החומש הרביעי בתורה. נקרא גם "ספר הפקודים" - בשל תיאור מספר מפקדים שערך עם ישראל. בספר עשר פרשיות. סכום פסוקי הספר 1288 וסימנו "א'פר"ה.וחציו:"וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר-בּוֹ--מַטֵּהוּ יִפְרָח; וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי, אֶת-תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם, עֲלֵיכֶם. (י"ז,כ').
כבר העמידנו ראב"ע על העובדה שלמעשה מפרט הספר מעשים שאירעו במשך שנתיים בלבד:
"והנה אין בתורה כלל שום מעשה או נבואה רק בשנה הראשונה ובשנת הארבעים" (ראב"ע במדבר כ', א). ("בשנה הראשונה" – כוונתו לשנה הראשונה שבמדבר, היא השנה השנייה לצאת בני ישראל מארץ מצרים.)
בדברי הקדמתו של רמב"ן לתורה נמצאת אחת מן התשובות לשאלה: מדוע לא פירטה התורה את המעשים בכל השנים הללו? לדעתו, התורה לא באה לספר לנו היסטוריה, אלא לחנך אותנו ולהתוות את דרכנו בכך שנפיק לקח מן הסיפורים. בספר יש פירוט רב של משך זמן קצר ובו תכנים רבים, לעומת משך זמן ארוך אך חסר משמעות.
נוהגים אנו לכנות את הזמן שבין יציאת מצרים לבין הכניסה לארץ ישראל בשם: "תקופת המדבר". דומה שאין אח ורע בהיסטוריה האנושית לעובדה שפרק זמן כה קצר, שנות דור אחד, ייקרא תקופה! בפרק זמן זה נוצרה אומתנו. תחילתה ביציאת מצרים. עבדים מדוכאים, שאין בהם לא סדר ולא משטר ואף לא אמונה ותקווה, מוצאים ממצרים. הם מעוצבים על ידי קביעת סדר ומשטר, חוק ומשפט לעם, על פי צו ה', והופכים לעם במעמד הר סיני, עם כריתת הברית ומתן תורה. עם ישראל שואל את עצמו לא רק מאין באת, אלא גם לאן אתה הולך. במעמד הר סיני נקבע כי העם נוצר וקיים כדי לקיים תורה ולהפיצה בקרב העמים: "היום הזה נהיית לעם" (דברים כ"ז, ט), "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט, ו).
המקור:אנציקלופדיה יהודית דעת
מה מסמלת תחילת הפרשה[]
ר"י אומר:"וידבר. במדבר סיני באחד לחדש וגו'. מִתּוֹךְ חִבָּתָן לְפָנָיו מוֹנֶה אוֹתָם כָּל שָׁעָה — כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם מְנָאָן, וּכְשֶׁנָּפְלוּ בָּעֵגֶל מְנָאָן לֵידַע מִנְיַן הַנּוֹתָרִים, כְּשֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם מְנָאָם, בְּאֶחָד בְּנִיסָן הוּקַם הַמִּשְׁכָּן וּבְאֶחָד בְּאִיָּר מְנָאָם.
ורבי עובדיה מברטנורא מבאיר:" במדבר סיני באחד לחודש השני מתוך חבתן לפניו מונה אותן וכו'. נראה דרש"י בא לאשמועינן דפרשה זו שבחן של ישראל ולכך פתח בה תחלת הספר שמן הדין היה לו לפתוח בפ' פסח שני אלא דהיא גנותן של ישראל כמו שפירש רש"י בפרשת בהעלותך ופרשה זו חבתן כדמפרש ואזיל:
תוכנו של הספר[]
ספר במדבר עוסק במסעי בני ישראל במדבר סיני מהחודש השני בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים עד לשנה ה-38 בערבות מואב מול ירדן יריחו.
הרב יאיר הס מישיבת קדומים הציג בלוח את תוכנו של הספר, האירועים החשובים ולוח זמנים
בחינה זו של משך זמן האירועים מבליטה את חוסר הפרופורציה בסיפור המאורעות. פרקים רבים מוקדשים לפרק זמן קצר, ולהפך – פרקי זמן ארוכים ביותר מתוארים בפסוקים מעטים, או שאינם מתוארים כלל. מכאן יכולים אנו לעמוד על כוונת התורה בתיאור האירועים. לפנינו ספר שנועד להורות לנו דרך התנהגות וכיוון מחשבה על פי האירועים המתוארים בו והמסקנות העולות מתיאורים אלה. למשל: העיסוק המפורט בסדרי החניה בא ללמדנו כי מרכז המחנה הוא משכן העדות, וכי מחנה ישראל אינו מחנה נוודים הנודדים בערבובייה ללא סדר ומשטר. במחנה זה מכיר כל אדם את ייעודו ותפקידו.
ספר במדבר - פרקי מבוא בשאות מדיניות[]
מאת: אלישי בן-יצחק - מרצה במרכז המשפטי 'מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין. יהיו דברינו כאן לעילוי נשמת הילדה תהילה בת מיכל ז"ל, ת.נ.צ.ב.ה.
כמה דגלים היו במסעי בני ישראל[]
רבי יצחק אברבנאל אומר רק ארבע (ולא שתי-עשרה כמו שפרשנים אחרים סבורים)
וידבר ה' אל משה לאמר. איש על דגלו באותות וגו' עד אלה תולדות אהרן ומשה בעבור שהיתה אחת מהכוונות שכיון יתברך במנין העם במקום הזה כדי לסדר הדגלים. לכן אחר שהשלים הכתוב זכרון מנין השבטים צוה על סדור הדגלים ואמר איש על דגלו באותות ר"ל שלא יהיה חנית השבטים ונסיעתם כרצון איש ואיש אלא שיעשו ד' דגלים ובכל דגל יעמדו ג' שבטים ויהיה דגל אחד לצד מזרח ודגל אחד לצד מערב ודגל אחד לצד דרום ודגל אחד לצד צפון וכאשר בזה האופן יסעו בדגלים ויחנו כלם סביב למשכן ויהיה משכן ה' כלב שהוא באמצע הגוף והשבטים כאיברים אשר סביבו אין ספק שאיש על מקומו יבא בשלום. ולא יחשוב מאמרו איש על דגלו באותות שכל אחד מן השבטים היה לו דגל אחד בפני עצמו ושהיו שם י"ב דגלים כל אחד ואחד באותות מתחלפים מחבירו לא היה הדבר כן אבל הדגלים לדעתי היו ארבעה בלבד והאותות שהיו צבועים בהם היו ארבעה והיה דגל אחד משבט יהודה לצד מזרח שהוא הצד היותר נכבד מארבעה הצדדים ותחתיו או עמו היו שבט יששכר וזבולון ולכלם לא היו אלא דגל אחד והוא דגל יהודה. והיה לצד דרום שהוא הצד היותר נכבד אחר המזרח להיותו ימין העולם דגל ראובן והיו תחתיו ועמו שבט שמעון ושבט גד ולא היה להם כלם אלא דגל אחד והוא דגל ראובן הראש בצד ההוא. ולצד המערב הנקרא ימה היה דגל יוסף שראשו אפרים ועמו מנשה ובנימין ולא יהיה לכלם כי אם דגל אחד והוא דגל אפרים. וכן לצד צפון היה דגל דן ועמו היה שבט אשר ושבט נפתלי ולא היה לכלם כי אם דגל אחד והוא דגל דן בלבד והיו אם כן הדגלים ארבעה ולא עוד
מסעי בני ישראל[]
ראו ערך מורחב: מסעי בני ישראל במדבר סיני
קישורים חיצוניים[]
- מאגר כתר - אוניברסיטת בר אילן
- באתר ספריא
- ספר במדבר עם פירושים באתר תורת אמת
ספר בראשית: בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי
ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי
ספר ויקרא: ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי
ספר במדבר: במדבר, נשא, בהעלותך, שלח לך, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי
ספר דברים: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה