Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

בית-הכנסת-הוסיאטין-תל-אביב

מקור התמונה שלומי פריד, זעזוע: בריונים השתלטו על בית מדרשו של הרה”ק מהוסיאטין בתל אביב, אתר jdn

בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין בתל אביבנחשב לאחד מבתי הכנסת החסידיים בתל אביב. הוא שוכן ברחוב ביאליק 19 בתל אביב. ידוע גם כבית שרייבמן.

היסטוריה[]

הבית, בן קומה אחת, נבנה על שטח קרקע שהיה בבעלותו של הסופר ש. בן ציון. בתחילת שנות ה-20 רכשה חוה שפירא את הקרקע ויזמה את בניית הבית, בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין. באמצע שנות ה-20 שכר את הבית ד"ר גרהרד שרייבמן, שהקים בו סנטוריום. השכן חיים נחמן ביאליק, שהתגורר בבית ממול, חידש עבורו את המילה "מבראה".

בשנת 1931 רכש את הבית אפרים ישמעלוף, איש עסקים אמיד שהקים מלון מפואר ברחוב אלנבי. הוא טיפח את הבית והוסיף בחצרו האחורית בריכת נוי ובוסתן. את חדרי הבית פיארו ציורי קיר נאים, בפינותיו נקבעו עמודים יווניים ומרצפות פרחוניות עיטרו את הכניסה לבית ואת חדריו.

בשנת 1937 עלה לארץ ישראל האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין ובחר להתיישב בתל אביב בנימוק כי "בעיר יהודית זו אין צריחי כנסיות ולא נשמעים בה פעמוניהן". הוא שכר את "בית שרייבמן" בדמי מפתח והסב אותו לבית כנסת ובו אולם תפילה גדול וחדרים נלווים וכן שימש לדירתו הפרטית. מאז הפך הבית למרכז חסידות הוסיאטין בישראל. לאחר פטירתו, בשנת תש"ט (1948), מילא את מקומו חתנו הרב יעקב פרידמן. הוא התגורר במקום עד לפטירתו, בשנת תשי"ז (1956), ואת מקומו מילא בנו הרב יצחק פרידמן. עם השנים התדלדלה האוכלוסייה הדתית באזור ופעילות בית הכנסת דעכה, הבניין הוזנח וציורי הקיר בקירות הפנימיים התפוררו.

המאבק על הבית[]

בשנות ה-70 ביקשו בעלי הנכס להביא להוצאתם של חסידי האדמו"ר מהוסיאטין מהבניין. בתביעה שהוגשה לבית המשפט נטען כי על פי חוק הגנת הדייר, לאחר פטירתם של דיירי הבית אדמו"רי הוסיאטין, השימוש בנכס על ידי המתפללים הוא בלתי חוקי.

באותה תקופה רכש היזם החרדי אלכסנדר שוב שליש מהנכס והתחייב להותיר על כנו את בית כנסת שבקומת הקרקע, על שמו של האדמו"ר מהוסיאטין. לאחר פטירתו עבר חלקו בנכס לבנו, חיים שוב, יחד עם קבוצת שותפים. הבעלים תכננו להרוס את הבית ולהקים במקומו בניין קומות או לחלופין מלון בוטיק. אולם עיריית תל אביב החליטה שהבניין מיועד ל"שימור מחמיר" אשר מתיר לשפץ את הבניין הקיים ולבנות עליו קומה אחת נוספת בלבד. בשנת 2009 הגישו בעלי הנכס תביעה נגד עיריית תל אביב בסך 23.6 מיליון שקל בטענה שתוכנית השימור פוגעת בזכויות הקניין והשימוש בנכס[1]. מחלקת השימור של עיריית תל אביב הגיעה להסכם עם הבעלים כי הם ישקיעו על חשבונם בשיקומו ושיפוצו של הבניין תמורת מימוש הנכס כבניין מגורים. בתגובה הקימו מתפללי בית הכנסת ועד פעולה נגד סילוקם מהמקום וסגירת בית הכנסת.

ראובן גפני כתב על בית הכנסת בשנת 2009[]

מספר ראובן גפני

בית הכנסת האוסטיין בתל אסביב


מעשה בקוויטל ובעיר הגדולה -  מקור ראשון - כ"ז טבת תשס"ט

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

Advertisement