Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Gamla 99

תצפית עד הכנרת

Golan Heights - Gamla view

תצפית על העיר צילם:EdoM

View from gamla

מבט מגמלא לגולן - אל מקום קני הנשרים


גמלא הייתה עיר ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני. חפירות נרחבות התקיימו בגמלא מ-1976 ועד 1991 בניהולו של הארכאולוג שמריה גוטמן. היום מהווה אתר החפירות של העיר גמלא חלק משמורת הטבע גמלא ונחשב לאתר תיירות חשוב.

שמה של העיר נגזר מהשם "גמל" על שם הגבעה דמוית דבשת גמל עליה היא שכנה.

היסטוריה[]

Gamla1

תצפית על גמלא

העיר גמלא מוזכרת בתלמוד כאחת מהערים מוקפות חומה מתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון. ככל הנראה, עוד קודם לכך, בתקופת הברונזה הקדומה היה במקום יישוב שחרב. לאחר שיבת ציון התיישבו במקום צאצאי הגולים. המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר מידי מתיוונים או מושלים הלניסטיים במאה הראשונה לפנה"ס ויישב בה יהודים, מתוך כוונה לאכלס את אזורי הסְפר של ממלכתו.

יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל בזמן מרד הגדול נגד הרומאים, הורה בשנת 66 לבצר את גמלא כמעוזו הראשי בגולן (קדמוניות היהודים 13:394). יוסף בן מתתיהו מתאר את הטופוגרפיה של העיר, התלויה על צלע הר תלולה ואליה מוביל רק שביל אחד (גם היום). העיר בנויה על גבעה המוקפת במדרונות תלולים משלושה עברים, ומצד צפון מזרח היא מבוצרת בחומה שבנה יוסף. הוא מפרט לגבי המצור שהטיל אספסיאנוס שהוביל לכיבוש העיר בשנת 67. הרומאים הרעישו את חומת העיר באיל ברזל והחלו לדחוק את מגני העיר היהודים מעלה, אולם בשלב מסוים כוח החלוץ ניתק מן הכוח המרכזי. היהודים כיתרו את הרומאים, ודחקו אותם אל הגגות (שבשל תלילות העיר היו צמודים לקרקע). הגגות קרסו תחתיהם, וחיילים רומיים רבים מצאו אז את מותם. אספסיאנוס המנהיג הצליח להימלט מן העיר. בניסיון השני לכיבוש העיר הצליחו הרומאים למוטט את מגדל השמירה בעיר ולהשתלט על העיר הנצורה. ארבעת אלפים מתושבי העיר נטבחו, בעוד חמשת אלפים בחרו לקפוץ אל מותם מראש הצוק של העיר (מלחמות היהודים ד' 1-83). בסך הכול נהרגו בעיר 9,000 נפש, מתושבי גמלא ותושבי הכפרים הסמוכים שבאו למצוא בה מחסה מפני הכוחות הרומאים הקרבים.

לפי יוסף בן מתתיהו[]

(הוסר מהערך בויקיפדיה)

Gamla the Archeologic camp with Smariu Gutman

מחנה החופרים של שמריהו גוטמן 1980 ?

Beer basemira

אבני המצור

מבוא: בשנת 66 -73 לספירה התקיים המרד הגדול. אחרי כיבוש יודפת נכבשה בקלות כל הגליל. לאחר מכן הגיעו לגמלא. בעבודה זו אחקור את הקרב על גמלא.

תיאור: מעל הר גבוה מתנשא צוק זקוף, משתי צלעותיו וממול פניו מקף הסלע תהומות שלא יכול לעבור בהם איש, ורק מאחור,שם הכף מסתעף מן ההר הדרך אליו לא מאוד תלולה. אבל גם במקום הזה חפרו יושבי גמלא חריץ עמוק מהצד לחסום את מבואי העיר. על הצלע הזקופה נבנו הבתים צפופים מאוד עד שהעיר נדמתה כתלויה על תהום.הצוק משקיף דרומה ועליו נמצאה מצודת העיר ולמטה ממנה הייתה צלע ההר הזקופה בלי חומה. מקור המים נמצא מבית לחומה בקצה העיר.

התארגנות של הרומאים: אספסינוס הסיע חילו מחמי טבריה ועלה על גמלא. הוא ראה שלא יכול לעשות מצור מסביב להר בגלל תכונות המקום ועל כן העמיד צופים רק במקומות אשר מצא, וכבש את ההר ממעל לעיר. אחרי שביצרו הלגיונות את מחנם, החל אספסינוס לשפוך סוללה מאחורי העיר, ויפקיד בצד מזרח,שם נימצא המגדל הגבוה בעיר את הלגיון החמש-עשרה, והלגיון החמישי שפך סללה על חלק מהעיר מבפנים , את החריצים והבורות סתמו אנשי הלגיון העשירי.בעת ההיא נגש אגריפס אל החומה וניסה לדבר עם המורדים, שיסגירו את עירם, אחד הקלעים ירה בו ופגע בו, מיד קרובי המלך הגנו עליו. הרומאים מיהרו לחזק את עבודות המצור כי כעסו על הדבר שנעשה למלך וחרדו לנפשם.

המלחמה:

  1. . עבודת הסוללה נשלמה מהר, וכל אנשי המלחמה היו מהירים במלאכתם, הרומאים קרבו את מכונות הרעש. מפקדי העיר נבהלו מאוד לדבר הזה אך ערכו את אנשי חילם למלחמה, אספו את האנשים ועלו על החומה, זמן מצער נלחמו באנשי הצבא המקרבים את המכונות, אבל מכונות הקלע והבליסטראות הכו בהם וגרשו אותם אל העיר. הרומאים הביאו את אילי הברזל ופרצו את החומה בשלושה מקומות, ונכנסו אל העיר והסתערו על יושביה. והיהודים עמדו על נפשם במבוא העיר ולא נתנו לרומאים לעבור ואז גברו עליהם הרומאים הם נסוגו לאחור ועלו אל מרומי העיר. פתאום יסתובבו ויתנפלו על הרומאים שעולים אחריהם, לחצו אותם אל מורד ההר התלול והמיתו בהם רבים שלא מצאו מעמד במקום הצר הזה,לא יכלו הרומאים להלחם ביהודים העומדים מלמעלה.הרומאים ביקשו להם מחסה בבתי העיר, כאשר נתמלאו הבתים אנשים, הבתים כרעו תחת משאם ונהרסו. כל בית שנפל הרס את הבית העומד תחתיו והמון גדול מהרומאים נהרג. יהודים ראו בזה יד ה' ורדפו אחרי הרומאים, הם רדפו אותם מעל הגגות והמיתו את הכושלים ברחובות התלולים. ויתר הרומאים ביגע רב מצאו את היציאה מהעיר ועזבו אותה.
  2. מיושבי גמלא ברחו ונמלטו על נפשם, והחלשים נספו ברעב אנשי המלחמה החזיקו עוד קצת. כי לפנות בוקר התגנבו שלושה אנשים הלגיון החמש- עשר אל המגדל הזקוף אשר מולם וחפרו תחתיו. הצופים שבראש המגדל לא ראו אותם, כי החושך כיסה עליהם, אנשי הצבא נשמרו מכל, ועלה בידם לגולל חמש אבנים גדולות ולהימלט. פתאום נהפך המגדל תחתיו בקול גדול והצופים התגלגלו יחד אתו אל תהום והשומרים שעל החומה נבהלו מאוד ועזבו את משמרותיהם וברחו, רבים ניסו לעבור בין הרומאים ונתפסו ומתו.לקול ההרס קמה מבוכה דולה בין יושבי העיר ופחד גדול נפל עליהם, כי חשבו שפרצו כל האויבים לתוך העיר. אבל הרומאים זכרו את תבוסתם הראשונה ולא באו בשערי העיר.
  3. טיטוס בחר לו מאתים רוכבים וגם לקח עימו אנשי צבא רגלים ובא בשקט בשערי העיר. אבל הצופים ראו בבואו וצעקו ולקחו את נישקם בידם בהיוודע הדבר לאנשי העיר, כי באו הרומאים אל תוכה, ברחו כולם אל ראש ההר ביללה וזעקה,ואלה שיצאו להלחם בטיטוס נפלו איש אחרי אחיו. והאנשים שלו יצליחו להימלט אל ראש ההר, קפצו מיתוך העיר ונפלו בידי הרומאים. דם הנופלים הציף את כול העיר ונישפך למטה במורד. ואספסינוס בא לעזרת אנשיו בראש כל חילו ועלה להלחם בפליטים שנמלטו אל ראש ההר. כי הגבעה הייתה מכסה אבנים מסביב וקשה היה לעלות עליה, ועכשיו הייתה מלאה אנשים ומורדותיה התלולים סוככו עליה. וכאשר העפילו הרומאים לעלות עליה, ירו בהם היהודים חצים וכל מיני קלע וגם גלגלו עליהם אבנים גדולות , אד שחיצי הרומאים לא יכלו להגיע עד למעלה. אבל לאסון היהודים שלח ה' רוח סערה לעברם והיא משכה אליהם את חיצי הרומאים והשיבה את חיציהם לאחור או דחפה אותם הצידה. מפני הסערה לא יכלו היהודים להתחזק במורד התלול, כי לא מצאו מעמד ולא יכלו לראות את הרומאים העולים אליהם. הרומאים עלו על ההר, ויקיפו את היהודים וימיתו את כל הלוחמים על נפשם ולא ריחמו על האנשים הפשוטים המבקשים חנינה. כשהתייאשו היהודים, תפסו רבים את משפחתם ויתגלגלו לתהום.

תוצאות: מספר הנשחטים בידי הרומאים היה ארבעת אלפים ולעומתם נמנו חמשת אלפים חללים שקפצו מראש ההר ואיש לא נשאר בחיים מלבד שתי נשים. הן נצלו ממוות בהצליחן להיחבא מזעם הרומאים בעת מפולת העיר.

מקור: תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים – יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

זיהוי וחפירות[]

Gamla castel

גמלא - מחנה החופרים בתחתית ההר - 1980

מיקומה של גמלא נשכח עם השנים. עם תחילת חקירת ארץ ישראל הוצעו לזיהויו מספר אתרים שונים, בהם אתר סוסיתא. אתר אחר היה תל א-דרע, הנמצא בנחל רוקד, ונבדק על ידי גוסטב דלמן בשנת 1911. האתר נמצא מול הכפר ג'מליה בשטח סוריה. בשנת 1968, לאחר כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים, בעת שנערך סקר אתרים ונופים בגולן, הצביע יצחקי גל, על פי נתונים בשטח, על הגבעה כעל מיקומה של גמלא העתיקה. בפרט משכה את תשומת לבו העובדה שניתן לראות מאתר גמלא את הכנרת ואת היישוב מגדל המזוהה עם טריכיי, מיקום המתיישב עם תיאורו של יוסף בן מתתיהו (בעוד שהדבר בלתי אפשרי מתל א-דרע). בשנת 1976 נערכו במקום חפירות בראשות הארכאולוג שמריהו גוטמן שחשפו את שרידי החומה, מקום פריצתה על ידי הרומאים, מבנים מהעיר ותחמושת מהמצור - אבני קלע וראשי חץ. כמו כן התגלה בחפירה מטבע ברונזה ייחודי אשר הוטבע בגמלא שעליו נכתב "לגאולת ירושלים הקדושה" (במקור לגאלת ירשלם הק). מימצא זה מעיד כי הלחימה בגמלא הייתה למען ירושלים.

Excavation Gamla

מפת החפירות - העלה: החבלן - הויקיפדיה העברית

בית כנסת[]

עוד נחשף בחפירות בית הכנסת של גמלא, שמקורו כנראה בתקופה ההרודיאנית. זהו ממצא ייחודי שכן היה זה בית הכנסת הראשון מהתקופה ההרודיאנית שנתגלה - תקופה שבה עדיין היה קיים בית המקדש בירושלים. בית הכנסת המפואר עמד בסמוך לכניסה לעיר. המבנה מחולק לאולם ראשי ולסטווים על ידי ארבעה טורי עמודים בעלי כותרות מקושטות ועיטורים. טור עמודים נוסף חצה את האולם הראשי לשניים. מעניין לראות שהעמודים שניצבו בפינות האולם הם בעלי חתך בצורת לב, בדומה לבתי כנסת אחרים במרחב הגליל, כמו בית הכנסת בברעם או בכפר נחום. רצפתו של האולם המרכזי לא הייתה מרוצפת, וככל הנראה כוסתה בשטיחים או במחצלות. ליד הפינה הצפון-מערבית של האולם המרכזי מצאו החוקרים גומחה, וההערכה היא כי שימשה כארון הקודש ובה נשמרו ספרי התורה. ליד בית הכנסת נחשף מקווה טהרה. בחלק המערבי של גמלא מצאו החופרים מבנים מפוארים שהיו שייכים כנראה לשכונת עשירי העיר.

בחפירות התגלו גם שרידי היישוב הקדום יותר, מתקופת הברונזה, שעל שרידיו הוקם בימי בית שני בית בד ולידו מקווה טהרה נוסף שכנראה שימש את עובדי בית הבד. ממצא בולט נוסף בעיר הוא בית הבד המערבי, שתקרתו נתמכה על ידי שתי קשתות גדולות, ששוחזרו. כמו כן, נתגלו בחפירות גם כ-700 דולמנים.

בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן

בית הכנסת העתיק בחמת גדר · בית הכנסת העתיק קשתות רחבעם · בית הכנסת העתיק בגמלא · בית הכנסת העתיק בקצרין · בית הכנסת העתיק ביהודיה · בית הכנסת העתיק בדבורה

גלריה[]

בנייה "חורנית"[]

מהאתר הכניסה לתצפית על גמלא

לקריאה נוספת[]

  • שמריהו גוטמן, גמלא, עיר במרד, הוצאת משרד הביטחון.
  • שמריהו גוטמן, גמלא: החפירות בשמונה העונות הראשונות, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ה.
  • שמריהו גוטמן, גמלא, אריאל 50-51, ירושלים 1987, עמ' 132-119.
  • צבי מעוז, ארכיטקטורה של גמלא ובנייניה, ספר זאב וילנאי ב', ירושלים 1987, עמ' 154-147.
  • דני שיאון, גמלא: ישן וחדש, קדמוניות 121 (תשס"א), עמ' 2-3

קישורים חיצוניים[]

Advertisement