|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
החץ על בת שלמה הישנה
שימור בת שלמה
המושבה הוקמה בשנת 1889 . בשנת 1951 הוקם מושב בת שלמה החדשה הנמצא מעברו הצפוני של הכביש המפריד בין הישן לחדש.
כיום מתגוררים במושב כ- 450 תושבים וחקלאים . החקלאים מתפרנסים מחקלאות מטעי נשירים, שסק ומרעה בקר. רוב התושבים בעלי מקצועות חופשיים.
המושבה היא פנינה תיירותית, ובשבת אותו רחוב יחידי וותיק, הומה במטיילים. בין בתי הקפה, הגלריות, הצימרים והמחלבה הידועה, אפשר לתפוס פיסת היסטוריה, להתרשם מהמבנים המרשימים שנבנו בימי הברון ובהם בית הכנסת, בית הפקידות ובית הספר, מהחצרות האותנטיות שבחלקן נשמרו כלים חקלאיים של פעם ולהתרפק על העבר.
אולם התמונה הציורית המתגבשת לא הייתה יכולה להיות מושלמת לולא התפאורה המדהימה שמספק הטבע בדמותו של הר חורשן הניצב ממש מדרום למושבה. זוהי שמורה ירוקה ויפה של חורש ים-תיכוני סבוך המציעה אין ספור אפשרויות טיול ברגל, באופניים וברכבי שטח והנאה מהטבע במיטבו.
תולדות המושבה[]
המושבה בת-שלמה הינה אחת מעשר המושבות החלוצות במפעל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה. המושבה נוסדה בשנת 1889 על ידי פקידות הברון אדמוני דה-רוטשילד, ונקראה על שם דודו – שלמה.
בת-שלמה הוקמה כ”מושבת-בת” במסגרת תכנית ”התיישבות אזורית” חלוצית מסוגה: מושבה קטנה ובה כשני תריסרי מתיישבים, הנמצאת במרחק הליכה מ”מושבת-האם” זיכרון יעקב, המספקת לה את השירותים הנדרשים. משום כך קטנה היא בת-שלמה, ואולי בשל כך נשתמרה להפליא.
המושבה על המרקם הנופי המיוחד שבה, מהווה מעין צוהר, דרכו ניתן לחוש ולראות, כיצד נראה וכיצד נבנה ישוב כפרי-חלוצי בארץ ישראל .
ההולך ברחוב היחיד והקצר, חולף בין בתי המגורים עטורי גגות משופעים, שנועדו תחילה לצמד משפחות, ומציץ אל החצרות, בהן נותרו כלים ומבני אחסון ומלאכה מימי בראשית. בית-המרחץ הקטנטן שבפתח הישוב, אשר שימש לעיתים ככיתת-לימוד. בית-הכנסת ובו עזרת נשים ואולם מעוטר. בית-ספר ולו חצר פנימית עטורת צומח, שבו לימד מורה אחד שמונה כיתות במקביל. בית פקידות הברון. כל אלה משולבים במרקם היישובי, העטור חומת הגנה ועמדות שמירה מקוריות מימי המאורעות בשנות השלושים.
בשנת 1951 הוקם המושב כ”הרחבה” למושבה על ידי עולים מתימן וטרנסילבניה.
מושב בת שלמה משויך למועצה האזורית חוף הכרמל וחלקו הדרומי (רחוב המושבה) מוכרז שטח לשימור. כיום מתגוררים במושב כ- 450 תושבים חקלאים ותושבים . התושבים מתפרנסים מחקלאות מטעי נשירים, שסק ומרעה בקר, אך רובם בעלי מקצועות חופשיים. מסביב ליישוב הפסטורלי נגלים טלאי מטעים בעמקים, גבעות עטורות חורש טבעי ושטחי מרעה. מדרום לכביש ואדי מילק מצויים שרידי יער נטע של קק”ל ודרומית למושבה נמצא הר חורשן הפופולארי בקרב מטיילים, רוכבי אופניים וג’יפאיים.
תמונות מבית הכנסת[]
תמונות מהמושבה[]
או
מחלבת שוורצמן[]
לפני כ-120 שנה הגיע זליג שוורצמן למושבה החדשה בת שלמה והקים בה את ביתו. כעבור 20 שנה הקימה משפחתו את מחלבת שוורצמן המפורסמת ומאז לא פסקו מלייצר, באהבה רבה ובמסירות, גבינות עיזים, גבינות כבשים וגבינות בקר משובחות . סודות ייצור והכנת גבינות הבוטיק המשובחות, נשמרים על ידי בני המשפחה מזה ארבעה דורות.
בחצר המשפחתית ניתן לספוג מורשת ואורח חיים שכמעט עברו מן העולם לצד חוויה קולינרית בלתי נשכחת.
מבנה האבן העתיק העומד בחצר מזה 120 שנה מעניק למבקרים חוויה יוצאת דופן של נגיעה בזמן אחר. המבנה המשמש כמוזיאון בנוסף להיותו מסעדה, חושף בפני מבקריו מייצגים וחפצים שונים, כלים, תמונות ומסמכים המתעדים ומתארים את חיי המשק בעבר ואת הימים של הקמת המושבה. במקום מוצגות מכונות שונות וציוד חקלאי אשר נהוג היה להשתמש בו בימים המוקדמים של המחלבה. אוצרות העבר מעידים על תולדות המקום.
המקור: - כדאי לבקר בת שלמה - מחלבת שוורצמן
אתר לאומי[]
ברקע ההצעה להכריז על המושבה כאתר לאומי התקיים דיון ציבורי.
איילת פיישביין ביום 13 ינואר 2007 כיצד נדחתה הכרזת בת שלמה כאתר לאומי - דנה בנושא :"המועצה האזורית חוף הכרמל וגורמי נדל"ן מקומיים הצליחו להביא לדחיית ההכרזה על בת שלמה כאתר לאומי איך הם עשו את זה? הם שכרו את נעמה מליס, שותפתו לשעבר של מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, שמאי אסיף, להגיש התנגדויות
וכך הגיבה המועצה האזורית:המועצה האזורית חוף הכרמל: "למען הסר ספק המועצה האזורית חוף הכרמל איננה מתנגדת להכרזת בת שלמה כאתר לאומי. המועצה מעוניינת לבצע את התוכנית הסטטוטורית הנדרשת כדי לשמר את המושבה וצביונה המיוחד, ורק לאחר מכן להכריז על המושבה כאתר לאומי. משרד הפנים קיבל את עמדת המועצה ועצר הכרזת המושבה ובכך דבק בהחלטת המועצה. חשוב להבהיר: אם בת שלמה תוכרז כאתר לאומי ללא אישור תוכנית סטטוטורית, המשמעויות הן: בתים בני עשרות שנים שלא יהיה ניתן לשפצם, וחקלאים שירצו להתפרנס מפעילות לא חקלאית, לא יוכלו לעשות זאת".