דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בסוף תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70.
הוא נבנה לפי פרשנותו של פרופסור מיכאל אבי-יונה לתיאוריו של יוסף בן מתתיהו. הדגם היה עד שנת 2006 בשטח מלון הולילנד שבשכונת בית וגן בירושלים,
הדגם רחב הממדים, 2,000 מטר רבוע גודלו, מציג את מבני העיר בקנה מידה של 1:50. גולת הכותרת של הדגם היא בית המקדש, שתיאורו בדגם הפך לסמל ומוצג בפרסומים שונים כתמונה ריאלית של בית המקדש השני.
על הדגם במקום הנוכחי[]
"הדגם משקף את העוצמה של ירושלים ההרודיאנית על כף היד", אומר דודו מבורך, האוצר לארכיאולוגיה של התקופה ההלניסטית, רומית ביזאנטית של המוזיאון.
לדבריו, לא שובץ ירק בדגם, למרות שבתקופת בית שני הייתה צמחיה ועצים בעיר, מאחר ולא הצליחו עד כה לשלב צמחיה מיניאטורית בדגם, מבלי שהדבר יפגע בדגם.
מנהרה תת קרקעית חדשה יוצאת מרחבת היכל הספר אל גבעה סמוכה עליה מוצב הדגם. בנוסף להקמת הדגם במוזיאון ישראל, הוקם בסמוך גם מרכז מבקרים חדש, שם יוקרן סרט המקשר בין שני המיצגים המרשימים.
דגם בית שני עבר מהולילנד אל מוזיאון ישראל, המקור:אתר ירושלים ברשת
מגדלי מערב העיר[]
(המקור:הויקיפדיה העברית)
המודל ממחיש את המבנה הטופוגרפי של ירושלים ואת מוקדי השלטון בעיר המוצבים במקומם הטבעי - במקומות הגבוהים. מגדלי מערב העיר שבנה הורדוס הם דוגמה לכך. יוסף בן מתיתהו, בספרו מלחמות היהודים ברומאים, כאשר הוא מגיע לפרק המתאר את השלמת כיבוש העיר הוא מפרט את ביצוריה. הם מתאר את מבנה חומות ירושלים, מונה בה 90 מגדלי-שמירה רק בחומה השלישית, ומגיע למגדלים המיוחדים במערב בעיר, באזור בו מצוי בהווה : צפון-מערב הרובע הנוצרי, מגדל דוד, וצפון-מערב הרובע הארמני. המגדלים מצויים בצומת החומות מימי הבית השני: "החומה השנייה" למזרח - - הנמשכת עד הר הבית, בהווה רחוב דוד ולצפון - "החומה השלישית" - בהווה לכיוון רחוב הנביאים.
- מגדל פספינוס - המצוי צפונית-מערבית משער יפו בהווה. והנה תיאורו של יוסף בן מתיתיהו : "הנה כל החומה השלישית הזאת הייתה נפלאה בתכונתה, אך נפלא עוד ממנה היה המגדל פספינוס בקרן צפון- מערב, אשר על-ידו הנה טיטוס. כי גבהו הגיע עד שבעים אמה ולעת עלות השמש היו משקיפים מראשו על-פני ארץ ערב עד הים, קצה נהלת העברים. והוא היה בן שמונה קרנות. [1]
מול "מגדל פספינוס" נמצא מגדל "היפיקוס", "אשר בנה אותו המלך הורדוס יהד עם שני המגדלים הסמוכים אליו, והם נפלאו בגדלם ובחסנם בין מגדלי העולם" . המגדלים נקראו על שמות מקורביו הבאים:
- היפיקוס- אחי הורדוס, המגדל היה רבוע, רחבו וארכו עשרים וחמש אמה וגבהו שלשים אמה, ולא היה בו מקום נבוב. ממעל למבנה-הסלעים המצק הוה,נמצא מקוה למי הגשמים .
- פצאל - אחי הורדוס, המגדל היה שוה במדת ארכו ורחבו ארבעים, ארבעים אמה, וגם קומת יסודו היצק הייתה ארבעים אמה. בן מתיתיהו משווה אותו בצורתו למגדל פארוס אך בממדים גדולים יותר.
- מרים - אשת הורדוס , למגדל היה מסד בגודל עשרים על עשרים אמה וגם קומתו הייתה עשרים אמה. והעליות אשר על גבו עלו עוד בהדרן ובתפארתן על יתר המגדלים, כי חשב המלך, אשר נאה לפאר את המגדל הנקרא על שם אשתו יותר מהמגדלים האחרים,הנקובים בשמות הגברים.
הדגם מימי בית שני במקום המקורי: שכונת בית וגן[]
</gallery>
קישורים חיצוניים[]
הערות שוליים[]
- ↑ ספר מלחמות היהודים, ספר חמישי, פרק ד', סעיף ג'