|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
מוצא |
|
בית הכנסת העתיק מוצא הוא בית כנסת הנמצא סמוך לסיבוב "מוצא שעל כביש ירושלים-תל אביב. מיקומו של בית הכנסת ליד שרידים ארכאולוגיים מתקופת המיקרא ומתקופת בית שני יחד עם הימצאות מעינות שופעי מים בקרבתו הביאו למסקנה כי בסביבתו שכנה העיר מֹּצָה המקראית.
בשנת תרל"א (1871) נבנהחאן במוצא ושנת ייסודו חקוקה על אבן הקשת במבנה המשמש היום כבית כנסת. החאן נבנה על בסיס מבנה עתיק, שנבנה על פי המשוער בתקופה צלבנית. הבניין נבנה על ידי יהושע ילין, על מנת לשמש מלון דרכיםלעוברים בדרך יפו-ירושלים. בהמשך שימש מרתף המבנה בית לפועלים.
המבנה שימש כבית כנסת עד לפרעות תרפ"ט, שהביאו לנטישתו לשנים ארוכות. לאחר מכן היה המבנה חלק מהכפר הערבי "קולוניה" - כיום האזור הצפוני של הישוב מבשרת ציון. בשנת 1961, עם התיישבותן של המשפחות הראשונות באזור מוצא תחתית, שופץ הבניין והיה לבית כנסת. בשנת 1973 בוצעו ליד בית הכנסת חפירות ארכאולוגיות, בהן נתגלו שרידי יישוב מהתקופה הרומית - יישוב ששמו היה קולוניה (מושבה בלטינית) כשם הכפר הערבי שהיה קיים במקום.
ליד בית הכנסת ישנו בית מיועד לשימור המכונה "בית ילין".
בית הכנסת משמש כיום בימות החול כאולם אירועים. בשבתות מתקיימות בו תפילות עם ציבור מצומצם מתושבי הסביבה: מרמת מוצא, מוצא עילית ואף ממבשרת ציון.
זיהוי המקום[]
בסביבת בית הכנסת נמצאו שרידים ארכאולוגיים מימי בית המקדש השני: בתי מגורים עם עטורי פרסקאות. כן נמצאו שרידים מתקופת ההתנחלות של בני ישראל. ליד בית הכנסת מצוי המעיין שופע המים ביותר באזור הקרוב. לכן נוטים לזהות את המקום עם היישוב מֹּצָה המוזכר בספר יהושע בתור נקודת גבול בין שבט יהודה לשבט בנימין. וכך מתוארת נחלת שבט בנימין:
וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה... וּבֵית הָעֲרָבָה ... וּבֵית-אֵל... וְעָפְרָה... וָגָבַע... גִּבְעוֹן ...וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְהַמֹּצָה...וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם. | ||
– יהושוע י"ח, כ"א-כ"ח |
הזיהוי המשמעותי ביותר הוא לפי המובא בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי על הבאת ערבות ממוצא ועל המושבה הרומאית קולוניה. המקום היחידי שיש ערבות בכמות גדולה באזור הוא ליד המעיין המצוי ליד בית הכנסת. וכך כותב התלמוד:
משנה: מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא יורדין לשם ומלקטין משם מורביות (=קבוצת ענפים) של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח. גמרא: תנא מקום קלניא הוה ותנא דידן מ"ט קרי ליה מוצא איידי דמיפק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא (=שם המקום הוא קלניא. ומדוע קראו התנא מוצא? כיוון שהמקום פטור ממס המלך קרא לו מוצא). |
||
– תלמוד בבלי, מסכת סוכה, מ"ה, ע"א |
ובאותו נושא, מעט יותר מפורט, מהכתוב במסכת סוכה פרק ד' משנה ה': "מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא. יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה וכו' " . ואומר שם רבי עובדיה מברטנורה בפרושו: "בגמרא אומר ששמו קלני"א. ועוד היום כך שמו.והערבים מצויים שם. והמקום רחוק מירושלים מעט.ופירוש "קלני"א" - חפשי ממס ולפיכך נקרא "מוצא" שהיה מוצא ממס המלך בשביל הערבה שלוקחים משם.
אברהם לונץ, מחבר "מורה דרך לארץ ישראל" (1891) מוסיף פרטים על המקום: "בסביבות הכפר (קלניא - בכתיב שלו) הזה קנו בימים האחרונים חברת אנשים מיושבי ירושלים כברת אדמה, ויש תקוה כי ברבות הימים יהיה פה מושב לאחינו והעיר מוצא תהיה אחת מבנות ירושלים". הוא מציין גם את שני מעיינות המים במקום.
גלריית תמונות[]
ראו גם[]
לקריאה נוספת[]
- מוצא, סיפור ארצישראלי, מ'.וז. ברוזה, ירושלים, 1994.
- לכו ונלכה, רן אהרונסון, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 2004.
- מורה דרך בארץ ישראל, א.מ.לונץ, הוצאת אריאל, ירושלים, 1979