Family Wiki
Register
Advertisement

בלב לבו של המרכז המסחרי של מזרח ירושלים, מול שער שכם, צמחה בעשור האחרון מיני התנחלות, בה מתגוררות כיום שמונה משפחות יהודיות. כניסת היהודים לשכונה התאפשרה בזכות סיוע של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שפועל לפינוי משפחות ועסקים פלסטיניים מהשכונה. האפוטרופוס מסתמך על העובדה שבמאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היתה במקום שכונה יהודית קטנה.

השכונה הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי מנהיג החסידים בירושלים, ניסן ב"ק, וקרויה על שמו - בתי ניסן ב"ק. רוב יהודי השכונה נטשו אותה בשל אירועי תרפ"ט (1929), אז נרצחו 19 יהודים תושבי השכונה בידי פלסטינים. שאר יהודי השכונה נמלטו עם פרוץ מלחמת השחרור ב-1948. בשנות השלטון הירדני, בין 1948 ל-1967, הקפידו השלטונות לרשום את הבתים באפוטרופוס כנכסי אויב ולא למכור אותם. עם כיבוש מזרח ירושלים הועברו הנכסים לבעלות האפוטרופוס הישראלי, שמנהל אותם מאז. ברוב המקרים לא הצליח האפוטרופוס לאתר את היורשים החוקיים והם במעמד של "נעדרים", כשהאפוטרופוס מנהל את המאבקים המשפטיים בשמם. לפחות חלק מהנכסים שפונו על ידי המדינה הועברו, בשכירות, לידי יהודים

המקור:ניר חסון 'נקודת החיכוך החדשה במזרח ירושלים

מהויקיפדיה העברית[]

הערך והתמונות הועתקו מהויקיפדיה העברית)

NisanBeck22

'בתי ניסן ב"ק' לפני חורבנם

-Eastern Street of Prophets Map 1930s

בתי ניסן ב"ק במפת ירושלים, שנות ה-30 של המאה ה-20

PikiWiki Israel 4946 Cities in Israel

בתי ניסן ב"ק בעמק; מימין: חומת העיר העתיקה ושער שכם. המבנה הגדול ליד השכונה הוא קולג' שמידט. על רכס הר הזיתים באופק מימין - כנסיית אוגוסטה ויקטוריה. צילום ממנזר נוטרדאם 1950

בתי ניסן ב"ק הוא שמן של ארבע שכונות יהודיות שהתקיימו סמוך לשער שכם בירושלים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, עד למאורעות תרפ"ט.

היסטוריה[]

הבתים הראשונים נרכשו בשנת 1875 על ידי ניסן ב"ק, חסיד רוז'ין, מעסקני העדה האשכנזית בירושלים, במסגרת תהליך "היציאה מן החומות". ניסן ב"ק שאף להקים שכונה לאנשי הקהילה החסידית שגרו בצפיפות בעיר העתיקה. שמה של השכונה נקרא תחילה "אהלי משה ויהודית" על שם משה מונטיפיורי ורעייתו ובהמשך שונה ל"קריה נאמנה".[1] בניגוד לרוב השכונות שהוקמו עד לשנה זו, שכנה "קריה נאמנה" מצפון לעיר העתיקה ולא במערבה, על הדרך ליפו, כנראה בגלל חוסר מקום ומחירי הקרקע הגבוהים שם.[2]

השכונה לא התפתחה כמתוכנן, כנראה מחמת חוסר קונים למגרשי החברה, ורק על חלק מהאדמות שנרכשו נבנו בתים. על ראשיתה של השכונה כתב אליעזר בן יהודה: "בשנה ההיא [תרל"ה] כונן ר' נסים ב"ק חברה אחרת, ויקן אדמה מצפון לירושלם על דרך ההולך שכמה, ויבן שם כעשרים בית – ועוד יש להחברה הזאת אדמה הרבה, אפס מאין כסף עמדה החברה מבנות עוד".[3]

בהמשך נמכרו חלק מאדמות והוקמו 3 שכונות לעדות אחרות: "אשל אברהם" של עדת הג'ורג'ים, "בית שמואל" ליוצאי הקווקז ו"עיר צדק" ליוצאי סוריה ועיראק. מכלול השכונות שכונה בפי תושבי ירושלים "בתי ניסן ב"ק" (באידיש: "נישע ב"ק'ס הייזער") כלל בשנת 1898 120 בתים.[2]

ב-1884 נבנה במתחם "אהלי יעקב" שבשכונת "קריה נאמנה" בית כנסת בעזרת תורם יהודי.[2][4] ערב מאורעות תרפ"ט פעלו בשכונה 14 בתי כנסת והתנהלו בו חיי קהילה פעילים לצד השכנים הערבים.[5]

סופה של השכונה היהודית הגיע במאורעות תרפ"ט. ביום שישי, י"ז באב תרפ"ט (23 באוגוסט 1929), יצא המון מוסת מהמסגדים בהר הבית לאחר תפילת יום השישי לכיוון השכונות היהודיות בעיר החדשה דרך שער יפו ושער שכם. האספסוף שצעד דרך שער שכם פנה תחילה לשכונת מאה שערים ולאחר שנהדף משם עבר לתקוף את שכונת ניסן ב"ק. הפורעים הערבים רצחו, פצעו, בזזו רכוש ושרפו בתי כנסת ובתים נוספים. לאחר המאורעות עזבו רוב התושבים היהודים את בתיהם ורק מעט יהודים ספרדים נשארו. רוב הבתים נתפסו על ידי מוסלמים ונוצרים.[2]

בעשור הראשון של המאה ה-21 חודשה התיישבות יהודית בבתי ניסן ב"ק על ידי כמה משפחות יהודיות.[6]

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. על פי ספר ישעיהו, פרק א, פסוק כא (החוקר אברהם לונץ מכנה את השכונה לעיתים "עיר הצדק" על פי ספר ישעיהו, פרק א, פסוק כו)
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, יד בן צבי, עמ' 164-163
  3. אליעזר בן-יהודה, ירושלם החדשה, פרויקט בן יהודה
  4. תבנית:חבצלת
  5. תבנית:אורות
  6. חסידים עם טוריא, אתר כיפה
Advertisement