דפנה מאיר ז"ל בהפצת "שיטת מודעות לפוריות"[]

כדי לקבל תמונת מצב רלוונטית לגבי החשיבות האנציקלופדית של דפנה מאיר ז"ל, סיננתי את התוצאות בגוגל כך שיוצגו תוצאות עד ל-16 בינואר 2016, יום לפני הירצחה. אחת מהתוצאות מציגה רשימה של מדריכי השיטה. http://www.haolam.co.il/tcoyf/teachers-2015.pdf ברשימה ניתן לראות שאין לה מעמד מיוחד ביחס לשאר המנחים, יש את מייבאת השיטה מיכל שונברון שמוזכרת בערך. ואת כל השאר. כך שאם היה צריך להיות ערך למישהו מבין המדריכים אז זה למיכל שונברון. אבל העניין הוא שלשיטה הזאת אין איזשהי חשיבות או מעמד מיוחד. היום כל בן אדם שני מגלה את האור וממציא שיטה או מייבא שיטה, וכל השיטות האלה, שמעטים שמעו עליהן, אין להן שום חשיבות אנציקלופדית ובדר"כ אין להן איזשהו בסיס מדעי אלא בסיס תחושתי לפי עקרונות שנקבעו על ידי ה'גורו', ממציא השיטה. ואם כל החשיבות של דפנה מאיר ז"ל נבנית על הנושא הזה של "שיטת מודעות לפוריות" אז בוודאי שאין לה חשיבות אנציקלופדית וגם העובדה שנרצחה בפיגוע לא יוצרת חשיבות אנציקלופדית. אם הערך יאושר זה יהיה תקדים מאוד מסוכן לויקיפדיה. --79.179.180.220 01:04, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

למה אתה לא נרשם לוויקיפדיה? Sokuya - שיחה 01:28, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
בהזדמנות --79.179.180.220 01:29, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
מסכים לחלוטין עם האלמוני. השארת הערך תהווה תקדים מסוכן. Biegel - שיחה 09:58, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
"מסוכן" מי ישמע. יפרצו רציחות המוניות? הבורסה תקרוס? מלחמת עולם שלישית? מה? אפשר בלי דמגוגיה? ה"סיכון" הוא שיהיו יותר ערכים על אישים שחלק מהוויקיפדים לא מסכימים לגבי חשיבותם. בשביל זה יש דיונים והצבעות, וכל החלטה תהיה... החלטה. לא מסוכנת. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 10:52, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
ויקיפדיה איננה אתר הנצחה. אסור להפלות בין הנספים. מאות ערכים מהסוג הזה נמחקו. חבל מאוד שהערך נכתב אבל אין לי ספק שיש למחוק אותו. גילגמש שיחה 11:11, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
אז אולי הגיע לתקן את העוול הזה? חוץ מזה למה אופי מותה צריך להאפיל על פועל חייה והשפעתה על החברה (גם לאחר מותה). אני לא רואה שיש כאן מקום להשוואה לנספים אחרים. Sokuya - שיחה 16:58, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
להאפיל? בדיוק להפך. פועלה בחייה ודאי לא מזכה אותה לערך, ורבים מתומכי החשיבות כאן צירפו את עניין נסיבות מותה. יזהר ברקשיחה • ג' באלול ה'תשע"ו • 17:23, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
מי שיצרה ערך זה טעתה בכתובת. חבל שאיש לא האיר את דרכה בעת יצירת הערך, אבל עדיין לא מאוחר לתקן. להנצחתם של חללי פעולות האיבה ישנו אתר אינטרנט מיוחד, שאותו מתחזק המוסד לביטוח לאומי. בדומה ליתר נרצחי הטרור, גם לדפנה מאיר יש דף באתר זה. למרבה הצער, דף זה מכיל מידע בסיסי בלבד, וחסר בו הפרק "קורות חיים", המופיע בדפים רבים באתר זה. חשוב מאוד לקחת את מרבית תוכנו של הערך שלפנינו, ולשלבו, בהסכמת המשפחה, בדף שבאתר חללי פעולות האיבה. כך ימצא המידע את מקומו הראוי, וזכרה של דפנה מאיר יישאר אתנו. דוד שי - שיחה 20:07, 6 בספטמבר 2016 (IDT)
היו ימים בוויקיפדיה... אי פעם מזמן היה לנו דיון דומה למדי על אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, ואיחדנו את הערכים עליהם (השארנו הפניות) לערך שנקרא חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006). כמדומני פשוט עשיתי את זה אז והקהילה קיבלה את זה. האם פועלה היה מצדיק ערך אילולי נרצחה? גבולי מאוד, מאוד. לטעמי לא. אם הירצחה הוא שמצדיק את הערך, כלומר הרצח הוא הנושא, שנו את השם לרצח דפנה מאיר וכתבו ערך על הרצח. כידוע, ויקיפדיה איננה אתר הנצחה. ונדמה לי זה לא השתנה בשנים שחלפו מאז שהסתובבתי פה לא מעט. היה נחמד לחזור לביקור ומקווה שזה יגרום לי להישאר שוב. ד"ש למי שעוד זוכר אותי. ‏Harel‏ • שיחה 21:44, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

תיאור אירוע כזה הוא לא ענין פרטי אלא ענין ציבורי כלל ישראלי. ולכן כמו שהראל אמר ניתן לעשות זאת בשינוי שם, ואם לא די בכך אפשר גם להתייחס לסמיכות הפיגועים והיקף הנפגעים מהישוב עותניאל. כמו למשל שהובע כאן. ומאחר והאירוע מתועד כערך אין מניעה במקרה מסוג זה בעל תוכן כזה לתעד את הנרצחת באופן מלא כמובע כעת בערך הנוכחי. באשר לטענה שלא עושים אפליה או שאין זה אתר הנצחה... אלו עקרונות נכונים אבל לא מתאימים למקרה המדובר. לא כי אומרים שפיגוע או אדם זה חשוב יותר אלא כי מבינים שלפנינו תוכן חריג ובעל ענין לציבור שבגינו הוא הוזכר מה שלא יכול להתרחש עם נופל אנונימי ולא קורה ברוב המקרים. ממילא אין כאן חשש לתקדים לכל נופל או לכל הקשר אחר שמוזכר על הנידונה. אין זה פעם ראשונה שמוצאים אירועים שזעזעו יותר וקיבלו תהודה רחבה יותר למרות שתכלס כל פיגוע וכל איבוד של אדם זה היינו הך. כללו של דבר הוא שבחינת חשיבות של חלל שיש סיבות לכתוב עליו היא שונה מתודית מהליך בחינת חשיבות של אישים באשר הם. מי-נהר - שיחה 22:09, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

אני מקווה שאני עונה במקום הנכון ובדרך הנכונה. אם לא אשמח שתתקנו אותי ותאירו את עיניי. כשהעלינו את הערך ידענו שהערך גבולי מבחינת החשיבות שלו, פחדנו בדיוק ממה שעולה בדיון זה שיתמקדו בדרך בה נרצחה, גם בערך עצמו בחרנו לא להתמקד בדרך בה נרצחה אלא במפעל חייה, ובהד התקשורתי שנוצר סביבה, ישנם עוד מקורות רבים שלא צירפנו מכיון שבחרנו את הרלוונטים והמשמעותיים ביותר שמצאנו לנכון. לדפנה כן הייתה השפעה על אנשים, המוות שלה היה יחסית לא רחוק וכבר ניתן לשמוע סיפורים של אנשים על איך הם לקחו משהו מהסיפור שלה ואיך היא שינתה בהם משהו. אני מביאה סיפור אחד מיני רבים ששמעתי בעקבות המחקר שעשינו ונראה לי רלוונטי לדיון, בכדי להסביר את חשיבות הערך ואת השפעתה על אנשים: עובדת סוציאלית שעובדת במעון לנערות ממשפחות מצוקה, סיפרה לי שאם ממשפחה מארחת של אחת הבנות סיפרה לה, שהיא החליטה להיות משפחה מארחת, בעקבות הסיפורים ששמעה על דפנה. מיה נתניה - שיחה 01:06, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

הסיפור הזה, ועוד רבים שבודאי ישנם, אינם הצדקה לערך. ישנם הרבה מאד אנשים בעלי השפעה על אחרים, אנשים שמהווים דוגמה ומופת. אין כל ספק שדפנה מאיר בכללם. אך ויקיפדיה איננה אתר להעלות על נס אנשים דגולים ומיוחדים. ישנם אנשים כלל לא דגולים שזכו לערך בויקיפדיה, משום שהם זמרים מפורסמים, חברי כנסת, משתתפי תוכניות ריאליטי או אפילו עבריינים מפורסמים. כולם נכנסים תחת איזשהו קריטריון מינימלי של פרסום ציבורי או תפקיד חשוב. אישיות למופת והשפעה על מספר רב של אנשים, כל עוד איננה מלווה בפרסום ציבורי משמעותי (שלצערנו הרב, במקרה של דפנה הפרסום בא בגלל הטרגדיה הנוראה. וחבל. הייתי שמח מאד אם היא מוכרת לעולם עוד לפני כן?), או בתפקיד או מעמד שמצדיק מצד עצמו ערך (בוודאי אין כאן), אינן מצדיקות ערך בויקיפדיה. Biegel - שיחה 09:17, 7 בספטמבר 2016 (IDT)
היא לא צריכה להיות מוכרת לעולם היא צריכה להיות מוכרת בישראל או אפילו במגזר והחברה ממנה באה כדי להיות ייחודית ומייצגת בזמנה במרחב הרלווונטי לייחוס. ומבחינה זו כבר ציינו מקודם כמה ויקיפדים וותיקים ומעורבים מאד שזה מקרה גבולי ודי בכך כדי שלא לדקדק עימו ואין לחשוש שיטעו ממנו על אחרים כי הרקע לכך ברור ולגיטימי. מי-נהר - שיחה 17:04, 7 בספטמבר 2016 (IDT)
הטענה שהמקרה גבולי היא מופרכת מיסודה, דפנה מאיר הי"ד לא מתקרבת אפילו לסף החשיבות הנדרש עבור ערך בויקיפדיה והסיבות לכך פורטו כאן בדיון בהרחבה. גם כותבת הערך עצמה מעידה פה בדיון שהיא הבינה מראש שהערך לא מתאים לויקיפדיה אבל בכל זאת היא ניסתה לתת לזה צ'אנס. אבל מה שלא מתאים-לא מתאים, אין מה לעשות. אי אפשר לשנות עכשיו את עקרונות היסוד של ויקיפדיה העברית. --Robiz27 - שיחה 17:32, 7 בספטמבר 2016 (IDT)
הערך הוא גבולי ביחס לכתיבה על חללים. דיון חשיבות לעולם אינו בערך מוחלט אלא לפי תחום היחס בו דנים. כמו כן בלתי מקובל לפתוח באמצע דיון חשיבות ער ומרובה משתתפים, הודעה על תוצאות הדיון ומן הראוי שתסיר עריכתך זו בטרם יעשו זאת אחרים. מי-נהר - שיחה 17:30, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
אוקיי, פשוט ראיתי שכבר יומיים שלמים אין אף תגובה בדיון לכן הסקתי שכבר אין לאנשים מה להוסיף בנושא אבל מכבד את עמדתך, הפסקה הוסרה --Robiz27 - שיחה 20:36, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
אני חייב לציין שאנשים פה פשוט קצת מגזימים ומקצינים כל דבר. הערך לעולם לא שאף להיות עמוד הנצחה. זה ממש לא כזה נורא שיש ערך ויקיפידיה עליה. לדעתי ועל פי הכללים שהבאתי פה למעלה (עקרונות מנחים לכתיבת ערך) יש לה חשיבות אנציקלופדית. זה עניין של רצון של הקהילה. מתפיסת דעתי אני מבין שיש דרישה גם של הציבור ולכן אני תומך בהשארת הערך. תערכו תוסיפו תשנו זה לא משנה. אנשים משקיעים כל כך הרבה זמן בניהול דיונים כדי למחוק ערכים. לא מדובר פה בזוטות. יש ערכים הרבה פחות חשובים והרבה יותר קצרים שמקבלים ערך. הכל פה זה עניין של פוליטיקה וזה מאוד חבל. הקהילה צריכה להתרחב ולכתוב עוד ועוד ערכים. דפנה מאיר היא לא עניין פרטי אלא ציבורי. אז אני מפציר בכם להתגמש, למצוא את עמק השווה ולמצוא פתרון כדי שלא ימחק הערך. תצמצו את הערך לקצרמר או תרחיבו אותו, אבל תשאירו אותו. Sokuya - שיחה 23:19, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
השארת הערך תיצור לתחושתי אפלייה קשה בין קורבנות הפיגועים. דפנה מאיר הייתה בן אדם די רגיל, אישה שעבדה כאחות בבית חולים, ובזמנה הפנוי גם סייעה לנשים רבות בתחום הפוריות. לא הייתה שום פריצת דרך ייחודית בפעילותה. היא הייתה מדריכה בשיטת מודעות לפוריות לצד הרבה מדריכים אחרים שגם להם כמובן אין ערך בויקיפדיה. גם ברציחתה בפיגוע לא היו דברים שלא ראינו לצערנו כבר לפני כן. ולמרות הסיקור הנרחב על מותה ועל חייה, היא לא הפכה לאיזשהו סמל ייחודי בציבוריות הישראלית בעקבות רציחתה. האם נפתח עכשיו ערך לכל בעל מקצוע שמייעץ בפורומים באינטרנט בתחום מומחיותו לאלפי אנשים כבר שנים רבות? ברור שלא. לכן גם אין סיבה שלדפנה מאיר יהיה ערך בויקיפדיה. אפשר להקים לה אתר הנצחה, לעדכן פרטים על חייה בעמוד לזכרה באתר משרד הביטחון, להקים בית כנסת על שמה, גינה על שמה, ועוד הרבה אפשרויות הנצחה. אבל ויקיפדיה זה לא המקום המתאים להנציח אותה. היא פשוט לא עומדת בקריטריונים וחבל שעדיין מנסים להתעקש על הערך כאשר אין לו כל הצדקה. --Robiz27 - שיחה 01:26, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
קודם כל ויקיפדיה היא גירסה דיגיטלית של אנציקלופדיה, המשמעות היא ששום דבר פה לא מאוחר לתקן. אם אתה סבור שזה יגרום לאפלייה, ניתן לכתוב גם ערכים על אחרים בהתאם. הערכים פה לא חקוקים סלע והם דינמיים. "סמל ייחודי בציבוריות הישראלית בעקבות רציחתה" אני דווקא חש שהיא כן הפכה לסמל ייחודי בציבוריות הישראלית. דווקא בגלל מפעל חייה שנחשף לציבור עקב הירצחה. אבל אין לי ספק שהיא הפכה למודל לחיקוי לרבים בציבור. אני רואה לכך עדות באחות ממרילנד שעצרה את כל חייה ועלתה לארץ ללמוד להיות אחות מוסמכת. חוץ מזה שאני רואה גם בקריטריונים הבאים סיבה מספקת לכתיבת הערך:


מתוך עקרונות ויקיפדיה ליצירת ערכי אישים:

אישיות מפורסמת: אם מדובר באישיות מפורסמת אפשר להכניסה לוויקיפדיה, גם אם לא תרמה תרומה משמעותית לחברה. הרציונל מאחורי עיקרון זה הוא שוויקיפדיה יכולה דווקא לשמש כמקור למידע רציני ומאוזן לגבי אותה אישיות, בניגוד לאתרי מעריצים למיניהם.

ומתוך עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים/חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה:

חללים אשר לנפילתם הייתה חשיבות ציבורית יוצאת דופן, שעמדה במבחן הזמן (שנה לפחות). חשיבות שכזו יכולה להיות, למשל, במקרה של חלל שבעקבות מותו יצאו לפעולת תגמול, למבצע צבאי משמעותי או לפעילות מדינית או פוליטית חשובה; מי ששמו או האירוע שבו נפל הפך לסמל תרבותי, וכדומה.

Sokuya - שיחה 09:20, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

מעבר לכך, ספק אם נכון כי מי שערך קצרמר על הרצליה רז יכתוב כאן מספר פעמים את דעתו לכיוון מחיקת הערך. בדיון אמורים להשתתף בעלי זכות הצבעה כפי שכתוב בתבנית:הבהרת חשיבות עם זמן, וגם את הכתוב בתבנית הוא לא הבין כפי ששאל אתמול. עורך בורוכוב - שיחה 11:16, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
בדיון רשאי להשתתף כל אדם. חסר זכות הצבעה שיביע עמדה מנומקת בעד השארת הערך לא יציל אותו ממחיקה, אך די בכך שעמדה תאומץ על ידי בעל זכות הצבעה כדי שהערך לא יימחק. לפיכך חשוב שגם חסרי זכות הצבעה יביעו עמדה מנומקת בדיון חשיבות. דוד שי - שיחה 11:43, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
בתבנית כתוב: "אם במהלך הדיון לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך בידי ויקיפד/ית עם זכות הצבעה, מלבד יוצר/ת הערך, הערך יימחק". יותר ממשתמש אחד בעל זכות הצבעה כבר הציגו כאן עמדות מנומקות בעד השארת הערך. משום כך לטיעונים על מחיקת הערך, כשהם באים ממשתמש שערך קצרמר אחד, אין משקל בשאלה אם עמדתו תאומץ על ידי בעלי זכות הצבעה התומכים בהשארת הערך. גם ניסיונו לסכם את הדיון לפני תום הזמן, לא הוסיף, אך הוא המשיך לכתוב בעד המחיקה גם אחרי ניסיונו הבלתי תקין לסכם את הדיון. עורך בורוכוב - שיחה 12:43, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
אני באמת לא מבין את ההשתלחות והביקורת הלא עניינית כלפיי. מה הקשר לעריכות קודמות שביצעתי? ונכון, אני יחסית חדש פה, אבל זכותי להביע פה את עמדתי כמו כל אחד, כמו גם משתמשים אנונימיים שהגיבו פה. ובסה"כ שאלתי אתמול לגבי הערך, רציתי לדעת מה צפוי לערך בתום השבוע ממועד הצבת התבנית, הוסבר לי שזה לא מתאים והסרתי את הפסקה, לא מבין למה אתה מנצל את זה כדי לתקוף אותי. אני חושב שהבעתי את עמדתי בצורה מנומקת ומכבדת וההתקפות שלך עליי ממש לא ראויות. --Robiz27 - שיחה 13:01, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
התייחסתי לכך שאחרי שהבעת את עמדתך בעד מחיקת הערך, המשכת לנהל כאן קמפיין למחיקת הערך. ראה דבריך מהיום בשעה 01:26 אחרי חצות: "היא פשוט לא עומדת בקריטריונים וחבל שעדיין מנסים להתעקש על הערך כאשר אין לו כל הצדקה". עורך בורוכוב - שיחה 14:05, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
אני לא יודע למה אתה קורא לזה קמפיין, בסה"כ אני מביע פה בדיון את דעתי, יש פה קמפיין דווקא מהכיוון של תומכי הערך. אנשים נשלחו לפה במיוחד כדי לתמוך בהשארת הערך מיד לאחר שנכתב. --Robiz27 - שיחה 14:24, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
כבר הבעת את דעתך, ואף אחד לא שלח אותי לכאן. זה דיון חשיבות, לא דיון מחיקה. אחרי שכבר הבעת את עמדתך, אתה ממשיך להביע אותה כאן, ולכן זה קמפיין. עורך בורוכוב - שיחה 14:40, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
בסופו של דבר, אני מגיב פה בניסיון לאזן ולו במעט את הקמפיין האינטנסיבי להשארת הערך. זאת זכותי, ובמידה מסויימת אני מרגיש שזאת גם חובתי. ואתה לא תסתום לי את הפה, ולא תקציב לי כמה אני יכול לכתוב בנושא. וסגנון הכתיבה שלך מאוד גס וחסר נימוס. אתה מגיב באותו סגנון כפי שהגבת לצִבְיָה. משהו בצורת ההתבטאות שלך פשוט לא בסדר. אצטט את דבריה, שנכונים גם להשתלחות שלך כלפיי: "התייחסות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין היא בזויה ולא עניינית ויותר מכל מלמדת שלמתייחס אין טיעון ענייני אחר להציג.." "להוציא אותך, כל הכותבים הצליחו לערוך דיון ענייני בנושא. ההתנהלות שלך מבזה קודם כל אותך. אני טרחתי וקראתי את כל הערך והגבתי בצורה עניינית לכל טיעון שהועלה בו. אם אין לך מה לומר - אתה לא חייב לומר אותו." --Robiz27 - שיחה 15:20, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

תבנית:שבירה אם נחזור לרגע לנושא הדיון, אני מציע לכל אחד שרוצה להעריך את חשיבות הערך, לבצע השוואה בין הערך של דפנה מאיר לערכים של שאר האחיות בקטגוריה:אחים ואחיות ישראלים, ואז לבחון האם ה"דבר מה הנוסף" של דפנה מאיר מלבד היותה אחות הוא באותם סטנדרטים של ה"דבר מה הנוסף" של שאר ערכי האחיות בויקיפדיה. ולאחר מכן להיכנס לקטגוריה:חללי טרור ישראלים ולבדוק האם ה"דבר מה הנוסף" של דפנה מאיר, מלבד הירצחה, מגיע לסטנדרטים של שאר הנרצחים להם יש ערך בויקיפדיה. וכך יהיה קל יותר לכל אחד לגבש את עמדתו בצורה מושכלת לגבי חשיבות הערך. --Robiz27 - שיחה 20:42, 10 בספטמבר 2016 (IDT) תבנית:שבירה 12px בעד אם נוציא את חשיבותה ופועלה של דפנה מאיר, אי אפשר שלא לזכור את התגובות וההשלכות הציבוריות של הרצח. לכל רצח בעל השפעה ציבורית יש מקום בוויקיפדיה. --elhananha - שיחה 21:49 10 בספטמבר 2016 (IDT)

אילו תגובות והשלכות ציבוריות היו, שלא היו בעשרות פיגועים אחרים שלא קיבלו ערך בוויקיפדיה? אולי אדרבה, צריך ערך לכל פיגוע רצחני, אבל אם הטענה היא לייחודיות - לא הבנתי היכן היא. יזהר ברקשיחה • ח' באלול ה'תשע"ו • 21:57, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
למרבה הצער, הרצח לא יוצא דופן בשום פרמטר בנוף הטרור הישראלי. היו כאן בשנים האחרונות לא מעט מקרי רצח מחרידים, חלקם קשורים לטרור וחלקם לא. מעבר לשאלת החשיבות האנציקלופדית זהו עניין עקרוני: משפחות רבות היו רוצות להנציח את יקיריהן שנרצחו או נהרגו בויקיפדיה. זה לא הוגן כלפיהן שחלק יקבלו ערך וחלק לא. • צִבְיָהשיחה • ז' באלול ה'תשע"ו 22:19, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
אכן לצערי היו מאות פיגועים דומים, אבל המשפחה הייתה בוועידת הביטחון של האו"ם (פרט שהושמט מהערך משום מה, וגם בוטלה ההוספה שלו לשם)., והד ציבורי מהרצח נשאר עד היום. פיגוע משמש לפעילות הסברה נרחבת ברחבי העולם. elhananha - שיחה 10 בספטמבר 2016 (IDT)
זה לא עניין של הנצחה, זה עניין של תיעוד היסטוריה. אין לי בכלל ספק לחשיבות של דפנה מאיר.וכפי שפירטתי וכפי שפירטו פה עוד ידידיי.הטענה של "משפחות רבות היו רוצות להנציח את יקיריהן שנרצחו או נהרגו בויקיפדיה. זה לא הוגן כלפיהן שחלק יקבלו ערך וחלק לא" לא רלוונטית משום שלא מדובר כאן בהנצחה. פרט לכך יש לבחון כל עניין לגופו. אם יש מקום לכתוב ערכים על עוד חללים כמו אורון שאול אז יש לכתוב אותם. הדר גולדין, אברם מנגיסטו. אנחנו ממש לא עושים טובה למשפחות, אנחנו עושים זאת הכלל. Sokuya - שיחה 22:44, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
אתה צודק לחלוטין, וראוי גם לפתוח דף עם בקשות מיוחדות לערכים בנושא. elhananha - שיחה 22:48 10 בספטמבר 2016 (IDT)
הד ציבורי נשאר מהרבה מקרים. מה עם דניאל טרגרמן, הילד בן 4 שנהרג בצוק איתן? תמר אריאל, הנווטת הדתיה הראשונה בצה"ל שנהרגה במפולת שלגים שנכתב עליה רבות? נחמיה לביא, שירד לעזור לאהרון ואדל בנט ולהילחם במחבל, ונהרג בעצמו? על אדל בנט ובנה היה גם כתבה בערוץ 2, אם איני טועה. אני יכולה להמשיך עוד שורות ארוכות. הרבה מקרים טרגיים ועצובים שסוקרו רבות בתקשורת הישראלית.
לגבי תיעוד היסטוריה - ויקיפדיה לא מתארת כל מאורע שקרה במהלך ההיסטוריה, רק אירועים יוצאי דופן. כאמור, הרצח של דפנה מאיר לא יוצא דופן בחריגותו בנוף הטרור הישראלי. בתקופת הטרור האחרונה נרצחו עשרות בני אדם, רק פיגועי טרור בהם נהרגו כמה בני אדם זכו לערכים. ולמרות שרבים מהקורבנות סוקרו בהרחבה בתקשורת, דומני שאיש מהם לא זכה לערך. • צִבְיָהשיחה • ז' באלול ה'תשע"ו 22:49, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

נוסף על מה שכבר נאמר, ולמרות שמיותר לומר זאת אבל אשמיע את זה בקול. על אף שמצד הקורבן וקרוביו כל רצח של האדם בגין פעולת איבה אפילו אם זה נזק היקפי זה אותו דבר. אף על פי כן יש אירועים שמזעזעים יותר. הירצחה של אם בביתה בנוכחות ילדיה שונה מרצח ברחובה של עיר גם אם הוא קרוא בנוכחות בני המשפחה. זה מצטרף לאירועים כמו טבח משפחת פוגל אף על פי שלהירצח באוטובוס או מסעדה בפיגוע התאבדות נפץ הוא מזעזע וקשה יותר. יש פחות מקרים שאנשים ניספים בתוך ביתם ואימהות זה לא איש צוות הכוננות. לכן נכון לראות באירוע כאירוע מזעזע בנקודת הזמן ההיא באותה תקופה מבין האירועים בציר הזמן הנתון. וזו הסיבה שעובדתית נפח ההתייחסות הציבורית לאירוע היה גבוה בהרבה ממקרים קשים נוספים של פיגועי דקירה דריסה וכדומה. ניתן לציין רשימה של אירועים מסוג זה במאה שנה האחרונות שהיו מזעזעים בצורה ואופי כזה. וייתכן שלכל אחד מהם ראוי שיהיה ערך. לחלקם כבר יש. מי-נהר - שיחה 22:59, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

באמת שלא זכור לי שהתרשמתי שהרצח של דפנה מאיר היה יוצא דופן מבחינת הזעזוע הציבורי והיקף הסיקור. כל אחד מזדעזע מדברים אחרים. למשל, באופן טבעי הציבור הדתי יתחבר יותר למקרי רצח בהם הנרצחים הם בני המגזר, הציבור החרדי יסקר יותר ובהרחבה מקרים בהם הנרצחים הם חרדים, ויושבי המרכז יזדעזעו יותר מרצח שהתרחש בלב תל אביב (מה לגבי רצח החייל בתל אביב, דומני אירוע הדקירה הראשון מזה שנים במרכז?). אחרי אירוע הדריסה בגבעת התחמושת, בו נרצחה מועמדת לגיור ותינוקת בת ארבעה חודשים, היה ים כתבות בעיתונות החרדית על הפיגוע הנ"ל. • צִבְיָהשיחה • ז' באלול ה'תשע"ו 23:03, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
אם כבר הזכרת רצח של אם בביתה לעיני ילדיה, אשמח לדעת האם לדעתכם יש מקום לערך רצח ענת פלינר? מקרה הרצח הזה באמת היה משהו חריג ולקח כמה חודשים עד שהרוצח נלכד. לעומת זאת, לצערנו רציחות על רקע לאומני מתרחשות בתדירות מאוד גבוהה ואולי זה קצת הקהה את חושינו..ויכול להיות שכן יש מקום לערך על כל פיגוע קטלני. אבל מצד שני המדיניות בויקיפדיה ממה שאני יודע היא לא להזכיר את השמות ואת קורות חייהם של הנרצחים בפיגועים. אך זה מתייחס לפיגועים המוניים עם מספר הרוגים, כי לערכים על פיגועים עם קורבן אחד בנפש אין ערכים בויקיפדיה ממה שאני יודע. אבל במידה ויוחלט שיש הצדקה לערך על כל פיגוע שהסתיים עם נרצח אחד לפחות, אז באירוע עם נרצח אחד בדר"כ שם הנרצח יופיע בשם הערך ואז כמובן שהשם שלו יוזכר ולא יהיה היגיון במדיניות של לא להזכיר את שמות הנרצחים ואת קורותיהם אם זה כבר מופיע בשם הערך. ואם יוחלט שכן אפשר לפתוח ערך על כל פיגוע שהסתיים עם קורבנות בנפש, ואולי גם על כל רצח שלא על רקע לאומני שזכה לסיקור יוצא דופן בתקשורת כמו רצח ענת פלינר אז לא תהיה בעיה גם לפתוח ערך בשם רצח דפנה מאיר ולפרט שם מעט גם על קורות חייה. --Robiz27 - שיחה 23:36, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

כידוע מדיוני חשיבות התייחסות למקרים אחרים יש לעשות כשדנים עליהם. באשר לבולטות בנפח ההתיחסות התקשורתית והציבורית לא רק בתיעוד האירוע בצורה לקונית אלא הייחסות בכל אתר תקשורת בהרחבה על דמותה של הנרצחת הרבה מעבר לאירוע עצמו וירת על כן גם בהתייחסות זמן רב אחרי ,זו עובדה מתועדת ברשת מאתר הידברות ועד אתר סלונה מליהיא לפיד ועד יריב אופנהיימר. מי-נהר - שיחה 22:57, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

מודעות לפוריות[]

הדיון כאן כואב אבל בכל זאת אנסה להוסיף. 1. כפי שכתב האלמוני בפסקה הקודמת חשיבותה הנוכחית נגזרת מתוך שיטת מודעות לפוריות. קשה להעריך זאת טרם נכתב הערך. מציע לכתוב קודם את הערך כדי שיהיה אפשר לבסס את חשיבותה. 2. מציע לשקול את הצעתו של הראל לשנות את נושא הערך לרצח דפנה מאיר. בשנים האחרונות נכתבו ערכים רבים על מעשי טרור. אבנר - שיחה 09:42, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

גם אם שיטת מודעות לפוריות הינה בעלת חשיבות אנציקלופדית (וגם זה מוטל בספק רב), זה עדיין לא אומר שמכך נגזר שיש חשיבות אנציקלופדית גם לדפנה מאיר. יוניון ג'ק - שיחה 14:07, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

דף ממש מרגש וחשוב[]

דף חשוב מאוד להנצחה, לתולדות עם ישראל ופועלה היקר של אישה זו זכרה לברכהתבנית:משוב 95.86.71.73 12:41, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

אני לא יודע לגבי החשיבות, ברור לי שככל שיגיעו לכן יותר אלמונים או שמות משתמש חדשים בעקבות גיוסים בפייסבוק או בכל מקום אחר - כך יתחזק הרושם שמנסים באמצעי זה לכסות על חוסר חשיבות. אם מישהו חושב שכך יגרום להשארת הערך - הוא טועה. נרו יאירשיחה • ח' באלול ה'תשע"ו • 14:56, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
אנשים לא באים כדי לכסות על שום דבר, הם באים כי זה חשוב להם רגשית והם לא מכירים את ויקיפדיה. אם הם לא מביאים איתם אינפורמציה אפשר פשוט להתעלם. אלה אנשים אנונימיים, ואפשר להתייחס בהתאם. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 15:41, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
זה טבעי שאנשים רוצים לפעול למען מטרות שהם מאמינים בהן. אני כותב למי שמגייס אותם שיבין שזה לא יועיל לו, וגם יכול ליצור תגובת נגד. נרו יאירשיחה • ח' באלול ה'תשע"ו • 16:08, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
אני בהחלט רואה את הגיוס בחומרה. אחת הסיבות שאצביע בעד מחיקת הערך היא הגיוס. גילגמש שיחה 22:56, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

אושיה בתחומה[]

מקודם היו שהתייחסו לשאלת החשיבות ובהם אני כענין גבולי. כעת לאחר בדיקה בפרטי הקישורים אופי התגובות בהן ונפח הפעילות , לענ"ד יתכן ולפנינו אכן מדובר באושיה בתחומה. יש דבר כזה אצלינו שנקרא אושיית פייסבוק, אושיית אינטרנט/בלוגר ועוד. הבולטים שבהם זוכים לערכים. חשיבות היא ענין הנמדד לפי בולטות במרחב רלוונטי למדידה. הנידונה כאן צריכה להימדד בין היתר בתוך השפעתה במסגרת תחום שאינו מובן מאליו בציבור הדתי והחרדי ובמסגרת זו היא מהבולטות המוכרות והפעילות עד שנגדעה פעילותה. פעילותה מול הציבור מתועדת בין יתר ברשת, ובחומר בכתב שמופץ מידי שבוע לאורך שנים, נוסף על פעילותה בשטח עצמו. ולכן לעניות דעתי זה אינו מקרה גבולי כשמדובר בכתיבה על חלל שלחסרונו ישנה תהודה ציבורית כמו גם לענין בו. מי-נהר - שיחה 22:42, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

צמצום מתמיד של המעגל יביא בהכרח למסקנה שמדובר ב"אושיה". כך אפשר להגיד שיו"ר ועד הבית הוא "אושיה" בתחומי הבניין שלו. גילגמש שיחה 22:54, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
נכון ולכן זו הערה לא רלוונטית. אנו מדברים על מסגרת ברורה של תחום דעת לגופו של ענין. הפעילות של ארגון קולך ולא רק, במסגרת השנים המדוברות זה מרחב פעילות ייחודי במסגרת התודעה הדתית והחברתית ויש לומר שינוייה. זה לא נושא שחשיבותו היחסית בערך מוחלט שנוי במחלוקת עובדתית בתחום הדעת המדובר, למרות שאני מאד לא מסמפט את הארגון הזה. ובתוך מסגרת זו יש תת נושא עוד יותר ייחודי מבחינת העיסוק שלו בפרהסיה שבו התמקדה ובלטה דפנה מאיר הן במסגרת הזו והן במסגרות אחרות. זה בדיוק תחום הזמן שבו החלו השו"תים האינטרנטים והבלוגים להוות משקל ציבורי ניכר כערוץ עוקף של השיח בכל התחום התרבותי הזה בקרב נשים דתיות וחרדיות ולכן המובילים במסגרת זו צריכים להיות מתועדים היכן שיש בולטות וייחודיות בנושאים שלא עסקו בהם כך קודם. מי-נהר - שיחה 23:10, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
מדי שבוע מועלים לכאן ערכים על פעילים חברתיים ורובם נמחקים, למרות שרוב הערכים עוסקים ב"אושיות" בתחומם. רק עכשיו מתנהל דיון חשיבות על כמה כאלה. בניגוד למה שאולי עשוי להשתמע, העיסוק בנושאים שהיא עסקה לא יוצא דופן כלל במגזר הדתי והחרדי. מה גם שהיא לא עסקה בקידום אמצעי מניעה ותכנון משפחה (קידום של תחום כזה עשוי להיות משמעותי בחברה החרדית, למשל, אם כי היום הנושא הזה כבר לא טאבו ברוב המוחלט של הקהילות) - אלא דיברה על פרקטיקה מסוימת של אמצעי מניעה - הימים הבטוחים ודיאפרגמות, שהייחוד בהם שהם אינם אמצעי מניעה הורמונלים. זה חביב וזה נחמד ועבור רבות זה חשוב, אבל אין לזה שום משמעות דרמטית מבחינה דתית או מבחינה חברתית. • צִבְיָהשיחה • ח' באלול ה'תשע"ו 23:14, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
הראי בבקשה היכן מצוי ברשת ב-10 שנים האחרונות שיח מפורט בנפח כזה בין ציבור הנשים לכותבת אחרת וכמה כאלו ישנן מלבד דר' חנה קטן. השיח הזה לא התנהל בצורה זו קודם לכן בנושאים אלה ומה שציינת אינו מתאר את מגוון הרב של התחומים אליהן היא התייחסה לפי פניות הכותבות אליה שמדובר כנראה באלפי פניות אישיות שקיבלו מענה אישי מנומק ומונגש לקוראות רבות. (וסליחה אבל לעניות דעתי כל התגובות שלך בדף שיחה זו שקולות לזה שעומד בצד ואומר על כל דבר "אז מה". זה אפשר להגיד תמיד). אלו שציינת שנמחקים פועלים במרחב רחב מאד שיש רבים כמותם ולכן אינם בקנה מידה של בולטות. כמו כן הריני להזכיר שאנו עוסקים בשילוב של סיבות ולא אחת אשר באות להסביר מדוע כחלל מוכר יש מקום לתיעוד. מי-נהר - שיחה 23:30, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
גם אם זה נכון, הטיעון "אושיה בתחומה" לא יכול להתקבל. צריך להראות בולטות כללית ולא רק בתוך קבוצה סגורה וקטנה. בכל אופן, הסיכוי שהערך ישאר הוא זעום וחבל שעודדו את הכותבת לכתוב את הערך ומשכו את העניין עם דיון החשיבות. גילגמש שיחה 23:34, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
בולטות כללית מנותקת הקשר זו שגיאה בשיקול הדעת של חשיבות אנצילופדית. היהדות אינה קבוצה קטנה. היהדות האורתודוכסית אינה קבוצה קטנה, מעמד האישה ותרבות השיח אודות עניינים הנוגעים להלכות אישות בקבוצה בעלת אחוז הילודה הגדול בעם ישראל עבור נשים בגיל צעיר מאד מהמקובל בחברה הכללית ואשר אופי השיח ע"פ עקרונות הצניעות כמו גם הכתובות אליהן פונים עובר שינוי בפרהסיה זה לא סיפור של קבוצה קטנה וסגורה. מה עוד ששינויים בראשיתיים הם תמיד בשיוער קטן יותר אבל בעלי משמעות גדולה יותר על הכלל. ולכן לענ"ד מסקנתך בנוגע לשיקולי הדעת הנידונים בתת פסקה זו אינם מתאימים. מי-נהר - שיחה 23:48, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
השיח ברשת התפתח עם השנים, ככל שגדלה המעורבות של הציבור הדתי ברשת. וגם אם נגיד שהיא הייתה חלוצה, בשביל שחלוץ בתחום מסויים יהיה ראוי לערך, התחום צריך להיות משמעותי. אז נניח שהיא חלוצה וראשונה (היא לא) בעיסוק בנושאים הללו באינטרנט. אז מה. אני, אגב, לא שמעתי עליה מעולם. כנראה שהיא לא הייתה עד כדי כך מפורסמת (אני לא מאן דאמר, אבל אני כן מסתובבת באזורים הרלוונטים. אם מישהי היא אוטוריטה מוחלטת בתחום, הייתי צריכה לשמוע עליה. אבל זו רק עדות שלי, ואני אקבל את זה שלא תקבל אותה). אלה שציינתי לא פועלים במרחב רחב מאד. קח את אליעז דנדקר שכרגע יש עליו תבנית חשיבות. האיש סופר, הוגה דעות, חוקר ומרצה בתחום יהדות הודו בכלל ובני-ישראל בפרט, לא תחום רחב כלל. אני מניחה שבקרב הקרובים לנושא הוא אישיות מוכרת מאד. האיש חוקר ואף הוציא ספר, ואני בספק אם הוא יקבל ערך בויקיפדיה. מאיר לא כתבה ספר, לא המציאה שיטה (רק הפיצה שיטה שהיא בעצם וריאציה של שיטה מוכרת), כתבה מאמרים ברמת בלוג. בסדר. כל זה יפה מאד. פשוט לא מספיק ולא יוצא דופן. קל מאד להיתפס לטיעון כאילו העיסוק במיניות ופוריות בציבור הדתי זה איזה חידוש, אבל זה ממש לא. כתבתי כבר לעיל: אלו נושאים מדוברים מאד מטבע הדברים במגזר הדתי. היא בסך הכל עסקה בהיבט אחד שלהם. • צִבְיָהשיחה • ט' באלול ה'תשע"ו 00:18, 12 בספטמבר 2016 (IDT)
לא מבין כיצד בה בשעה שמתקיים דיון על המקצוע שלה האם הוא בכלל מקצוע (לא מדבר על מקצוע האחות הטריוויאלי, אלא על "מקצוע" בודקת הטהרה ו"מקצוע" מתקינת הדיאפרגמות), ניתן לטעון שבכלל מדובר בתחום שמעמיד אושיות. הדיון הזה מביך. ביקורת - שיחה 00:26, 12 בספטמבר 2016 (IDT)
לא מתייחס למקצוע לא רלוונטי רלוונטי השיח שהתקיים בינה לבין הציבור (בלי קשר לכך היא הייתה מעורכת ביותר במקצועה בבית החולים ועוד) מה שקובע זה מי כתב לה ולמה וכמה היא ענתה להן ומדוע הציבו אותה בקדמת הבמה כאושיה המשמשת כתובת ושאת תשובותיה מפרסמים לקהל. שלא לדבר על כל התשובות שהתבצעו בהתנדבות באופן פרטי. אולי בחרתי במילה לא מוצלחת לכותרת אבל אם בלדד השוחי יכל לקבל ערך לא רק בגלל ספרו אלא בעיקר בשל הדיאלוג שלו מול קהל צרכני החומר שהפיק אז בתחומה ובהקשרה השונה ק"ו. מי-נהר - שיחה 00:28, 12 בספטמבר 2016 (IDT)
אינני מבין במה היא שונה ממאות רופאים, עורכי דין ובעלי מקצועות אחרים, אשר יש להם תחום התמחות ייחודי בו הם נחשבים ברי סמכא בעיני הציבור, ומקבלים לאורך השנים אלפי שאלות, ועונים על כולן בהתנדבות במסגרת פורומים שונים באינטרנט. --Robiz27 - שיחה 00:59, 12 בספטמבר 2016 (IDT)
אלו לא שאלות רפואיות בלבד אלו שאלות הלכתיות ובעבר היו הנשים שואלות רבנים או את הרבניות שישאלו את הרבנים או לא שואלות בכלל. ומאידך התשובות לא בהכרח היו הולמות ומתאימות בשל מאפיינים רבים. והיא גם התמחתה בתיווך בין אלו לאלו וגם ידעה להעמיד שאלות קשות צפיות ואתגרים לממסד הרבני בכבוד וענייניות ומאידך להנגיש את המידע לשואלות בצורה שאינה חותרת נגד הממסד ואינה מתיימרת להחליף אותו. וזה לא עושים כל מי שהזכרת , שכלל לא פונים אליהן מחוסר אימון בנאמנות להלכה או מהרגלי צניעות ועוד... מאידך היא הגדילה את האימון בממסד הרפואי בהיבטים אלו. וכאמור בפעם השלישית והאחרונה זה מסביר בנוסף לסיבות הקודמות מדוע כחלל היא ראויה לאיזכור ולא מדוע בנושא הנידון היא ראויה לאיזכור. מי-נהר - שיחה 02:14, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

שתי דוגמאות המעידות על הנושא מסיכום של אתר קולך על דפנה מאיר -

יפה רוזנבלום קלנר

לפני כחודש הטרידה אותי מאד שאלה "נשית". מרוב דאגה שכחתי לעשות את הדבר הראשון שהייתי עושה בעבר – להסתכל אם דפנה כתבה על זה. כשחברה הציעה לחפש באינטרנט רצתי והקלדתי "דפנה מאיר" ואת השאלה. ראיתי עשרות דפי תשובות – והימרתי על אחת. שתי דקות אחר כך שבה רוחי: מידע עדכני, פרישתו בצורה שאיפשרה לי לבחור את הדרך הנכונה לי, ניסוח רגוע ומרגיע, וברכות חמות בסוף. לכן הייתי מבררת דרכה תמיד. בע"ה אמשיך לעשות כן. יהי זכרה ברוך.

נעמה שלם

בדיוק סיימתי לעבור על השו"תים שלך. לראות אלפי (כן, אלפי) שאלות שענית עליהן ברגישות ובצניעות, תוך שמירה על גבולות ועל כבוד ועל פרטיות. פתחת לנו כזה פתח, לדבר על זה, לדבר על הצרכים שלנו והרגשות שלנו ועל הגוף שלנו. ולשמור על הבריאות שלנו. וזה עוד בלי לדבר על כל הילדים שבלעדייך לא היו נולדים וכל הילדות שבלעדייך לא היו גדלות לעולם שמוכן לשמור עליהן יותר טוב. ולא הכרתי אותך בכלל, רק בכתב ורק במיילים, ורק כתבת וכתבת וכתבת אוצרות של מידע ושל הלכה ושל זוגיות ושל תקשורת ושל בריאות, עולם שלם טפטפת אלינו במיילים. נתת לנו מילים לדבר בהן על יצירת חיים, אבל מאיפה לנו מילים לדבר על המוות שלך. מי-נהר - שיחה 20:21, 13 בספטמבר 2016 (IDT)

תגובת הבעל מיד עם היוודע הרצח / רץ ברשת / מומצא[]

אינני זוכר ואין לפני המידע כרגע דומני היה סיפור שהבעל רצה לצאת לנקום והבת עצרה אותו , כעת אני רואה שהיה מדובר בהמצאה שרצה ברשת הנה הכל כאן. מי-נהר - שיחה 00:54, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

Advertisement