בית הקברות העתיק של חברון

סיפור אישי על ברית מילה במערת המכפלה, מות בנה אברהם ידידיה וחידוש הקבורה בבית הקברות בחברון וכניסתה לבית הדסה	הערבים מציתים את בית הקברות בחברון

בית העלמין המקור:אתר חברון

בראש תל חברון הקדומה הנקרא היום "תל רומידה" ושבו שכונת "אדמות ישי", מצוי מבנה מהתקופה הצלבנית. במבנה זה נמצא על פי המסורת קברו של ישי אבי דוד, וכן קברה של רות המואביה. בעקבות מסורת זו נקבע סמוך למקום בית הקברות היהודי. האגדה מיחסת למקום מחילה שהיציאה ממנה במערת המכפלה. במערב החצר מצוי מבנה מקומר, הבנוי בדיוק מפליא לכיוון ירושלים. מעל מבנה הקבר ישנה תצפית על כל העיר חברון, מערת המכפלה, קרית ארבע ובימים טובים ניתן לראות גם את הרי מואב.

כל שטח התל, כולל שטח הבית קברות, נקנה על ידי קהילת יהודי חברון מידי "הקדש תמימי".

המקור

חלקת הקדושים והרבנים

בית הקברות העתיק של חברון נחשב לאחד העתיקים בארץ ישראל. קיימת בו חלקת רבנים שדה ראשית חכמה וכן קבורים בו חללי מאורעות תרפ"ט.

• בחלקת הרבנים קבורים, בין השאר:
  • רבי אליהו די וידאש - שעל שמו מכונה חלקת הרבנים שדה ראשית חכמה - התמנה לרבה של חברון בשנת 1566 נפטר בשנת 1587
  • רבי אברהם אזולאי - לפי אתר צדיקים קברו לא אותר - נולד בפאס, מרוקו הגיע לחברון בשנת 1600 ונפטר בשנת 1644.
  • הרב שלמה עדני מתימן, מגדולי פרשני המשנה. חיבר את הפירוש "מלאכת שלמה" בחברון. נולד 1567 היה לרבה של חברון בשנת 1624 נפטר בשנת 1630
  • הרב אליהו מני (הרא"ם) - 1818 - 1889
  • הרב יהודה ביבאס - נולד בגיברלטר - 1777 היה רבה של קורפו - הגיע לחברון - 1852 ונפטר כעבור חודשים אחדים.
  • רבי משה ב"ר אברהם פרירה - עלה לארץ - 1851 התקבל כרבה של חברון בשנת 1853 -ונפטר בשנת 1865
  • רבי חיים רחמים יוסף פרנקו - החרי"ף - נולד ברודוס - 1835, הגיע לחברון - 1878 ונפטר - 1901.
  • רבי חיים חזקיהו מדיני, רבה של חברון : נולד בירושלים - 1833, עבר לחברון - 1891 ונפטר - 1905.
  • הרב סולימאן מנחם ב"ר אליהו מני - נולד בבגדד - 1850, רבה של חברון משנת 1905 נפטר 1924

רבי אליהו די וידאש

רבי שלמה עדני

החרי"ף

הרב חזקיהו מדיני

הרב סולימאן מנחם ב"ר אליהו מני וברקע הרב משה ב"ר אברהם פרירה

מצבה ללא שלט

• צילומים של חלקות הקבר - ויקישיתוף

או

• תמונות מבית הקברות העתיק של חברון

חלקת חב"ד

ראו ערך מורחב:בית הקברות העתיק בחברון - חלקת חב"ד

בית הקברות

ליד בית הקברות קיימת חלקה מיוחדת של הרבנית מנוחה רחל סלונים, בתו של האדמו"ר האמצעי של חב"ד. בית העלמין מכונה גם "בית העלמין האשכנזי - חב"ד חברון".

שיקום ובניה של אוהל הרבנית מנוחה רחל סלונים ע"ה בוצע בשנת תשנ"ח על-ידי הרב יוסף יצחק גוטניק ורעייתו ממלבורן אוסטרליה.

• תמונות מהחלקה

חידוש הקבורה

כאשר שבו היהודים לחברון בתשכ"ז מצאו את בית הקברות הרוס ומחולל. משרד הדתות הוציא לאור ספר על חילול בתי-העלמין בהר-הזיתים ובחברון בימי הכיבוש הירדני, ועשה מאמצים לשקם את הקברים.

המקור: דר' יוסי שרביט תולדות ההתיישבות החדשה בחברון

במקביל התנהל מאבק של אדם בודד שהפך לאגדה – פרופסור בן ציון טבגר ז"ל. הפרופסור ועוזרו אליעזר ברואריס, נרתמו לפעולה שנועדה לחשוף את קברם המקורי של נרצחי תרפ"ט בתוך בית העלמין. "פרופ' טבגר לא האמין במגעים פוליטיים ודיפלומטיים ביחס למצב המושפל של אתרים יהודיים בחברון ודגל במעשים בשטח, דבר שלא תמיד היה מקובל על חוגי המנהיגות בקרית ארבע. הוא לא סמך על אף אחד. הוא אמר, מה שצריכים יהודים לעשות – זה להתחיל לעבוד". (נעם ארנון)

ואכן הוא התחיל לעבוד, הפרופסור, "היהודי ה'לא מקולקל', שבא מרוסיה עם תהילה של פרופ' לפיסיקה ומוניטין בינלאומי, הוא בא ארצה, ראה את המתרחש וקם לפעול. יהודי מכוכב אחר, מפלנטה אחרת, שלא חשב שצריך להיות חלק מהממסד, ושלא חשב שצריך להתנצל על כל צעד ושעל. אנחנו עדיין היינו שבויים בקונספציה של יוזמות הדרגתיות והוא הראה דרך אחרת.(זהבה נתיב)

בשנת תשל"א נבנתה מצבה חדשה ע"י משרד הדתות בבית העלמין היהודי בחברון לזכרם של קדושי תרפ"ט. אולם תוך כדי החפירות ועבודות הנקיון שנעשו ע"י הפרופ' ואליעזר בשנת תשל"ו, התברר שהמצבה שהקים משרד הדתות אינה ניצבת במדוייק על קבר האחים.

פרופ' טבגר, שהיה אז בן 46, נחשב כחוקר בעל שם עולמי בתחום "המצב המוצק של השכבות הדקות", עלה ארצה בשנת תשל"א והשתקע בקרית ארבע. בעודו ממתין לקבלת האישור לעבודה במעבדה במקום, עשה לפרנסתו כשומר בבית העלמין.

חידוש הקבורה

למרותחידוש היישוב היהודי בקרית ארבע, לא ניתן אישור לחדש את הקבורה בבית הקברות העתיק. בקיץ תשל"ה, כשנפטר הילד אברהם ידידיה נחשון (בנו של הציירברוך נחשון), יצאה הלוויה לכיוון בית העלמין העתיק ושר הביטחון, שמעון פרס, התיר את הקבורה במקום, ומאז חודשה הקבורה היהודית במקום . מאז, משמש בית העלמין את יהודי חברון, קריית ארבע והאזור. (צפו לעיל בסיפורה של האם)

באתר היישוב היהודי בחברון מובא הסיפור במלואו[1]:

בחורף תשל"ה נולד אברהם ידידיה נחשון בקרית ארבע. היה זה חורף קשה, התינוק נולד במרפאה בקרית ארבע לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את בריתו במערת המכפלה על קברו של אברהם אבינו. שעל שמו גם נקרא. היתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים לחברון, שנערכה במסירות נפש ובנסיון לקיים חיים יהודיים מלאים בעיר האבות.

כארבעה חדשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, והשיב נשמתו לבוראו. (מות בעריסה) "האם השכולה החליטה שכשם שבנה נולד בקרית ארבע ולא בבית חולים וכשם שבנה אברהם ידידיה היה הנחשון בקיום ברית המילה במערה מאז שחרור חברון, מן הראוי שבנה גם יהיה הראשון להקבר בבית העלמין בחברון שחולל במאורעות תרפ"ט.

וכך יצא טנדר עם מנין בחורים בדרך חברונה. בצומת קרית ארבע עצרו חיילים את השיירה והחלו בחיפושים אחר ארון מתים, שכן ניתנה להם פקודה מלמעלה, מראש הממשלה דאז יצחק רבין ושר הבטחון שמעון פרס. ירדה שרה מן הטנדר, פתחה את דלתותיו ואמרה אל המפקד -- הנה המת מוטל לפניך!

ביקשו שיניחו להם לעבור בכבוד ולקבור את הילד,אך המפקד ניסה לדבר אל ליבה של שרה. 'הרי את חברון יחזירו ומה תעשי אז?' 'אני מבינה אותך, קבלת פקודה ואתה ממלא אותה. אבל גם אני קבלתי פקודה מגבוה, וגם אני רק ממלאה אותה...' אמרה. בכביש ליד הצומת ראתה האם שלא יניחו לה לעבור... והיא מצידה הודיעה למפקד שתלך ברגל עד חברון. אמרה ועשתה. שרה התחילה ללכת וגופת בנה בזרועותיה. מפקד המחסום התקשה לעצור אותה בסיטואציה שיצרה, וגילגל את הידיעה לשר הביטחון. שר הבטחון שהבין שהאם עקשנית ביותר, נתן הוראה שיניחו לאם לעבור ולקבור את בנה בחברון כרצונה".

משנקבר הילד, נוצר הצורך לערוך שמירה סדירה בבית העלמין מחשש כי תוצא גופת הילד ויחולל קברו. ניתן לומר שקבורתו של אברהם ידידיה בחברון יצרה את הנוכחות היהודית במקום. תחילה בשמירות יום ולילה. לצורך זה התחילו להלך ברחובות חברון אף באמצע הלילה. דבר שלפני כן היה מקובל כבלתי אפשרי וכמסוכן.

מפת חברון

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית