Kabri - Acre Aqueduct: Condition[]
Wadi Sumeiriyeh Section
אמת המים עכו[]
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
אמת עכו ליד קיבוץ לוחמי הגטאות - צילם:י.ש.
קצה האמה בתוך מצודת עכו- צילם:~ori
שרידי חומת דאהר אל-עומר משמאל וחומת אל-ג'זאר מימין. ברקע מצודת עכו ומשמאל נראית ה"מגלשה" דרכה גלשו המים אל תוך העיר- צילם:אלמוג
אמת עכו היא אמת מים שהובילה מים מאזור כברי אל העיר עכו אמה זו ששרידיה נראים עד היום בתחומי העיר עכו ומצפון לה, נבנתה על ידי סולימאן פאשה, והייתה האמה השלישית ששירתה את העיר. קדמו לה אמה הלניסטית ואמה שהוקמה על ידי אחמד אל-ג'זאר ונהרסה בידי נפוליאון בשנת 1799.
כל שלוש האמות הובילו מים מאזור כברי שבו ארבעה מעיינות - עין השיירה (עין באשה), עין צוף (עין עסל), עין גיח (עין אלפוואר) ועין שפע (עין מפשוח). מעיינות אלה שוכנים במרחק אווירי של כ-13 ק"מ מעכו העתיקה, ובגובה של כ-70 מטר מעל פני הים. השיפוע שנוצר, כחצי אחוז, איפשר למים לזרום בכוח הכבידה בלבד.
האמה ההלניסטית[]
האמה ההלניסטית היא האמה הראשונה ששירתה את העיר, והיא הוקמה לאחר שמוקד היישוב עבר מתל עכו לאזור בו שוכנת עכו העתיקה כיום, סמוך לחוף הים. האמה ההלניסטית היא אמה תת-קרקעית שהתגלתה וזוהתה לראשונה באקראי ליד נס עמים בשנת 1975. קטעים נוספים התגלו באזור לוחמי הגטאות בשנת 1972 וב-1977. הניקבה בקטע ליד נס עמים היא בגובה של 1.80 מטר וברוחב של 90 ס"מ. אף שרק קטעים קצרים מהאמה נחשפו, כיוון האמה וממדיה מעידים במידה רבה של סבירות, כי מדובר בחלק ממערכת מים נרחבת שהוליכה מים ממעינות כברי אל העיר עכו, שהייתה העיר הגדולה והחשובה באזור באותה עת.
אמת אחמד אל-ג'זאר[]
האמה נבנתה על ידי שליט עכו אחמד אל-ג'זאר והזרימה מים לעכו בתוואי כמעט ישר. מקור המים היה ככל הנראה במעין עין שיירה שמדרום לכביש 89. המים זרמו בצינורות חרס עד לחומות העיר, ונכנסו אליה בתעלה מוגבהת על קשתות וקיר. האמה נהרסה על ידי נפוליאון בעת המצור ששם על העיר בשנת 1799. וכמעט שלא נותרו ממנה שרידים. מסיבה זו עיקר המידע אודותיה מגיע ממפה ששרטט הקרטוגראף הצרפתי פייר ז'אקוטן.
אמת סולימאן פאשה[]
שרידי האמה ומגדל אל בהג'א בעכו ליד כפר הנוער מנוף צילם:אלמוג
המגדל המפותל בעכו, ליד הכניסה למכללת הגליל המערבי צילם:אלמוג
אמה זו נבנתה בשנים 1814-1815 על ידי סולימאן פאשה שהיה מושל עכו באותה עת. תוואי האמה היה שונה מעט מזו של אמת אל-ג'זאר - תחילה היא הובילה את המים לכיוון דרום-מערב, וליד מזרעה פנתה דרומה לעבר עכו. מסיבה זו נראית האמה היטב מכביש 4 שבין עכו ומזרעה.
האמה נבנתה בצורת תעלה פתוחה עשויה פיסות חרס או אבן, והאיטום נעשה בעזרת חרסית. גובה התעלה הוא 35 ס"מ ורוחבה זהה. היא הונחה בגובה הקרקע וכוסתה בלוחות אבן. במספר מקומות, ובכללם גם שלושה אתרים בהם חוצה האמה נחלים, היא נישאת על גבי קשתות ובנקודות אלה נותרה תעלת המים פתוחה. הנחלים הם נחל געתון מדרום לבן עמי, נחל בית העמק במזרעה ונחל יסף ליד בית לוחמי הגטאות. גשר הקשתות מעל נחל יסף הוא תוצר של עבודות תחזוקה ושיפוץ לאורך שנות פעולתה של האמה, והוא נישא לגובה של 12.5 מטר.
כשני ק"מ צפונית-מזרחית לחומות עכו הוזרמו המים לתוך צינורות חרס שהונחו על פני הקרקע. לאורך קטע זה נבנו מספר מגדלי סיפון שבהם זרמו המים מהצינור כלפי מעלה, עברו דרך בריכה, וירדו שוב אל הצינור. המגדלים אפשרו את שימור לחץ המים באמה תוך משיכת מים ממנה ואת ניקוי המים ושקיעת הלכלוך המוצק בבריכות. עוד איפשרו המגדלים איתור יעיל של מקטעים בצינור שסבלו מסתימות. ארבעה מגדלים עדיין ניצבים על תילם:
- "אל-בהג'א" בכפר הנוער מנוף.
- "אל-אעוג'י" (המפותל) השוכן ליד הכניסה הדרומית אל המכללה האקדמית גליל מערבי. הוא זכה לשמו בשל כך שלידו מתעקלת האמה לכיוון דרום-מערב.
- "אל-אימאם" לא הרחק מתחנת הרכבת עכו.
- "באב עכא" (שער עכו) ברחוב דוד נוי, ליד המועצה הדתית.
מגדל נוסף ניצב על החומה החיצונית שמצפון לחפיר, ולידו סביל אשר סיפק את צרכי החיילים שהגנו על המקום. משם ירדו המים בצינור אל מתחת לחפיר והחומה הראשית, והועלו אל החומה הפנימית בפינה הצפון-מזרחית של עכו העתיקה. במקום ניצבת "מגלשה" דרכה גלשו המים אל תוך תעלה שהובילה אל הסביל הראשון בתחומי העיר. זה ניצב בקצה המזרחי של השוק הלבן (שוק אל-אביאד). תעלה תת-קרקעית הובילה ממקום זה אל הסביל במסגד אל-ג'זאר ואל עשרות הסבילים האחרים ברחבי העיר.
אמת סולימאן פאשה סיפקה מים לעכו במשך 133 שנים, ועד שבמלחמת העצמאות פוצצו אותה לוחמי ההגנה ליד מזרעה, וניתקו את העיר מאספקת המים שלה. לאחר קום המדינה נעשו נסיונות לחדש את פעולתה אך הם נזנחו בשל דליפת מים לאורכה. האמה מופיעה על בול משנת 1973 שניפק דואר ישראל בערך נקוב של 1.10לירות.
לקריאה נוספת[]
- אמות המיים הקדומות בארץ ישראל. עמודים 81-96, המאמר: אמות המים לעכו ואמות מים בנחלי הגליל המערבי. הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 1989