בית הכנסת הגדול של תל-אביב

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

בית הכנסת הגדול מהתצפית במגדל שלום

בית הכנסת הגדול בשנות השלושים

קיר המזרח עם ארון הקודש באולם התפילה המרכזי של בית הכנסת

בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב.

חשיבותו, מיקומו וגודלו של המבנה שיוו לו את הדרו ומרכזיותו בהווי "תל אביב הקטנה". כיום מקיף את הבניין אזור עסקים וכספים. עזיבת התושבים את האזור במהלך שנות ה-60 הביאה לדלדול ניכר במספר המתפללים בבית הכנסת, וכיום המבנה המרשים דל בשבתות ממתפללים, אך בימות החול ישנם מתפללים רבים עקב קרבת בית הכנסת למקומות עבודה רבים. בשנים האחרונות בחרו ידוענים לערוך את חופתם בבית הכנסת המרשים.

תולדות המבנה

בשנת 1913 הונחה אבן הפינה לבית כנסת גדול שיועד לקום ברחוב יהודה הלוי ולא הוקם בסופו של דבר. בשנת 1914 ערך ועד בית הכנסת הגדול תחרות פתוחה לאדריכלים לתכנון בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. בתחרות זו, זכה האדריכל ריכרד מיכל שגם ערך את תוכנית הבניין לבית הכנסת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס מיכל לצבא הגרמני ונאלץ לעזוב את הארץ ובכך לא הספיק להשלים את תוכניות בניין בית הכנסת. את מקומו תפס האדריכל אלכסנדר ברוולד, מתכנן בניין הטכניון בחיפה (1912), ובית הספר הריאלי (1912), וכן מספר מבנים פרטיים וציבוריים בתל אביב.

בשנת 1924 הונחה אבן הפינה לבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ'. בניית בית הכנסת התעכבה מחוסר תקציב, עד לקבלת תרומה מהברון רוטשילד, שהביאה להשלמת הבנייה ב-1925, על ידי הקבלן שמואל נתן וילסון. את כיפת המבנה תכנן המהנדס ארפד גוט.

בשנת 1969, במטרה להחיות את המבנה ולהתאימו לרוח הזמן, נערכו בבניין שיפוצים מרחיקי לכת, בתכנון האדריכל אריה אלחנני, שהוסיף בחזיתות המבנה קשתות ותומכות בטון, ובכך הפך את המבנה לבעל אופי מודרניסטי. כמו כן נעשו שינויים בפנים הבניין והוחלפו הריהוט, ארון הקודש ומערכות התאורה.

טקס חנוכת בית הכנסת

ראובן גפני ב"מוסף השבת" של השבועון "מקור ראשון" מיום כ"ד בסיון תשס"ד סקר במאמרו על בית הכנסת את טקס חנוכת בית הכנסת. (באדיבות המחבר)

תיאור טקס חנוכת בית הכנסת הגדול בתל אביב

הזז את הסרגל לקריאת הכתבה במלואה

ז.ד.לבונטין על השילוב הרצוי שבין בניין הארץ לבין בניית הדת

זלמן דוד ליבונטין, ממייסדי ראשון לציון, האיש אשר שכנע את הברון רוטשילד לתמוך בישוב ארץ ישראל ומייסד בנק אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי לישראל נאם בטקם חנוכת בית הכנסת הגדול של תל-אביב בי"א ניסן תר"צ ןאמר את הדברים הבאים:

	לא בחרב ולא בחנית אנחנחו מפנים את השממון מארצנו, כי אם במעדר ובמחרשה, בקרבנות נפשות וכסף רוכשים אנו כל נחלה ונחלה, בדרכי צדק ומשפט. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", הבטיח לנו ה' הבוחר בציון, ותקוותנו חזקה כי יואיל ה' להשכין שמו בבית הזה, ויברך את עבודתנו, ויביא לנו את הגאולה השלמה.

ואכן, משעה שנחנך בית הכנסת במרכז תל-אביב של אז, קבע גם בית הכנסת את מעמדו כסמל בפני עצמו והיוו מוקד הזדהות עבור קהלים בציבור הישראלי.

בשנת 1937 נערכה בבית הכנסת תפילה לכבוד הכתרת המלך גורג השישי ורעייתו אלישבע. לאחר "השבת השחורה" (שנערכה במחאה נגד פעילות המנדט הבריטי נערכו בבית הכנסת תפילות מחאה. אפילו "סליק" נשק נמצא במרתף בית הכנסת.

הבינוי ההיקפי

בסוף שנות ה-30 תכנן האדריכל זאב רכטר את הבינוי ההיקפי לבית הכנסת הגדול. רכטר תיכנן מצד צפון ומצד מערב (שני הצדדים הנותרים הינם הרחובות עצמם) כיכר בסגנון איטלקי סביב בית הכנסת. סביב הכיכר אמורה הייתה לקום שורת בתים בעלת חזית מוכתבת, כשבמפלס הקרקע תעבור ארכדה בעלת קשתות אוריינטליות והחללים במפלס מיועדים למסחר.

תוכנית זו בוצעה רק בחלקה, ומבין הבתים כולם רק "בית מני" הוקם על פי תוכנית זו. "בית מני" נמצא מול הכניסה הראשית לבית הכנסת הגדול.

מחסן נשק

בחיפוש שנעשה בתל אביב לאחר "פיצוץ מלון המלך דוד" נמצא במרתף בית הכנסת מחסן נשק של לח"י. בעקבות זאת נעצר אליעזר נוימן שמש בית הכנסת ונידון בפני בית דין צבאי לשנת מאסר. לוחית זיכרון לציון האירוע ניצבת ברחוב אלנבי ליד הכניסה לבית הכנסת.

דגם בית הכנסת "החורבה"

באמצע שנות ה-80, ביוזמתו של נשיא בית הכנסת אברהם חצרוני, הוצב על הפינה הדרום מזרחית של חומת בית הכנסת, הפונה לרחוב אלנבי דגם חזית בית הכנסת החורבה ועליו שעון.

ארון הקודש, כפי שמופיע על כריכת ספר היובל לבית הכנסת

תעודה לציון אבן היסוד להקמת בית הכנסת, שהונחה על ידי הרב אברהם יצחק קוק

עבודת קרמיקה בחזית הכניסה לבניין מאת שרגא וייל, 10/06

שעון על גדר בית הכנסת הפונה לרחוב אלנבי בשילוב מודל חזית בית הכנסת החורבה שהוצב במקום באמצע שנות ה-80, 10/06

חזית בית הכנסת הגדול, 10/06

חפירת היסודות לבית הכנסת הגדול בתל אביב, תרפ"ב (צילם: צבי אורושקס)

בית הכנסת לצד רחוב אלנבי במבט ממגדל מאייר ברוטשילד

שלט זיכרון על תפיסת מחסן הנשק של לח"י בבית הכנסת הגדול

תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל

מאמרים וספרים

• מ. מאיר-מריל, בית הכנסת הגדול בתל אביב ותרומתו של אלכס ברוולד להקמתו, יד יצחק בן צבי, י"ם, 1990.
• א. חצרוני, ספר היובל לבית הכנסת הגדול בתל אביב, הוצאת ביהכנ"ס הגדול בת"א, ת"א, תשמ"ו (1986).
• א. חצרוני, "החורבה הירושלמית בבית הכנסת הגדול בתל אביב", עיתון הצופה, כ"ו אייר תשמ"ה (1986).

קישורים חיצוניים

• ]https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Tel_Aviv%27s_Great_Synagogue בית הכנסת הגדול של תל אביב - ויקישיתוף]
• ירון הראל, ‏שם אחד צריך שיהי לנו, עברים אנחנו!, באתר הארץ, 19/06/09
• האתר הרשמי של בית הכנסת http://tlvgreatsynagogue.org/
• פרידה אלק, בית כנסת גדול ועצוב, באתר ynet‏
• עדינה מאיר-מריל, ‏בית-הכנסת הגדול בתל-אביב ותרומתו של אלכס ברוולד להקמתו, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 119-105

• בנימין מנדלסון, ‏בית-הכנסת המרכזי בתל-אביב-יפו, בית יעקב, גיליון 121/122 (1969), עמ' 24-23, באתר HebrewBooks
• תבנית:Xnet
• גליונות בית הכנסת הגדול בתל אביב, באתר HebrewBooks