Family Wiki
Register
Advertisement
Susuta 2022 B

ארכיאולוגיה וקצת מעבר בסוסיתא העתיקה ממזרח לכינרת עם מדרשת הגולן ו-עמיתים לטיולים, סיור לימודי מקיף התקיים ביום שלישי כא' אדר א' תשפ"ב (22.2.22)
בהדרכת הארכיאולוג ד"ר מיכאל איזנברג מנהל שותף לפרויקט חפירות סוסיתא החל מראשיתן.

הון עצום הושקע מאז קמה מדינת ישראל בחפירה וחיפוש אוצרות טבע באדמת הארץ.

השקעה צנועה יותר של ממון יחד עם הון אנושי משובח חשפו ועדיין מגלים אוצרות ארכיאולוגיים מדהימים שלא יסולאו בפז.

אחת מפנינות הארכיאולוגיה שנחשפו והונגשו לציבור הרחב בשני העשורים האחרונים היא העיר המרהיבה ועתירת הממצאים סוסיתא, הצופה אל הכנרת, ושם הנוף הוא רק בונוס ליופי הממצאים הממתינים לקהל המבקרים.

Susuta 2022 A

עולים על האוכף[]

סוסיתא נוסדה על רמתו של הר מוקף מצוקי בזלת חדים הצופה אל הכנרת, וכביש המתפתל לאורך קווי הגובה מוביל אל אוכף נח המקשר בין מצוקי רמת הגולן אל העיר. למרות תלילות המקום, הכביש מאוד נח והיונדאי שלי גומעת את העליה ללא מאמץ מיוחד. את פנינו מקבל מראה הצוק המרשים של סוסיתא הטובל בערפילי בוקר, וסביבו קניונים מרשימים החוצצים בין סוסיתא להרי רמת הגולן. המצוקים סביב כולם צבועים בירוק חורפי, וכתמים צהובים של פריחה אביבית מוסיפים ליפעת הנוף השופע סביב. נראה כי הגן הלאומי נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים, פועלים מציבים מעקות נוחים על שביל הגישה, וחניון המבקרים נמצא בתהליך סלילה מתקדם, אך אנו העמיתים כבר מתורגלים ומחנים בסדר מופתי את עשרות המכוניות בצידי הכביש ופוסעים אל האתר המבטיח.
בחינה נוספת של המצוק עליו בנויה העיר סוסיתא מגלה כי מדובר בביצור טבעי המתנשא מעל סביבתו, מכל עבריו קניונים תלולים, ודרך הגישה היחידה לעליה על הסוס היא כאמור דרך האוכף אליו הגענו. ראש המצוק שטוח יחסית ומוארך בציר הפונה וצופה לכיוון הכנרת. אורכו בקרוב 580 מטר, ורוחבו בין מאה למאתיים מטרים. חלק מצוק סוסיתא הפונה אל האוכף מצטיין בתלילות רבה, ורק שביל צר יחסית מאפשר גישה אל שטחו הרם והשטוח של ההר.
מלבד תצפית פנורמית אל הכנרת ממערב, בולטים מצוקי רמת הגולן הנישאים ממזרח, ומצפון קרן עין גב - מצוק חד וייחודי בצורת קרן המעניק מימד עוצמתי לגובהם של המצוקים באזור זה.

עיר המתים ומים חיים[]

הארכיאולוג ד"ר מיכאל איזנברג השותף לניהול חפירות סוסיתא מראשיתן מקבל אותנו בברכה, מנווט בידענות מעבר לשביל הסלול ואל השטח המוריק ונעצר מול מה שנדמה כחפירת אמת מים רדודה במסלע הנארי המקומי, ובה מוטלת אחר כבוד חוליית צינור מים מאסיבית מבזלת. מעל אמת המים ובמקביל לה מתנשא מבנה אבני גזית מוארך הממתין למדריכנו לצורך הבנת תפקידו. מיכאל מטפס אל רום מבנה האבנים, ומברך אותנו בחיוך על תום תקופת הזום והחזרה אל השטח. מיכאל הינו חוקר במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, וכאן הוא אתר החפירה המרכזי שלו מזה שני עשורים. את החפירות החל יחד עם פרופ' ארתור סג"ל ועתה ממשיך את החפירות יחד עם שותפתו ד"ר ארלטה קובלבסקה. בעוד מיכאל חולק עימנו דעת, ערפל הבוקר מתפזר וענני נוצה יפים צובעים את השמיים בשלוליות של לובן בוהק. מיכאל מתאר את המאמץ העצום המושקע בחפירה כאן, שהחל עוד בשנות החמישים על ידי אגף העתיקות, אך זכה להתגבר בשנים האחרונות ובכל עונה עשרות ארכיאולוגים ומתנדבים עמלו לחשוף את סודות המקום. אני מתיישב על חוליית הצינור שמתגלה כנוחה למדי, וההרצאה זורמת...
מיכאל מתמקד בהקשר של סוסיתא לסביבתה, עיר זו היתה בעלת מעמד שניתן בידי השלטונות וכונתה פוליס, להבדילה מעיירות שדה החשובות פחות לשלטון היווני-רומי. במרחב סביב שוכנת העיר טבריה שנוסדה כמאה וחמישים שנה לאחר סוסיתא, מצפון יוליאס היא בית צידה שהתקיימה זמן קצר ואין לנו מידע רב עליה, וכן פניאס (בניאס) עיר גדולה וחשובה. בדרום העיר סקיתופוליס היא בית שאן, והעיר גדרה, שחמת גדר נמצאת בתחומה, החולקת גבול מנהלי ארוך עם סוסיתא.
אין לנו מקורות היסטוריים רבים על סוסיתא, אך בעיר ממצאים רבים המגלים על חיי התושבים כאן וגם שופכים אור על מאורעות היסטוריים שנגעו באזור זה. סוסיתא עצמה נוסדה כפוליס בראשית המאה השניה לפנה"ס, בידי קבוצת מתיישבים ממעמד הפרשים (?) של הצבא הסלווקי שקיבלה תחת השגחתה מצודה אשר נבנתה על הר אסטרטגי זה, ולאחר מכן הקימו במקום עיר שזכתה לתואר פוליס מהשלטונות הסלווקים. כמו שאנו זוכרים מחנוכה מלכי בית סלווקוס נשאו את השם אנטיוכוס, והעיר נקראה לכבודם אנטיוכיה היפוס (היפוס מתורגם לסוס/סוסה ביוונית). ומכאן ככל הנראה שם העיר, למרות שיש האומרים כי מרמת הגולן בזווית מסוימת ועם דמיון שופע ניתן לראות בפרופיל של הר סוסיתא צורה של רעמת סוס. במהלך שנות קיומה המוקדם התעמתה העיר עם יהודי אזור הגליל, ויהודי מגדל וטבריה אף הצליחו להרחיב את המרחב הכפרי סביבה, אך לא יכלו לביצורי העיר האימתניים.
בשנת 83 לפנה"ס המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כובש את סוסיתא ואולי אף מציב בה חייל משמר, כמו שמעידים מספר רב של מטבעות חשמונאים שנחשפו מאותה תקופה.בשנת 63 לפנה"ס הגנרל הרומי פומפיוס כובש את האזור וסוסיתא משוחררת ושבה לצאצאי המתיישבים המקוריים, ולבסוף הופכת לעיר רומית. בתקופה הביזנטית תושבי העיר כמעט כולם נוצרים והיא הופכת למקום מושבו של בישוף, ובתקופה האסלאמית המוקדמת האומיים מתירים לתושבי העיר לדבוק בנצרות, אך רעידת האדמה של 749 מחריבה את העיר והיא ניטשת.
במסגרת מלחמת השחרור כובש את ההר מידי הסורים כוח מקיבוץ עין גב, הקיבוץ היחיד שלמזרח הכנרת באותה עת. הגבול הבינלאומי עובר ממזרחה של סוסיתא וכך היה ההר בתחומי המדינה. עם כיבוש רכסי הגולן בשנת 1967 אין עוד צורך במוצב הקדמי הנחות בגובהו וצה"ל נוטש את המקום.

נקרופוליס - עיר המתים[]

בעיר נחשפו ממצאים רבים, אודאון, תיאטרון, בזיליקה, קתדרלה, רחובות עמודים, בית מרחץ ונקרופוליס. בתקופה ההלניסטית-רומית לכל עיר היה נקרופוליס - עיר המתים, ובערים רבות נבנתה עיר המתים על ציר הגישה לעיר בה ראו העוברים והשבים את מצבות אבותיהם. אנו נמצאים בלב הנקרופוליס של סוסיתא, ואבני הגזית החצובות אבן נארי הרבות הערומות מולנו הן למעשה 13 מסדים גבוהים עליהם הוצגו סרקופגים (ארונות קבורה מאבן) למען יראו על ידי העוברים בדרך. רבים מהסרקופגים עוטרו בפאר, ושם הנפטר נחרט עליהם.
אבן הנארי דומה מעט לגיר אך בעלת חוזק לא מן המשובחים, ולמגינת ליבם של הארכיאולוגים גם מתבלה במהירות. הבניה פה שילבה אבן נארי עם אבני בזלת משובחות העמידות היטב בפגעי הזמן. עקב חולשתה של אבן הנארי נבנו המסדים ללא חלל בתוכם, ורק חלקם העליון שימש להצבת סרקופגים. אבני הגזית כאן בעלות סיתות שוליים, שהטעה בעבר חוקרים אחדים שחשבו כי מדובר במגדלים הלניסטיים.

אמת המים[]

תחת המסדים של הנקרופוליס עוברת אמת מים שהרוותה את העיר. האמה נבנתה מצנרת חרס ועבדה בשיטת הסיפון. אמה זו ניטשה עם השנים ומעט לצידה נבנתה אמה בעלת חוליות בזלת מחוזקות במלט, וככל הנראה חוצבי התעלה בה הונחו החוליות השתמשו באבן הגיר שנחצבה לבניית מסדי הנקרופוליס, ובטח עוד הרוויחו אי אילו מעות ממכירת הזכות להציב סרקופגים שם...
אמה זו הנכנסת לעיר חוברה לזוג אמות שהגיעו מאזור המפל השחור בנחל אל-על, 22 ק"מ מכאן (!), ואמה קטנה נוספת שהגיעה מעין פיק, כ-3 ק"מ מכאן.
ריבוי האמות שימש לצורך תחזוקה של האמות תוך שימור אספקת מים לעיר באמות אחרות. מערכות המים עבדו כאמור בשיטת הסיפון, המנצלת את חוק הכלים השלובים, כאשר מדובר בכלי סגור כמו חוליות האומה המחוברות זו לזו היטב המים ישמרו על גובהם המוחלט ולא משנה אילו ערוצים עוברת האמה. כמובן שעל האמה לעמוד בלחצים גבוהים הנוצרים מגובה עמוד המים, אך חוליות הבזלת החזקות עשו עבודה זו היטב. כדי להגן על מערכת אספקת המים עבר מעל האמה שביל ששימש גם לתחזוקת מסד הקבורה, ולא נכרו קברים לאורך האמה.

מאוזוליאום ו"פינת ליטוף"[]

מיכאל מנווט אל שרידי מבנה בזלת רבוע באורך של כשישה מטרים, בנוי אבני גזית מהוקצעות היטב שעל חלקן עוד ניתן לאתר שרידי טיח. שרידי קשת מראים כי קימרון תמך בקומה מעל, ועל פתח הכניסה קל לזהות חציבה לצורך השחלת בריח הדלת. בתוך המבנה מתגוללים להם חלקי עמודים, מכסה סרקופג ומספר פרחים המוסיפים צבע למקום...
מבנה זה הינו מאוזוליאום, מבנה קבורה מפואר בעל מספר קומות. מאוזוליאום זה נקרא מאוזוליאום האריה שכן התגלה כאן פסל אריה שנפל מהמרפסת ששכנה אי אז בקומה למעלה. לפי ניתוח השרידים המבנה כולו היה בגובה של 13.5 מטרים, החלק התחתון בו אנו נמצאים היה קומת הקרקע בה ניצב קימרון שתמך את הקומה מעליו, מעליה קומה נוספת ובה מרפסת נוי שפנתה אל הכניסה לעיר ומעליה גג מפואר. כל העובר בדרך המובילה אל העיר ראה מבנה גבוה זה וידע לאיזו משפחה הוא שייך. באתר נמצא עיטור אצטרובל מאבן שהוצב בקצה הגג וממנה אנו יכולים להסיק כי הגג היה פירמידלי או חרוטי. מבנה זה קרס ברעידת האדמה של 363 ועימו כל המוסדות הרומיים המרכזיים בעיר, התיאטרון הבזיליקה והנקרופוליס חדלו מלהתקיים. סמוך לכאן נמצאים שרידי מאוזוליאום נוסף, קטן במקצת, רבוע באורך של כחמישה וחצי מטרים, שנקרא מאוזוליאום הפרחים על שם עיטורי הפרחים שפוסלו על מערכת הקורות שלו ונתגלו בין שרידיו, אולי כאן לקחו ברצינות את המימרא להריח את הפרחים מלמטה...
מדריכנו מוביל אותנו למקום אותו הוא מכנה בחיוך, פינת ליטוף בה קיבץ עשרות עיטורים יפהפיים מגולפים בבזלת שאסף בסביבת המאוזוליאה וכן בקניון הנחל מטה לאחר שנסחפו לשם עם השנים. כאן ניתן לגעת בעתיקות עצמן ואין צורך לדמיין, הכל ממש בהישג יד. בולטים כאן עיטורי הפרחים הענקיים, כ30 ס"מ קוטרם, ובכל עיטור נראה כי גולף פרח שונה. לצידם חלקי בזלת היוצרים מעגל מגולף ששימש כחלק מהקומה השניה המעוגלת ובה מרפסת הנוי. עוד אנו רואים עמודים אחוזים, שהינם עמודים ששימשו לנוי בלבד ומחוברים למבנה ונתמכים על ידו, כותרות יוניות, וחלקים מעוטרים המקשרים בין העמוד לגג במבנה (אפריז, כרכוב, ארכיטרב).

מתחם האוכף[]

אנו עולים שוב על הדרך היפה אותה סללה רשות הגנים ופוסעים במעלה ההר. מיכאל עוצר בנקודת תצפית נאה הצופה אל הכנרת והקניון היורד מדרום לסוסיתא לכיוון הכינרת ותוחם את ההר מעבר זה ואל הכביש בו הגענו הבוקר העולה בשולי הקניון. רשות הגנים טרחה והציבה עוד כמה מחוליות הבזלת כאן, ולא בכדי - הן ממש מהוות כיסאות נוחים...מיכאל מצביע אל הדרך בה באנו ומציין כי גם בתקופה הרומית עלתה מכיוון זה הדרך אל האוכף שמול סוסיתא. היות שזו נקודת התורפה היחידה של העיר נחצב על הדרך העולה מן האוכף חפיר הגנתי שהיום מכוסה בלוחות עץ לנוחות המטיילים. החפיר תוחם את גבול הנקרופוליס ואין ולו קבר אחד מעברו הפונה אל העיר. העיר הייתה מוגנת היטב בחומות שהתנשאו סביב המצוק, בשער מבוצר בכניסה לעיר ובמערכות ביצור נוספות דוגמת הבסטיון. ממערב לאוכף החל להיחשף מתחם ציבורי שלם, אולי מתחם פולחני. כאן נחשפו שער מונומנטאלי בעל מפתח של 4 מ', בית מרחץ באורך של כשבעים מטרים, ותיאטרון רומי שנבנה על צלע ההר הפונה דרומה, בכיוון השמש, ולא כפי שמקובל צפונה. בשער העיר התגלתה מסכה המתארת את האל היווני פאן, עשויה ברונזה בגודל 31 ס"מ ובמשקל חמישה קילוגרמים, שמורה להפליא כולל הבעת הפנים המופתעת משהו. ממצא זה הוכרז כאחד הממצאים החשובים בעולם כולו לשנה בו התגלה והיכה גלים בעולם הארכיאולוגיה. קשה להבין בדיוק מה משמעות המסכה, אך מכך שנמצאה בשער אולי שימשה כעיטור השער וחלק מן הפולחן שהונהג במתחם. למרות שבתקופה הרומית שרר השלום הרומי שנשען על כוחו של האימפריום וערים רבות לא טרחו להקים חומה סביבן, אזור זה היה מועד יותר לפורענות והחומה כאן תוחזקה לאורך התקופה הרומית.

שער המזרחי[]

השביל מטפס אל ההר ומגיע אל שטח צר התחום ממזרח במצוק ושרידי אבני גזית מבזלת, ביניהם כמה מעוטרות בקימור יפה, וממזרח בקניון הנופל אל התהום. שטח זה נבחר ולא בכדי כדי לשמש כשער המזרחי של העיר העליונה. בצד המערבי המוגן היטב על ידי תלילות ההר קיים שער נוסף ושביל תלול היורד מטה, אך לא נבקר בו היום.
סמוך לשער ניצב בונקר צה"לי שהיה העמדה המזרחית ביותר על ההר עד שחרור הגולן, וחלק נוסף מאמת המים של העיר, הפעם חפורה היטב במקומה בקרקע. סמוך לשער המזרחי מעליו בנקודת הרום של סוסיתא איתרו הארכיאולוגים פיסת היסטוריה מהעת החדשה, שרידי אבן גבול מימי סייקס פיקו, המזכירים ימים בהן בריטניה וצרפת חילקו ביניהם את אזור הלבנט ללא התחשבות רבה בברברים המקומיים. מיכאל מבאר כי הערים הרומיות תוכננו עם שני רחובות מוצלבים, דקומנוס שכיוונו מזרח-מערב וקארדו הניצב לו. עקב המבנה הצר של ההר נבנה כאן רק דקומנוס, וגם הוא סוטה בעשרים מעלות מהציר מזרח מערב, עקב המבנה הטופוגרפי של ההר. סביב הרחוב הראשי פותחו רחובות משניים, כולם בזויות ישרות, בדומה לתכנון העירוני המוכר של האי מנהטן אשר בניו יורק. כל הרחובות נבנו כאשר הם מעוטרים בעמודים לפי כללי התכנון העירוני של התקופה הרומית והחל מהמאה השניה לספירה יובאו לכאן עמודי שיש וה'שואו' ברחובות הרקיע שחקים. השער כאן הוא שער הגנתי, והעיטור המקומר הינו חלק ממגדל עגול גבוה שהתנשא ממערב לשער. המבנה המעוגל נבחר אולי גם לשם יופי, אך בעיקר עקב עמידותו לאבני בליסטרה (בדומה לעיצוב המעוגל של שריון הטנקים המודרני העמיד יותר בפגיעת פגזים).מפתח השער הינו 3.2 מטרים מעליו קשת שאפשרה תנועת חיילים בגובה ומצידו המזרחי אומנה חזקה שהתחברה להמשך החומה. בחומה לפי מיטב ההמלצות הצבאיות של אותם ימים נקבעו שיניות להגנת החיילים. במגדל עצמו היו חלונות צרים שפנו אל האוכף, פחות בשביל הנוף ויותר כדי לאפשר לקטפולטה לירות חניתות ארוכות דרכם. בכל המגנן הצפוף הזה תמכו בליסטראות שהטילו כדורי אבן כבדים מטה. חלק אמת המים אשר שרד במקומו ליד השער חושף כי כל מספר חוליות נקדח חור גדול בחוליה מצידה העליון, ואי אז נסתם בפקק גדול. מטרת החורים לא ידועה בברור אך ניתן לשער כי נועדו לתחזוקה וניקיון של האמה, אולי על ידי הושטת יד פנימה והוצאת ענפים ולכלוך אשר מצאו דרכם אל מערכת המים ונתקעו בה.

הכנסייה הראשית של סוסיתא[]

אנו פוסעים בדקומנוס על ריצוף בזלת שמור היטב שהונח בזוית של 45 מעלות לציר התנועה, ומתעכבים בנקודת הגובה העליונה של הרחוב ליד פיר אשר ממנו בולטת חלקה העליון של אמת המים. בפיר זה המים אשר שטפו מאמת המים בכח הסיפון הוזרמו אל אמה פנימית היורדת אל העיר בכח הגרביטציה, ופוזרו בצנרת תת-קרקעית אל חלקי העיר השונים. מיכאל מבאר כי על אחת מכל חמש אבני ריצוף בממוצע נמצא תו סתתים המאפשר לשייך את הריצוף לסדנא בה יוצר לצרכי תשלום, וכי עגלת שוורים ממוצעת ככל הנראה יכלה לשאת חמישה אבני ריצוף שכאלו, ורק על העליונה הוטבע תו הסתתים. אנו עוזבים את הרחוב המרוצף ועולים אל מבנה חדיש שהוקם לצרכי הקהל, אשר בחזיתו מרפסת רחבת ידיים הצופה מטה אל שרידי הכנסיה הראשית של העיר - הקתדרלה.
תחתינו פרושים שרידי הכנסיה היוצרים ממעוף המרפסת מבנה מלבני רחב ידיים בגודל של כשלושים על שישים מטרים, את המבנה מחלקים לאורכו שני טורי עמודים מונוליתיים משיש, שנלקחו בשימוש משני ממבנים אחרים קדומים יותר, והמבנה אשר קרס ברעידת אדמה בשנת 749 (ממש השרידים כאן הם תזכורת בוטה להכנות שעלינו לעשות לקראת רעידת האדמה הבאה!) הותיר את רב העמודים במנח סימטרי בעל חן מסוים המצביע אל דרום הכנרת מדרום מערב. מספר כותרות קורינתיות מוטלות בין העמודים על ראשן, ושרידי בסיסי לוחות הסורג המבדל בין חלקה המזרחי של הכנסיה המקודש יותר לשאר הכנסיה עומד ממש בשלמותו ומעברו המזרחי אפסיס (מבנה חצי מעוגל). שלושה אפסיסים ניצבים במבנה נבדל הסמוך לכנסיה מעברה הצפוני ובהם תשתית להטבלה ואף צינור עופרת הקבוע בתוך האפסיס האמצעי שנועד למלא את אגן ההטבלה. בסוסיתא נחשפו עד כה שבע כנסיות, אך רק בזו הראשית - כנסיית הבישוף נתגלו אגני הטבלה שהייתה מן הסתם בבלעדיות של הבישוף, ואולי מקור הכנסה חשוב. מתחת לעפר המכסה את רצפת הכנסיה התגלתה בשנות החמישים רצפת אופוס סקטילה (לא שרדה את המבקרים ונוטלי המזכרות...), ומתחת לעפר אולם ההטבלה ישנה ריצפת פסיפס מהודרת הממתינה לשימור ראוי וחשיפה לקהל. (כאן המקום לבקש לא להזיז את העפר כדי להציץ ברצפה, הדבר פוגע בה קשות). מדרום לכנסיה מיכאל חפר וגילה דיאקוניקון, חדר כנסייתי שיועד לדיקונים (עוזרי הכמרים) בו אולם, לוחות סורג מעוטרים משיש, וכני נרות מברונזה בגודל מרשים של מטר וחצי. כמו כן נתגלו אגני הטבלה, עמודי שיש ו... תיבה משיש לשרידי קדוש השוקלת 42 ק"ג ולצידה מכסה של תיבה נוספת שלא אותרה עדיין. את התיבה החתומה פתחו בהתרגשות רבה ו... לא מצאו דבר אלא תיבה ריקה. השיש ממנו נחצבו העמודים הגיע מרחבי העולם העתיק - ממצרים, מיוון ומאסיה הקטנה ומקורו בתקופה הרומית.
עיר קטנה כמו סוסיתא יכלה להרשות לעצמה לייבא פריטים מנקרי עיניים כמו עמודי שיש אלו רק בשיא תפארתה, בתקופה הרומית, ואילו בתקופה הביזנטית שימשו העמודים הרומים שקרסו ברעידת האדמה של 363 בבניה משנית. ממערב לכנסיה אטריום (חצר קשורה) ממנו שלושה שערים המובילים אל אולם התפילה הגדול. אלמנט כנסייתי נוסף שעיקר הענין בו הוא בהעדרו מכנסיה מפוארת זו הינו הנרתקס - מבואת כניסה לאולם התפילה בה מתכנסים המאמינים בהגיעם. הנרתקס התפתח באמצע המאה החמישית, ומכאן כנראה שמדובר בכנסיה עתיקה ביותר הקודמת לזמן זה. מיכאל דן בשחזור מבנה הגג ומציין כל מבני הציבור בסוסיתא ובערים אחרות של התקופה קורו בגג גמלוני העשוי קורות עץ ומחופה ברעפים, וגלריות מעל לסטראות האורך.

הבזיליקה[]

אנו מפעילים את מכונת הזמן תוך הליכה קלה במורד הרחוב ומגיעים אל רחבה בגודל של כ30 על 60 מטרים ובה מספר עמודי בזלת אשר בראשם כותרות קורינתיות שמורות היטב - שחזור הבזיליקה הרומית. בחינה מדוקדקת יותר של האתר מגלה כי העמודים סדורים בצורה התוחמת מלבן פנימי מרווח בין קירות הבזיליקה, ומחלקם נותרו רק האדנים העשויים אבני בזלת מסותתות. על חלק מהעמודים ניתן עדיין להבחין בשכבת טיח עבה מעוצבת בצורת גלים במנח אלכסוני או אנכי, ובהתחשב שגיל הטיח כמעט אלפיים שנה מדובר בממצא מדהים. סביב ישנם מספר לוחות שיש לבן בוהק שנותרו מחלקי תמיכת הגג, ושרידים מהסטוקו (ציורי קיר על טיח רטוב) שעיטרו את הקירות, הציורים לא שרדו את שיני הזמן אך פה ושם ניתן להבחין בצבע המקורי - אדום או צהוב המאפשר להבין כי המבנה עוטר בסטוקו צבעוני ומלא חיים. מיכאל מביט סביב ופותח באומרו כי הבזיליקה הינה מבנה ציבור רומי, המבוססת על מבנה ציבור יווני שכונה סטואה. החל מהמאה השניה לפנה"ס צצים בזיליקות בערים רומיות, ומהמאה הראשונה-שנייה לספירה בכל עיר רומית ישנה לפחות בזיליקה אחת.בזיליקה זו חרבה ברעש אדמה בשנת 363 לספירתם ולא היתה כאן בניה מחדש, וכעדות לתאריך זה נתגלו מטבעות רבים שאינם מאוחרים לשנת 362. מיכאל מתקן טעות נפוצה הנובעת ממבנים בסגנון הכנסייה הבזיליקלית שהיו נפוצים מאוחר יותר, ובהם חלל המחולק לשלושה חלקים על ידי שתי שורות עמודים, ואילו בבזיליקות רומיות היו חמישה חללים: אולם מרכזי אשר הוקף בעמודים, ועוד ארבע סיטראות (אגפים משניים) מכל אחד מצדדי החלל המרכזי. רוחב המבנה הוגבל על ידי המפתח, ובעצם אורך קורות העץ ששימשו לתמיכת הגג, אך אורכו למעשה היה בלתי מוגבל בתיאוריה. בתקופות מאוחרות יותר נבנו כאן מבנים שונים מעל הריסות הבזיליקה ולכן התקשו החופרים למצוא אותה למרות שידעו על קיומה בודאות (הרי בכל עיר רומית יש בזיליקה...). לשאלת העמיתים מגלה מדריכנו את סודות שימור הטיח היפה סביב העמודים, הסוד הגדול שמור אצל הטייחים המקוריים אשר הכינו טיח ששרד זמן כה רב, אך גם לארכיאולוגים מספר סודות - כאשר נחשף טיח שכזה ממלאים מיד אי אילו חללים אשר בתוכו בחומר על בסיס סידן על מנת לחזקו, ואילו את שולי משטח הטיח מצפים בחומר אשר מחזק אותם ומונע התפוררות. סוד נוסף המסתתר בין חוליות העמודים הינו תוי סתתים החרוטים בראש כל חוליה ונסתרים לאחר הרכבת החוליות לעמוד. תווים אלו מסמנים באות יוונית את העמוד אליו שייכת החוליה ואילו במספר קווים את מספרה בגובה העמוד. סימון זה נעשה מכיוון שהסדנאות יצרו חוליות עמודים שאורכן הכולל התאים לאורך העמוד אותו הזמין אדריכל המבנה, שממילא כוסה טיח ולא נראו בו חוליות העמודים, ובסדנא יצרו חוליות באורכים לא אחידים אשר הצטרפו בסופו של דבר ליצירת עמודים באורך אחיד. גג הבזיליקה היה גבוה ומעליו קומה שניה ליצירת מבנה גמלוני דו-שיפועי, והסטראות כוסו בגג נמוך יותר. הגג כולו כוסה ברעפים עשויים בזלת וחול עין גב הצהבהב. לימים גם בתי הכנסת של תקופת התלמוד יכוסו בגג דומה.את הסטוקו אשר עיטר את הקירות מלבד צבע בולט כיירו ומרקו עד ששיווה מראה שיש . ואם כבר דנו בגגות בתי הכנסת מתאר מיכאל בציוריות את החיפוש הדקדקני אחר בית כנסת שאולי נבנה על ההר בתקופה הרומית, חיפוש אשר עד עתה הניב רק חלק ממשקוף של בית הכנסת ככל הנראה.

הפורום[]

אנו במרכז העיר השוקק, טוב.. קצת איחרנו באלפיים שנה, אבל מספר צעדים מובילים אותנו לחסות בצילם של שלושה עמודי גרניט אפורים המתנשאים לגובה של 4.7 מ' לצד משטח מרוצף אריחי בזלת. ממדיו של הפורום רחב הידיים כ־ ארבעים על ארבעים מטרים. הפורום שימש כמרכז המסחרי של העיר וחנויות רבות שכנו במבואות שנבנו מעברי הפורום. הכל כמובן נחרב ברעידת אדמה, זו של שנת 749, ועל אחד משברי העמודים שנפל כאן נמצאה כתובת ארוכה יחסית ביוונית, החשובה להבנת אתר זה אשר התעוד הכתוב עליו דל ביותר.
הכתובת מתארת כיצד שניים מנכבדי סוסיתא הציבו בפורום את פסל הנציב הרומי, וכי הכתובת נחקקה בזמן הצבת הפסל, 238 לספירה (לפי המניין הפומפיאני). (ההוא שכבש את האזור מידי החשמונאים ב63 לפנה"ס וספירת הנוכרים כאן מאופסת לפי אירוע זה). נמצאו כאן עוד כמה כתובות פחות מפורטות, בעיקר תיאורי בישופים ותרומות לכנסיה מהעידן הנוצרי. כיכר העיר היוונית שקדמה לפורום היא האגורה, שאז לא היתה מרוצפת. בישראל לא נחשפה אף אגורה עד כה, אך מתחת לפורום גילו לאחרונה שרידי רצפות שהן ככל הנראה האגורה ההלניסטית של סוסיתא. ממערב לנו מבנה בזלת מאסיבי אשר במרכזו נישה חצי עגולה ובצדו המרוחק מאיתנו גרם מדרגות, שבעבר חשבו כי הוא הנימפאון (מבנה נוי-פולחני עם אלמנט מים) אך למרות בדיקה דקדקנית לא נמצאה מערכת מים. כיום מזוהה מבנה זה כקליבה, מקדש לקיסרים האופייני לאזור הלבנט. בנישה המעוגלת הוצב פסלו של הקיסר, והפודיום עדיין נמצא כאן, מעליו כיפת אבן ואילו הכהנים עלו במדרגות לקומה שניה כדי לזבוח. הקיר הצפוני של המתחם בנוי אבני בזלת וגיר מהוקצעות כך שאבני הבזלת העמידות יותר מונחות בשורות התחתונות ליתר יציבות. האבנים הונחו בצורת ראש-פתין, וקיר זה בעצם גדר את מתחם המקדשים ההלניסטים (טמנוס) ששכן כאן במאה הראשונה לפנה"ס. בדרום הפורום נחפר מאגר מים עצום שהשתרע תחת הקרקע לאורך כעשרים מטרים. מאגר זה נתמך בקימרון אבני גיר ומדרגות בזלת יורדות אליו. מאגר מים זה סיפק בין השאר מים לבית המרחץ העירוני, אליו נגיע מאוחר יותר.

בין שירה יוונית לפסיפס נוצרי[]

רק רחוב ראשי אחד יש כאן וההחלטה קלה, ללכת במורד הרחוב עד קצהו המערבי. בקצה הרחוב נפתח היטב הנוף אל הכנרת הפרושה הרחק מטה כשלולית קטנה, ואל מצוקי הרי הגולן סביבנו, בהם בולטת קרן עין גב בעלת צורת הקרן והשבילים התלולים מאוד אשר פילסו דורות של מטיילים תאבי הרפתקה. סמוך אלינו נמצאת האנדרטה לזכרו של מפקד מוצב סוסיתא סגן רמי זית שנפל כאן, ומולה מבנה רומי מעוצב היטב ומושקע - האודיאון. האודיאון מעוצב בצורת חצי מעגל אליו מוליכה מבואה בין שני קירות בזלת מעוצבים בטוב טעם, עם קימורים רכים, אבנים מסותתות היטב וחלקות למגע וכותרות רבות המתגוללות בשטח ורומזות על פאר המקום בימי חלדו. הרצפות כאן הינם אבני גיר מוחלקות היטב בגודל של יותר ממטר. בעבר היו כאן 11 שורות בהן יכלו לשבת כ-400 איש, ומול חצי המעגל שכנה במה והיום נותר רק חלקה התת קרקעי, ואילו מעל כיסה את המבנה גג רעפים. האודיאון הינו יצירה של התקופה הרומית, ושימש באופן מפתיע בתרבות זו להקראת שירה... זהו אחד האודיאונים הקטנים בעולם, ויכול להיות שמלבד הקראת שירה שימש המבנה גם להתכנסות מועצת העיר. מסיבה לא ברורה מישהו במאה הרביעית גילח לחלוטין את המקום (המקום אז חרב כבר אבל לא נבנה דבר לאחר פינוי ההריסות), ועשה עבודה יסודית כל כך עד שאפילו לא אותר כאן ולו רעף אחד. במאה השישית נבנתה כאן קפלה ושרידיה הכוללים פסיפס הועברו למקום אחר על מנת לחשוף את האודיאון הייחודי לקהל המבקרים. כאן דן מדריכנו בשיקולים בקונפליקטים העומדים בפני חופרי האתר, מה להציג בפני הקהל ומה להעביר למקום אחר? האם לחשוף ממצאים אשר עצם חשיפתם מתחת העפר מסכנת את קיומם? שיקולי בטיחות בעת שחזור מבנים שונים, וכיצד מאזנים בין דרישות האתר המודרני והמבנים הדרושים לאירוח הקהל ובין הבניה העתיקה והצפופה הטמונה בכל עברי המקום. בשנת 363 נחרב המבנה, ברור... בשל רעש אדמה, ולא שוקם עקב תמורות תרבותיות שהותירו את הצורך בהקראת שירה נחלת העבר. כאן עובר מיכאל מן התקופה הרומית אל ממצא מהשנים האחרונות שהסעיר את העולם הנוצרי ואותר לא הרחק מכאן, הכנסיה השרופה בשכונה הדרום מערבית של סוסיתא.מרכז העיר סוסיתא התפרש סביב אזור מבני הציבור בהם עברנו, ואילו בשכונות המרוחקות דרו פשוטי העם. השכונה הדרום מערבית הנמצאת סמוך למצוק אינה יוצאת מכלל זה אך לעומת זאת מיקומה הקרוב למצוק זיכה את שוכניה בנוף המשובח ביותר הצופה אל אגם הכינרת.
בתקופה הביזנטית נבנתה כאן כנסיה קטנה, 10 על 15 מטרים גודלה, אשר נשרפה אי אז בראשית המאה השביעית, גגה קרס על רצפתה ומשום כך נשתמר היטב הפסיפס אשר עיטר את רצפתה. כתובת הפסיפס מגלה כי הכנסיה הוקדשה לתאודורוס, קדוש פופולרי באזורים אלו, אך העיטור של הפסיפס - דגים וסלסלות עם מזון מתאר לפי פרשנות מסוימת אחד מהניסים המכוננים לפי אמונתם שהתרחש במרחב הכנרת, ממש מול כנסיה זו.
עולם הנוצרים כמרקחה בעקבות גילוי זה, ולא מן הנמנע כי בקרוב סוסיתא תתווסף לנתיב הצליינים הגודשים את אזור הכנרת.

עוד כנסיה..."פולנית"[]

אנו שבים אל מרכז העיר ואל הטמנוס. נראה כי עבודה זרה דבקה לאתר זה שכן בתקופה הביזנטית החליפה את המקדשים הרומיים כנסיה. זו הכנסיה הצפון מערבית והיא קרויה גם בהלצה הכנסיה הפולנית על שם צוות החפירות שעבד כאן והגיע מוורשה. אנו נכנסים למרחב בזיליקלי בעל שני טורי עמודים (שבברור נלקחו מצדו המערבי של רחוב הדקומנוס) אפסיס במזרח, יסודות סורג לבנים ופסיפס אשר חלקים ממנו מציצים מכיסוי העפר שהונח כדי לשמרו. כנסיה זו בעלת ייחוד משאר הכנסיות בכך שהסיטרה הדרומית אינו סגורה באפסיס. חפירה גילתה כי כאן זהו מרטיריון - חלל לפולחן קדוש אשר תיבת שרידיו (?) העשויה אבן שיש התגלתה כאן בנוסף ללוחות סורג מעוטרים ועמודונים הנושאים צלבי כסף. תיבה נוספת נחשפה באפסיס הסמוך. תיבה זו היתה ריקה ובשניה נמצאו בקבוקון ושרידי עצמות. פסיפס הסיטראות השתמר היטב בניגוד לזה של האולם המרכזי מפני שהגלריות קרסו על פני הסיטראות. בחלק המערבי של הכנסיה נמצא אטריום גדול אליו הורשו להיכנס אלו שאינם בני הדת הנוצרית כדי לצפות בטקסים.

בין עמדה מבוצרת לבית מרחץ[]

המורדות הדרומיים של ההר מציעים מלבד נוף נהדר ומרבדי פריחה גם אתר הנטוע על טראסה רחבה מעל המצוק ובו שלל מבנים מרשימים המבלבלים את העין הבלתי מנוסה, אבל הרי עימנו המומחה הגדול ביותר לעתיקות סוסיתא! מיכאל פוסע בביטחון בין שלל המבנים אל החלק המזרחי של אתר זה, ונעמד בקצה קיר בזלת מאסיבי אשר בעברו הפונה למצוק תחום בקירות בזלת אולם הפתוח אל הנוף. לא מדובר במצפה נופי (למרות שהאתר מתאים מאין כמוהו) אלא בביצור צבאי. כאמור ישנו כאן קיר בזלת באורך חמישים מטרים, שהעלה חשד במוחו של מיכאל כי מדובר בביצור רומי שתפקידו לחלוש על הדרך העולה לסוסיתא מדרומה. המבנה סביב בברור הינו בית מרחץ רומי (מיד נבדוק אותו) אך הוכחה לביצור הצבאי לא נמצאה עד אשר נחשפו ארבע אולמות בעלי קמרון שביניהם התנשאו שני מגדלים, וכולם נסמכים אל קיר הבזלת המאסיבי. את משמעות המבנים הסגיר קיר קטן ורעוע המסתיר מעין המביטה מלמטה את פתח הקימרון הפונה אל הנחל. מדובר בקיר הסוואה התואם היטב את אסטרטגית הביצור המוצעת על ידי פילון מהמאה השניה לפנה"ס, ותפקידו להסוות את פתח הגיחה בתחתית המגדל. הקטפולטות שהוצבו באולמות הקמרונות יכלו לרגום כדורי בזלת אל הדרך מטה ולשלוט עליה בארטילריה.
באזור נמצאו כדורי בזלת שמשקלם 18 ק"ג התואמים לכח שיגור של בליסטרה באורך שמונה מטרים, ואילו אורך האולם תחת כל קמרון הינו שמונה מטרים - ויש לנו פענוח מרשים של תכלית המבנה ששימש ביצור רומי בו שכנה קטפולטה ואשר נקרא בסטיון. ממצא מעניין נוסף הוא טביעות נעל ממוסמרת של ליגיונרים רומים על מלט הבסטיון. ככל הנראה היו הם אלו אשר בנו את הביצור במהלך המרד הגדול, והותירו לנו מלבד המטבעות החשמונאים עדות כואבת לקשר היהודי אל אתר זה. סמוך מצפון לקיר הבזלת אנו פוסעים על משטח מרוצף לוחות שיש הגובל בבריכה מוארכת 3 על 8 בקרוב, שאל תחתיתה מוביל גרם מדרגות ישרות שמור היטב, ובפינתה מול גרם מדרגות זה גרם מדרגות מעוגל נוסף המאפשר ירידה נוחה מהפינה אל הבריכה. שרידי טיח עבה מגלים כי תשומת לב רבה הושקעה באיטום. במאה השניה שורר בטחון יחסי ושלום ואין צורך בבסטיון. קירותיו המאסיביים משמשים כבסיס לבניית בית מרחץ ציבורי . בית מרחץ זה כלל לפי כללי הרחיצה הרומים בריכה קרה, פושרת, וחמה אשר הוסקה דרך רצפה כפולה. אולמות חמים, קרים וחסרי הסקה התגלו במכלול העצום. מאחר ואשפה רבה נזרקה על חלקו המזרחי הסיקו החוקרים כי חלקו ניטש כבר בסוף המאה השלישית. סביב הבריכה היו ספסלים לבנים, ומדריכנו מתיישב ובודק את נוחותם, ואילו בתוך הבריכה בולטת לה אבן גיר משולשת אשר שימשה כמגלש מים דקורטיבי. אספקת המים לבית המרחץ הגיעה ממאגר המים מעלה אשר בו ביקרנו, אך גם הניקוז והביוב של העיר עברו דרך כאן בדרכם מטה אל המצוק ואליהם הצטרף ניקוז בית המרחץ. בצינורות הניקוז נחשפו למעלה מ 200 מטבעות (!) ופקק בירה מודרנית שנסחף ככל הנראה במערכת הניקוז שהמשיכה לתפקד עד ימינו אלו. בחרך בין קיר הבריכה לקיר נמצאו מאות נרות שמן ושרידי טיח אשר הושלכו לשם בשיפוץ שנערך במאה השלישית, ועל הטיח נתגלה סטוקו מפורט וייחודי המתאר את דמותו של הרקולס. את סיורנו אנו מסיימים בחזרה אל הכניסה לעיר ובמבט אחרון אל האוצרות הארכיאולוגיים הפזורים בה ואשר משמעותם ברורה לנו כעת, ובחזרה אל האוכף והמכוניות לרכיבה אל השקיעה היפה הנוגעת באגם הכינרת מולנו.

תודות[]

למיכאל איזנברג על סיור מושקע, מלא ידע, תוכן וחן אל משמעותם של חפירות סוסיתא והסודות הנסתרים מאחורי הקלעים של אתר זה
למדרשת הגולן ותמר גלבוע על ארגון מדוקדק ומופתי של הסיור
לעמית אררט ועידו מאושר המאפשרים לנו לגעת בצורה ישירה באוצרות הארכיאולוגיה של הארץ
ולעשרות העמיתים שבאו ללמוד לחוות ולהבין פרק מאלף במדע ארכיאולוגיה ולהנות מאתר יפהפה.

בעמיתות[]

ירון בוצר botzeryaron@gmail.com

אלבומי תמונות[]

]

צילומי_ירון_בצר-_ארכיאולוגיה_וקצת_מעבר_בסוסיתא_העתיקה_ממזרח_לכינרת_עם_מדרשת_הגולן_ו-עמיתים_לטיולים

צילומי ירון בצר- ארכיאולוגיה וקצת מעבר בסוסיתא העתיקה ממזרח לכינרת עם מדרשת הגולן ו-עמיתים לטיולים

קישור למצגת של התמונות באלבום לעיל

,

צילומי_אלדד_צאושו-_ארכיאולוגיה_וקצת_מעבר_בסוסיתא_העתיקה_ממזרח_לכינרת_-_עם_Michael_Eisenberg

צילומי אלדד צאושו- ארכיאולוגיה וקצת מעבר בסוסיתא העתיקה ממזרח לכינרת - עם Michael Eisenberg

קישור למצגת של התמונות באלבום לעיל


Advertisement