שרידי בית הכנסת העתיק במרכז הכפר צילם:מאיר רוטר בשנת 2009
ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
א-סמוע הוא כפר ערבי בדרום הרי חברון. הוא בנוי על מקומו של היישוב המקראי אשתמוע הזיהוי כבר הוצע בשנת 1860 על ידי אדוארד רובינסון [1] הכפר הוא היישוב הדרומי ביותר בהר חברון, המונה 5,000 תושבים ויותר. תושבי הכפר מעבדים כ- 20 אלף דונם, תבואה, ירקות ומעט מטעים. ענף גידול הצאן הוא מענפי הפרנסה העיקריים.
תולדות המקום[]
בתקופת המקרא היה במקום הישוב היהודי אשתמוע. אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 כותב על אשתמוע : "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא מצפון לענים בתחום אלויתרופוליס היום בית גוברין.
במאה ה-12 הקומה כאן מצודה צלבנית, שהייתה חלק ממערך ההגנה על הדרך לעבר הירדן, אל המרכז הצלבני החשוב בכרך.
עדות מעניינת על אשתמוע לפני כמאתיים שנה, בימי שלטון התורכים מוציאים בספר "מעגל טוב" מאת החיד"א (הרב חיים יוסף אזולאי, שהיה שד"ר של קהילות חברון. הוא עבר כאן בשנת תקל"ג (סוף שנת 1772) בדרכו מחברון לאל-עריש, וכתב על מס מיוחד (ג'אפר) שהטילו תושבי שמוע על זרים שעברו בגבולם [2].
בכפר נתגלו שרידים רבים, המעידים על יישבו גדול ומבוסס בתקופת המשנה והתלמוד. החשוב שבהם הוא בית הכנסת הגדול, שנחשף במרכז הכפר ובחצרותיו נמצאו, בשימוש משני, שברים ארכיטקטוניים ובהם סמלים יהודיים אופייניים.
בשנת 1970 שמריהו גוטמן סקר את בתי הכפר א-סמוע ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית: 15 משקופים מעוטרים, עם רוזטות אופייניות. על ארבעה משקופים נמצאו תאורי מנורת שבעת הקנים. בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שני משקופים הועברו למוזיאון רוקפלר ושלישי לכפר עציון.
בית הכנסת העתיק[]
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום בשנת 1934 נמצאו שרידי בית כנסת מפואר עם כתובת פסיפס. בחפירה נוספת נמצא ברצפת בית הכנסת מטמון גדול של מטבעות. החפירות נמשכו לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1969 הן הושלמה ע"י זאב ייבין. מתאור החפירות עולה התמונה הבאה:
- לפני המבנה הרוחבי נמצאה רחבה מרוצפת באבנים גדולות ובה כתובת פסיפס גדולה. בחזית - נרתקס אליו עולים בשלוש מדרגות. רצפת הנרתקס מעוטרת בפסיפס ציבעוני, ממנו שרד ציור של עץ בחמישה צבעים וכתובת הקדשה בארמית. שלושה פתחים בקיר החזית המזרחית שנשתמר לגובה של 2 מ'. קיר מערבי השתמר בגובה של 8 מ' (גובה יוצא דופן הנראה ברחוב הראשי של הכפר א-סמוע. בקיר הצפוני גומחה מרכזית לארון קודש ומצדדיה 2 גומחות קטנות, בימה בולטת וספסלים מאבן מסביב לאולם בית הכנסת.
פשיטת צה"ל[]
ב-13 בנובמבר 1966 פשט צה"ל על הכפר, בעקבות פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות. בפעולה פוצצו עשרות בתים. לירדנים היו 18 הרוגים, ולצה"ל הרוג אחד - מפקד גדוד צנחנים, סא"ל יואב שחם. (ראו גם: פעולות התגמול בסמוע). מהפיצוץ במקום נפגעו גם מבנה בית הכנסת העתיק במקום.
הערות שוליים[]
קישורים חיצוניים[]
- דוד עמית, סמוע-אשתמוע – בית ספר שדה כפר עציון