Family Wiki
Advertisement

בית שאן לאור מקורות חז"ל - עם עמיתים לטיולים -סיור התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת ויצא, ח' כסלו תשע"ט (16.11.18) בשעות 08:30-13:00 בהדרכת מורה הדרך שמשון ברזני מומחה למרחב בית שאן והעמקים 052-2798027 shimshon-36@bezeqint.net

בבית שאן של ילדותי נראה אך טבעי שבנייני מידות מהתקופה הערבית ישכנו בין שיכוני עולים ושרידי עמודים מהתקופה הרומית. באותם ימים למד כל ילד את סיפור תבוסת שאול בקרב מול הפלשתים בהר הגלבוע וכיצד אלו ביזו את גופתו וגופות בניו בתלייתם על חומות העיר.

סיפור זה ועובדות רבות אחרות מיצבו את העיר כעיר נכרית אלילית אשר יהודים במשך הדורות נמנעו מלדור בה. אך המציאות כדרכה פחות חדה מאשר נדמה ממבט ראשון ומקורות היסטוריים רבים ביניהם כתבי חז"ל מלמדים על קהילה יהודית אשר דרה ואף שגשגה בתנאים קשים אלו.

למסענו בעקבות הקהילה היהודית של בית שאן כפי שהיא מצטיירת בכתבי חכמינו חברנו אל המומחה לאזור בית שאן והעמקים מורה הדרך שמשון ברזני, לסיור ייחודי ומעמיק המחבר בין דפי המדרש, לתגליות הארכיאולוגיות שנחשפו במקום.

בית שאן המקראית 01

קניון בנימין[]

את סיורנו אנו פותחים ברחבת הכניסה לקניון בנימין, המתנשא לו בין בתי בזלת עתיקים כמו מאותת על התחדשות העיר המודרנית, עיר יהודית הקמה מתוך עבר ארוך של שלטון זר ומנוכר.

שמשון פותח את הסיור בסקירה של ההתיישבות היהודית בעיר אשר ננחלה רק בתקופת דוד המלך, ממשיך אל מסע יהודה המכבי לאחר ניצחונו לעזרת יהודי הארץ שנאנקו תחת צריהם, מסע בו לאחר שהציל את תושבי גלעד מגיע לכאן, ופוגש את יהודי העיר אשר נשלחו בשם הנוכרים לבקש ממנו על נפשם, סיפור המעיד על יחסי הדתות בעיר וכן על נוכחות קהילה יהודית בימי החשמונאים. המאות נסקרות ביעף ואנו שומעים את תאורו של פלביוס כיצד בימי המרד הגדול נלחמו יהודי בית שאן נגד אחיהם, פשע אשר לא הציל אותם מגורל רע ומר עם כשלון המרד.

להשלמת הסקירה ההיסטורית אנו זוכים לטפטוף גשם בנוסח בריטי המלווה אותנו אל האמפי תאטרון הרומי של בית שאן.

האמפיתאטרון של בית שאן הרומית[]

בית שאן המקראית 02

אל מול מבנה האמפי תאטרון השמור בעל שורות מושבים מוגבהות מספר מטרים מעל רחבה בה אי אז לחמו גלדיאטורים, אנו למדים כי בתוך העיר זרמו עד להסדרתם בידי חברת מקורות 3 נחלים בעלי עוצמת שפיעה השנייה רק למקורות הירקון, כמות מים אשר יחד עם האקלים החמים יצרו סביבה חקלאית פורה מאין כמוה, עליה נכתב – "גן עדן, אמר ריש לקיש, אם בארץ ישראל הוא – בית שאן פתחו".

מדריכנו עוצר מעל כתובת יוונית החרוטה באבן גיר לבנה ובמאה השישית היתה מלאה בעופרת אשר הבהיקה תחת נעליהם של עוברי הדרכים ופארה את מפעל הריצוף ומערכת המים של העיר, כתובת המתארת את גדולתה של העיר בזמנה ומובילה את הדיון חזרה אל זירת התאטרון ואל דברי רבי שמעון בן פזי (מקור 12 - בבלי עבודה זרה יח ע"ב) המבאר מספר תהילים ומהלל את האיש אשר לא הלך לתאטראות ולקרקסים כמו זה המשתרע מולנו ואל המדרש (מקור 13 -ירושלמי עבודה זרה פ"א מ ע"א) המבאר מתי מותר להגיע לתאטרון – כדי לצעוק נגד הוצאה להורג, וכדי להתיר עגונה.

שמשון מזכיר את דמותו של האמורא ריש לקיש המזוהה עם דיוני הלכות הסובבים את בית שאן, תלמיד חכם בעל כח בלתי רגיל, אשר כפר והדרדר להיות ראש כנופיה וגלדיאטור, כנראה נלחם בזירה זו ולכן הכיר את בית שאן בצורה קרובה, ואת החזרתו בתשובה על ידי רבי יוחנן והחברותא אשר נוצרה ביניהם.

גן לאומי בית שאן[]

טיילת יפיפיה מוליכה אותנו אל הגן הלאומי, בו אל מול העיר הרומית המתפרשת תחתינו על שלל מבניה ושורות העמודים המפוארים ששוקמו בידי החופרים אנו מגלים מפי שמשון כי בית שאן של התקופה הרומית היתה כרך ענק של כ40 אלף איש, שניה רק לקיסריה בארץ, עיר אשר הנחלים שעברו בה קסמו לכובשים הארופים אשר במולדתם נבנו הערים סביב נתיבי מים, ויחד עם העמק השופע גרם להם לפתח את העיר למרכז שלטוני ואלילי, עמוס בתי מרחץ מזרקות בריכות נוי ומקדשים פגאניים.

רעידת אדמה אימתנית אשר פקדה את האזור לאחר הכיבוש המוסלמי (749 לספירתם) החריבה את העיר לחלוטין והרסה את אמות המים. הנחלים אשר שבו לזרום ללא מפריע כיסו את שרידי העיר בסחף עד להגעת רשות הגנים הלאומיים.

התאטרון הרומי[]

מדריכנו מוביל אותנו אל מצבור אפריזים (אלמנט אדריכלי יווני שמוקם בראש המבנה) המרוכז מול הכניסה לתאטרון העתיק של העיר. כאן נמצאים כשישים כאלו, הריכוז הגדול בעולם, עליהם מגולפים דמויות מהמיתולוגיה היוונית המעידות על אופיה האלילי של העיר בתקופה הרומית, והמאמץ העצום שהושקע סביב עבודת הכוכבים.

מעבר מקורה החוצה את מתחם הבזלת התוחם את התאטרון מוביל אותנו אל רום שורות המושבים המקיפות בחצי גורן במה רחבת ידיים שבצידה שוקמו עמודי שיש מפוארים שמוצאם מרחבי אגן הים התיכון, אפורים מטורקיה, אדומים מאסואן, וכמובן הלבנים משיש קררה איטלקי.

מבנה זה אשר יכול להכיל כ8000 צופים סיפק זוית צפיה נוחה אל הבמה מכל מקומות הישיבה, בדומה לקולנוע של ימינו, ולמען הצופים החשובים ביותר אשר ישבו בשורה הראשונה למרגלות הבמה נחצבו משענות גב נוחות באבן הגיר.

סקירתו המלומדת של שמשון מתמקדת באופי המחזות שעלו כאן, אופנת הטרגדיות שהיו פופולריות בתקופה היוונית התחלפה עם הגעת הרומאים לשלטון בקומדיות ובסטנד אפ, ואף ידוע לנו על פנטומימאי מפורסם בשם פילאדס בן המאה החמישית שיצא מבית שאן וככל הנראה החל את דרכו על במה זו.

בית המרחץ המערבי[]

בית שאן המקראית 03

צעדה בעקבות מורנו המכיר כל אבן בגן הלאומי מובילה אותנו אל משטח מרוצף היטב המסתיר מאחורי שורת עמודים עצומים את מבואת בית המרחץ המערבי של העיר המשתרע על שטח של 8דונם! מבואה המתהדרת בספסלי אבן שאי אז שימשו לשיחות חולין והיום משמשים למנוחה קלה בעת שאנו למדים מדרש ממורנו.

שמשון קורא מהמדרש את הסיפור על רבן שמעון בן גמליאל אשר ישב בבית מרחץ בעכו המוקדש לאלילה אפרודיטי, מן הסתם לא שונה בהרבה מזה שכאן, וכששאלוהו כיצד הוא יושב במקום כזה השיב במימרא הכל כך עכשווית - אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי.

סיורנו ממשיך אל חדרים הגובלים במבואה, אשר לכל אחד מקירותיהם נסמכת מיטת אבן בעלת כר אבן אלכסוני, חדר שנקרא טרקלין על שם המילה היוונית המתורגמת בפשטות לשלוש מיטות וממנה נגזרת המילה הטרקלין של ימינו. סיור לאורך רצפות הפסיפס שנחשפו לעומק שיכבותיהם מדגים כיצד השתנו אופנות העיצוב עם המאות ומיד אנו מוצאים עצמנו אל מול... השרותים הציבוריים של המקום. בעוד מורנו מסביר להמוני העמיתים על רצפת הפסיפס שנבנתה בשיטת אופוס סקטילה, על טכנולוגית הבידה בה מים נקיים זרמו לאורך אמה קטנה ושימשו לניקיון אינטימי.

שמשון מבאר כיצד בעת העתיקה היו שרותים פרטיים נדירים מאוד ורב האנשים השתמשו באלו הציבוריים או באינסטלציה הפרושה לה ברחבי הטבע.

בבארו זאת קורא שמשון את דברי רבי יוסי (מקור 11 בבלי, שבת כ”ה ע”ב) – "איזהו עשיר?... כל שיש לו בית כסא סמוך לשולחנו”, מדרש המובן כפשוטו לאור המימצא הארכיאולוגי.

סיורנו בבית המרחץ אשר רצפותיו קרסו מזמן חושף את הטכנולוגיה אשר שימשה לחימום תת ריצפתי של המקום, ומתוך כתבים עתיקים אנו למדים כי גם צינורות חרס אשר שולבו בקירות שימשו לשליטה על הטמפרטורה. אלו גם אלו אינם פועלים מזה מאות רבות ואנו מסתפקים במעילינו וממשיכים אל רחוב הקארדו החוצה את העיר מצפון לדרום, רחוב אשר ריצופו נשמר היטב ותחתיו אף הניקוז המקורי אשר עדיין מתפקד ושומר על המקום יבש למרות גשמי הבוקר שירדו קצת עלינו.

הקארדו[]

בית שאן המקראית 04

אל נוכח שורות העמודים הנטועות בשולי הרחוב, ואל מול אבני הבסיס אשר בהן נחצבו פני אלים יווניים שונים, מציאות אשר עמדה אל פני חז"ל כאשר דנו מתי מותר להיכנס לעיר של עבודת כוכבים וכיצד להתנהג בה מי שעבר בה (מקור 6 – בבלי, עבודה זרה דף יב ע"א), מורנו ממשיך ומצטט בהתרגשות מדברי חז"ל (מקור 16- עבודה זרה פרק א') הדנים באלו חנויות מותר לקנות תוך שהם מביאים דוגמא ממעשה אשר היה בבית שאן, מן הסתם בחנויות ששכנו ממש ברחוב זה!

שמשון אינו עוצר וממשיך להביא מן המדרש (מקור 17 עבודה זרה פרק ג') את הדין העוסק בטיהור יין של נוכרי בעיר של גויים, מסכת אשר אף היא דנה במעשה שהיה בבית שאן.

בית בושת יווני

סמוך לקארדו, סביב רחבה שהוסבה מאודיאון (תאטרון קטן) לבית בושת שהכיל מספר חדרים שעל קירותיהם נתגלו כתובות יווניות ארוטיות, אנו למדים (מקור 7 – מדרש תנחומא פרשת בלק סימן יח') כיצד מנהלות מוסדות שכאלו ניסו לפתות יהודים שעברו ברחוב להגיע בשעריהם, דרך להכשלת יהודים שאיתרע מזלם להגיע לעיר נוכרית אשר נוסתה על ידי הנכרים עוד מימי בלק.

מזרקת מים לשתיה[]

שמשון מוליך אותנו אל חלק פחות מוכר של הגן הלאומי בו אנו חוזים בחוליה ממערכת מים אשר הובילה מי שתיה שזרמו דרך פה חלול של דמות אלילית, מערכת אשר בכוונה תחילה נבנתה סמוכה לקרקע על מנת לאלץ את הצמאים לכרוע לפניה. מכשול זה לא נעלם מעיניהם של חז"ל אשר פסקו (מקור 6 בבלי עבודה זרה דף י"ב ע"א) כי אין לכרוע או לשחות בפני מעיין המושך מימיו לפני עבודת כוכבים.

תל בית שאן[]

שביל נח מוליך אל ראשו של תל בית שאן, עיר שיוסדה בתקופה הכלכוליתית, ושמה אף נזכר בכתבי המארות המצריים עוד לפני כ4000 שנה (קללות שנכתבו על חרס שנשבר לאחר מכן כדי להביא גורל דומה על המקולל). בהצביעו אל תל איצטבא הסמוך מגלה שמשון סדרת מערות הפעורות על צלע התל, מערות אשר שימשו למגורי יהודים בבית שאן ואף נידונו (מקור 19 בבא מציעא פרק י') בחלק העוסק בבניה מחדש של בתים הנסמכים זה על זה תוך הבאת דוגמא להלכה הדנה בבית הניבנה במערה ואותה למדים ממערות בית שאן. אנו למדים על שרידי בתי הכנסת שנחשפו במקום ועל השאלה שנשלחה מבית שאן בעקבות רעידת אדמה שטילטלה את העיר במאה הרביעית ובה חרב בית כנסת (מקור 20 ירושלמי מגילה פרק ג ה"א עד ע"ד) האם מותר להשתמש באבנים מההריסות כדי לשקם את המבנה? שאלה עליה התקבלה תשובה שלילית, מעצם השאלה עצמה אנו לומדים כי בעיר שכנה קהילה יהודית חזקה אשר עמדה בפרץ ושיקמה את עצמה לאחר האסון. לסיום אנו דנים בהלכות רחצה באגן מים של בית כנסת המותרת לחכמים ותלמידיהם בלבד, הלכה הנגזרת ממעשה אשר היה בבית כנסת בעיר (מקור 21 - ירושלמי מגילה פרק ג ה"ד עד ע"א).

בית המושל המצר[]

פסגת התל מספקת הצצה אל שרידי בית המושל המצרי שהוקם בתקופת המקרא, המספק מלבד נוף מרהיב גם מקומות ישיבה נוחים בין שרידי הקירות שנחשפו.

שמשון מתעמק בגילויים אשר נחשפו על ידי ארכיאולוגים אמריקאיים שחפרו כאן בשנות העשרים של המאה הקודמת בחפשם מימצאים מיקראיים. בדרכם מטה אל השכבות שזמנן מקביל לתקופת יציאת מצרים ועד ההתנחלות, הם גילחו עשרה מטרים מראש התל ובהם כנסיה ביזנטית עגולה והעיר הרומית העילית – האקרופוליס. בבית המושל המצרי נחשפו בין השאר שתי אסטלות המיוחסות לפרעונים שמשלו בתקופה סמוכה לזו של יציאת מצרים. תרגום הראשונה מביניהם מגלה תארים רבים של הפרעה, התפארויות על הישגיו הרבים, וקטע קטן המתרברב במסע מלחמה להבטחת שליטתו בעמק בית שאן.

קריאה באסטלה השניה מגלה אף היא תארים... התרברבויות... ומסע מלחמה להגנת העמק.

ממצאים כתובים אלו מלמדים כי האימפריה המצרית ייחסה חשיבות רבה לשליטה בבית שאן, עיר החולשת על דרך הים החשובה, וכי מכאן ניתן להבין מדוע נבצר משבט מנשה לנחול את בית שאן אל מול העוצמה המצרית, עיר אשר שוחררה רק בתקופת דוד כמו שמעידה מצודה מתקופת הממלכה המאוחדת שנחשפה מטרים ספורים מאיתנו.

אל מול נוף השופע של העמק החקלאי והרי גלעד אנו שבים אל ימי שאול אשר עם עלייתו למלכות נזעק לעזרת תושבי יבש גלעד, שנחש העמוני איים לעשות בהם שפטים, השוכנת מעט ממזרח לנהר הירדן תחתינו, אל נפילתו של שאול בקרב עם פלישתים על הגילבוע וביזוי גופתו בידי הפלישתים שתלו אותה על חומת העיר ,ואל מעשה הגבורה בו חילצו אנשי יבש את גופתו וגופות בניו מחומת העיר והביאו אותן אל קבר ישראל.

לשאלת העמיתים מעלה מדריכנו את ההשערה הסבירה שהפלישתים היו בברית עם המצרים ששלטו במקום, ולכן עשו בעיר כשלהם.

לסיום התצפית אל המשבצות החקלאיות מטה אנו שבים אל המדרש (מקור 18 – כתובות דף קיב') המגלה כי שטח של בית סאה בארץ מניב חמישה ריבוא כור, אך אותו שטח בבית שאן הפורה מניב שבעים כור, פי 14!

הגשר הקטוע[]

דרכנו חולפת על פני שורות העמודים של רחוב הקארדו המתחלפות להן בשורות עצי דקל, ומוליכה אל צומת עתיק בו נפגש הרחוב הראשי בדרך עוקפת ששימשה אי אז לצורך התנועה העוקפת את העיר העמוסה, מסתבר שפקקי תנועה לא הומצאו בעידן המודרני.

בזהירות אנו משתלבים במחלף ויורדים דרך חורשת אקליפטוסים צפופה אל שרידי הגשר אשר חיבר את העיר מעל לנחל חרוד אל שער דמשק ששרידיו מתפוררים להם מצידו הצפוני של הגשר. גשר אבן הבזלת העצום אשר ממנו שרדו אומנות בגובה של כ18 מטר היה בזמנו הגבוה ביותר במזרח התיכון ולצידו עדיין ניתן למצוא מבנים מקורים אשר כנראה שימשו כתחנת מכס.

תחת עץ דומים רחב צמרת קורא שמשון את המדרש העוסק ברבי יהודה רבי יוסי ורבי שמעון אשר דנו בשאלה אם בנו הרומים שווקים, גשרים, ומרחצאות למען הציבור או למען עצמם, ותוהה בקול האם לא ייתכן ששלושת הרבנים אשר ישבו בטבריה ראו את העיר בית שאן על הגשר הענק בכניסה לעיר, שווקיה שבשיאם איכלסו כ2000 חנויות, ואת בתי המרחץ שבשרידיהם ביקרנו... ואולי בהשראת מקום זה נכתב המדרש?

רחוב הדקומנוס[]

אנו שבים על עקבותינו ופונים אל הרחוב הניצב - הדקומנוס, תוך שאנו חולפים על פני שרידי מקדשים ומבני ציבור ששן הזמן אוכלת בהן, ונהנים ממדרשים המשתבחים עם המאות.

דיון הנוגע לשטר שיצא בבית שאן והיו עדיו גויים (מקור 14 ירושלמי מסכת גיטין פרק א') מלמד על מחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש, מחלוקת בה ריש לקיש, שכנראה הכיר את החיים בבית שאן כמיעוט יהודי בעיר פאגאנית, מתיר ומקל. שאלה שיצאה מבית שאן (מקור 15 בבלי מסכת פסחים פרק ד') האם מותר להפליג מצור לצידון ביום שישי כאשר יש חשש להתארכות ההפלגה ולחילול שבת מביאה עימה את ההלכה האוסרת מסע ערב שבת כאשר יש חשש לחילול היום הקדוש. ותאור מסע (מקור 21 בראשית רבא ט' עמ' 70) מעיד על יהודים שחיו ולמדו בעיר מפי רבי שמעון בן אלעזר!

בימת התאטרון הרומי[]

את סיורנו אנו חותמים למרגלות בימת התאטרון עליה צפינו מלמעלה לפני שעות אחדות. כאשר אנו מגלים כי בית שאן נודעה בתקופה הרומית בבדי הפשתן שלה, צו הקפאת מחירים ששרד מהתקופה הרומית (כבר אז ניסו להלחם באינפלציה באמצעות צוים) מגלה כי פשתן 'בית שאני' נמכר במחיר הגבוה פי חמישה מזה אשר יוצר בארבל!

וכמובן ללא מדרש לא יצאנו ידי חובתנו, (מקור 9 – בראשית רבא פרשה כד"ה יב') שמשון קורא בקול את השוואתו של רבי יוחנן בין כלי הפשתן של בית שאן לבגדי האדם הראשון שתוארו ככותנות של אור.

את סיורנו אנו מסיימים בחזרה לבית שאן העושה הכנות אחרונות לקראת יום השבת, קהילה מתחדשת אשר גילינו כי שורשיה נטועים עמוק בספורי והלכות חכמינו.

תודות:[]

לשמשון ברזני על מסע גילויים בעקבות שורשיה החבויים של בית שאן היהודית,

לאבנר עופר על ארגון מינהלות למופת,

לסבא-עמית המחבר אותנו ללא הרף אל מורשתנו,

ולעמיתים שבאו לגלות את עברה המפתיע של בית שאן.

בעמיתות, ירון בוצר botzeryaron@gmail.com


תמונות[]

תמונות באדיבות - ע.אררט, ז.רוטקוף, י.בוצר

Advertisement