גַּת חֵפֶר או גַּת הַחֵפֶר היא עיר מקראית, המוזכרת בתנ"ך.
על פי ספר יהושע היא נמסרה לנחלת שבט זבולון:[1]
" וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד: וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר הַנֵּעָה:"
העיר מוזכרת בספר מלכים, כאתר הולדתו של הנביא יונה בן אמתי שעליו מסופר בספר יונה; אשר הושבה לתחום השליטה הישראלי על ידי מלך ישראל, ירבעם בן יואש:[2]
"בִּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַאֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה: ... הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר:"
הירונימוס, אשר פעל באירופה ובארץ ישראל במפנה המאות ה-4-ה-5, זיהה את גת חפר בסמוך לציפורי, בספרו "מקומות האתרים העבריים ושמותיהם" (Liber De Situ Et Nominibus Locorum Hebraicorum); וזיהוי זה אומץ אצל חלק מהחוקרים במאה ה-20. זיהוי נוסף שהתקבל, הוצע בתל א-זרְעְ (או חִרבת א-זֻרַאעַ) ליד משהד; באתר נערכו חפירות ארכאולוגיות ונמצאו חרסים מהתקופה הישראלית.[3]
לקריאה נוספת[]
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 72–73, 143.
קישורים חיצוניים[]
- לאה פורת, תל גת חפר, חדשות ארכיאולגיות, גיליון 118, 2006, באתר רשות העתיקות
- אבירם אושרי וצבי גל, הגליל התחתון בין תגלת פלאסר הג' וראשית התקופה הפרסית, באתר רשות העתיקות