צוואת שכיב מרע - חולה שתשש כח כל גופו עד שאינו יכול להלך על רגליו והרי הוא מוטל על מיטתו - שבה מצווה הוא כיצד לחלק את נכסיו לאחר מותו. "דייתיקי" נוטריקון של: "דא תהא קאי"[1], כלומר: זה יהא קיים, שכן "דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין". (להלן)
דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין[]
מתנת שכיב מרע אינה צריכה קנין, והרי היא ככתובה בשטר - אם היא מתנת קרקע, וכמסורה ליד המקבל - אם היא מתנת מטלטלים.
הסיבה שתיקנו חכמים דין מיוחד זה היא, כדי שלא תיטרף דעתו של החולה עליו, אם ידע שאין תוקף לדבריו.
המקור:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת באתר ויקישיבה
בבא בתרא[]
במסכת בבא בתרא למדנו במשנה: מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה על יריכו הרי זו אינה כלום. (רש"י פירש:שהרי לא גמר להקנותו אלא בקבלת השטר ואין שטר לאחר מיתה). אבל אם הספיק למסור אותה זיכה בה לאחר בין מן היורשין בין שאינן מן היורשין דבריו קיימין (קל"ה, ב')
והגמרא ממשיכה:תנו רבנן איזה היא דייתיקי כל שכתוב בה דא תהא למיקם ולהיות ואיזה היא מתנה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה אלא מהיום ולאחר מיתה הוא דהויא מתנה מעכשיו לא הויא מתנה אמר אביי הכי קאמר איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע דלא קני אלא לאחר מיתה כל שכתוב בה מהיום ולאחר מיתה יתיב רבה בר רב הונא באכסדרא דבי רב ויתיב וקאמר משמיה דר' יוחנן שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה אמר להו רבי אלעזר איזדהרו בה רב שיזבי אמר רבי אלעזר אמרה ואמר להו רבי יוחנן איזדהרו בה אמר רב נחמן בר יצחק כותיה דרב שיזבי מסתברא אי אמרת בשלמא רבי אלעזר אמרה אצטריך רבי יוחנן לאסהודי עליה דר' אלעזר אלא אי אמרת רבי יוחנן אמרה אצטריך רבי אלעזר לאסהודי עליה דר' יוחנן רביה ועוד תא שמע דר' אלעזר אמרה דשלח רבין משמיה דרבי אבהו הוו יודעים ששלח רבי אלעזר לגולה משום רבינו שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה ור' יוחנן אמר תיבדק מאי תיבדק כי אתא רב דימי אמר דייתיקי מבטלת דייתיקי שכיב מרע שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת רואין אם כמיפה את כחו כותבין ואם לאו אין כותבין מתיב ר' אבא בר ממל בריא שאמר כתבו ותנו מנה לפלוני ומת אין כותבין ונותנין הא שכיב מרע כותבין ונותנין הוא מותיב לה והוא מפרק לה במיפה את כחו היכי דמי מיפה את כחו (סיום הסוגיה בעמוד הבא) כדאמר רב חסדא וקנינא מיניה מוסיף על מתנתא דא ה"נ דאמר אף כתובו וחתומו והבו ליה איתמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כותבין ונותנין וכן אמר רבא אמר רב נחמן הלכה כותבין ונותנין:
מפי הרב אורי שוורץ[]
הרב אורי שוורץ מציין כי הדבר גם אפשרי לגבי אדם בריא. ועל כל בסוגיה: הכותב נכסיו לבניו דף קל"ו
הערות שוליים[]
- ↑ עיין בערוך (ערך דייתק) שכתב, כי המילה עצמה היא מלשון יוונית; ובתפארת ישראל (ב"מ פ"א מ"ז) כתב, שחכמים בחרו במילה זו על שם הנוטריקון. ובאמת (עוד בימינו!) ביוונית המילה διαθήκη (דייתיקי) פירושה צוואה\הסכם (לקוח מהמילה היוונית ל"לסדר"). ראה: https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%B4%CE%B9%CE%B1%CE%B8%CE%AE%CE%BA%CE%B7