דייק

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

ערך זה עוסק באחד מצורות המחדר של מאגמה לתוך קרום כדור הארץ. אם התכוונתם לשחמטאי יהודי-אמריקאי, עיינו בערך {{{עע}}}.

גופי חדירה ותופעות במחדרים: A – בתולית; B – דייק; C – לקולית; D – פגמטיט; E – סיל; F – הר געש שכבתי; 1 – מחדר חדש חוצה מחדר ישן; 2 – קסנולית; 3 – התמרת מגע; 4 – התרוממות שכבות סלעי סביבה כתוצאה מלקולית - שירטוט :User:Woudloper ויקישיתוף

דייק הוא מחדר פלוטוני הנוצר מחדירת מאגמה לסלעי הליתוספירה והתגבשותה לסלע פלוטוני. דייקים הם גופי חדירה בלתי-תואמים, כלומר הם חודרים בניצב לשכבות סלעי הסביבה ומתגבשים בניצב להן או באלכסון.

היווצרות

צילום לוויין של הדייק הענק ב זימבבואה [NASA/GSFC/MITI/ERSDAC/JAROS, and U.S./Japan ASTER Science Team המקור]

דייקים נוצרים כאשר מאגמה בהרכבים שונים חודרת לאזורי חולשה בסלעי הסביבה ומתגבשת בהם. אזורי חולשה אלה עשויים להיות העתקים או סדקים בסלעים.

על פי עקרון היחסים ההופכיים, הימצאות דייקים בסלעי סביבה מציינת היווצרות מאוחרת לזו של הסלעים אותם חצו.

תהליך החדירה של המאגמה לסדקים נקרא הזרקת דייק. זרימת המאגמה מתאפשרת באמצעות העצמתו של לחץ הדיפרנציאלי הגורם לחולשה בסלע, וכתוצאה ממנה לפריכתו ולסדיקתו. מטבעה, הזרקת דייק היא תהליך אפיזודי-מקומי, מאחר שדרוש מאמץ רב ליצירת נקודות חולשה וסדקים בסלע ולהובלת צבר גדול של מאגמה מבעד לסדקים אלה.

מבנה

מרבית הדייקים קטנים יחסית: רוחבם מגיע לעשרות מטרים ואורכם לקילומטרים אחדים. עם זאת, בזימבבואה קיים דייק ענק שרוחבו כ-8 ק"מ ואורכו יותר מ-480 ק"מ.

דייקים עשויים להופיע בשתי צורות עיקריות:

• דייק לוחי – מחדרים לוחיים של דיאבז וגברו הנוצרים בתוך סדקי מתיחה, בעיקר באזורי פתיחה דוגמת רכסים מרכז אוקייניים. מאחר שסדקי המתיחה צרים, תתקבל צורת לוח.
• דייק טבעתי – מחדר טבעתי הנוצר כאשר המאגמה חודרת לתוך מישור חולשה חרוטי. לאחר סחיפה ייחשף הדייק ובמבט-על ייראה כטבעת. דייק כזה מצוי בהרי אחגר בסהרה.

סחיפה ובליה חושפים את הדייקים על פני השטח בשני אופנים, הנובעים מקשיות הסלע הבונה אותם:

• דייק חיובי – דייק המורכב מסלע קשה יוצר בשטח תבליט, כאשר סלעי הסביבה הרכים ממנו נסחפים או מתבלים.
• דייק שלילי – דייק המורכב מסלע רך יוצר שקע או תעלה, כאשר הוא נסחף או מתבלה יותר מאשר סלעי הסביבה הקשים ממנו.

דייקים נוטים לרוב כלפי מעלה בכיוון אנכי או אלכסוני. עם זאת, תהליכים טקטוניים עשויים לעוות אותם ולשנות את כיוונם המקורי.

הרכב ומרקם

הרכבם של הדייקים מגוון ועשוי להיות בזלתי, גרניטי וריוליטי, אם כי מרבית הדייקים הם בהרכב בזלתי.

מרקמם של הדייקים מגוון. דייקים פגמטיטים מורכבים מגבישי ענק בעלי הרכב גרניטי, המסמלים לרוב את השלב האחרון של החדירה הגרניטית. דייקים אפליטיים מורכבים מגבישים קטנים בעלי הרכב גרניטי.

המרקם נובע מקצב התקררות המאגמה: מרקם גס מופיע בעומק רב ונובע מהתקררות איטית, ומרקם דק מופיע סמוך לפני השטח ונובע מהתקררות מהירה.

חדירת הדייק והטמפרטורה הגבוהה של המאגמה ביחס לסלעי הסביבה גורמת לסימני "אפיה" בסלעים אליהם הוא חודר. סימנים אלה נובעים מהתמרת מגע ונראים כ"הילה" ההולכת ודועכת ככל שגדל המרחק מאזור החדירה.

נחילי דייקים

במקרים רבים מופיעים דייקים כ"נחילים" – מקבצים המכילים עשרות ומאות דייקים שנוצרו במהלך אירוע חדירה אחד. בנחילים אלה מקבילים הדייקים זה לזה וכיוון חדירתם אחיד. נחילים כאלה עשויים ליצור משטחי בזלת נרחבים ולהוות את שורשיהם של חבלים געשיים.

היווצרותם של נחילים מאפייים בארכאיקון ובפלאופרוטרוזואיקון נחשבת עדות לפעילותה של תימרת מעטפת הקשורה בטמפרטורות גבוהות יחסית של המעטפת. כזה הוא הנחיל הנרחב ביותר – נחיל הדייקים של מקנזי (Mackenzie Dike Swarm) המצוי במשטח הבזלת של מקנזי בצפון קנדה, שאורכו 3,000 ק"מ ורוחבו 500 ק"מ.

בעולם מוכרים כ-25 נחילי דייקים, ומרביתם נוצרים במוקד אחד או בטבעות קונצנטריות מסביב למחדרים גדולים אחרים או מסביב לצינורות הזנה געשיים.

תפוצה

דייק במכתש רמון צילם:אדם מתן

הדייק במכתש רמון - צילום מקרוב

דייקים מצויים במקומות רבים בעולם. בישראל ובסביבתה מצויים דייקים שחדרו לסלעי השילד הערבו-נובי – בסיני ובהרי אילת, רבים מהם בגושי התשתית.

דייקים נוספים – שחדרו לתוך סלעי משקע מהיורה מצויים במכתש רמון, למרגלות הר ארדון. ברמת הגולן מצויים דייקים בזלתיים, וכאלה נראים גם במזרח הגליל ובמרכז הערבה, סמוך לעין יהב.

דייקים בערבה

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

ראו גם

• גאולוגיה – מונחים

לקריאה נוספת

• עקיבא פלכסר, גאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
• עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
• Encyclopedia of Volcanoes, ‏ ISBN 0-12-643140-X, Academic Press
• Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3, כרך 3, עמ' 209-217
• Marjorie Wilson,‏ Igneous Petrogenesis: A Global Tectonic Approach, 1987, ISBN 0-412-53310-3 וגם בגוגל ספרים