אמירות לפני הוצאת ספר תורה

[

ערך זה חובר בעקבות שיעורו של הרב דניאל שילה בקדומים, בכולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים מרחשוון תש"פ

המקורות, אם לא צויין אחרת, אתר ספריא

אמירות לפני הוצאת ספר תורה - על מקורם של שני נוסחי "אל ארך אפים..."

ראו ביאורים בפיסקה הראשונה

תפילת "אל ארך אפים"[]

שליח הציבור יאמר את התפילה חלק ראשון והציבור עונה חלק שני וזאת לפני פתיחת ארון הקודש ונטילת ספרי התורה

	ואו' ש"צ: אל ארך אפים ורב חסד ואמת אל באפך תוכיחינו ואל בחמתך תיסרינו חוסה י"י על ישראל עמך והושיענו מכל רע חטאנו לך סלח נא כרוב רחמיך אל: ועונין הציבור: אל ארך אפים מלא רחמים אל תסתר פניך ממנו חוסה י"י על ישר' עמך והצילנו מכל רע חטאנו לך אדון סלח נא כרב רחמיך אל: ועונין שליח ציבור. ופותח התיבה ונוטל ס"ת (מנהגי תפילה לפי "מחזור ויטרי")

והטעם - ספר אבודרהם - דיני קריאת התורה

	ואומר אל ארך אפים ורב חסד ואמת פסוק הוא. אל באפך תוכיחנו על שם ה' אל באפך תוכיחני. חוסה ה' על ישראל עמך. על שם חוסה ה' על עמך. והושיענו מכל רע על שם הושע ה' את עמך. חטאנו לך על שם חטא ישראל. אדון סלח נא כרוב רחמיך אל על שם סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך ועל שם כרוב רחמיך מחה פשעי. אל ארך אפים מלא רחמים אל תסתר פניך ממנו על שם אל תסתר פניך ממני. חוסה ה' על ישראל עמך וכו'. והצילנו מכל רע על שם הצילה מחרב נפשי. וכתב בעל משמרת המועדות שהטעם שאומר בראשונה והושיענו ובאחרונה והצילנו כי תחלה אנו מבקשין על הגאולה מהגלות והיא הישועה השלימה ואחר כך אנו מבקשין רחמים כי גם תוך זמן היותנו בגלות הוא יצילנו מכל רע מצרות האויבים וגזרותם. עד כאן. ותמצא בשתיהן חמשים תיבות כנגד עשרת הדברו' וארבעים יום שעמד משה בהר לקבל התורה.

מהות האבחנה בין "והושיענו" לבין "והצילנו" - הרב דוד דוידוביץ, רבה של ראש פינה, בסידור התפילה שערך "אליך תפילתי" הביא את ההסבר שההבדל תלוי באירועי התקופה

"על הכל יתגדל וישתבח ויתפאר..."[]

	ועוד צריך על הכל יתגדל וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתעלה ויתהדר ויתקלס הנכבד והנורא שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא כרצונו וכרצון כל עמו בית ישראל תגלה ותרא' מלכותו עלינו במהרה ובזמן קרוב והוא יבנה ביתו בימינו ויחון פלטתנו ופלטת עמו ישראל ברחמיו וברוב חסדיו בשלו' ובחן ובחסד וברחמי' הוא יעשה עמנו בעבור שמו הגדול אמרו אמן: מסכת סופריפ, י"ד ו' או י"ב, המקור:ויקיטקסט

מתוך - ש”ס נהרדעא - חט”ז - עבודה זרה הוריות - אתר "אוצר ישראל"

""ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדושתו"[]

	ופותח ס"ת ואו': הכל הבו גודל לאלהינו ותנו כבוד לתורה כהן קרב עמוד ר' פלוני בר' פלוני הכהן: ואם אין שם כהן אומ': אין כהן ישר' קרב עמוד ר' פלוני בר' פלוני במקום כהן: והציבור עונין: ברוך שנתן תורה לעמו ישר' בקדושתו: תורת י"י תמימה משיבת נפש עדות י"י נאמנה מחכימת פתי. פיקודי י"י ישרים משמחי לב מצות י'י (ברא) [ברה] מאירת עינים: י"י עוז לעמו יתן י"י יברך את עמו בשלום: האל תמים דרכו אמרת י"י צרופה מגן הוא לכל החוסים בו: אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד: דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום: (עת) [עץ] חיים למחזיקים בה ותומכיה מאושר: ואו' כי [בי] ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים: ואתם הדביקים בי"י אלהיכם חיים כולכם היום: וקורא כהן ואחריו לוי ואחריו ישר'. ואילו (מחזור ויטרי סימן צ"ג

סידור רשי ברוך — ראו השורה השמינית: "ועונים אחריו הציבור..."

אב הרחמים מתפילת השבת[]

	אב הרחמים הוא ירחם על העמוסים. ישר' שכת' בהן העמוסים מני בטן (ישעיהו מ״ו:ג׳) ויזכור ברית איתנים. אבות נקראו איתנים. שנ' (מלכים א ו) בירח האיתנים בחג. ואמרי' בירח שנולדו בו איתני עולם. וזכות אבות קיימת. כמה שנ' כי אל רחום י"י אלהיך וגו'. ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם (דברים ד׳:ל״א): מכלל דעדיין היא קיימת. ולא כההיא דרשה דשבת דא' תמה זכות אבות: ויגער יצר הרע מן הנשואים. ישר' שכת' בהן (ישעיה מז) הנשואים מני רחם. וכת' ואשא אתכם על כנפי נשרים (שמות י״ט:ד׳):(מחזור ויטרי סימן קס"ה)

ב

"הבו גודל לאלוהינו...[]

	הכל הבו גודל לאלהינו ותנו כבוד לתורה כהן קרב עמוד ר' פלוני בר' פלוני הכהן: ואם אין שם כהן אומ': אין כהן ישר' קרב עמוד ר' פלוני בר' פלוני במקום כהן: והציבור עונין: ברוך שנתן תורה לעמו ישר' בקדושתו (שם)

ראו גם[]

הרב חיים יצחק פרוש סדר הוצאת והכנסת ספר תורה