גפן

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Fatgiyah vineyard — כרם פתחיה - קדומים - מבט לצפון הכרם

הגפן (שם מדעי: Vitis) היא סוג של שיח מטפס ממשפחת הגפניים. לגפן כמה מאות זנים, הנחלקים לאלפי קלונים - וריאציות שונות לאותו המין. פרי הגפן הוא ענב, המשמש הן כפרי מאכל, כפרי מיובש לצימוקים ולהכנת יין. הגפן מלבלבת ופורחת בתחילת האביב, עליה רחבים ומפורצים דמויי כף יד. ענפיה הצעירים נקראים שריגים, ורק לקראת סוף העונה הם מתעצים והופכים לזמורות, השריגים צומחים במהירות רבה (לעתים עד לאורך של 4.5 מטרים בעונה - כ-3 ס"מ ליום), צבעם ירוק בהיר והם מתעצים בסוף הקיץ. הזמורות מחולקות לקטעים שביניהם ניצנים (המכונים בעגה החקלאית "עיניים/פקעים") מהם יצאו שריגים, ובני שריגים. הגפן מפתחת גם קנוקנת - ענף מנוון (הומלוגי לשיזרת האשכול- הציר המשמש לנשיאת הענבים) הקנוקנת משמש את הגפן לטיפוס ולאחיזה. ניתן לראות גפני בר מטפסות על גבי עצים אחרים לגבהים של עשרות מטרים. פרחיה זעירים, ערוכים באשכולות. הם מאובקים על ידי הרוח.

הגפן מתחילה להניב פרי בשנה השלישית או הרביעית לנטיעתה. קטיף ענבים נקרא בציר והוא נמשך כמעט כל הקיץ, בהתאם לזן ולאזור. חלקת הגפנים נקראת כרם בדומה לזיתים ושקדים.

מולדת הגפן התרבותית במערב אסיה עד הודו, ומשם עברה למזרח התיכון ולאירופה. מינים מבויתים של גפן קיימים עוד משחר ימי האנושות.

בסוג גפן מינים חד ביתיים עליהם גדלים הענבים, ומינים דו ביתיים, חלקם נותנים פרחים זכריים בלבד, בהם כמה מהמינים האמריקאים, וחלקם מוציאים פרחים נקביים בלבד. בתקופת הברון חוסלה כמעט כליל תעשיית הגפן בארץ עקב מזיק קרקע בשם פילוקסרה שהשמיד את הענף כולו. הרכבה של זני הגפן האירופאית על הגפן האמריקאית הולידה עמידות למזיק זה. כיום מזיק זה אינו נפוץ אולם לא מקובל לגדל גידול מסחרי על בסיס גפנים הגדלות על שורשיהם (כנות "מתוקות").

ריבוי הגפן נעשה על ידי ייחורים, וכיום מקובל להרכיב אותה על כנות, בחירת כנה מתאימה מאפשרת עמידות בפני תנאי קרקע וגידול שונים (מליחות , תכולת גיר) וקובעת במידה מסויימת את תכונות הגפן, גובה יבולים ועוצמת צימוח. קיימות כשלושים כנות שונות, והן מותאמות לפי זן הרוכב, האקלים והקרקע ולפי תכונותיהן.

הענב - פרי הגפן[]

תבנית:הפניה לערך מורחב

קובץ:Wine grapes baja.jpg

אשכול ענבים בזמן הבוחל

הענב הוא פרי הגפן. זהו ענבה, פרי לא קלימקטרי בעל זג (קליפה) דק ועשיר בצבענים וציפה מימית, שבתוכה 4-0 חרצנים. צבע הענב משתנה בתלות זן הגפן, והוא יכול להיות סגול, אדום, ורוד או ירוק. צורת הענבים היא אליפטית. הענבים יכולים להצרך כפי שהם, או בצורת יין, צימוקים, ריבה, ג'לי, חומץ, תמצית זרעי ענבים, שמן זרעי ענבים או דבשה.

זני הגפן[]

זנים עיקריים של גפן היין הם:[]

זני ענבי יין אדומים:

קברנה סוביניון - זן צרפתי עתיק מבורדו, נחשב לאציל הזנים האדומים. נותן יין בעל צבע ארגמני עז וטעם ייחודי.
מרלו - זן צרפתי מאזור בורדו, נחשב שני בחשיבותו בעולם. נותן יין עדין בעל צבע חזק.
קריניאן - זן ספרדי, נותן יבול גבוה, אך איכות היין בינונית.
סירה (שיראז) - זן צרפתי מעמק הרון, מצטיין בצבע חזק מאד.
דוריף - זן צרפתי, בקליפורניה הוא נקרא פטיט סירה.
קברנה פראן - זן צרפתי, משמש בדרך כלל כתוספת ביינות מזנים אחרים.
סנג'ובזה - זן איטלקי, יינותיו מצטיינים בריחם העז.
פינו נואר - זן צרפתי, משמש בעיקר לשמפניה.
ארגמן - זן ישראלי, זן מיכלוא של קריניאן, בעל תכונות טובות ממנו.

זנים ענבי יין לבנים:

שרדונה - זן צרפתי, אציל הזנים הלבנים. משמש ליינות שולחניים ולשמפניה.
סוביניון בלאן - זן צרפתי מאזור בורדו. זן איכותי מאד.
שנין בלאן (פינו דה לואר) - זן צרפתי מעמק הלואר.
ריזלינג לבן - זן גרמני.
מוסקט לבן - זן צרפתי, האיכותי מזני המוסקט.
מוסקט אלכסנדרוני - זן אפריקני, משמש בעיקר ליינות מתוקים.
אמרלד ריזלינג- זן קליפורני, מיכלוא של ריזלינג, איכות יינותיו בינונית.
פרנץ' קולומבר - זן צרפתי, משמש בעיקר לזיקוק קוניאק, ולעתים ביינות בתערובת עם זנים אחרים.

זני ענבי מאכל נפוצים הם: סופריור, תומפסון סידלסס (סולטנינה), פרלט, ארלי סוויט, זיני, רד-גלוב, אדומיניק, אוטם בלק.

זני גפן יין נוספים:[]

זינפנדל
איזבלה

במסורת היהודית[]

הגפן היא אחת משבעת המינים בהם נשבחה ארץ ישראל. היא מופיעה פעמים רבות במקרא, בשירה ומשלי עם. בגפן קיימת מתנת עניים ייחודית, עוללות, הקיימת רק בצמח זה.

מילים רבות קיימות המיוחדות לגפן ולטיפול בה בעברית. זמורות הוא שמם של הענפים המרכזיים של הגפן וישנם שמות שונים לגפן בהתאם לאופן גידולה - רוגלית היא גפן השרועה בגובה הקרקע על אבן נמוכה או מוט עץ בגובה הרגל. דלית היא גפן התלויה על עמוד ועריס תיקרא גפן בסוכת גפנים.