אנקונה

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - 3 באוגוסט 2008

אנקונה (באיטלקית: Ancona) היא עיר באיטליה במחוז מארקה, בת כ-101.424תושבים, שוכנת לחוף הים האדריאטי. אנקונה היא בירת הנפה והמחוז. חשיבתה של העיר היה בנמל שבה, אשר בעבר, היה מרכז הסחר בין מרכז איטליה לבין הלבנט.

אנקונה שוכנת 210 ק"מ צפונית-מזרחית מרומא ו-200 ק"מ דרומית-מזרחית לבולוניה.

העיר בנויה בשיפועים של שלוחות הרי האפנינים : מצד אחד, מונטה קנרו (Monte Conero) ומונטה אסטניו (Monte Astagno) - עליו בנויה מצודת העיר ומצד שני, מונטה ג'ואסקו ( Guasco) בגובה 150 מטר מעל פני הים, עליו הדואומו של העיר. הכנסיה מוקדשת לקדוש נוצרי :Judas Cyriacus" מירושלים, קודם לכן היה על ההר מקדש לאלה ונוס.

תולדות העיר

שער טריאנוס

אנקונה נוסדה על ידי יוונים יוצאי העיר סירקוזה בשנת 390 לפנה"ס. שמה של העיר ביוונית הוא "מרפק" על שם המבנה הגאוגרפי של העיר, אשר שלוחות ההרים, עליה היא שוכנת, חודרים לים. סוחרים מיוון הקימו בה תעשיית ארגמן, אשר כונה "ארגמן צורי", על שם העיר צור הלבנונית לחופי הים התיכון. ‏‏ בתקופה רומא העתיקה היה לנציגות תושבי העיר רשות להטביע מטבעות ויכלה לשמור על ייחודה היווני.

מועד היותה אנקונה למושבה רומית אינו ברור. מניחים כי היא עברה לשלטון רומא לאחר כיבוש ארץ איליריה, בחוף המזרחי של הים האדריאטי (אנקונה בחוף המערבי). מלחמה שבאה לאחר שהאילירים תקפו את קווי המסחר הרומים בים. בשתי המלחמות האיליריות שפרצו האחת ב-229 לפנה"ס והשנייה ב-219 לפנה"ס, הצליחו הרומאים להסיר את האיום האילירי מעל הים האדריאטי והתיישבו גם באנקונה. יוליוס קיסר השתלט על האי בשנת 49 לפנה"ס כאשר חצה עם צבאו את נהר הרוביקון בדרכו לרומא אשר בסיומו השתלט על הרפןבליקה של רומא. קרבת העיר לארץ דאלמטיה, בחוף המזרחי של הים האדריאטי בקרואטיה הפכה את העיר לנמל חשוב. בימי האימפריה הרומית, הקיסר טריאנוס 53 - 117) הרחיב את הנמל. שער שהוקם לכבודו בשנת 115 מצוי בקרבת הנמל.

בימי הביניים היא נשארה תחת שלטון האימפריה הביזנטית ולא נפלה בידי שבטי הגוטים אשר באו מצפון וכבשו את צפון איטליה ומרכזה. בשנת 848 היא נחרבה בעקבות כיבושה על ידי הסרצנים. לאחר שהוקמה מחדש, בשנת 1096, היא עמדה לרשות מסע הצלב הראשון. במשך ימי הביניים היו סוחריה בתחרות עם סוחרי ונציה על הסחר ללבנט ואל המזרח הרחוק שהתבצע באמצעות דרך המשי. בשנת 1532 היא סופחה למדינת האפיפיור. בשנת 1797 היא נכבשה על הצרפתיים ובשנת 1860 באיחוד איטליה הייתה לחלק מאיטליה. במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה נמל העיר ניזוק.

יהדות אנקונה

ראו ערך מורחב:יהדות אנקונה

עדויות ראשונות להתיישבות יהודים באנקונה יש מהמאה ה-10. ארכיהגמון מרוונה החכיר ליהודי חלקת אדמה בעיר. אגרת שנשלחה בהמאה ה-13 על ידי עמנואל הרומי מעידה על קיום קהילה בעיר. יהודיה עסקו בבנקאות כמו שאר יהודי איטליה. בשנת 1427 התקבלה החלטה "כי על היהודים להתיישב כלם ביחד ברחובות רפש ואשפות ולשאת עליהם סימן מיוהד כדי להבדילם מיתר תושבי העיר ‏‏. יישוב היהודים בעיר הוגבל לרחוב אחד והם נדרשו לשאת אות קלון. בשנת 1490 הוקם בעיר מוסד גמילות החסד הנוצרי Monte di Pieta , במטרה לדחוק את יהודי העיר מעיסקי ההלוואות. בעיר פעל בנקאי יהודי שלמה בונונטורה, אשר נחשב כאחד מעשירי איטליה. האפיפיור קלמנס הרביעי נתן בעיר מקלט .

לאנוסים]] שחזרו ליהדות. יוצאי ספרד תרמו לפיתוח המסחר עם הלבנט, בין השאר יהודי נפולי שהגיעו אליה בשנת 1539.

קישורים חיצוניים

• תמונות מויקישיתוף
• הקהילה היהודית באנקונה, איטליה, בית התפוצות
• דר' יעקב הרוזן, דון יוסף נשיא בונה טבריה, "סיני" ל', תש"ב.

לקריאה נוספת

• אוצר ישראל ערך "אנקונא"

ערים באיטליה

אגריג'נטו • אורבינו • אלברובלו • אסיזי • קסרטה • ג'נובה • נאפולי • אקוויליה • פאדובה • בולוניה • רומא • טורינו • רימיני • פאביה • אודינה • פיאצ'נצה • פורלי • מודנה • פארמה • מילאנו • ויצ'נצה • ונציה • ורונה • בארי • לצ'ה • פאלרמו • קאטניה • ליוורנו • סיינה • סירקוזה • סן ג'ימיניאנו • פורטוונרה • פיזה • פיינצה • פירנצה • פרארה • טרייסטה • אנקונה • פזארו • טרנטו • לוקה • בולצאנו • רג'ו אמיליה • פרוג'ה • פוג'ה • רג'ו קלאבריה • מאנטובה • אמפולי