Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - גירסת 13 באפריל 2007

Brehat yaar

הבריכה בפברואר 2005 - צילם:yochaig

Brehat yaar2

הבריכה בפברואר 2005 - צילם:yochaig

בריכת יער או בערבית בירכּ‏ת עטא, היא שלולית חורף, המתמלאת מים בעונת החורף. צמחיה מיוחדת נמשכת אליה ובעלי חיים אופייניים לה שוהים בה. היא חלק מפארק השרון, גן לאומי לצד כביש 4, כביש תל אביב חיפה. הבריכה היא שריד לביצות, שכיסו את כל האזור. הביצות האלה יובשו וברכת עטא היא השריד הגדול ביותר לביצות אלה.

יער בריכת עטא היא מיערות חדרה שהתפרסמו באידיליה ב"יער בחדרה" של המשורר דוד שמעוני.

תאור המקום[]

ברכת יער היא שטח קערורי המוצף מי-גשם בחורף, מי גשמים המתנזקים אליה מהשטח הקרוב, בייחוד מכיוון מזרח. זרמי המים נתקלים במחסום החוליות ונאגמים כאן. קרקע הבריכה וסביבתה הקרובה, היא קרקע כבדה, המורכבת מטין מיובש, המונע את ספיגת המים וכך נוצר אגן הניקוז ובעקבותיו הבריכה. בקיץ הבריכה מתייבשת כמעט לגמרי, אחרי שתושבי המקום שואבים מהם את המים. התושבים הם משפחות בדואיות אחדות שהגיעו למקום בשנת ה-70 מהנגב וברשותם עדרי צאן ובקר. הסביבה של פארק השרון מורכבת מחולות, הסופגים את המים בקרקע, באופן יעיל ביותר ולכן גודלה של הבריכה אינו גדול.

גדלים בבריכה, ובביצה סביבה, צמחים אוהבי מים ועופות הבאים לַ‏חָ‏נוֹ‏ת בה, לבלות את החורץ ואף לדגור במקום. הצמח האופייני לביצה הוא בוציץ סוככני, השולט ומהווה חגורה בפני עצמו. עוד אפשר להבחין במקום באגמון האגם, דוחן זוחל ודמסון כוכבני.

פרק מתולדות היישוב[]

1280px-חדרה - עדר פרות-ZKlugerPhotos-00132hs-907170685125424 1941

1941 המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר

ברכת יער היא שריד לביצות חדרה. באזור זה היו במאה הקודמת ביצות. מקור ליתושי הקדחת שפגעה בישובים הערבים עד כלותם ואשר עשו שמות במתיישבי חדרה הראשונים. כדי להלחם בקדחת החליט אנשי חדרה למסור חלק מאדמות הביצות לידי הנדיב הידוע, הברון רוטשילד.

בשנת 1895 הסכים הנדיב, לאחר הפצרות רבות של מתיישבי חדרה ואגודת חובבי ציון, מייסדת המושבה, להתחיל בנטיעת האקליפטוס באזור הביצה. הסופר משה סמילנסקי ממייסדי חדרה מספר כי בקיץ 1896 הגיעו מאות "פועלים שחורים ממצרים, מומחים ליבוש ביצות ומנוסים בו ונגשו אל המלאכה" . חלקם נפגעו ממחלת הקדחת ובסופו של דבר נטעו במקום עצי אקליפטוס רבים והביצות יובשו. בעתון מאותה תקופה מסופר:

Cquote2 העבודה במושבה (חדרה)ליבש הבצות, אשר לקח עליו הנדיב, הולכת בזריזות: מאתיים אלף אלוני אקליפטוס יטעו שמה במרחק חמשה-עשר בין אילן לאילן, למען יוכלו לזרוע בין האילנות.. Cquote1
ספרו של צבי אילן מטה

מדריך זאב וילנאי משנת 1941 מספר כי "בימות הגשמים, בעונה גשומה מאד, המים מהביצה הזאת היו שוטפים את הכביש". ( כביש חיפה - תל אביב, כביש 4, נסלל בשנת 1936).

תמונות מהשמורה[]

צולמו בשנת 1970 - דניאל ונטורה


לקריאה נוספת[]

  • נופי הצומח של הארץ, מיכאל זהרי, עם עובד, תל אביב, 1980
  • 78 טיולים ברחבי ישראל, צבי אילן, עם עובד, תל אביב, 1977
  • מדריך ארץ-ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, דר' זאב וילנאי, ירושלים , 1950 ( מהדורה ראשונה 1941)
  • פרקים בתולדות הישוב,משה סמילנסקי, דביר, תל אביב. ת"ש.


Advertisement