שרידיו של בית כנסת גלילי קדום נחשפו בחפירות של המכון לארכאולוגיה בח'רבת ואדי חמאם (חורבת ורדים) בגן הלאומי ארבל בגליל התחתון. לדברי ד"ר עוזי ליבנר, מהמכון לארכאולוגיה וממרכז סכוליון העומד בראש החפירה, בית הכנסת שנחשף מאופיין במיטב המסורת האדריכלית של מזרח האימפריה הרומית ואת רצפתו מעטר פסיפס ייחודי.
ח'רבת ואדי חמאם נמצאת במוצא נחל ארבל למרגלות מצוקי הר ניתאי, בתוך שרידיו של כפר יהודי גדול מהתקופה הרומית-ביזנטית. בתום עונה ראשונה של חפירות נחשף חלקו הצפוני של בית הכנסת ובו שתי שורות של ספסלים לאורך הקירות. המבנה עשוי בזלת וגיר ושולבו בו פריטים ממבנה קדום יותר. בצדו המזרחי של בית הכנסת הופתעו החופרים לגלות קטע פסיפס ובו סצנה שלא הייתה מוכרת עד כה באמנות בתי הכנסת או באמנות הרומית-ביזנטית בארץ ישראל. על רצפת הפסיפס נראית שורה של חרשי עץ וכלי מלאכתם בידיהם (מסור קשת, מסור זוגי, מפסלת ופטישים שונים). סמוך לבעלי המלאכה מצויר מבנה מונומנטלי ונראה שהם עוסקים בבנייתו. "מאחר שסצנות מקראיות מצויות באמנות בתי הכנסת, ייתכן שלפנינו תיאור של בניית המקדש, של תיבת נח או מגדל בבל".
הפסיפס, העשוי מאבנים זעירות (כארבעה מ"מ) בשלל צבעים, הוצא מאתר החפירות ונמצא עתה בתהליכי שימור. עוד אומר ד"ר ליבנר שבין הארכאולוגים אין תמימות דעים בשאלה לאיזו תקופה שייכים בתי הכנסת הגליליים. התפיסה המקובלת משייכת אותם לתקופה הרומית המאוחרת (במאה השנייה עד הרביעית) תקופה של פריחה תרבותית ופוליטית של יהודי הגליל. ואולם, לאחרונה טענו החוקרים כי בתי הכנסת נבנו בעיקרם בתקופת השלטון הביזנטי (במאה החמישית והשישית), שבה האימפריה השלטת הייתה נוצרית והיהודים סבלו לכאורה מרדיפות. ד"ר ליבנר מציין כי למחלוקת חשיבות רבה לשחזור התמונה ההיסטורית של יהודי הארץ בעת העתיקה.
חוקרי המשלחת גם מנסים לעמוד על אופיו של היישוב היהודי הכפרי בגליל הרומי. חוץ מבית הכנסת, עוסקים בחשיפה של מבני מגורים ומתקנים כמו בית בד משוכלל ומבנה מגורים של שתי קומות הבנוי לתפארת. "יש הנוטים לחשוב שהאוכלוסייה הכפרית של התקופה חיה בדלות בבתים עלובים או בחושות וכי בתי הכנסת המפוארים עמדו בניגוד משווע לבתים שסביבם", אומר ד"ר ליבנר. "אמנם בתי הכנסת נבנו באיכות העולה על זו של בתי הכפר, אך הבנייה הפרטית המשובחת מעידה על יכולת כלכלית מרשימה גם של תושבי הכפר כפרטים".
המקור: האוניברסיטה העברית 25 דצמבר 2007
אולי שמשון[]
שמשון אוחז שלושה מאויביו מציצת ראשם, מתוך פסיפס בית הכנסת של חרבת ואדי חמאם תצלום: גבי לרון
עוזי ליבנר מעיתון הארץ מדווח על חשיפת בית כנסת עתיק בחרבת ואידי חמאם, בבקעת כנרות, ליד קיבוץ גינוסר. לכתבה נתנה הכותרת והוא שמשון . בכתבה נאמר :"בסטרה המערבית התגלה פאנל עם סצינה מפתיעה עוד יותר ובה מתואר קרב בין קבוצת חיילים חמושים לענק. הענק, שהשתמר רק ממותניו ומטה, אוחז בשמאלו שלושה מן החיילים בשערותיהם - דם ניתז מראשם. בין רגליו הפשוקות שוכבים שני חיילים נוספים שגם מראשם שותת דם, וחייל נוסף רכוב על גבי סוס נראה כבורח מן המערכה. אחיזת היריב מציצת ראשו, באופן שבו אוחז הענק את יריביו, מבטאת באמנות התקופה הכנעה או הרג, והגוויות שבין רגליו מדגישות את הנופך הפטאלי של הסצינה.
הסיפור המקראי המפורסם ביותר על קרב עם ענק הוא כמובן מלחמת דוד בגוליית, אולם שתי עובדות אינן מאפשרות לזהות את הסצינה עם סיפור זה. ראשית, בסיפור המקראי המערכה היא דו-קרב, עם שני משתתפים בלבד, ושנית - בסצינה שלפנינו הענק מנצח. למרבה העניין מתברר כי הסצינה שלפנינו מציגה את שמשון המכה את הפלשתים בלחי החמור, והראיות לכך הגיעו דווקא מן האמנות הנוצרית.
המקור: עוזי ליבנה [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1169693&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 והוא שמשון עיתון "הארץ"
המקור: עוזי ליבנה [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1169693&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 והוא שמשון עיתון "הארץ"