דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים. ייחודו של הפירוש הוא שילוב בין פרשנות מסורתית ובין ממצאי המחקר התנ"כי המודרני התואמים לה, והגשתם לקורא בבהירות רבה.
מבנה הפירוש[]
- הנוסח: מבוסס על כתר ארם צובא, כתב יד שמיוחס לאהרן בן אשר, והרמב"ם סמך עליו בספרו. מוגה על פי כתבי יד עתיקים אחרים ככל הניתן.
- גוף הפירוש: פירוש מנוקד המפרש את הפסוק בצורה פשוטה, כולל ביאור מילים קשות, שמות מקומות ומקורן. הפירוש מסתמך רבות על ידיעות חדשות בגאוגרפיה וארכאולוגיה של ארץ ישראל. הפירוש כולל גם הערות הבאות להוכיח את הנאמר, להרחיבו, או להביא פירושים חלופיים.
- פתיחה וסיום: כל ספר מחולק ליחידות משנה, לפני ואחרי כל יחידת משנה מוצגים חלוקת היחידה, סגנונה הספרותי, והסבר כולל שלה.
- מבואות לספרים: בתחילת כל ספר יש מבוא כללי שכולל התייחסות לזמן חיבורו של הספר, הרקע ההיסטורי שלו, הקבלות בינו ובין ספרי מקרא אחרים, מאפייניו הלשוניים, דמויות המופיעות בו ועוד.
דרך הפירוש[]
דרך הפירוש שאבה השראה מגישתו של רשב"ם בפירושו: "וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא... והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום". מפרשי "דעת מקרא" שאפו לפרש את המקרא כפשוטו והתייחסו בפירושם לגילויים המדעיים בנושאי גאוגרפיה, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, בוטניקה, זואולוגיה ועוד.
בפירוש זה, המפרש את המקרא באופן מסורתי, כמעט ללא ביקורת הנוסח ומתוך אמונה בקדושת הכתובים, אך מסתייע בממצאי המחקר המודרני, יש פולמוס סמוי עם ביקורת המקרא, ללא התמודדות ישירה עם דעותיהם ושאלותיהם של החוקרים השייכים לאסכולה זו, אך תוך פירוש אשר מנסה לתת מענה לבעיות. דרך התמודדות זו שונה מזו של רבי דוד צבי הופמן, אשר התפלמס באופן ישיר עם אנשי ה"ביקורת" וניסה לקרוא תיגר על עצם מדעיותן של מסקנותיהם, והיא שונה אף מדרכו של הרב מרדכי ברויאר, אשר קיבל הרבה מממצאי ביקורת המקרא בתחום הניתוח הספרותי אך פירש ממצאים אלה מתוך אמונה בקדושת המקרא.
אטלס דעת מקרא[]
אטלס דעת מקרא הוא חיבור של אוסף ערכים ותמונות גאוגרפיים-היסטוריים מתקופת המקרא, בעריכת יהודה קיל ויהודה אליצור.
אנשי המערכת[]
בראש הפרויקט עמד יהודה קיל, איש החינוך הממלכתי דתי, שאף כתב פירוש לכמה ספרים. על תפקיד זה הוענק לו פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב.
בכתיבת הפירוש לספרי המקרא השתתפו המומחים: פרופ' יהודה אליצור, פרופ' פיבל מלצר, עמוס חכם (הזוכה הראשון בחידון התנ"ך), פרופ' מרדכי זר-כבוד, פרופ' אהרן מירסקי ואחרים (ראה פירוט להלן). את מפעל הפרשנות ליוו מומחים נוספים בתחומם: הרב מרדכי ברויאר היה אחראי על קביעת נוסח ספרי המקרא, פרופ' יהודה פליקס ייעץ בתחומי הבוטניקה והזואולוגיה, והרב שאול ישראלי ייעץ מן ההיבט ההלכתי.
שני הכרכים הראשונים של פירוש "דעת מקרא" יצאו לאור בשנת תש"ל: ספר יהושע פורש על ידי יהודה קיל, וספר איוב פורש על ידי עמוס חכם.
כותבי הפירושים לספרי המקרא[]
תבנית:טורים
לקריאה נוספת[]
- אריה סטריקובסקי (עורך), דעת מקרא - דף לתרבות יהודית 256, הוצאת משרד החינוך - האגף לתרבות תורנית, אדר ה'תשס"ב.
- יהודה קיל, לגמרו של המפעל הפרשני דעת מקרא, אלון שבות, תשס"ג.
- מאיר בר-אילן, ביקורת על גרסת התקליטור.
- תבנית:צ-מאמר.
תבנית:Ltr