בית כנסת הרמח"ל הוא בית הכנסת היהודי החשוב בעכו.
רבי אברהם ישמעאל חי סנגויטוי (תלמידו של אור החיים הקדוש) כותב בשנת 1741 מכתב לאביו, בו אנו קוראים לראשונה על בית כנסת בעכו בתקופה העות'מאנית: "...גדול וגבוה, ומקודם כשהיתה העיר חדשה היתה בתוך העיר, עכשיו שנחרבה היא מחוץ לעיר...והיא נקראת בית הכנסת של אחאב]".
בית הכנסת שכן בלב שכונת היהודים. אמנם שוררת אי בהירות באשר למיקומו המדוייק, אך נראה כי המבנה בעל ארבע הכיפות הנמצא בחצר מסגד אל-מועלק (הוא מסגד דאהר אל-עומר) ואשר עד היום ניכרים בו סימני בית-כנסת (מגן דוד, מקום ארון הקודש ועזרת נשים), הוא אכן בית הכנסת הראשון שהוקם בעכו בתקופה העות'מאנית. באיזשהו שלב הופקע בית כנסת זה ובאיזשהו שלב ניתן ליהודים בית כנסת במרחק כ- 80 מטר צפונה משם – הוא בית הכנסת אותו אנו מכירים היום בית כנסת "אוהל חיים":
לפי סברא אחת: (וולטרא) הרמח"ל שעלה לעכו בשנת 1743, ומת סמוך לעלייתו ממגפה שפרצה באזור, הוא שיזם את הקמת בית הכנסת החדש. בית הכנסת שתוכנן על פי דגם בית הכנסת בפאדובה (עיר הולדתו של הרמח"ל) נבנה לאחר מותו, כנראה בשנת 1752 ושמו "אוהל חיים" הוא על שם הרמח"ל. בית הכנסת הישן, הופקע מידי היהודים רק בסוף ימיו של דאהר אל-עומאר.
לפי סברא אחרת: (חיים דרומי) בית הכנסת הישן הופקע מידי היהודים רק בימי שלטונו של עבדאללה פאשה (1819-1832), וב- 1824 נבנה בית הכנסת החדש - אוהל חיים
ב- 1849 נערך מפקד בציוויו של מונטיפיורי, בו מוזכר בית ספר לנערים שהתנהל בבית הכנסת[1]. כמו כן התנהלו בבית הכנסת שני מניינים: אחד של ספרדים ואחד של אשכנזים. מבנה בית הכנסת היה קטן מלהכיל גם עזרת נשים, ולכן הנשים שרצו להשתתף בתפילות, במיוחד בשבתות וחגים, נאלצו להצטופף בסמטה צרה הגובלת עם הקיר המערבי של בית הכנסת. בקיר זה נפרץ חלון לטובת עזרת הנשים.
בתקופת כהונתו של הנציב העליון הרברט סמואל בארץ ישראל (1920-1925) פנו אליו יהודי עכו כדי שיפעל להחזרת בית הכנסת הקדום שבמסדר אל – מועלק לידי הקהילה. הרברט סמואל, שביקר במקום, ואף ראה את לוחות השיש ועליהם כתובות בעברית לא נענה לבקשת הקהילה מתוך חשש לשנות את הסטאטוס-קוו בין העדות.
במאורעות תרצ"ו – תרצ"ט נטשו יהודי עכו את העיר, אולם עם תום הפרעות חזרו יהודים אחדים והתיישבו בעיר העתיקה, שמרו על בית הכנסת והקפידו על הדלקת נר התמיד.
לאחר השתלטות צה"ל על עכו ומאז שנת 1950 כשהשתכנו עולים רבים בעיר, שופצ המבנה וחזר לשמש בית כנסת. כמו כן חודש השם "אוהל חיים", והפעם לכבוד נשיא המדינה הראשון, חיים וייצמן. בשנות ה- 60 הוא ננטש ומאז גרה במקום משפחה.
בשנים 6-1995 נעשו עבודות שימור ושיקום לבית הכנסת, שמצבו הפיסי התדרדר. עבודות אלו נעשו לאחר לימוד עברו הפיסי וההיסטורי של המבנה. (ראה מצגת חברת האדריכלים בתיקיית "חומר על עכו")
נקודות על המבנה:
- הקמרונות בבית הכנסת נפגשים בהצטלבות אשר במרכזה חלון להחדרת אור מן הגג. ייתכן שזה נעשה - כפי שעשו גם בבית כנסת רבן יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה שבירושלים, על מנת להימנע מליצור צורת צלב.
- בעומק של כ- 2 מטרים מתחת למפלס הרצפה נתגלה שער ושתי מזוזות שהם כנראה חלק ממכלול צלבני המתחבר אל הרחוב הקבור שעבר בסמיכות מצפון. שרידי השער תועדו על ידיד רשות העתיקות ונשארו חשופים במסגרת השימור של המבנה בשנות התשעים.