מקור התמונה מאתר העוסק בתכנון הגן
על המתכנן עמי גבירצמן -"נולד בשנת 1966 בירושלים. נשוי ואב לשישה ילדים, מתגורר בישוב אלעזר בגוש עציון. מוסמך לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון , מכון טכנולוגי לישראל, חיפה.
מידע ראשוני עת הגן[]
אתר מוסר על הקמת גן לאומי חדש גן לאומי מורדות הר הצופים
בין השאר נכתב בו:"בגן הלאומי המוצע, נותר האזור הפתוח האחרון המקשר בין הגרעין ההיסטורי של ירושלים ובין מדבר יהודה.
לתצפית מהר הצופים לכיוון מדבר יהודה, יש ערך נופי וסמלי המייצג את הקשר בין העיר והמדבר לאורך ההיסטוריה.
צומח האזור הוא בתת ספר מדברית, הנשלטת ע"י סירה קוצנית, ואליה חדרו גם מינים מדבריים כמו לענת המדבר.
בשולי הר הצופים צומח העשב טוריים צרי-עלים - מין פליט-תרבות ממשפחת המורכבים, הגדל בישראל רק כאן.
בשטח נמצאו שרידים ארכיאולוגיים מגוונים הכוללים מערות ובורות מים, וכן שדה קבורה ובו 44 קברים מתקופת הבית השני.
בעת כריית מנהרת הר הצופים ע"ש המשוררת נעמי שמר (המפרידה בין חלקי הגן הלאומי) נמצאה מערת מחצבה ששימשה לייצור כלי אבן בתקופת בית שני (המערה צמודה לכביש המנהרה מירושלים למעלה אדומים, בצד הדרומי של הכביש). "
הגישה[]
הגן הלאומי משתרע במורדות המזרחיים של רכס הר הצופים והר הזיתים, בין האוניברסיטה העברית בצפון לשכונת א-טור בדרום.
ניתן לגשת למקום ממגרשי החנייה של האוניברסיטה העברית, מדרום לאוניברסיטה עצמה.
אישור התוכנית[]
ניר חסון כתב בעיתון הארץ מיום 6 בדצמבר 2011 חדשות מדיני-ביטחוני אושרה בניית גן לאומי במזרח ירושלים ש"יחנוק שכונות פלסטיניות"
"וועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים הפקידה תוכנית להקמת גן לאומי חדש באזור הר הצופים. לטענת תושבים פלסטינים וגורמי שמאל, מטרת הגן הלאומי היא למנוע את התפתחותן של שתי שכונות פלסטיניות במזרח העיר, עיסאוויה וא-טור ולאפשר הקמה של התנחלות יהודית בעתיד.
בהסבר לתוכנית הגן הלאומי נכתב כי למקום - המורדות המזרחיים של הר הצופים, לכיוון כביש מספר 1 - יש חשיבות מבחינה נופית וארכיאולוגית ומבחינת ערכי הטבע שבו.
גודלו של הגן הלאומי החדש יהיה 734 דונם, שלטענת הפלסטינים רובם שטחים פרטיים.
ביקור בשטח[]
יובל בן-עמי ביקר בשטח והעלה את רשמיו בעיתון הארץ מיום 17 בדצמבר 2011 ביקור אצל ההר - ומסכם :" יש דרך להוכיח שהגן הלאומי החדש במזרח ירושלים אינו בלוף שנועד למנוע התרחבות של שכונות ערביות: לקחת תרמיל ומימייה, לשרוך נעלי הליכה טובות ולצאת אל השטח"
בסוף הכתבה הוא כתב:" גם אם אין כאן יופי טבעי רב במיוחד, הרי בישראל מוענק התואר "גן לאומי" (לעומת "שמורת טבע") בעיקר לאתרים ארכיאולוגיים: גן לאומי מצדה, גן לאומי ממשית וכו'. מצטייר שמיטבו של הגן הוא במעשי האדם שבו. באתר INature מסופר כי "בעת כריית מנהרת הר הצופים על שם המשוררת נעמי שמר (המפרידה בין חלקי הגן הלאומי) נמצאה מערת מחצבה ששימשה לייצור כלי אבן בתקופת בית שני (המערה צמודה לכביש המנהרה מירושלים למעלה אדומים, בצד הדרומי של הכביש)".
אני חוצה את הכביש בזהירות ופוסע אל מערת המכפלה, סליחה, מערת המחצבה. היא אכן כאן: גומחה רדודה במדרון הגיר. טוב, היא לא מאוד מרשימה, אבל לרשות הטבע והגנים נותר טיעון אחרון, מנצח: שטח הגן מבטא קשר היסטורי בין העיר למדבר. יגידו שונאי הטבע שהרכס תלול דיו לאפשר נוף מן העיר למדבר גם אם יינתן לבעלי הקרקע לבנות עליו, יגידו שכבר עכשיו המדרון אינו מהווה מפרץ של המדבר הפולש אל העיר, אלא לכל היותר כתם של ציה בשוליה. יגידו שמעלה אדומים המתפתחת ויתר תוכניות הבנייה ליהודים בשטח E1 יבודדו בקרוב את מורדות הר הצופים מן הפרא האמיתי. אז יגידו.