בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

ערך זה הועלה לויקי על-ידי אלמוני ומקורו בויקיפדיה העברית

בית הכנסת העתיק בקצרין

כותרת של עמוד- בית הכנסת העתיק בקצרין

דמותה של מדוזה בבית הכנסת העתיק בכורזים

עד כה נמצאו כ־90 בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, שמשתרעים כרונולוגית מסביבות תחילת הספירה ועד המאה העשירית, ובהם למעלה מ-150 כתובות. כמו כן ידועים לנו על בתי כנסת שפעלו ברחבי הארץ בימי תקופת בית שני.

בתי כנסת בתקופת בית שני

ידוע על בתי כנסת שפעלו ברחבי הארץ בימי בית שני, אך זאת בעיקר ממקורות בכתב. לפחות תשעה בתי כנסת זוהו מימי הבית, בהם בית הכנסת בעיר מודיעין עילית (ח'רבת בד עיסא), במודיעין (ח'רבת אום אל עומדן) ובחרבת עתרי. בית הכנסת הקדום ביותר הידוע בארץ ישראל, נמצא קרוב ליריחו במתחם ארמונות החורף מהתקופה החשמונאית. זמן הקמת בית הכנסת מתוארך לשנים 50-75 לפנה"ס. כן ידועים שלושת בתי הכנסת של לוחמי המרד הגדול - בגמלא, מצדה והרודיון, אך אלה הם כנראה מבנים מאולתרים שהוקמו בתוך מבנים אחרים, ובכל מקרה לא נשתמרה בהם כל כתובת המעידה בוודאות על שימושם. לעומתם נמצאה בעיר דוד בירושלים כתובת תאודוטוס בן וטנוס כתובת זו ביוונית מזכירה קיומו של בית כנסת ירושלמי וכן אדם בשם תיאודוטוס בן וֶטנוס שהוא ואבותיו כיהנו כראשי בית הכנסת כבר בימי בית שני. ממצא זה הוא עדות ארכאולוגית לכך שבירושלים היו בתי כנסת גם בזמן שבית המקדש השני עמד על תילו. בשנת 2009 התגלה בית כנסת נוסף מתקופת בית שני בעיירה מגדל שעל שפת הכנרת.

סוגי בתי הכנסת

נהוג לחלק את בתי הכנסת העתיקים לשלשה טיפוסים:

1. הסוג הקדום (תחילת המאה הראשונה עד אמצע המאה השלישית), ובהם בתי הכנסת בהרודיון ובמצדה.
2. סוג המעבר (אמצע המאה השלישית עד סוף החמישית),
3. הסוג המאוחר (מסוף המאה החמישית לספירה ואילך).

לכל טיפוס יש את האיפיונים המיוחדים לו. כך למשל בטיפוס הקדום היו עיטורים ארכיטקטונים, בעוד שבסוג המעבר והמאוחר היו בעיקר רצפות פסיפס. גם באותה תקופה עצמה, היו הבדלי גישות ואסכולות בין מקילים למחמירים. כך למשל בחלק מבתי הכנסת נמצאו רצפות פסיפס מצוירות, ואף כאלו שבמרכזם הליוס אל השמש ואף ציורי נשים ונערים ערומים למחצה, ותבליטים של האלה ויקטוריה, דבר שמעיד על פתיחות וליברליות, ובחלקן רצפות פסיפס ובהם צורות גאומטריות ומילים אך ללא כל תמונות, בשל האיסור לעשות פסל ותמונה.
חלק מבתי הכנסת כמו בבית אלפא, וברחוב, נמצאו באופן אקראי, בשל עבודות הכשרה של הקרקע, ולא מן הנמנע שהרבה בתי כנסת טמונים בחול ועדיין לא התגלו.

אשתמוע

בית הכנסת העתיק באשתמוע

גלגל המזלות מתוך פסיפס מבית הכנסת בבית אלפא

זוהה בכפר א־סמוע בדרום הר חברון בשנת 1934. מבנה בית הכנסת הינו מלבני, כאשר קירותיו הארוכים הם בצפון ובדרום, והכניסות ממזרח. בקיר הצפוני יש במה, גומחה גדולה ששימשה כהיכל וגומחות קטנות משני צידיה. לאורך הקיר הדרומי נשתמרו ספסלים בנויים. ממצאים נוספים: רצפת פסיפס מסוגים שונים. וכתובת ארמית בפסיפס שבתרגום לעברית היא זכור לטוב לעזר הכהן ובניו שנתן טרימיסין אחד מפעלו. כמו כן, נמצאו אבנים עם תבליטי מנורה. ומטמון כסף שכולל פיסות כסף שונות במשקל של כ-26 ק"ג, בחמישה פכים מהתקופה הישראלית, הוי אומר בסביבות המאה העשירית לפני הספירה.

חפציבה

בית הכנסת השוכן בגן הלאומי בית אלפא נמצא על אדמות קיבוץ חפציבה שבעמק יזרעאל. המקום נקרא בערבית חירבת בית אילפא, כנראה על שם בית אילפא הקדומה. בית הכנסת שהתגלה בשנת 1928 הוא אחד מבתי הכנסת היחידים בו מצוין תאריך הנחת הרצפה, (המאה השישית לספירה). לבית הכנסת רצפת פסיפס צבעונית, אחת היפות והשלמות שנתגלו בארץ ישראל, ולה שלשה חלקים:

• ארון קודש שמשני צדדיו מנורות שבעת הקנים ומתחתיהן, שני בעלי חיים הנראים כחתולים מגודלים ואמורים להיות אריות. לתמונה
• גלגל המזלות ובו שמות המזלות בעברית, כאשר בארבע פינות הגלגל חלוקה לארבעת התקופות (תקופת תשרי, תקופת טבת, תקופת ניסן, תקופת תמוז) במרכז המעגל ישנה דמות אדם המזוהה עם הליוס אל השמש, במרכבה הרתומה לארבעה סוסים על רקע שמים זרועי כוכבים.[1]
• עקדת יצחק עם מילות הסבר לגבי הדמויות שבו. שני אנשים ההולכים עם חמור, מזבח ועליו אש בוערת, אברהם שבידו האחת מחזיק סכין ארוכה ובידו השנייה מרים את יצחק לעבר המזבח, וכף יד המגיחה מהשמים ומתחתיה הכיתוב "אל תשלח". כאשר מתחתה שיח עם שני ענפים ולצידו אייל. מעל כל הפסיפס הזה ישנה שורה של דקלים קטנים.

ברעם

המיקום של הכפר ברעם הינו בגליל העליון. נמצאו בו חורבות של שני בתי כנסת עתיקים. בין הממצאים הבולטים חזית שלמה של בית הכנסת. ראש אריה ותבליט, וכן כתובות בעברית: בנהו אלעזר בן יודן והכתובת יהי שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל יוסה הלוי עשה השקוף הזה תבא ברכה במע(ש)יו של(ום). חלק מכתובת זו מצוי במוזיאון הלובר.

בתי כנסת גליליים

בית הכנסת בברעם שייך לקבוצת "בתי הכנסת הגליליים" בתי כנסת אלו מיוחדים במבנה בסיליקה גדול ומפואר ובפנים צנוע יחסית. בדרך כלל יהיה המבנה בעל שלשה פתחי כניסה מרכזיים. מבנים דומים קיימים במירון, בגוש חלב ובחורבת שמע.

עד השנים האחרונות תוארכו בתי כנסת אלו לתחילת המאה השלישית לספירה (מהמוקדמים ביותר בארץ). כיום בעקבות מחקרים חדשים (ראו מחקרו של מרדכי אביעם) נמצא שבתי הכנסת נבנו סביב המאה הרביעית / חמישית לספירה.

בברעם נתגלו פריטים ארכיטקטים בני המאה ההשנייה שכנראה שובצו בבנין שנבנה מאה שנה מאוחר יותר. תגלית זו ועוד אחרות כגון מטבעות מתוארכים שנתגלו תחת רצפות בתי הכנסת מעידים על כך שבתי הכנסת בגליל הינם כנראה מאוחרים יותר ממה שחשבו תחילה. מאידך נתגלו בשנים האחרונות מספר מבני ציבור קטנים יחסית שדומים במבנה ובצורה לבית הכנסת בגמלא. בעקבות זאת הועלתה הצעה שגם בתי כנסת נוספים נבנו במאה הראשונה לספירה והם הוגדלו ושופצו מאוחר יותר.

אום אל קנטיר

בית הכנסת באום אל קנטיר. המנוף הצהוב שבשמאל התמונה משמש לבנייתו מחדש של בית הכנסת שנחרב ברעידת אדמה

באום אל קנטיר נמצאו שרידי בית כנסת מהמפוארים והחשובים שבדרום הגולן. את בית הכנסת גילה לורנס אוליפנט בשנת 1885 בת סיוריו בגולן במטרה חצו שטחים המתאימים לחקלאות ליהודי מזרח אירופה. משערים שבית הכנסת התמוטט ברעידת אדמה. ממצאים עיקריים: כותרת מעוטרת בנשר. כמו כן נתגלו במקום שני עמודים מעוטרים (מוצגים במוזיאון קצרין) ששמשו לעיטור בימת בית הכנסת שנשתמרה במצב נדיר יחד עם המדרגות העולות אליה. בסמוך לחג החנוכה תשס"ז נתגלה תבליט בצורת מנורה. בסמוך לבית הכנסת נמצא "מעיין הקשתות" (אום אל קנטיר) בחפירות שנערכו במעיין נתגלו בריכות קטנות. השערת החוקרים היא שבריכות אלו שמשו לשריית פשתן שעליו הייתה פרנסת תושבי המקום והוא זה שאפשר להם את הקמת בית הכנסת המפואר יחסית. בשנים אלו הוסב שמו של האתר לקשתות רחבעם על שם שר התיירות המנוח רחבעם זאבי שבטרם נרצח הספיק, על-פי עדות מקורביו, לאשר תקציב נכבד לחפירת האתר ושחזור בית הכנסת. החפירות במקום נעשות על ידי יהושע (ישו) דריי מחברת טכנולוגיית שחזור עתיקות ופיקוח ארכאולוג ד"ר חיים בן דוד זוהי חפירה ארכאולוגית מתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית ומיושמים בה הרבה טכנולוגיות חדישות.

יפיע

בית כנסת מהמאות השלישית והרביעית. נמצאו קטע מקיר אבני גזית מספר אדני עמודים, קטע מרצפת פסיפס שהכילה קטע מגלגל סמלי שבטי ישראל, וציורי בעלי חיים. ייחודו של בית הכנסת היה שכוונו היה ממערב למזרח ולא כמקובל בבתי כנסת גליליים שפנו מכוון צפון לדרום לכוון ירושלים.

גוש חלב

בית כנסת בארבע שכבות היסטוריות שונות. שמשתרעות מ-250 לספירה ועד 550 לספירה. בבית הכנסת נמצאו בימת אבן מוגבהת. ואבן משקוף מעוטרת בתבליט נשר וורד.כמו גם עמוד מעוטר בכתובת הקדשה אותה ניתן לראות במקום.

דבורה

האתר שסמוך לנחל ג'ילבון שבגולן, נסקר לראשונה על ידי שומכר, את בית הכנסת גילה מעוז בשנת 1982. בין הממצאים היה משקוף בעברית שבו שני חיוואים אוחזים בנחשים וכתובת בעברית: זה בית מדרשו של רבי אלעזר הקפר - כנראה התנא שמופיע במסכת אבות.

יהודיה

בשנת 1979 התגלה בית הכנסת על ידי בן עמי. בקצה הכפר מעל מצוק מעל נחל יהודיה שבגולן. בין הממצאים אבן קשת שעליה תבליט מנורה, שופר ומחתה, מוטיב שחוזר על עצמו בכמה בתי כנסת.

יריחו

הפנייה לערך מורחב:בית הכנסת שלום על ישראל - ב"כ עתיק מהתקופה המוסלמית, ממוקם ליד תל יריחו הניסי ומעיין אלישע.

נחפר על ידי ברמכי בשנת 1936. בית הכנסת הוקם במאה השביעית או השמינית לספירה והוא פונה מערבה לכיוון ירושלים. ממצא עיקרי רצפת פסיפס עם צורות גאומטריות בצורה של לבבות הפוכים ושל תשליב של מרובעים ועיגולים בתחתיה. במרכז הפסיפס עיגול ובו מנורת שבעת הקנים, כשמימינה שופר, משמאלה לולב ומתחתיה הכתובת בעברית "שלום על ישראל". ליד הכניסה נמצאה כתובת הודיה בארמית לבני הקהילה שעזרו ומימנו את הפסיפס "דכירן לטב יהוי דכרונהון לטב כל קהלה קדישה רבייה וזעוריה דסייע ותהון מלכיה דעלמה ואתחזקון ועבדון פסיפסה דידע שמהתון ודבניהון ודאנשי בתיהון יכתוב יתהון בספר חיים (עם) צדיקיה. חברין לכל ישראל של(ום)". תרגום הכתובת לעברית: "יהיו זכורים לטוב וזכרונם לטוב כל הקהילה הקדושה, זקניה וצעיריה שעזר להם מלך העולם והתחזקו ועשו הפסיפס. (הוא) היודע שמותיהם ושל בניהם ואנשי ביתם. יכתוב אותם בספר החיים עם הצדיקים. (הם) חברים לכל ישראל. שלום."

כורזים

בית הכנסת העתיק בכורזים

עיר יהודית בגליל שנזכרת ב"ברית החדשה". בית הכנסת הוקם כנראה בתחילת הספירה ועמד על תילו עד המאה השביעית לספירה. בית הכנסת היה במרכזה של העיר והיה בנוי בזלת. במבנה היה אולם תפילה מרכזי שניצב על 12 עמודים. אחד הפריטים המעניינים הינו הקתדרא דמשה כיסא ועליו חקוקה כתובת בארמית שתרגומה הוא: זכור לטוב יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות מכספו, יהיה חלקו עם צדיקים. עמוד אבן שמזכיר עמוד שליח ציבור של ימינו, ששימש את החזן או את הרב בדרשותיו. ובו מקום להניח ספר כאשר משני צדיו טבעות מסותתות, כנראה להניח בהם את הידיים של החזן או הדורש. הארכאולוג מרדכי אביעם סובר שהוא שימש כמקום ישיבה לנכבד הקהילה.

כפר נחום

כפר נחום לחופה המערבי של הכנרת. בית הכנסת עשוי מאולם תפילה, חזית ורחבה. בבית הכנסת נמצאו כתובת ביוונית ובארמית לכבודם של מקימי עמודי בית הכנסת. בית הכנסת נבנה במאה הרביעית לספירה. ממצאים נוספים: כרכובים שבהם חרוטים סוסוני ים ונשרים וכן מדליונים מעוטרים. וכותרת עמוד שמעוטר בתבליט מנורה, שופר ומחתה. מוטיב שכבר נמצא בבתי כנסת נוספים.

נבוריה

בית הכנסת בחורבת נבוריה

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי מהתקופה הרומית

הכפר הקדום נבוריה התקיים בתקופת התלמוד והמשנה בהרים שמצפון לעיר צפת. במקום נמצא בית כנסת אשר מיוחס לתקופת המאה ה-3. המבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת 564 לספירה, תקופה מאוחרת מהתקופה בה נבנה המבנה המקורי.

ציפורי

העיר ציפורי שבגליל התחתון הייתה אחת מהערים שבהן שכן הסנהדרין. העיר לא נהרסה מכיוון שלא מרדה ברומאים, שקראו לה לאות הוקרה "עיר השלום", ועל כן השתמרו בה עתיקות רבות ופסיפסים חשובים. רצפת בית הכנסת בציפורי בנויה מפסיפס, ובה ציורים של גלגל המזלות וסיפור עקדת יצחק, מוטיבים ידועים מהתקופה הרומאית.

הפסיפס מתוארך למאה החמישית לספירה. בפסיפס שבע רצועות:
רצועה ראשונה: זר ושני אריות משני צדיו, וחלק ממנה חסר. הרצועה מחולקת לשלושה חלקים – ספינים: בחלק אחד ישנו זר בעל עלים מסוגננים שרק קצותיו נראים, והוא קשור בחוט. כמו כן ישנה כתובת יוונית: ..."תהי עליו ברכה". מצידי הזר מתוארים שני אריות ניצבים זה מול זה. כף רגלו של האריה שנשתמר אוחזת בראש שור. תיאורי האריות נפוצים כמוטיבים יהודיים בבתי הכנסת, ומסמלים ככל הנראה שמירה על האנשים המוזכרים בכתובת.
רצועה שנייה: חזית אדריכלית, מנורות וסמלים יהודיים. הרצועה מחולקת לשלושה ספינים כמעט אחידים בגודלם. בספין המרכזי מתוארת חזית אדריכלית עם שתי דלתות מעוטרות ריבועים. משני צידי הפתח ניצבים שלושה עמודים ובראשם כותרות יווניות מסוגננות ומעליהם גמלון. מעל הגמלון עיטור של קונכייה. מתחת לחזית מוצגת מחתה. ישנו גביע שככל הנראה שימש להתזת בשמים. בשני הספינים שמצידי החזית – מתוארים מנורה, שופר, וארבעת המינים.
רצועה שלישית: הקדשת אהרון לעבודת המשכן וקורבן התמיד, רצועת פסיפס שכולה ספין אחד. בתמונה ישנן שלוש סצנות הנקראות מימין לשמאל ומגיעות עד הרצועה שמתחתיה.

קיסריה

בבית הכנסת נמצאו כמה רצפות פסיפס מתקופות שונות. כנראה היה פעיל בין תקופת המרד ועד המאה השמינית, כאשר הוא נהרס מספר פעמים. במרכזה של רצפת הפסיפס שמכילה צורות גאומטריות, כתובת ביוונית והצעת השיחזור שלה מדובר ב24 משמרות הכהונה. בין הממצאים כותרות שבהם תבליט מנורת שבעת הקנים, כתובת שבה כתוב ברילוס ראש בית הכנסת ואפוטרופוס בן יוסטוס עשה רצפת פסיפס של הטרקלין מכספו שלו. וכתובת ביוונית ה' עזור, מנחת העם בזמנה של מרתה.

רחוב

כתובת רחוב בגן מוזיאון ישראל

בתל רחוב דרומית לבית שאן נמצא בית כנסת תוך עבודה אקראית של אנשי קיבוץ עין הנציב. בבית הכנסת שלשה שלבים מתקופות שונות. הקדום ביותר הינו מהתקופה הרומאית המאוחרת. והמאוחר במאה השביעית לספירה. בין הממצאים העיקריים, משקוף מעוטר במדליון וראש אריה (מהתקופה הרומאית המאוחרת). לוח מעוטר במנורת שבעת הקנים בתוך זר (מהתקופה הביזנטית). כתובת הקדשה על טיח. פסיפס גאומטרי. וכתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, שבה שמונה סעיפים שערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים למצוות התלויות בארץ. זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה.

מרות

הפניה לערך מורחב:בית הכנסת של קהילת מרות

במרות (ח'רבת מארוס) בצפון מזרח הגליל העליון נמצאו בית כנסת ובית מדרש שנוסד בסוף המאה הרביעית לספירה. בית הכנסת היה קיים מסביבות 450 לספירה ועד ל-1200 לספירה. בבית הכנסת נמצאה רצפת פסיפס המתארת דמויות ואירועים מהתנ"ך. במה ששרד ממנה נראה לוחם צעיר וסביבו חרב, מגן וקסדה. בפסיפס כתובת ארמית "יודן בר שמעון מני". קירות בית הכנסת היו מטוייחים בטיח צבוע באדום וצהוב. בית הכנסת שופץ פעמיים. בתחילת המאה השישית ובתחילת המאה השביעית. בשיפוץ השני בוטלו הפתחים בדרום ונפערו בצפון, כדי שהמתפללים יכנסו ופניהם יהיו לירושלים. שינוי זה תואם את הבניה בבתי הכנסת המאוחרים בקצרין, נערן, בית אלפא ויריחו. לאחר השיפוץ החזית הדרומית הפכה לחדר לימוד לילדים ולבית מדרש. בבית המדרש נמצא רצפת פסיפס, ובה הכתובת "זאיב וטלה ירעו כאחד". נמצאה גם אבן משקוף ובו שני נשרים ממצידי זר, ובה הכתובת "ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך" בעברית.

גילוי המקום וחשיפתו היו ביוזמתו של הארכאולוג צבי אילן.

רשימת בתי הכנסת העתיקים מצפון לדרום

בית הכנסת העתיק של גמלא

כפר נבוריה קיומה יסוד המעלה כפר ברעם דבורה גוש חלב מרות סאסא ספסופה קצרין עסליה כורזים מירון שמע פקיעין זמימרה דיכה גמלא כפר נחום רמה יודפת אום אל קנטיר כנף

ורדים ארבל חורבת עמודים חמת טבריה - לתמונה לכל הפסיפס כפר כנה ציפורי בית ירח שרונה חוסיפה חמת גדר יפיע בית שערים כוכב הירדן דנה כפרה בית אלפא מעוז חיים בית שאן קיסריה עין הנציב רחוב טירת צבי

גרש תל קסילה דיר שרף - לתמונה שילה נערן יריחו שעלבים אשדוד ירושלים - העופל חולדה הרודיון בית גוברין אשקלון עין גדי עזה מעון (דרום הר חברון) כישור אשתמוע סוסיא מצדה רימון מעון (נירים - בחבל אשכול) לתמונה בעמלנט

ראו גם

• בתי כנסת קדומים בארץ ישראל (ספר)
• בית הכנסת העתיק בדורה אירופוס
• גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים
• ההיכל וארון הקודש בימי קדם

לקריאה נוספת

• יואל רפל אוריאל רפפורט, אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל, הוצאת מודן - משרד הביטחון - ההוצאה לאור , 1986 - ערך "בתי כנסת"
• צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991 - כולל סקירת הטיפוסים האופיניים
• יצחק ספיר, בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל לאור המקורות התלמודיים, 2008
• שמואל ספראי, האם הייתה קיימת עזרת נשים בבית הכנסת בתקופה העתיקה, תרביץ לב, תשכ"ג, עמ' 338-329

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל וויקישיתוף

• מרדכי אביעם, ‏בהיכל 3962, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
• בתי כנסת עתיקים בעלמא, קציון, דלתון ונבוריה
• בתי כנסת בגליל ובגולן, באתר הוצאת ספרים אריאל
• זאב וייס, ‏- כנסת עתיקים בטבריה ובחמת 12934, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
• גיל היטנמייסטר, אהרן אופנהיימר ושמואל ספראי, ‏דיון: בית-הכנסת ובית-המדרש והזיקה ביניהם, קתדרה 18, ינואר 1981, עמ' 49-37

• גדעון פרסטר, אבי הורביץ ויוסף יהלום, ‏דיון: כתובות מבתי-הכנסת העתיקים וזיקתן לנוסחים של ברכה ותפילה, קתדרה 19, אפריל 1981, עמ' 46-11

• יורם צפריר, ‏על מקור עיצובם האדריכלי של בתי-הכנסת הקדומים בגליל – הערכה מחודשת, קתדרה 20, יולי 1981

• ישראל ל' לוין, ‏ממרכז קהילתי למקדש מעט: הריהוט והפנים בית-הכנסת העתיק, קתדרה 60, יוני 1991, עמ' 84-36

• יורם צפריר, דור עמית, ישראל ל' לוין וגדעון פרסטר, ‏דיון: חפירות בתי-הכנסת במעון ובענים ותרומתן לחקר בתי-הכנסת הקדומים בארץ, קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 42-3

• חננאל מאק, ‏קתדרה דמשה וקתדרה דדרושה, קתדרה 72, יוני 1994, עמ' 12-3

• ג'ודי מגנס, ‏מתי נבנו בתי הכנסת הגליליים?, קתדרה 101, אוקטובר 2001, עמ' 70-39

• • זאב ספראי, ‏בתי כנסת גליליים, קתדרה 107, אפריל 2003, עמ' 190-189

• צבי אורי מעוז, ‏על מוצאם האדריכלי של בתי הכנסת הגליליים, קתדרה 107, אפריל 2003, עמ' 62-47

• אברהם פאוסט ואייל ברוך, ‏בית הכנסת והקהילה היהודית הכפרית בתקופת המשנה והתלמוד: מימון הקמתם ותחזוקתם של בתי הכנסת כמנגנון משווה, קתדרה 116, יולי 2005, עמ' 66-49

• דוד עמית, חיים בן-דוד, רוני עמיר, צבי אורי מעוז, ‏דיון: תיארוך בתי הכנסת העתיקים בגולן, קתדרה 124, תמוז תשס"ז, עמ' 64-5

המשך

נעה יובל-חכם, ‏'כנשר יעיר קנו' – למשמעותו של מוטיב הנשר בבתי הכנסת הקדומים בגליל ובגולן, קתדרה 124, תמוז תשס"ז, עמ' 80-65

• מנחם בר-און, בין שמיים לארץ, באתר ynet‏, 9 בינואר 2003
• הועתק מהויקיפדיה העברית

דליה מזורי, בית כנסת מימי בית שני נחשף בסמוך לכנרת, באתר nrg מעריב, 11 בספטמבר 2009

• מצגות על בתי כנסת עתיקים בארץ
• ריהוט עתיק ופריטי יודאיקה