|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
- ראו גם: מבצר נטוף (ארטבה)
"עמיתים לטיולים" ותיירות בנימין, בחנוכה: ארטבה - מצודה חשמונאית, חשיפה !
התקיים ביום רביעי, כז' כסלו תשע"ט (5.12.18) בהדרכת הארכיאולוג דר' דביר רביב מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן
מאת שמואל גרינולד, פורסם בעיתון יתד נאמן ג' טבת תשע"ט:
שעת בוקר מוקדמת של יום רביעי, ג' של חנוכה, הכניסה ליישוב 'עופרים' שבדרום-מערב השומרון, מרחק של כתשעה ק"מ מהעיר 'מודיעין'. קבוצה בת ששה רכבי שטח ממתינים כאן ליציאה אל עבר 'מבצר ארטבה' שזה לא מכבר נחשף. זוהי נסיעה לא שגרתית שאליה אני יוצא יחד עם הרב יהודה לנדי, ואשר התאפשרה בעקבות יוזמה משותפת של מספר גורמים: עמית אררט מעמיתים לטיולים, מדרשת הרי גופנא, 'בית ספר שדה עפרה' ו'תיירות בנימין'. המטרה: העפלה אל ראש פסגתו של מבצר בלתי מוכר, שם נשמע על גילויו של מבצר חשמונאי-הרודיאני עלום שנחשף לאחרונה במקום. בפסגה אנו אמורים לפגוש קבוצה נוספת המונה כתשעים הולכי רגל, שיצאה לדרכה עם שחר מרחבת בית הכנסת של היישוב [חלמיש|נווה צוף]] - המרוחק גם הוא כתשעה ק"מ מכאן.
ערוץ נחל נטוף[]
כשניתן האות ורכבי הליווי הצבאיים השלימו את ההכנות הנדרשות, יצאנו לדרכנו. "אנו נוסעים בערוצו של נחל-נטוף'" סוקר חזקי בצלאל - רכז פרויקטים בתיירות 'חבל בנימין' את התוואי שבו אנו נוסעים: "זוהי מחצבה בלתי חוקית, אחת מתוך כמאתיים הפועלות בשטחי b - שטחים הנמצאים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ובשליטה צבאית של ישראל. הם עושים כאן ככל העולה דעתם. איש אינו מפריע להם. ההרס שהם מבצעים אינו ניתן לתיאור, ואין פוצה פה ומצפצף. ממש בסמוך אליה, במרחק של כמה מאות מטרים, פועלת מחצבה דומה - 'מחצבת נטוף' בה הכל נעשה באופן חוקי, תחת פיקוח הדוק ותוך מילוי כל הדרישות. מליונים רבים הושקעו בה על מנת לעבור את הליך הרישוי. גם אותה מפעילים אזרחים פלסטינים, ובכל זאת, על מנת להעביר את התוצרת אל תוככי הקו-הירוק, היא נדרשת למלאות אחר התנאים הנדרשים". "מה שקורה כאן" מסביר בצלאל, "מזכיר את 'המזרח הפרוע', זה בא לידי ביטוי בכל תחום מתחומי החיים, בפרט בכל מה שקשור לשדידת אתרים ארכיאולוגיים לאור יום. המדינה, המינהל-האזרחי, כל מי שצריך לדעת, יודע. מעבר לכך, לא נעשה דבר.
לשם ההמחשה: בכביש 60 - הדרך הראשית המובילה לאורך יהודה והשומרון, מתבצעת בימים אלו חפירה ארכאולוגית מטעם אוניברסיטה אמריקאית - תחת פיקוח הדוק וליווי צמוד של 'רשות העתיקות'. על מנת להוציאה אל הפועל נדרשו החופרים לעמוד בתנאים נוקשים ובדרישות קפדניות. ממש בסמוך להם, מרחק של כמה עשרות מטרים, בעברו האחר של הכביש, מתבצעת בימים אלו חפירה דומה מטעם אוניברסיטה יפנית. מעבר לחפירה בפועל, לא עמדה בפני החוקרים דרישה כל שהיא. למה? ככה זה בפלסטין".
עודנו מדברים ומולנו דוהרת משאית עמוסת עפר - שזה עתה נותק מכור מחצבתו, משאית ועוד אחת, ועוד רבות, שנהגיהן כמו יתר עובדי המחצבה מרימים גבה ומנסים להבין את פשר הימצאותנו במקום. מפקחים על מחצבות, הרי איננו אמורים להיות. סתם יהודים המפריעים להם בעבודתם? לא מסתדר להם. בינתיים, ממשיך רכב-השטח לקפץ בין המהמורות, עד להגעתנו אל מרגלות ההר והמצודה שעליו.
נחלת בנימין "הזמן עמד מלכת"[]
מכאן ואילך מתפתלת לה דרך תלולה שבחלקה התחתון עשויה זפת, וחלקה העליון עביר בקושי רב לרכבי שטח בעלי הנעה קדמית. כרמי הזית שלשני צדיה יוצרים את התחושה כי לפחות מבחינה זו - הכל כאן עמד מלכת. אפשר שכך נראתה חלקת הארץ הזאת - נחלתו של בנימין - גם באותם ימים. גם אם המחבלים המשחיתים עושים כאן כבתוך שלהם, לפחות את הכרמים הותירו על כנם. יש משהו במראות הללו בכדי לשכנע שאכן כאן חיו ופעלו אותם חשמונאים - שעל נוכחותם האפשרית ירחיב תיכף את הדיבור הארכיאולוג דר' דביר רביב.
עוד בטרם תיחשף בפנינו התגלית - שעד כה היו שותפים לה מתי מספר, יודע בצלאל לספר על ממצאים שונים שהתגלו באזור - שטובי החוקרים רואים בו את בסיסם העיקרי של החשמונאים - לא הרחק ממודיעין העיר - שם פרץ המאבק כנגד הצבא הסלוואקי. "יחסית לאזורים אחרים בארץ", מסביר בצלאל, "כמות המקוואות שאותרו באזור רבה וצפופה מאד - דבר שמלמד על נוכחות מוגברת החל מתקופת החשמונאים ואילך". האזור כאן כמעט ולא נחקר, לא מעט בשל התנאים הסביבתיים. מעטים הם האנשים שיסכנו את עצמם על פני עונת חפירה שלמה, גם אם ימצאו שכאלו, הרשות לכך נתונה ביד 'הרשות', ומבחינתה, בשביל איתור ממצאים עתיקים, אין צורך במומחים. האתר הספציפי שאליו מועדות פנינו חמק מידיהם הארוכות של הארכאולוגים - עוד בתקופות קדומות יותר, בשל בידודו ביחס לסביבתו.
אל פיסגת ההר[]
ככל שהעליה נעשית תלולה וקשה יותר למעבר - גם עבור רכב בעל הנעה קדמית, מטפסת בהתאם רמת הקור, ויחד עמה הרוח-הקרירה החודרת אל העצמות. כשאנו מוצאים את עצמנו בפסגת ההר - המבודד כאמור ביחס לסביבתו, מקדם את פנינו בית בודד שדאג להקים כאן בפסגה תושב הכפר הסמוך. על קבלת רישיון בניה, איש לא שמע כאן. גם לא על תשתיות מתאימות. בדיעבד מתברר, שלפחות במקרה זה מעז יצא מתוק. "לולא הטרקטור שפעל כאן ללא הפרעה, ובדרכו לכיבוש פסגת ההר דאג לפגוע בחומת אבן עתיקת יומין, קרוב לוודאי שלא היינו מאתרים את האתר הזה", פותח בהסבר מקיף דביר רביב - ארכאולוג נמרץ תושב קידה שבשומרון, שמזה כחמש שנים, פועל כנגד השעון על מנת להציל את המעט שנותר מתחת לגלגלי ההרס הפלסטיני. בכדי להמחיש עד כמה גדול ההרס שמבצעים כאן המקומיים, בוחר רביב להרים אבן בעלת מידות השרועה למרגלותיו, תוך שהוא מרחיב על נסיבות הימצאותה במקומה הנוכחי:
"הייתי כאן ביום שישי האחרון, האבן הזאת עמדה במקומה. הנוכחות שלנו כאן, יחד עם העובדה שהסיפור המקומי החל צובר תאוצה, הביאה לכאן מחפשי - מטמונים", הוא משתף את קהל הסקרנים, תוך שהוא ממקם את האבן במקום המיועד לה בחומה מזה כאלפיים שנה, עד לפני מספר ימים. "בדיעבד אנו מבינים כי הטרקטור שפעל כאן באותם ימים, פגע בפינתו של מגדל רבוע - כפי שניתן להסיק באמצעות שני הקירות הניצבים זה מול זה. כשהבנו שיש כאן חומה, יצאנו לחפש אבנים נוספות. בעקבותיהן אתרנו כאן גם כלי חרס המתוארכים לתקופה המדוברת, שהסתתרו בתוך המגדל. במהלך הימים הבאים, הגענו הנה לפרק זמן ממושך, שבמהלכו תעדנו את הממצאים השונים. ככל ששהותנו במקום התארכה, הגענו למסקנה כי אנו חושפים בעצם מערכת כוללת של מבצר מן התקופה החשמונאית. האבנים שאנו רואים כאן, הינן אבני-גזית מסותתות הבנויות בשיטה מוכרת, שכמותן מצויות באתרים שונים בארץ, ויחד עם כלי החרס שאותם גילינו, הרי שאנו משייכים אותם לתקופה החשמונאית".
על המבצר[]
מבצר כולל בדרך כלל מערכות מסתור, כמו אותן המוכרות ממבצרים דומים, רביב: "כשאנו מפנים מבט סביב, ומגלים את שרידי החומה המקיפה את המבצר, הם יחד עם 'מערת הקשתות' שאליה נחשפנו בעלייתנו הנה (חלל תת קרקעי שאיננו מיועד לקבורה, שבו אותרו עשרות שברים של כלים מתקופת מרד בר-כוכבא), אנו אכן מצפים לפגוש כאן מערכות מסתור.
אני מזמין אתכם להצטרף אלי להמשך הסיור ולהיווכח יחד במערכות אספקת מים שהוקמו כאן בפסגת ההר באותם ימים. הנה, זהו אחד הבורות, שבכדי להשתלשל לתחתיתו הצטיידנו בסולם חבלים באורך של 12 מטר. מלבדו קיימים כאן חמישה שכאלו. רביב מוביל את משתתפי הסיור להצטרף אליו לשפתו של בור נוסף, "מאגר מים גדול - 16 מטר אורכו, וכ- 6-9 מטרים רוחבו. על פי בדיקות שערכנו, הבורות מטויחים בטיח מהתקופה החשמונאית". בור נוסף מבצבץ מבין השיחים, וכשמביטים פנימה, מגלים כי ארכו עולה על 20 מטר.
החשמונאים ?[]
כמה יהודים בקרו כאן אם בכלל לאורך אלפיים השנים שחלפו מאז עזב כאן אחרון החשמונאים - במידה ואכן כל ההנחות שהונחו כאן מבוססות דיין, אני מהרהר תוך כדי כניסה לבור נוסף - שבטבורו בוחר רביב לצלול כאלפיים שנים לאחור: "אז נכון שטרם אתרנו כאן מערכות מסתור", הוא נאלץ לאכזב, "ובכדי לאתרן יהיה עלינו להמתין בסבלנות לעבודתם של שודדי העתיקות. עד כמה שהדבר נשמע צורם, זהו הסיכוי היחיד להעלות מתהום הנשייה ממצאים שכאלו בשטחי b, כל עוד אנו מסתובבים כאן כאורחים". עד שזה יקרה, נעזר רביב בשפתו של כלי חרס - שאותו הוא שולף מתיקו: "זהו שבר קנקן - שכמו תשעים אחוזים מן הכלים שנמצאו כאן, מאופיין ככלי מן התקופה החשמונאית. ואם כל זה לא מספק, מציע רביב להצטרף אליו לבור הבא, שבחללו הוא בוחר לסכם את החומר הנלמד: "כחודשיים חלפו מאז שתעדנו את ממצאי הבור הזה ועד היום. בחלוף שבוע כבר התרחש כאן הרס נרחב על ידי שודדי עתיקות. לולא תעדנו אז את הממצאים, לא יכולתי לעמוד ולספר את אשר ראינו בעיננו - מדרגות שהובילו מפתח הבור אל עבר רצפתו - ששימשה בעצם כמקווה טהרה. היה זה אחד מבין שני מקוואות שמצאנו כאן במבצר. על פי כל ההשערות המקובלות, לא נותר לקבוע אלא שהמקום שאנו ניצבים בו שימש כמבצר חשמונאי. על פי הידוע עד כה בקרב החוקרים, מתוך כאלף מקוואות עתיקות שנחשפו באתרים שונים, עשרות בודדות בלבד מתוארכות לטרום זמן החשמונאים". לסיום, בוחר רביב להציג תמונה של כרכוב עתיק - בעל רוחב של כשישים ס"מ - חלק מכניסה למבנה מפואר - במושגי אותם ימים. גם הוא כמו ממצאים רבים נעלם מכאן.
'אפשר להתווכח, אפשר להסכים', אני מנסה לעשות סדר בדברים ששמעתי לאורך השעה האחרונה, ואז, רגע לפני שרגליי מתנתקות מן הפסגה, אני מגלה מולי אבן - שככל הנראה היוותה לאורך שנים חלק בלתי נפרד מחומת המבצר, ומתי שהוא הועתקה הנה ושולבה בטראסה שמוקמה למרגלותיה. אם עיניי אינן מטעות אותי, הרי שאני מבחין במנורה החקוקה על גבה.אני ממהר לרביב שכבר הקדים לרדת מן ההר, מציג בפניו את התמונה, וזוכה להסכמה חלקית, שאולי תושלם בביקורו הבא באתר.
על נתון אחד אין חולק: בעוד וברחבי העולם והארץ, פועלים לא מעט "חוקרים" על מנת לטשטש את עקבותיהם של אבותינו, תוך שאינם בוחלים בכל דרך על מנת להפיץ את כזביהם, ובכך מסייעים, גם אם לא במעשים, לפעולות ההרס שמבצעים שודדי העתיקות, הרי שחוקרים דוגמת רביב - ומעטים הם, ראויים להערכה על אותן סקרים, חפירות וזחילה במערות - שבאמצעות חשיפתם הם פותחים צוער אל העבר.
