בית המקדש הראשון

תרשים - ויקישיתוף, תרם dror avi

תרשים - ויקישיתוף, תרם dror avi

הבית הראשון הוא "בית המקדש הראשון" או "מקדש שלמה" על ידי נבנה על-ידי שלמה המלך. בהר המוריה ירושלים. בספר מלכים הובא מועד בנייתו:"וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַה'" (א',ו',א'). בית המקדש נבנה בשנת ב' תתקכ"ח. הבניה ארכה שבע שנים.

הבית ראשון נחרב בתשעה באב שנת ג' של"ח על ידי נבוכדנאצר מלך בבל ולמחרת - בעשרה באב נשרף הבית. הוא עמד על תלו 410 שנה.הוא נחרב בשנת 586 לפני הספירה, לאחר שצדקיהו מלך יהודה לא סר למרותו ומרד בו. רוב העם הוגלה לבבל.

• ראו גם: מבנה בית המקדש - דר' דוד שפירא

על הר הבית

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
הר הבית הוא מתחם קדוש בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים. בימינו המתחם שטוח ברובו, בצורה כמעט מלבנית, שטחו כ-140 דונם, והוא מגיע לגובה של 743 מטר מעל פני הים בפסגתו.

הר הבית הוא המקום בו שכן המבנה ה[דוש ביותר ליהודים – בית המקדש – והמקום היחיד, על פי ההלכה, שבו יוכל לשכון המקדש בעתיד. נמצא בו המבנה השלישי בקדושתו למוסלמים הסונים – מסגד אל-אקצא.

היהודים פונים לכיוונו בתפילה שלוש פעמים ביום, ומתפללים להקמת בית המקדש השלישי.

על-פי המסורות הדתיות השונות, הר הבית הוא המקום ממנו נברא העולם ("אבן השתייה"), בו התקיימה עקידת יצחק

הר הבית נחשב למקום בעל רגישות פוליטית בינלאומית גבוהה, והמתחם עומד ברקע לסכסוכים רבים בין מוסלמים ליהודים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20. המתחם נמצא תחת ריבונות ישראלית, אך מנוהל באופן רשמי על ידי משרד הווקף בירדן.

יעדו

כבר בספר דברים נאמר מה יהיה יעדו: מקום תפילה והקרבת הקרבנות לאמור: "כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם, וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם, וְצֹאנְכֶם. וַאֲכַלְתֶּם-שָׁם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם, אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם--אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ, ה' אֱלֹהֶיךָ" (י"ב,ז')

וגם מקום העלייה לרגל שלש פעמים בשנה: פסח, שבועות וסוכות לאמור:"שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶת-פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.(ספר שמות, ל"ד,כ"ג)

יוזמת הבנייה

בית המקדש שנבנה על ידי שלמה המלך. בשבת דוד על כסא מלכותו בירושלים בארמון עשוי אבן, הצטער על כך, שהוא יושב בבית אבן, בעת שבית ה' בנוי מעצים ויריעות. לכן ביקש מאת ה', שיתן לו רשות לבנות בית מפואר כליל יופי, שיהיה במקום האוהל, ושם יקריבו ישראל את קרבנותיהם, ה' הסכים לדבריו, אך הודיע לו, שלא הוא יבנה את הבית, אלא בנו שלמה, שימלוך אחריו לאחר מותו, הוא יבנה את הבית. דוד קנה את המקום המיוחד לבנין בית המקדש, הוא גורן ארונה היבוסי. שם בנה לאחר מכן שלמה המלך את בית המקדש.

תכנון הבניין

דוד המלך על-פי הנאמר דברי הימים, עוד לפני מותו, הכין את החומרים שנדרשו לבניית המקדש. ועל-מנת להבטיח את כשרות הבנייה לעיי כל אף רכש את השטח, אשר עליו עתיד היה להיבנות בית המקדש הראשון מארוונה המלך היבוסי. וכך מתוארת רכישת הקרקע בספר שמואל:וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן ארניה הַיְבֻסִי. וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר גָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'. וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה וַיַּרְא אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת עֲבָדָיו עֹבְרִים עָלָיו, וַיֵּצֵא אֲרַוְנָה וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ אַפָּיו אָרְצָה. וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל עַבְדּוֹ, וַיֹּאמֶר דָּוִד לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת הַגֹּרֶן לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַה' וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם. וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָו, רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶך לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ ה' אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַוְנָה לֹא כִּי-קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר וְלֹא אַעֲלֶה לַה' אֱלֹהַי, עֹלוֹת חִנָּם, וַיִּקֶן דָּוִד אֶת-הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַה' וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיֵּעָתֵר יְהוָה לָאָרֶץ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל...

שלמה המלך אף חלקו מתואר בספר דברי הימים "וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית ה' זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל, כִּי לָרֹב הָיָה, וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף... וְעוֹד, בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה, זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ. שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים. לַזָּהָב לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וּלְכָל מְלָאכָה בְּיַד חָרָשִׁים, וּמִי מִתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לה'... וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי.‏‏

לבנייה סייע חירם מלך צור, אשר שלח את עצי נארזים דרך הים לנמל, ליד יפו, וכך פנה אליו שלנה המלך והשיג את שיתוף הפעולה::" וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ, כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים. וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר. אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת ה' אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת רגלו . וְעַתָּה הֵנִיחַ ה' אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב, אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע. וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם-עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד, וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל-הָעָם הָרָב הַזֶּה. וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָי, אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים. עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָּה וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם וְאַתָּה תִשָּׂא, וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת חֶפְצִי לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי. וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה, עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל-חֶפְצוֹ; (25) וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית, כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם, שָׁנָה בְשָׁנָה. .

אפיוני הבית הראשון

דוד נתיב ממכללת יעקב הרצוג מפרט במאמר בעקבות ההפטרה על הפטרת פרשת תרומה את ייחודו של בית המקדש:

1. "סרגל זמן" מיוחד מציב הכתוב בפתיחת תיאור בניית המקדש: במלאת 480 שנה ליציאת מצרים החלה הבנייה. ללמדך: קו ישר מחבר את הולדת העם ביציאתו ממצרים עם בניית המקדש, בבחינת: שלח את עמי ויעבדוני. אירוע מכונן אחד בקצה האחד של ה"סרגל" ואירוע מכונן שני, בקצהו השני.
2. מערכת שמות חודשים ייחודית נזכרת בהקשר למקדש: חודש זיו (=אייר) - בו החלה הבנייה, חודש בול (=חשוון) - בו הסתיימה הבנייה וחודש האיתנים (=תשרי) - בו נערכה חנוכת הבית.
3. הערות טכניות-אדריכליות:
   1. המידות הפנימיות של הבית הם 60X20X30 אמה. מבנה מרשים באיכות החומרים והעיצוב אבל קטן מימדים אף ביחס להיכלות עתיקים (ובוודאי ביחס למבנים פשוטים היום). יש כאן אמירה: ה' משרה שכינתו על השפל והצנוע.
   2. חלונות הבית היו "שקופים אטומים" - דבר והיפוכו? דרשו חז"ל: "...אבל חלונות של בית המקדש... מקטינות מבפנים(=מידתם הפנימית) ומרחיבות מחוץ (=מידתם החיצונית), כדי להוציא אורה גדולה" (מן המקדש לעולם) , "להודיעך שכולו (=הפנים) אור, ואין צריך לאורם (=שבא דרך החלונות מן החוץ).
   3. איסור הפעלת כלי ברזל לסיתות אבנים במיתחם הר הבית - בית המקדש מבטא את הוויית החיים השלמים ואילו כלי משחית מברזל מבטאים את ההיפך. גם אמצעי הבנייה צריכים להיגזר מיעדה המרומם.

מחמישה דברים נפרדנו מאז חורבן בית המקדש הראשון

(מתוך עולם קטן לפרשת דברים תשע"א)

חמישה דברים שהיו רק בבית הראשון

תרשים בית המקדש של שלמה המלך

לפי Newton, Isaac, Sir, 1642-1727

המקור: Beinecke Rare Book and Manuscript Library, Yale University. Bibliographic Record Number 39002041693491. Image ID Number 4169349 http://beinecke.library.yale.edu/dl_crosscollex/photoneg/oneITEM.asp?pid=39002041693491&iid=4169349&srchtype= [dead link]

Originally published within "The Chronology of Ancient Kingdoms Amended" by Sir Isaac Newton (1728)

קודש בחול: מה אנחנו באמת יודעים על מקדשים בימי המקרא?

ד"ר ערן אריה – קודש בחול מה אנחנו באמת יודעים על מקדשים בימי המקרא?

מzoomמנים לסוכה - סדרת הרצאות לחג הסוכות תשפ"א - סדרת הרצאות לחג הסוכות מרצי המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באים להתארח אצלכם בסוכה חול המועד סוכות תשפ"א יום שני י"ז בתשרי 5.10.20 ד"ר ערן אריה - קודש בחול: מה אנחנו באמת יודעים על מקדשים בימי המקרא? Israel-Studies.Dept@biu.ac.il : טלפון: 03-5318350 אימייל Iisa.biu.ac.il : אתר המחלקה