דמפלגינן בדיבורא

סוגיה בה דנה מסכת סנהדרין בפרק ראשון :דיני ממונות בשלשה והיא:"דמפלגינן בדיבורא" - שאנו מחלקים בתוך הדיבור.

לפי השיעור: הרב משה קובלסקי , מתוך שיעורו הקבוע בביהמד"ר דחסידי סוכוטשוב רח' חתם סופר 3 בני ברק בין השעות 20:40 - 21:45 באתר מאורות.

בא בחור לבית הדין יחד עם עוד אחד, הוא ואחר גנבו. אם נקבל עדות הוא מעיד על עצמו שהוא גנב. אנט לא מקבלים זאת. אם נחלק את העדות: שהשני גנב נקבל וזה שהוא גנב נפסול. האם אפשר לחתוך או לא. הרשב"ם אומר: כאשר מעידים על מעשה ניאוף לבית דין יש עניין רק אם זאת אשת איש או מאורסת לא חשוב מי היא. אם מעידים שפלוני נרצח הוא נידון על רצח - אני לא צריך לדעת במי המדובר. לפי הרשב"ם :"אני זיניתי עם אשתך" - העדות אינה מתקבלת. המשפט הבא:"אשתך זינת איתי" - אשתך זינת - זה מתקבל - אם יש עוד עד יהרגו את האישה. איני מקבל מה שהוא אומר על עצמו. אפשר לקבל חלק וחלק אני לא מקבל. וכך כתוב בגמרא: פלוני בא על אשתי - הוא ואחר מצטרפין להורגו, אבל לא להורגה. - מאי קא משמע לן - דמפלגינן בדיבורא, היינו הך ! מהו דתימא: אדם קרוב אצל עצמו - אמרינן, אצל אשתו - לא אמרינן, קא משמע לן. (לפי שיטת רש"י לא מאמינים אותו לגבי אשתו מאמינים רק לגבי הבועל - אתר מאורות)

נחזור לתחילת הסוגיה מדף קודם , יש מחלוקת רבי יוסף ורבא:"ואמר רב יוסף פלוני רבעו לאונסו הוא ואחר מצטרפין להרגו לרצונו רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד רבא אמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע אמר רבא....

נערה מאורסה

אמר רבא: "פלוני בא על נערה המאורסה" והוזמו (העדים) - נהרגין, ואין משלמין ממון. (הורגים ואין משלמים) "בתו של פלוני" (סיפרו מי האבא שלה ולכן יש הםסד כספי) והוזמו - נהרגין ומשלמין ממון (אם אמרו מי היא הבת ויש הפסד כתובה - נהרגים - לא נענש על שני עברות שנעשו ביחד , לכאורה קם ליה בדרבה מיניה - אבל אין קשר ולכן כסף לאחד ומוות לשני ולכן גם ישלמו וגם יהרג) - ממון לזה ונפשות לזה.

השור

ואמר רבא: "פלוני רבע השור" והוזמו נהרגין ואין משלמין ממון. שורו של פלוני (יש שם) והוזמו נהרגין ומשלמין ממון ממון לזה ונפשות לזה. הא תו למה לי (למה חזרת על הרעיון פעמיים) היינו הך. משום דקא בעי בעיא עלויה דבעי רבא פלוני רבע שורי מהו מי אמרינן אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם קרוב אצל ממונו (אין אדם יכול להעיד על השורו) או דילמא אמרינן אדם קרוב אצל ממונו (אם העיד על פלוני ואגב על השור שלו ולכן תתקבל) בתר דבעיא הדר פשטה אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם קרוב אצל ממונו.

בניגוד לאישה לא מקבלים בצורה עקיפה לא מקבלים, אבל בצורה עקיפה מקבלים במקרה של השור.

הסוגיות הבאות

אתר סיני

ב. מספר הדיינים במלקות

ת"ק - 3 ("ושפטום"=2 (+1)). רי"ש - 23 (אביי - גז"ש מנפשות, רבא - כי מלקות זה במקום נפשות. אמנם גם לרבא מונעים ממנו למות מהמלקות בגלל "ונקלה אחיך לעיניך" - משמע שהוא חי).

וכך כתוב בגמרא:מכות בשלשה כו': מנהני מילי אמר רב הונא אמר קרא (דברים כה) ושפטום שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן שלשה אלא מעתה (דברים כה) והצדיקו שנים והרשיעו שנים הרי כאן שבעה ההוא מיבעי ליה כדעולא דאמר עולא רמז לעדים זוממין מן התורה מניין רמז לעדים זוממין והא כתיב (דברים יט) כאשר זמם אלא רמז לעדים זוממין שלוקין מניין דכתיב (דברים יט) והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע משום דהצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע אלא עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדי אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא ושוינהו להנך רשעים והיה אם בן הכות הרשע ותיפוק ליה (שמות כ) מלא תענה משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו: משום ר' ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה: מ"ט דרבי ישמעאל אמר אביי אתיא רשע רשע מחייבי מיתות כתיב הכא (דברים כה) והיה אם בן הכות הרשע וכתיב התם (במדבר לה) אשר הוא רשע למות מה להלן בעשרים ושלשה אף כאן בעשרים ושלשה רבא .

אמר מלקות במקום מיתה עומדת אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי הכי אומדנא למה לי למחייה ( אם זה מוות מדוע מביאים רופא לבדוק אותו אם ימות ימות ! צריך כי בעת מתן המכות יהיה "אחיך" ). ואי מאית לימות א"ל אמר קרא (דברים כה) ונקלה אחיך לעיניך כי מחית אגבא דחיי מחית אלא הא דתניא אמדוהו לקבל עשרים אין מכין אותו אלא מכות הראויות להשתלש וכמה הן תמני סרי (דף י,ב גמרא) למחייה עשרים וחדא וכי מיית בהך חדא לימות דהא כי מחית אגבא דחייא קא מחית אמר ליה אמר קרא (דברים כה) ונקלה אחיך לעיניך אחר שלקה אחיך בעינא וליכא (עשרים - אי-אפשר - צריך לחלק לשלוש - 18 מכות אבל הרופאים אומרים רק עשרים מותר לכן אתה נותן רק 18 ולא 21 שאז הוא עלול למות)

ונקלה אחיך לעיניך אחר שלקה אחיך בעינא - הוא צריך ךהשאר בחיים כל עוד מקבל מכות.

ג. מספר הדיינים בעיבור החודש

במה מדובר? לעצם השארת החודש הקודם מלא - ודאי לא צריך דיינים כי זה קורה מעצמו. אלא - 1. אביי - לקידוש החודש (בחסר ומלא - כת"ק בר"ה). 2. רבא - לקידוש החודש (רק בחסר - כר"א בר"צ, במלא זה מתקדש מעצמו). 3. ר"נ - לקידוש החודש (רק במלא - כפלימו) 4. ר' אשי - לחישוב המולד (ואילו לקידוש לא צריך כלל שלושה דיינים, כר"א (בר"ש)).

ד. מספר הדיינים בעיבור שנה

ר"מ - 3, רשב"ג - 7,5,3. סמליות מספרים אלו - ברכת כהנים או שרי המלך הגולים (וכן בברייתא).