Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


הערך בויקיפדיה העברית ג'נין קישור לויקיפדיה

(לפי נובמבר 2009 - מועד בו שונה המידע בצורה מגמתית)

ראו גם:עין גנים - אתר מקראי


ג'ניןערבית: جنين) היא עיר פלסטינית בצפון השומרון. מרבית תושביה מוסלמים ומיעוטם נוצרים. בעיר עצמה מתגוררים כ-34 אלף תושבים ובמחוז ג'נין כ-250 אלף נוספים. 54% מהתושבים הינם צעירים מתחת לגיל 20 (נתונים משנת 1997). רבים מתושבי העיר מתפרנסים מחקלאות ומייצור פחם עץ.

במרכז העיר נמצא מחנה הפליטים ג'נין, המאכלס פליטים מתקופת מלחמת העצמאות וצאצאיהם, שבמשך 60 השנים שחלפו מאז, תחת שלטון ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית, ממשיכים לכנות עצמם פליטים, אף על שרובם יושבי קבע וילידי העיר.

היסטוריה[]

עד המאה ה-20[]

בתקופת ההתנחלות בארץ, הוקמה במקום עיר הלויים עין גנים בנחלת שבט יששכר (ספר יהושע י"ט, כ"א / יהושע כ"א, כ"ט). במהלך השנים הוסב שם העיר ל"גינת".

חוקרי ארץ ישראל הקדומה ר' אשתורי הפרחי וישעיהו פרס זיהו את עין גנים עם ג'נין של ימינו.

בספר יהודית מוזכרת "גיני" (יהודית ג', י') כיישוב יהודי אשר סמוך אליו חנה מחנה הוליפרנס. יוסף בן מתתיהו מזכיר בספרו "מלחמת היהודים" (ספר ג', ג', ד') את גנים כיישוב הממוקם בצפון השומרון. כמו כן, ידוע כי יהודים התגוררו בעיר בתקופת ימי הביניים ועסקו במסחר וברפואה.

הצלבנים קראו לג'נין "גרין הגדולה" לעומת זרעין שנקראה "גרין הקטנה" (לה פטיט גרין). סמיכות השמות הייתה ככל הנראה משום שההולך משומרון צפונה עובר בג'נין ואחר כך בזרעין שבעמק יזרעאל‏‏[1].

המאה ה-20[]

במלחמת העולם הראשונה שימשה ג'נין בסיס לכוחות של האימפריה העות'מאנית וגרמניה. בכניסה לעיר ממערב אנדרטה של חיל האוויר הגרמני לנופליו במלחמה - קיר אבן ועליו מדחף של מטוס. כבר מתחילת המאה ה-20 נודעה העיר באיבתה ובפעולותיה כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל. בתחילת המאה יצאו ממנה מפגעים בראשות עז א-דין א-קסאם שפגעו באוכלוסייה היהודית. בתקופת מאורעות 1939-1936 שימשה העיר בסיס לכנופיות.

במלחמת העצמאות כוח של צה"ל כבש את ג'נין לזמן קצר אך נסוג בשל מתקפת נגד של הכוחות העירקים והירדנים בסיוע כוחות מקומיים, תוך שהוא סופג אבדות כבדות. לוחם אצ"ל ברוך מזרחי, גר, מוסלמי במקור, נשלח לג'נין ונתפס. הוא נהרג וגופתו הוחבאה במערה ליד ג'בע בצפון השומרון. בסיום המלחמה נכללה העיר בשטחי הגדה המערבית שבשליטת ירדן. בתקופת פעולות התגמול חדרו כוחתינו לעיר ושבו שבויים, במטרה להחליפם ביצחק ג'יבלי, לוחם 101 שנפל בשבי בפעולה בעזון.

במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את הגדה המערבית מיד הירדנים, ובכללה את העיר ג'נין. במסגרת הסכמי אוסלו נמסרה העיר בשנת 1996 לשליטתה של הרשות הפלסטינית.

שנות ה-2000[]

במהלך אינתיפאדת אל-אקצה נודעה העיר, הנחשבת למעוז של תנועת הג'יהאד האיסלאמי, במספר הרב של מחבלים מתאבדים אשר יצאו ממנה לשטח ישראל. בשל כך היא אף זכתה לכינוי "בירת המתאבדים".

באפריל 2002 יצא צה"ל למבצע חומת מגן, על מנת לבלום את סדרת הפיגועים, ובפרט פיגועי ההתאבדות, שיצאו מיהודה ושומרון. אחת הפעולות המרכזיות במבצע הייתה הקרב במחנה הפליטים ג'נין, במסגרתה נהרגו 23 מחיילי צה"ל (14 מהם ביום אחד). על-פי ישראל נהרגו בקרב בג'נין 47 מחבלים ו-7 אזרחים.

בשל ההתנגדות העזה של המחבלים וריבוי מטעני החבלה והמבנים הממולכדים במחנה הפליטים, הרבה צה"ל להשתמש בדחפורי D9 משוריינים, תוך כדי מעבר מבית לבית. במחנה נגרם הרס רב, אשר גרר האשמות מצד הפלסטינים כלפי ישראל על ביצוע פשעי מלחמה, במה שכונה על ידם בשם "טבח ג'נין". ההאשמות והגינויים ברחבי העולם גברו בשל סירוב ישראל להתיר לצוות בינלאומי, בראשות ראש ממשלת פינלנד לשעבר, לחקור את האירועים, בטענה של חוסר נייטרליות וכן בשל החלטת הצבא לסגור את המחנה לכניסת עיתונאים למשך שבועיים.

דו"חות חקירה של האו"ם וארגוני זכויות האדם, שהתכנסו לאחר תום המבצע שללו את הטענה שבג'נין התרחש טבח. בעקבות דו"חות אלה פרסם השבועון האמריקני "טיים" כתבת תחקיר מעמיקה שהפריכה מכל וכל את ההאשמה הפלסטינית.

עם זאת כלל הציבור הפלסטיני לא קיבל את מסקנות הדו"חות, והקרב הפך בפי נציגיה לחלק מהנרטיב הפלסטיני כסמל ל"פשעים שביצעה ישראל כנגד העם הפלסטיני". ביטוי לטענות הפלסטיניות ניתן בסרטו של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין".

גם לאחר תום מבצע חומת מגן המשיכה העיר, אשר נקלעה לתוהו ובוהו מנהלי, להצמיח בקרבה מחבלים מתאבדים ופעילי הג'יהאד האיסלאמי וגדודי חללי אל אקצא (בראשות זכריה זביידי) המשיכו בנסיונות להוציא פיגועים לשטח ישראל, ובעיקר לערים חדרה, עפולה ונתניה. השלמת בניית גדר ההפרדה בצפון השומרון, הפעילות הנרחבת של צה"ל והשב"כ בעיר ובכפרים הסמוכים לה והתחזקות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בעיר בסיוע ארצות הברית, הובילו לירידה דרסטית בכמות הפיגועים היוצאים מג'נין, אף שחוליות טרור עדיין מנסות להוציא לפועל פיגועים בשומרון ובשטח מדינת ישראל. במקביל לכך חל שיפור במצבה הכלכלי והמנהלי של העיר ובחופש התנועה שמאפשר צה"ל באזור.‏‏[2]

יהודים בג'נין בעת החדשה[]

בשנת 1922 התגוררו בעיר על פי מפקד האוכלוסין הבריטי, שבעה יהודים אשר מרביתם שרתו במשטרת ג'נין, ובשנת 1931 התגוררו בעיר 4 יהודים בלבד.

בשנת 1943 הכינה מפקדת ההגנה בראשות משה סנה תוכנית התיישבות, אשר הציעה להקים בסביבות ג'נין כעשרה יישובים חדשים, וזאת במטרה להקיף את העיר ביישוב יהודי.

הערות שוליים[]

  1. ‏לפי צבי אילן בסיפרו "78 טיולים ברחבי ישראל" (1975), בערך "יזרעאל הקדומה"‏
  2. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1022527.html "ג'נין? ג'נין!", הארץ, 19.9.08

קישורים חיצוניים[]

Advertisement