קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד. במשמעות התנכ"ית יש יחס קרבה בין הגואל למושא הגאולה
הגאולה ביהדות[]
בתנ"ך ישנם ביטויים רבים למושג גאולה: שיחרור קרקעות משעבוד לאדם אחר,[1] הצלה מצרה,[2] פידיון תוצרת חקלאית מקדושת מעשרות,[3] סיום אלמנוּת,[4] הצלה ממוות,[5] וכיוצא באלו.
אף כי מושג "גאולה" מתייחס למספר סוגים של גאולה, מקום מיוחד והתייחסות מיוחדת יש לגאולת עם ישראל הן בתנ"ך, הן בתורה שבע"פ: תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי,[6] הן במדרשים עתיקים, והן בשני חיבורי תורת הסוד המרכזיים: ספר הזהר, וספר עץ חיים המיוחס לתלמידו של האר"י הקדוש. הציפייה לגאולת עם ישראל היא אחת החובות העיקריות ביהדות, ואף נקבעה בהלכה היהודית כמצוה שבעבודת הלב, כלומר בתפילה, שנתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה: תפילת שמונה עשרה. כמו כן הוזכרה כיסוד ה-12 ב-13 עיקרי האמונה היהודית לרמב"ם. תפיסת הגאולה נשענת על האמונה במידותיו של ה', ביכולתו הבלתי מוגבלת, בצדקתו וברחמיו.
בספרי הנביאים ניתן מקום מיוחד לתקווה לגאולה - הגלות היא עונש שבא על עם ישראל בשל חטאיו, ובעתיד תבוא הגאולה מידי אלוהים, אך אין ידוע מתי תבוא[7].
"המקור העיקרי לתקוות הגאולה היא האופטימיות ההיסטורית שבאמונת הייחוד, שיוצריה האמינו בכל להט אישיותם כי העולם נוהג לפי רצונו של האל הטוב והמיטיב. בשעת הגאולה יתגשמו היעודים הפנימיים החבויים בהיסטוריה, ובכך תגיע הבריאה לכלל שלימות ושכלול. ברם, לפי דברי הנביאים, זמן קיומם והגשמתם של ייעודים אלה אינו קבוע מראש, שכן הוא תלוי במידה מכרעת בשיתוף מצד האדם." (ע"פ מאמרו של בנימין אופנהיימר)
זרמים מסוימים בציונות, ובעיקר בציונות הדתית רואים בתקומה הממלכתית-מדינית בארץ ישראל שלב בגאולת עם ישראל. הרציונאל העומד מאחרי תפיסה זו הוא בין היתר ההבנה כי פשט המילה גאולה מורה על עצמאות. בזרמים אלה, אין רואים את תקומת מדינת ישראל כתכלית הגאולה, אלא כתחילת התהליך, אשר שלבים רבים עתידיים עוד להתרחש בו. הציבור החרדי, חלוק על תפיסה זו.
גאולה רוחנית בזרמים ביהדות וכן בדתות אחרת, התפתח רעיון הגאולה למישור הרוחני, שחרור האדם מהבלי העולם הזה ועולם החומר והיצר ומעלתו לספירות שמימיות. הגאולה הרוחנית היא גם ההתפתחות של רעיון הגאולה מהלאומי אל המישור הקהילתי והפרטי - במקביל לתהליכים דומים בתחומי מחשבה ותרבות אחרים.
ראו גם[]
- משיח
- ימות המשיח
- אחרית הימים
- אסכטולוגיה
- יום הדין
- אתחלתא דגאולה
- כוכב הגאולה
לקריאה נוספת[]
- ביאור על המאמר "הגלות והגאולה" של הרב יהודה אשלג, בעל הסולם
- "כוכב הגאולה, פרנץ רוזנצווייג" תרגם מגרמנית וצירף הערות יהושע עמיר, הקדים מבוא והוסיף ביאורים משה שוורץ, מוסד ביאליק 1993.
- חשיבה ומודעות בעידן הגאולה מתוך השבועון "הגאולה מעניין ועכשווי"
קישורים חיצוניים[]
- על הגאולה במקרא באתר 'גשר'
הערות שוליים[]
- ↑ ספר ויקרא, פרק כה
- ↑ ספר בראשית, פרק מ"ח
- ↑ ספר ויקרא, פרק כ"ז
- ↑ מגילת רות, פרק ג
- ↑ ספר הושע, פרק י"ג
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א
- ↑ ספר ישעיה, פרק ס"ג, פסוק ד וראו פרשנות התלמוד הבבלי, סנהדרין צ"ט ע"א ;וכן מדרש תהלים מזמור ט';מדרש שני כתובים,אוצר מדרשים (אייזנשטיין).