Family Wiki
Advertisement

מדולב לבית חורון[]

תצפית וילי שבוני לדרום מערב צפא ומודיעין

תצפית_וילי_שבוני_לדרום_מערב_צפא_ומודיעין

על האולפנה[]

לין גרנרוט-קפלן בית הספר שמציל ילדות אבודות

האולפנה הניסויית דולב נמצאת בהתנחלות דולב, כ-6 ק"מ צפונית מערבית לרמאללה, בה מתגוררות כ-250 משפחות. באולפנה עצמה גרות כ-100 נערות שחוו התעללות מינית, אי תפקוד הורי ואלימות, שהביאו אותן למצבי סיכון כגון נטיות אובדניות, דיכאון, חרדה, אנורקסיה ושימוש באלכוהול ובסמים.

כ-50% מהתלמידות בגילאי 11 עד 21 הגיעו לאולפנה מתוקף צו בית משפט לאחר שהורחקו מביתן. 35% מהן לאחר אשפוזים פסיכיאטריים וכ-60% מהן לאחר ניסיון אובדני.

(לקריאת המשך הכתבה קרא בקישור לעיל)

מהויקיפדיה העברית=[]

דולב היא יישוב קהילתי דתי הנמצא במערב הרי בנימין ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין. דולב שוכנת כ-6 קילומטרים צפונית מערבית לרמאללה ודרומית ליישוב טלמון, בגובה של כ-620 מטר מעל פני הים וצופה לשפלה ולהרי ירושלים.

דולב הוא יישוב קהילתי דתי ובו כ-260 משפחות, כ- 1,500 נפש. משפחות בוגרות וצעירות, בהן בוגרי ישיבות הסדר וישיבות גבוהות, בוגרות אולפנות ומכללות, עולים חדשים לצד ותיקים, בעלי מקצועות חופשיים, מקצועות טכניים ואנשי חינוך.

בעשור האחרון הוקמו שכונות חדשות ביישוב - כרמי דולב וגופנא, ובהן שילוב של דיור זמני ובתי קבע למשפחות צעירות

הקמה[]

היישוב הוקם בשנת 1983 על ידי תנועת "אמנה" במקומה של האחזות נח"ל שהייתה במקום. חמש משפחות וילדיהן עלו למקום בסוכות של אותה שנה, ואחריהן הצטרפו עוד 12 משפחות שהיוו את הגרעין המייסד של היישוב. היישוב הוא הדרומי ביותר בגוש דולב-טלמונים הדרומי והוותיק ביותר בגוש זה.

המיקום[]

דולב שוכנת במערב בנימין, בראש הר מיוער הצופה על שמורת הטבע נחל דולב מצפון, ונחל מז'ור מדרום ליישוב. היישוב שוכן מערבית לרמאללה וצפונית מזרחית למודיעין. במרחק נסיעה של 20 דקות ממודיעין וכ-45 דקות מירושלים ותל אביב. גובה כ-620 מטרים מעל פני הים. אקלים הררי. דולב משקיפה על שפלת החוף, גוש דן והרי ירושלים.

היישוב דולב שייך לשרשרת המזרחית של יישובי מערב בנימין, צפונית לנחל דולב ממוקמים היישובים טלמון, נריה, חרשה, כרם רעים, נחליאל, נווה צוף (חלמיש) ועטרת. דולב מוקפת בכרמים

מקור השם[]

שמה של ההתנחלות כשם הנחל הסמוך - ואדי דילב בשמורת דלבים, בו צומחים עצי דולב המזרחי – אוכלוסיית הדלבים הטבעית היחידה ביהודה ושומרון, והדרומית ביותר בעולם.

מבני ציבור ואתרי עניין[]

בישוב הוקם בית ספר יסודי אזורי הקולט ילדים מכל גוש טלמונים. במשך הזמן פוצל בית הספר לבית ספר בנות בדולב ובית ספר בנים בטלמון. בדולב קיימים גם אולפנה לבנות - חלקן ממשפחות במצוקה וחלקן בעלות בעיות קשב והתנהגות (ראו לעיל, בית כנסת, מקווה, בריכת שחייה, אולם התעמלות, מפעל לייצור נייר טואלט, מסגריה, מפעל ליצור ומילוי טונרים למדפסות וכרם ענבים ליין.

בתוך היישוב נתגלתה גת עתיקה, הכוללת משטח דריכה, בור שיקוע ובור איגום אשר שימשה את תושביה היהודים של אזור גופנא הסמוכה, בתקופת בית המקדש השני להכנת יין.

סביב היישוב בחורש יער טבעי נובעים מעיינות רבים שהמוכרים שבהם עין בובין ועין מז'ור.


באוקטובר 2005 נכרתו עצי הדולב שבוואדי בידי פלסטינים לצורכי הסקה. בפברואר 2006 ניטעו עצים חדשים תחתיהם על ידי תושבי היישוב.[1]

שינויים בדרכי הגישה ליישוב[]

בעבר שגשג היישוב הודות לדרך הראשית הסמוכה אליו (כביש 443) שחיברה את ירושלים עם מישור החוף. כיום אין גישה מהיישוב לכביש, דבר שפגע באופן חמור בכלכלה ובמרקם החיים של תושבי ההתנחלויות בסביבה.

מאז ייסודו, היישוב היה פרבר של ירושלים (מרחק נסיעה של 11 ק"מ), ובה רבים מהתושבים מצאו את פרנסתם וקנו את מצרכיהם. לאחר הסכמי אוסלו, וחסימת ביתוניא לנסיעת יהודים, נפרץ ונסלל "כביש עוקף ביתוניא" - חלק ממה שכיום מכונה כביש 450. אחר כך, נאסרה על יהודים הנסיעה גם בכביש זה מחשש לטרור פלסטיני. בעקבות סגירת רבים מכבישי מרכז הרי בנימין בפני יהודים, התארכה הנסיעה מדולב לבירה מ-11 ק"מ ל-37 ק"מ. עדי מינץ, יו"ר מועצת יש"ע ותושב היישוב, עתר לבג"ץ לחייב את המדינה לסלול "כביש מרקם חיים" עבור תושבי גוש דולב-טלמון. בג"ץ קבע, כי אכן המדינה חייבת לספק חלופה תחבורתית סבירה לכבישים שהמדינה מונעת מאזרחיה לנסוע בהם [2].

יד יאיר[]

בשנת 1991, נרצח על ידי מחבלים יאיר מנדלסון, תושב היישוב, בדרכו לביתו. לזכרו הקימו התושבים מאחז כ-3 ק"מ ממזרח ליישוב, בדרך הישנה לרמאללה. במקום הוקמה אנדרטה לזכרו של יאיר, וכן הוקם פארק, בית כנסת ומאחז צבאי. בשנת 2003, הוחלט על ידי צה"ל להעתיק את המוצב הצבאי אל ההר ממול, ובשנת 2004, לאחר מאבקים משפטיים רבים מצד המתיישבים, פינה צה"ל את חייליו מהמקום, אך עדיין המשיכו להתפלל בבית הכנסת. לאחר הפינוי בית הכנסת הושחת ואף הוצת מספר פעמים על ידי פלסטינים, ואף האנדרטה הושחתה [3]. על אף ההצתות וההשחתות, דאגו התושבים לנוכחות קבועה במקום, ובעיקר לתפילות בבית הכנסת. בשנת 2008 עלו דחפורי המנהל האזרחי והרסו את רוב המאחז ואת האנדרטה[4]. מכיוון שצה"ל הרס את המאחז בניגוד לצו בג"ץ, הוגשו ביולי 2009 תביעות נזיקין אזרחיות כנגד שלושת הקצינים שהורו על הפינוי, על סך של 432 אלף ש"ח [5]. בינואר 2010 נקנסו כל אחד מהקצינים שנתבעו ב-1,500 ש"ח על ידי בית המשפט לאחר שנקטו בסחבת ולא הגישו כתב הגנה, ובנוסף בית משפט השלום הורה לצבא לשלם 432,000 ש"ח לתושבי "יד יאיר" כפיצוי[6]

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

יישובי מועצה אזורית מטה בנימין[]

Advertisement