|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
מבט על הכפר - צילם:Rafael Araya Masry הויקיפדיה האנגלית
מקום הכפר הערבי ג'יפנא, המזוהה עם גופנא העתיקה
הכפר הערבי ג'פנא, בהרי בית אל, במרכז עמק פורה, באחד היובלים של נחל שילה - 8 ק"מ צפונית מרמאללה ו-23 ק"מ מירושלים. בכפר 1,400 תושבים ומאז המאה ה-6 יש בו רוב של נוצרים. בשטלי הכפר גדלים בעיקר:זית, תאנה ועצי מישמש (המקור:הויקיפדיה האנגלית.
איזכורים היסטוריים[]
בנחלאות שבטי ישראל מוזכרת העיר וְהָעָפְנִי בין ערי נחלת שבט בנימין :"וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) וְהָעָפְנִי, וָגָבַע [1]. קלאי בספרו "נחלאות שבטי ישראל" סבור כי השם מוצאו מקבוצת גולים שהוגלתה מאיזור בבל [2] אולי יש למקום קשר עם גופנא.
קרב ואדי חרמיה, או
בקרבות החשמונאים צבאו המורד של יהודה התבצר בהרי גופנא על הדרך בין אנטיוכיה לירושלים ובמסגרת לוחמת גרילה תקף את הישובים הסמוכים, ניתץ מזבחות לאלילים ורצח מתיוונים. השלטון הסלווקי המרכזי לא יכל להרשות לעצמו צבא מורד שמתבצר ממש בלב ממלכתו, לכן נשלח אפולוניוס מושל שומרון וחיל המצב המקומי, יחד עם צבא מתנדבים מתיוונים מקומי, לפתוח את הדרך לירושלים. וכך נערך קרב מעלה לבונה שנערך בואדי חרמיה היה בשנת 166 לפנה"ס למרות יתרון מספרי גדול של הסלאוקים הם הופלו מפלה ניצחת ומפקדם נפל בקרב.
בספר החשמונאים מסופר מעט על הקרב הזה:
|
אפולוניוס אסף גויים וחיל גדול משמרון להלחם בישראל. כאשר ידע זאת יהודה יצא לקראתו, הכהו והמיתו ויפלו חללים רבים והנשארים ברחו. הוא לקח את שללם ואת חרב אפולוניוס וילחם בה כל ימיו. | 
|
| – ספר החשמונאים א' פרק ג' י'- י"ג | ||
התקופה הרומית המוקדמת[]
המקור: איתן קליין, גופנא בתקופה הרומית המאוחרת לאור הממצא האמנותי והאפיגרפי
בשלהי ימי בית המקדש השני היתה העיר מרכז מינהלי. יוסף בן מתתיהו שאחרי מות יוליוס קיסר, הנציב הרומאי מכר את תושביה לעבדים, עקב אי-תשלום מיסים.אבל אחרי שנהרג שוחררו מעבודתם.
בראשית המרד הגדול מונה מפקד למחוז גופנא. המפקד הרומאי אספסיאנוס שפיקד על דיכוי המרד כבש את העיר והשאיר בה חיל מצב. טיטוס, אשר קבל את הפיקוד אחריו, הפך את העיר לכעין "מחנה מעצר" והושיב בה אנשי מעלה ומשפחות כהנים שנטשו את ירושלים. אולי זה המקור לחשיבות אוכלוסיית הכהנים בספרות חז"ל.
בימי מרד בר כוכבא הייתה עוד מרכז מינהלי. עדות לכך חוזה נישואין שנמצא במערות מורבעת במדבר יהודה ובו הוזכר הישוב "בית ארדה בגופנה" ככפר המגורים של בני הזוג.
לאחר החורבן ברח חלק מתושביה לצפורי שבגליל, והקימו שם בית כנסת משלהם, שנקרא בפי חז"ל בשם: "כנשתא דגופנא דציפורין" (ירושלמי ברכות ג, א; נזיר ז, א). ואולם כעבור שנים גדל ישובה מחדש, ובתקופת התלמוד עוד הייתה עיר כהנים חשובה בשם גופנא, או גופנית (ירושלמי תענית ד, ח; בבלי ברכות מד.).[3]
באזור נמצאו קברים המכילים גלוסקמות בכתב יווני ובכתב עברי האופייני למאות הראשונה והשנייה לספירה.
שלושה מימצאים אמנותיים ואפיגרפיים שנתגלו[]
- מצבת קבורה - המצבה נמצאה במוזיאון רוקפלר. חוקר שהיה בכפר בשנת 1921 טען כי הכתובת מזוייפת. החוקר משה שובה שפירסם אותה בסר כי הכתובת אמיתית. היא כוללת 12 בתים באותיות גדולות בסגנון רומי. תוכנה:פנייה לעוברים ושבים כי כאן קבורה זקנה ואחד מקרוביה בנה לה קבר. מכאן פנייה המתארת את את מעלות המוות. התיארוך המשוער המאה השנייה לספירה. המצבה מעידה על חילופי האוכלוסין בכפר
- סרקופג מעוטר - התגלה בשנת 1881 על-ידי סוקרי הקרן לחקר ארץ ישראל. בתקופת המנדט הוא הוצג כמשקוף בכנסייה המקומית. העיטורים מייצגים קבוצת אלים יוונית. מקובל היום כי דגמים היו מקובלים במאה השנייה והשלישית לספירה.
- סרקופג מעוטר - פורסם על-ידי מיכאל אבי יונה. מתוארך למאה השלישית לספירה.
הערות שוליים[]
- ↑ ספר יהושע, י"ח, כ"ד
- ↑ תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך 2 מאת עודד בוסתנאי עמוד 471
- ↑ http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3708 המקור:אנציקלופדיה יהודית]
| קרבות מרד החשמונאים | ||||||||
| שנה לפנה"ס | 166 | 166 | 165 | 164 | 162 | 162 | 161 | 161 |
| אתר הקרב | מעלה לבונה | בית חורון | אמאוס | בית צור | בית זכריה | כפר שלמא | חדשה | אלעשה |