Family Wiki
Advertisement

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

Maitre Jacob Blessing his Sons

ציור:François Maitre 1475-1480

ברכות יעקב מובאות בפרשת ויחי [1] , כאשר יעקב אבינו חש שקרב יומו למות. המטרה שיעקב הציב לעצמו הייתה להגיד לבניו את אשר יקרא אתכם - דהיינו, דבר הנביא לעתיד. פרשן המקרא רבי אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא -ה(ראב"ע) סבור כי בדברי יעקב ברכות, שכן: "ואיה ברכת ראובן ושמעון ולוי". רק בסוף דבריו הוא מסכם: "כָּל-אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם (עד כאן ומעתה ) וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" (כ"ח) - כלומר הברכות נאמרו בנפרד לאחר דבריו לכל שבט ושבט.

הפרשן רבי עובדיה ספורנו מציין את מטרת דבריו לבנים:" קַבְּלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁהורָה לָכֶם כָּל יָמָיו, אֲשֶׁר בָּהּ תִּהְיוּ בְּנֵי "יִשְׂרָאֵל" וְהוּא אֲבִיכֶם, כִּי תִּשְׂתָּרְרוּ עִם אֱלהִים וַאֲנָשִׁים, וְלא יאבַד מִכֶּם הַטּוב הֶעָתִיד לָבוא." דהיינו, עיצות של האבא לבניו כיצד לנהוג לאחר מותו. לפי שנאמר "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתו בֵּרַךְ אתָם", כלומר שךכך בן נתן ברכה ייחודית לו: "לִיהוּדָה בְּעִנְיַן הַמַּלְכוּת, וּלְיִשָּׂשׂכָר בְּעִנְיַן הַתּורָה, וּלְלֵוִי בְּעִנְיַן הָעֲבודָה".

מושג הברכה לכאורה עמום. הברכה הייתה יכולה להיות איחול או תפילה. אך גם יכולה חלוקת ירושה ותפקידים. במקרה שלנו נראה סביר לראות בדבריו של יעקב מעין נבואה או צפייה ברוח הקדש וזאת בהתאם לדבריו [2] הרב תמיר גרנות מישיבת הר ציון מרחיב בנושא ברכות יעקב.

שמע ישראל[]

Shma

הפסוק "שמע ישראל" כפי שהוא מופיע בחומש עם ניקוד וטעמים - ויקישיתוף, Oren neu dag

למדנו מברכות יעקב על תפילת קריאת שמע. המתפלל אומר פעמיים ביום בתפילת שחרית ובתפילת מעריב את הפסוק: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" [3] וממשיך בלחש "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". במדרש רבה נדרש הפסוק הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם [4] -
אלעזר בן אחוי אמר:
מכאן זכו ישראל לקריאת שמע.
בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים עשר בניו.
אמר להם: שמעו אל ישראל, שבשמים אביכם, שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה!
אמר לו: שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת על הקדוש ברוך הוא, כך אין בלבנו מחלוקת, אלא ה' אלהינו ה' אחד.
אף הוא פירש בשפתיו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

והמדרש מסיים : ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמואל הדא (זה הוא שכתוב) הוא, שישראל משכימים ומעריבים בכל יום ואומרים שמע ישראל אבינו(הקבור) (מ)במערת המכפלה, אותו דבר שציויתנו, עדיין הוא נוהג בנו , ה' אלו-הינו ה' אחד.

המלאך הגואל אותי[]

"המלאך הגואל אותי... "(בראשית ג, יז) ולשון עצבון משמעה עצב גדול, כלומר יש יותר צער בחיפוש הפרנסה מבצער הלידה. ואמר ר' יוחנן: קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה, שאילו בגאולה כתיב [נאמר]: "המלאך הגאל אתי מכל רע" (בראשית מח, טז), שלענין הצלה מכל רע די במלאך בעלמא [בלבד], ואילו במזונות כתיב [נאמר]: "האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה (פרוש ביאור רבי עדין שטיינזלץ על פסחים קי"ח)

ראו כאן עוד מקורות

ברכות השבטים[]

בני יעקב תכונות הבנים המשמעות התוצאה
ראובן "פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר ..." - חפזונו הפסד הבכורה "...נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה. כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף [5] "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי ..." - רק בתואר.
שמעון ולוי "...כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם...". מאוחדים ביניהם וקנאים לאחוה התנהגות שלא נאותה למלך אֲשֶׁר "בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ" ולכן לא יזכו בשלטון [6] "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" - לכהונה ולהוראה : משמעון - עניים וסופרים ומלמדי תינוקות ולוי - יהיה מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות. עם זאת תפוצתו היא בדרך של כבוד" [7]
יהודה "יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ" ממנו יבואו המלכים, כולל המשיח וארצו תהיה פוריה בגפנים "לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו"
זבולון נחלת זְבוּלֻן תהיה ליד חוף הים "...ובאין האניות ובאין יושבי הארץ וקונים סחורה שבאניות" [8] יעסוק בסחר ימי
יששכר "וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה..." מוכן לסבול כל משא. והיו נותנים מס למלך ישראל שלא יצאו (או) לגוים, שלא יבאו להלחם עליהם [9] נושא עול תורה ודרך ארץ
דן "יְהִי-דָן נָחָשׁ ..." - גיבור ונוקם מאוייבים מאסף לכל המחנות זקוק "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'"
גד "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ" גיבור מלחמה בכיבוש הארץ יהיו חלוצים לפני אחיכם ובחזרתן ישמרו פן ירדפו האויבים אחריהם [10]
אשר "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ " ארצו פוריה - בעיקר מזיתים יהנה משפע
נפתלי "אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר" מבשר בשורות טובות מברך על חלקו
יוסף "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו.. התגבר ועלה למלכות (במצרים) וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם - שפע ברכות סגולתו :"תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו"
בנימין "בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" גיבור ואמיץ יהיה לו חלק בבית המקדש

קביעת מנהיג העתיד[]

רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל מציג מטרה אחרת לברכות יעקב. לא תוכחות כשלעצמן - כמו לשלושת בניו הגדולים, ואף לא גילוי הקץ - כמו לאחדים מבניו , אלא קביעה ברורה: מי ינהיג את עם ישראל בעתיד. וכך הוא כתב:

"שיעקב בעת מותו רצה לבאר מאיזה מבניו יצא שבט המלכות והממשלה בזרעו. כי ראה וידע בכח נבואותיו שיתרבה זרעו מאד והיה ראוי שימנו עליהם מנהיג או מלך שוטר ומושל. ולפי שלא יפול ביניהם קטטה על מנוי המלך ראה הזקן בשעת מותו לבאר מאיזה שבט מהם תהיה ההנהגה והמלכות ובו מלכים ימלוכו, ובעבור זה עשה חפוש וחקירה בכל אחד מבניו כפי טבעו ותכונתו מי הוא הראוי למלכות כי טבע הבנים אשר יולדו להם ראה שיהיה נוטה לטבע האבות ויהיה תמיד המורם מהם כיוצא בהם כי טבע המקור ראוי שימצא במה שיחצב ממנו. ולכן מפני הבחינה הזאת זכר בכל אחד מבניו, פעם תכונותיהם בעצמם ופעם העתיד לבא על זרעם, לא לתכלית הברכה ולא לתכלית התוכחה ולא להגיד עתידות ולא לספר מעלתם בארץ כי אם להודיע אם הם ראוי למלכות ולשררה אם לא."

המטרה הייתה להבהיר לכל מי יהיו מנהיגי עם ישראל לאחר מותו . הרב שמעון גולן מאפרת המציג את דבריו מסכם, לפי מדרש רבה: [11] :"אמר רבי שמעון בן יוחאי: יהיו כל אחיך נקראין על שמך. אין אדם אומר ראובני אנא, שמעוני אנא, אלא יהודי אנא אמר רבי יהודה בר סימון משל למלך שהיו לו שנים עשר בנים והיה שם אחד והיה חביב עליו יותר מכולם ונתן לו חלק בפני עצמו וחלק עם אחיו."

יתכן שזו גם המשמעות של מלכות המאחדת את כל האומה לא רק תחת הנהגתו של יהודה, אלא אף תחת שמו. וזאת הייתה המטרה של יעקב אבינו לקבוע במפורש מי יהיה המנהיג בעתיד.

הוכח לחכם ויאהבך[]

הוכח לחכם ויאהבך

מעלתו של יהודה[]

אפשר להסביר את מעלתו של יהודה שנבחר להנהיג את עם ישראל עד ביאת מלך המשיח (=שגם הוא יהיה מזרע בית-יהודה) בהקדים לשאלה של הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח: מדוע נבחר דווקא יהודה ולא ראובן הבכור שבאחים? אם תאמר בגלל שהוא זה שהתעסק בהצלת יוסף-הרי גם ראובן -התעסק בזה? אם תאמר בגלל מעלת התשובה שהודה על תמר-"צדקה ממני". הרי ידועה מעלת התשובה של ראובן-"שפתח בתשובה תחילה"-בקשר למעשה בלהה? וביאורו של הרבי הוא: נכון אמנם שגם ראובן גילה אחריות כלפי יוסף אחיו, וגם בולט מאד בעשיית התשובה שלו מבין כל האחים אלא: שפעולותיו אלה היו נוגעות בעיקר לשלמותו העצמית:א) במקרה יוסף הוא אמנם מאד התאמץ להצילו אך בפועל בגלל שהיה עסוק בשקו ובתעניתו(=בשלימותו העצמית) הרי כשחזר אל הבור כבר לא מצא את יוסף. ב)כך גם בקשר למעשה התשובה-שאכן מבחינת מעלתו העצמית נעלה יותר ראובן- אך החידוש בקשר ליהודה הוא שהוא אכן הצליח לפעול בעולם בקשר ליוסף הרי עצתו "מה בצע-לכו ונמכרנו"-הצילה בפועל את יוסף. כך גם הודאתו בקשר לתמר-"צדקה ממני"-הצילה ממש את חייה בפועל. מנהיג אמיתי אינו נבחן בהצהרת כוונות בהפגנת מעלתו העצמית,יחוסו האישי וכו' הוא נמדד ביכולת שלו לפעול ולהשכין בפועל את שם ה' בעולם. יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!

מהויקיפדיה העברית[]

ברכת יעקב לבניו מובאת בפרשת ויחי שבסוף ספר בראשית (ספר בראשית, פרק מט), ובה יעקב מוסר לבניו אסופת אמירות אישיות כאשר חש שמותו קרב.

מהות דברי יעקב לבניו - דעות שונות[]

פרשן המקרא רבי אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא סבור, כי דברי יעקב אינם רק ברכות שכן חסרות ברכות ראובן, שמעון ולוי. לדבריו, ייתכן כי הברכות לכל שבט ושבט נאמרו בנפרד וכמו שכתוב בסוף דבריו: "כָּל-אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם (עד כאן, ומעתה) וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם;". לעומת ה"אבן עזרא", רבי עובדיה ספורנו מציג בדרך שונה את מטרת דברי יעקב לבניו: "קַבְּלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁהורָה לָכֶם כָּל יָמָיו, אֲשֶׁר בָּהּ תִּהְיוּ בְּנֵי "יִשְׂרָאֵל" וְהוּא אֲבִיכֶם, כִּי תִּשְׂתָּרְרוּ עִם אֱלהִים וַאֲנָשִׁים, וְלא יאבַד מִכֶּם הַטּוב הֶעָתִיד לָבוא." כלומר, אמירות אלה היוו עצות של האב לבניו לגבי המשך הדרך כאשר ימות.

דון יצחק אברבנאל מציג מטרה אחרת לברכות יעקב. לדבריו מדובר בקביעה ברורה מי ינהיג את עם ישראל בעתיד. יעקב ביקש לקבוע לפני מותו מאיזה מבניו יצא מלכות ישראל, שכן הוא ניבא כי בשלב מסוים עם ישראל, שיתפתח משנים-עשר האחים, יבקש להמליך מלך ולכן כדאי כי מראש ייקבע מי יהיה הראוי לתפקיד כדי שתימנע קטטה. ובלשונו: "ובעבור זה עשה חיפוש וחקירה בכל אחד מבניו כפי טבעו ותכונתו מי הוא הראוי למלכות כי טבע הבנים אשר יולדו להם ראה שיהיה נוטה לטבע האבות". כלומר, הוא ביצע סקירה של תכונות הבנים, ולמטרת: "לא לתכלית הברכה ולא לתכלית התוכחה ולא להגיד עתידות ולא לספר מעלתם בארץ כי אם להודיע אם הם ראוי למלכות ולשררה אם לא."

הברכות[]

תבנית:להשלים פרשיית הברכות מתחילה כך:

Cquote2 וַ‏יִקְרָ‏א יַ‏עַ‏קֹ‏ב אֶ‏ל בָּ‏‏‏‏נָ‏יו וַ‏יֹ‏אמֶ‏ר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים; הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל-יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם; Cquote1

ראובן[]

"רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז; פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה;".

שמעון ולוי[]

"שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם; בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי: כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר; אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל;".

יהודה[]

"יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ; גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ; לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים; אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה; חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב;"

זבולון[]

"זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל-צִידֹן;"

יששכר[]

"יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ, בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם; וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד;"

דן[]

"דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל; יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי-סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר; לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה';"

גד[]

"גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב;"

אשר[]

"מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ;"

נפתלי[]

"נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר;"

יוסף[]

"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר; וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים; וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל; מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם; בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי עַד-תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו;"

מנשה ואפרים[]

עוד בטרם מברך יעקב את בניו, הוא קורא ליוסף ולשני בניו מנשה ואפרים, קובע שבני יוסף הם כראובן ושמעון, כלומר: שבטי ישראל, ומברך אותם.

"הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק--הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי, מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה. הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ...בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה."

בנימין[]

"בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל;"

בסוף פרשיית הברכות נכתב:

Cquote2 כָּל-אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם; Cquote1

קישורים חיצוניים[]


הערות שוליים[]

  1. פרק מ"ט
  2. מ"ט,א'
  3. ספר דברים, ו',ד'
  4. מ"ט, ב'
  5. דברי הימים א',ה'א'-ב'
  6. משלי כ"ט, ד' - לפי רבי עובדיה ספורנו
  7. לפי רש"י
  8. (רבי שמואל בן מאיר הרשב"ם)
  9. (רבי אברהם אבן עזרא)
  10. הרשב"ם
  11. בראשית רבה צ"ח,ו'
Advertisement