Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

בית הקברות צמוד לחומה המקיפה את הכיכר המרכזית של העיר

לידיעת המבקר

בפיזה יש בית קברות יהודי, הצמוד לחומת העיר.

מפי מבקר מישראל


Cimiterio_Ebraico_di_Pisa_-_בית_הקברות_היהודי_של_פיזה

Cimiterio Ebraico di Pisa - בית הקברות היהודי של פיזה

סיור Cimiterio Ebraico di Pisa - בית הקברות היהודי של פיזה

P1060443

בית הקברות בפיזה - צילם :חנן כספי

בית הקברות היהודי, המשמש לקבורה עד היום, נמצא מחוץ לחומה העתיקה של העיר, לא רחוק ממגדל פיזה המפורסם. בית הקברות הוקם בשנת 1674, וקדמו לפחות שלושה בתי קברות יהודיים עתיקים יותר, שהראשון ביניהם הוקם כנראה במאה ה-12.

בית הקברות, שצורתו טרפזית ייחודית, משיק לחומת העיר. הקברים הסמוכים לחומה, העתיקים יותר, הוסרו בחלקם בשנים האחרונות על מנת לפנות מקום לקברים חדשים. מצבות הזיכרון של קברים אלו, מצויות היום בכניסה לבית הקברות ובמרכזו, ומוצגות למבקרים. המצבות הפזורות בבית הקברות מעוצבות בסגנון יהודי, אך ניכרות גם השפעות ספרדיות וגותיות. כיום ניתן לבקר בבית הקברות בתאום עם משרד הקהילה היהודית בעיר.

בבית הקברות מצויים מצבות של אישים כמו :Alessandro D’Ancona, Giuseppe Pardo Roques Carlo Cammeo

בשנת 2011 נמסר על תוכנית ליצירת מסד נתונים של המצבות. לקראת יום התרבות לשנת 2011


נוף בית הקברות[]

מאתר הקהילה[]

תרגום

Old tombs of cimiterio ebraico di pisa 29

מבט על בית הקברות

בית הקברות היהודינמצא מחוץ לשער האריות הישן, וכמעט בהמשך לבית הקברות המונומנטלי הנוצרי. בית הקברות היהודים של פיזה הוא אחד מאתרי הקבורה היהודים העתיקים ביותר בעולם. בשימוש משנת 1674, לבית הקברות הנוכחי קדמו לפחות שלושה בתי קברות יהודים אחרים, שכולם ממוקמים מחוץ לחומות המערביות של פיזה.

העקבות העתיקות ביותר, מהמאה שלוש עשרה (היו נמצאים ליד על הקיר מהימין לשער). הוא האמין שיש אנשים, אולי העניים ביותר, נקברו למרגלות החומות ובמקום קבורה ממשפיעים על השמות שלהם על האבן. כדי לאשר את זה, רק לזכור כי כל הכתובות נמצאות על הפן החיצוני של הקיר, פחות או יותר באותו הגובה.

לIudeorum tumulum, אשר היה אמור להיות שישה או שבעה מאה מטרים מדרום לבית הקברות והקטע של קיר עם כתובות בעברית (בערך באזור בו הם נמצאים כיום המכונים כימיים), מתייחס במקום מסמך מיום; 1330; לא יודעים אם זה בית הקברות השני, ממוקמים בסמוך למצודה באילקס, שהוזכר מספר פעמים במאות החמש עשרה ושישה עשרה, בין המאפיינים של המשפחה של בנקאים מפיזה. Nell'Estimo של -1618 וזה של 1622 מופיע בשדה הממוקם בצד השמאל של דגמי פלט היהודים של השער החדש, בין הקירות והתעלה.

השימוש באתר קבורה זה, שככל הנראה נכתבו בשנים הראשונות של המאה שבע עשרה, לעומת זאת, לא לאורך זמן; בשנת 1674 הדוכס הגדול פרדיננד השני לקח למעשה את הקרקע לקהילה היהודית לכלול אותו בשום ציד וחידוש מלא שהחליט לשקם לאורך החומה המערבית של העיר, שFagianaia, שבו יש כיום חלק מהמבנים של בית החולים. הקהילה קיבלה בתמורה לאדמה ליד פורטה נובה, שם נמצא בית הקברות היהודים. כאן בשינה 1892 הם הועברו לכמה מצבות מהמאה שבע עשרה.

מלבד נקודת המבט הדתית, בית הקברות היהודים של פיזה הוא מעניין במיוחד כמסמך היסטורי: הוא משקף למעשה כמעט ארבעה מאות שנים של חיים יהודים בפיזה. למאה השבע עשרה ושמונה עשרה קבורים רובם יהודי של ספרד ופורטוגל; רוב האוכלוסייה היהודית מתגורר בפיזה באותו הזמן היה למעשה מורכב מצאצאיהם של היהודים שגורשו מחץ האי האיברי מאז 1492.

רק בסוף 700, לאחר עלייה ניכרת של יהודים מרומא, אנקונה ומארקה, מפירנצה, פרארה, בית הקברות מאופיין כאיטלקי. קבורת המלצות אלה להרחיב עוד יותר לתשע העשר והמאה העשרים, כאשר בית הקברות היהודים של פיזה קיבלו את גופותיהם של חלק מהיהודים הרבים ממרכז והמזרח הטירני הגיעו לעיר למחקר או תיירות. לאלה יש להוסיף מקרים התכופים של יהודים ש, נמשכים על ידי מקום קבורתו נקבע בהקשר של מונומנטלי גדול, בחר להיקבר בפיזה. למרות שהגיע למוות בערים איטלקיות וזרות שונות.

בית הקברות מכילים גם את קברם של חיילים יהודים שנפלו במלחמת העולם הראשונה, ובעיקר הקורבנות היהודים של אלימות פשיסטית, מעשי טבח של רדיפות גרמנים ונאציות. שמותיהם של אלה שגורשו ונעלמו במחנות המוות, גם נזכרו בשלט על הקיר של בית התפילה של חדר המתים שעומדת במרכזו של בית הקברות.

מנקודת מבטם של החפצים וערך האמנותי שלהם בית הקברות היהודים של פיזה יש מערך יוצא דופן של עדים: מהתלוליות בצורה של מסורת יהודית מלבנית וטרפז נובע ממסורת המעוגלת, יותר והאיברי של המאות השבע עשרה ושמונה עשר, המונומנטים של תחילת המאה תשע עשרה בסגנון אימפריה; מסוכות הגותית של המאה תשע עשרה, סגנונות והחירות Umbertin של סוף המאה תשע עשרה ותחילת המאה העשרים.


המקור: אתר הקהילה

Posto a destra della porta Nuova, fuori della antica Porta del Leone, in corrispondenza e quasi in prosecuzione del Camposanto monumentale cristiano, il cimitero ebraico di Pisa è uno dei più antichi luoghi di sepoltura ebraici del mondo. Utilizzato dal 1674, l’attuale cimitero è stato preceduto da almeno altri tre cimiteri ebraici, tutti ubicati all’esterno delle mura occidentali di Pisa. Del più antico, duecentesco, restano tracce epigrafiche sulle mura alla destra della Porta Nuova. Si ritiene che alcune persone, forse più povere, venissero seppellite ai piedi delle mura e che in corrispondenza del luogo di sepoltura si incidessero i loro nomi sulla pietra. A conferma di ciò, bisogna ricordare che tutte le iscrizioni si trovano sulla faccia esterna delle mura, più o meno alla stessa altezza.

Ad un tumulum iudeorum, che doveva trovarsi sei o settecento metri più a sud dell’attuale cimitero e del tratto di mura con le iscrizioni ebraiche (all’incirca nella zona dove attualmente sono gli Istituti Chimici), fa invece riferimento un documento del 1330; non sappiamo se questo secondo cimitero sia quello, posto ai Lecci nei pressi della Cittadella, più volte citato, nel XV e nel XVI secolo, tra le proprietà della famiglia dei banchieri da Pisa. Nell’estimo del 1618 ed in quello del 1622 compare un campo delli Ebrei situato a sinistra dell’uscita della Porta Nuova, stretto tra le mura e il fosso.

L’uso di questo luogo di sepoltura, che pare fosse iniziato nei primi anni del XVII secolo, non ebbe però lunga durata; nel 1674 il Granduca Ferdinando II richiese infatti il terreno alla Comunità Ebraica per includerlo nella bandita di caccia e di ripopolamento che aveva deciso di ricostituire lungo le mura occidentali della città, quella Fagianaia, dove sorgono oggi alcuni edifici dell’Ospedale. Alla Comunità venne concesso in cambio il terreno nei pressi della Porta Nuova, dove tuttora si trova il cimitero ebraico. Qui nel 1892 furono trasferite alcune pietre sepolcrali seicentesche.


Oltre che dal punto di vista religioso, il cimitero ebraico di Pisa è particolarmente interessante come documento storico: esso riflette infatti quasi quattro secoli di vita dell’insediamento ebraico pisano. Per il XVII ed il XVIII secolo gli inumati sono per lo più ebrei di origine spagnola e portoghese; la maggior parte della popolazione ebraica residente a Pisa era infatti in quell’epoca costituita dai discendenti degli ebrei espulsi dalla penisola iberica a partire dal 1492.

Solo alla fine del ‘700, a seguito di una notevole immigrazione di ebrei provenienti da Roma, da Ancona e dalle Marche, da Firenze, da Ferrara, il cimitero si caratterizza come italiano. Queste testimonianze sepolcrali si allargano ulteriormente per il XIX e il XX secolo, quando il cimitero ebraico pisano accolse le salme di alcuni dei numerosissimi ebrei che dall’Europa centro-orientale raggiungevano la città tirrenica per motivi di studio o di turismo. A questi bisogna aggiungere i non rari casi di ebrei che, attratti da un luogo sepolcrale inserito in un contesto di grande monumentalità, hanno scelto di essere inumati a pisa. pur essendo venuti a morte in diverse città italiane ed estere. Nel cimitero sono inoltre presenti le tombe dei soldati ebrei caduti nel corso della prima guerra mondiale e, soprattutto, degli ebrei vittime della violenza fascista, degli eccidi tedeschi e delle persecuzioni nazifasciste. I nomi di coloro che furono deportati e scomparvero nei campi di sterminio, sono ricordati anche da una lapide posta sul muro della cappella mortuaria che si trova al centro del cimitero. Dal punto di vista dei manufatti e del loro valore artistico il cimitero ebraico di Pisa presenta uno straordinario ventaglio di testimonianze: dai tumuli a forma di parallelepipedo trapezoidale di tradizione ebraica e dalle steli rotondeggianti, sempre di tradizione iberica, del XVII e XVIII secolo, ai monumenti stile Impero del primo Ottocento; dai tabernacoli gotici del pieno Ottocento, agli stili Liberty e Umbertino della fine del XIX secolo e primo Novecento.

מצבות עתיקות[]

מצבות שהוסרו ממקומן ונמצאות בכניסה לבית הקברות למטרות תצוגה:

מצבת משפחת ונטורה[]

בשנת 2012 נמצא הרוסה - ראו להלן

Mazeva ventura

המצבה - צילום 1992

הכתובת על המצבה כתובה בעברית:

מצבת קבורה
היקר נכבד נשא ונעלה הישיש
כבוד הרב יעקב וינטורא נלב"ע
בעיר פיאטראסאנטא
ביום ג' לחודש אדר שנת התרכ"ז
ת.נ.צ.ב.ה.

הכתובת על המצבה באיטלקית, שפת המקום, מציגה אותו כבעל משפחה מסור:

1887 - 1821 תרגום לעברית
GIACOMO VENTURA ג'יקומו ונטורה
NATO A TUNISI MORTO A PIETRASANTA נולד בתוניס ומת
            בפיאטראסאנטא
AFFETTUOSISSIMO FU SPOSO היה בעל מסור ביותר
              E
AMOROSO PADRE ואב אוהב
DI MOLTI FIIGI להרבה בנים
LASCIO AI QUALI אליהם השאיר
RETAGGIO DI AFFETTO DI NOBILI ESEMPIמורשת של מסירות
              ראויה למופת
LA MOGLIE אשתו
CON QUESTA MEMORIA VOLLE RICORDARE הרוצה במצבה זו
  IL NOME ONDORATO לזכור את שמך המכובד

גלגולה של מצבה[]

תמונות שהוסרו מויקישיתוף[]

Advertisement