Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

Itamar 1

איתמר על רקע הר עיבל - צילם מנחם ברודי

על הישוב

מתוך אתר המועצה האזורית


ראו ערך:רצח משפחת פוגל בליל שבת ז' אדר ב'תשע"א נרצחו בישוב חמשת בני המשפחה: האב, האם ושלושת ילדיהם. נותרו בחיים שלושה בנים

ישוב קהילתי תורני חקלאי במועצה אזורית שומרון. תנועה מיישבת: אמנה . הישוב מונה קרוב ל 150 משפחות ומתוכנן ל-1500 משפחות מיקום: גב ההר(מזרח השומרון). דרכי גישה: הגישה לישוב דרך כביש ירושלים-שכם עד צומת ברכה ומשם דרך עוקף שכם-מזרח עד צומת איתמר. מצומת תפוח , כביש 60 , דרך צומת מחנה חורון כביש 57.

הישוב הוקם בשנת 1984 ע"י גרעין משפחות מ"מכון מאיר" בירושלים במטרה להקים ישוב קהילתי תורני. השיקול למיקום הישוב הוא יישוב האזור המזרחי של מרכז השומרון ומציאת שטחים גדולים בבעלות מדינה. אופי הישוב הוא קהילתי חקלאי תורני.מצטיין בחקלאות אורגאנית ובעבודה עברית.

על המקום[]

Ben nun

מצבת קבר המיוחסת לגדעון בעלייה לרכס איתמר - משקיף על פני שכם [1][2] צילם מיכאל יעקובסון

תאור גיאוגרפי הישוב נמצא כ- 5 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם,. תנאי השטח גבעיים עם שיפועים מתונים יחסית, האקלים ממוזג ונוח. היישוב מתפרש על שטח של אלפי דונמים, בואכה בקעת הירדן. נוסף לשכונות הקהילתיות, יש גם נחלות חקלאיות.

תולדות המקום[]

סיפורו של מקום מקור השם "איתמר", מן המקרא, ע"ש איתמר בן אהרון הכהן, שעל פי המסורת מצוי קברו בכפר סמוך - עוורתא. השם הראשון של הישוב היה - תל-חיים שניתן על שמו של חיים לנדאו, ממפקדי האצ"ל ושר התחבורה לשעבר. מזכיר גם את חורבת "חיה" אתר מתקופת בית שני הנמצא בתחום הישוב.


סכסוכים עם הערבים[]

עמירם הס מדווחת ביום 8 בספטמבר 2012 מעקב "הארץ" || לנצח ולהישאר עם הראש באדמה - המדינה הודתה שסגירת השטח בין איתמר לבית פוריק לא היתה תקינה. התושבים שמחו לחזור למטעיהם, אך תוהים האם המדינה תעמוד בהתחייבות להגן עליהם. כתבה שישית בסדרה. בין השאר נאמר בכתבה:

  • ראש המועצה המקומית עאטף חנני ... הודיע ... שבעקבות העתירה הם יוכלו לשוב ולעבד בחופשיות את רוב אדמתם, אך הכניסה לשטח שממערב לשביל הביטחון ברצועה של כ-1,300 דונמים - שעליה הוצא באחרונה צו שטח צבאי סגור - תהיה בתיאום עם הצבא. הוא סיפר על הסיור שלו ושל נציגי "יש דין" באזור עם קציני צה"ל, בג'יפים צבאיים. (ל"הארץ" הוא יספר אחר כך שזו הפעם הראשונה שהוא ראה את ההתנחלות איתמר מבפנים וזיהה בה היטב את החלקה שקנה אביו בשנות השבעים מהכפר עוורתא. רות קידר, ממתנדבות העמותה, שהיתה גם היא בסיור זה, נדהמה מגודל השטח עליו פרושים איתמר ומאחזיה-בנותיה).
  • אחרי הדיבורים בא תור העלייה לשטח, למטעים. לראשונה בחופשיות, כמעט בצהרי היום. ההתרגשות ניכרה בפניהם של הגברים המבוגרים שהסתובבו בין עציהם. הם התפעלו מהאוויר הנעים, מריח הזעתר הצומח בין הסלעים. הם בדקו את העלים, ניכשו כמה עשבים. קטפו מהזעתר. העלו זיכרונות מנערותם כשכל השטח היה פתוח בפניהם. אמרו שיחזרו בימים הבאים כדי להתחיל במלאכת שיקום האדמה. ארשת הפנים שלהם קצת התרככה שם, על ההר. אבל כשירדו ממנו הם אמרו שעדיין הם מתקשים להאמין שהרשויות אכן יעמדו בהתחייבויותיהם.

מוסדות חינוך:[]

מעון, 3 גנים, ת"ת לבנים "איתמר", ת"ת לבנות "באר מרים", ישיבה תיכונית "חיצים", ישיבה גבוהה ישיבת איתמר ומדרשה לנשים.

פיגועים ביישוב[]

הקהילה סבלה רבות מפיגועי תופת וחדירות של מחבלים מתאבדים שאירעו בשנים האחרונות בתחומי היישוב ומחוצה לו, ושכלה 15 מתושביה.


רצח בני משפחת פוגל[]

ראו ערך מורחב משפחת פוגל הי"ד

מחקירה שביצע צה"ל עולה כי דקה לפני השעה 21:00 חדר מחבל אחד או יותר להתנחלות. המחבלים דילגו מעל הגדר, כאשר נרשמה התרעה אלקטרונית מהגדר. סייר של היישוב שהיה בחדר המבצעים יצא למקום ההתרעה, אך לא איתר חדירה, וכתוצאה מכך החליט שזו הפעלה כנראה של בעל חיים. גורם ביטחוני ששהה במקום החדירה סיפר כי המחבלים לא חתכו את הגדר אלא טיפסו מעליה, ועל כן הסייר לא הצליח לזהות חדירה ולא הזעיק את כוחות צה"ל, הנמצאים במרחק של פחות מקילומטר ממנו.

המחבלים חדרו לבית אחד, שנמצא ריק. בחיפושים בבית הם מצאו נשק, שככל הנראה לא עשו בו שימוש. בבית משפחת פוגל התקיים עונג שבת לקבוצת בני נוער. בשעה 22:20 עזבה הבת את הבית עם חברותיה ויצאה לפעולה בבני-עקיבא. בין 22:20 ל-23:00 חדרו לבית דרך הויטרינה בסלון. הם לא הבחינו בילד בן 6 שנרדם על הספה ופנו לחדרי השנה, שם שיספו את אבי המשפחה ואת התינוקת ששהתה עמו בחדר.

משק צימרמן[]

Havat_Zimerman_Itamar_BIRCAT_JOSEF

Havat Zimerman Itamar BIRCAT JOSEF

מבט על החווה ראו ערך מורחב: משק צימרמן

משק צימרמן הוא משק אורגני בישוב הקהילתי איתמר. הוא מכונה בשם :"JOSEPH'S BLESSING Eco-Farm ונמנה על ארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל.

אספקת המים לחקלאות מבוססת על מאגר מקומי הקולט מי-גשמים. הגידולים בחווה הם נבחרים: ארטישוק, אספרגוס ועצי פרי. ההדברה היא כולה ביולוגית. הזיבול הוא אורגני.

ניתן לבצע במקופ סיורים התיאום מראש

אתר החווה]

תמונות מהחווה[]

גבעות עולם[]

ערך מורחב:גבעות עולם


Galed josua ben nun 1

תמונה של גלעד יהושע בן נון - המקור:הויקיפדיה העברית


גבעות עולם היא חווה חקלאית בבעלות אברי רן), אשר הוקמה בשנת 1997 ונחשבת ל"אבי המאחזים". בחווה גרים בני משפחת רן יחד עם 40 נערים ונערות המהווים את צוות העובדים בחווה.

החווה חקלאית מייצרת תוצרת אורגנית: לול, שתוצרתו "ביצים אורגניות", דיר, שהעיזים שבו גדלים על בסיס מזון אורגני ללא ריסוסים ומחלבה המייצרת גבינות ויוגורטים מתנובת חלב העדר המקומי.

תוכניות מתאר[]

החלטות ממשלה:


הת/5 – 14/11/83 – תל חיים – הקמת ישוב קהילתי במסגרת פיתוח גוש התיישבותי.


"מחליטים, בהסתמך על מדיניות הממשלה בנושאי התיישבות לאשר כדלקמן, הקמתו של ישוב קהילתי בשם תל חיים. הישוב יוקם במסגרת פיתוח גוש התיישבותי אשר נקרא בשם הכללי – תל חיים : -

א. מיקום הישוב : בנ.צ. 1792/1753, כ – 8 ק"מ דרומית לאלון מורה.

ב. אוכלוסיה : התכנון הראשוני מקיף 250 יחידות דיור. בתכנון הסופי תהיינה 1,000 יחידות דיור.

ג. תעסוקה : תעשיה, מסחר, שירותים ותיירות.

ד. מערכת אזורית : הישוב ישתייך למועצה האזורית שומרון ויקבל ממנה שירותים ציבוריים ומוניציפאליים."


שנת הקמה: 1984.


סטאטוס מקרקעין: אדמות מדינה

מידת מימוש תכניות מפורטות שבתוקף:

בישוב אין תוכניות מפורטות בתוקף.

הוכנה תוכנית מפורטת מס' 163/3/1 שממתינה לאישור שהב"ט, התוכנית מאפשרת בנייה של 370 יחידות דיור, בפועל כ – 200 מגרשים בתחומי התוכנית טרם נבנו.


בניה בהיעדר תכניות מאושרות:

1. לישוב אין תוכניות מפורטות בתוקף, תוכנית המתאר מספר 163/3 שאושרה למתן תוקף בתאריך 27/10/99 טרם פורסמה (אין אישור שהב"ט) אולם בפועל נבנו כ – 170 יחידות דיור.


גורם מיישב אחראי: ההסתדרות הציונית.


תוקף חוזה/הרשאה:

הסכם הרשאה – להסתדרות הציונית – כ-300 דונם – עבור הקמת היישוב – עד 11/2040.

הרשאה לתכנון – להסתדרות הציונית – כ -305 דונם – חקלאות ותעסוקה – עד 3/2,000 (פג תוקף).

הרשאה לתכנון – להסתדרות הציונית – כ -4000 דונם – מגורים, חקלאות מרעה ותעסוקה – עד 10/2,003 (פג תוקף).

הרשאה לתכנון – להסתדרות הציונית – כ -850 דונם –חקלאות ותעסוקה – עד 1/2,003 (פג תוקף).

גורם בונה: בר אמנה.


המקור



מאחזים של איתמר[]

מאחזים בלתי מורשים בסמיכות:


  1. נ.ג. 664 (הנקודה) – הוקם בשנת 1995, ע"ג אדמות מדינה בהרשאה לתכנון להסתצ"י (10/98-10/03) + סקר + קרקע פרטית, בתחום תכנית מס' 163/3 (חלקית) שסורבה ע"י ע' שרהב"ט להתיישבות, ותב"ע מס' 163/3/1 למגורים שסורבה ע"י ע' שרהב"ט להתיישבות), במקום מתגוררות 5 משפחות, תכולה: 25 יבילים, מבנה קבע של ישיבת הרב רונסקי.
  2. נ.ג. 777 (גבעת ארנון)– הוקם בינואר 2001, ע"ג אדמות מדינה בהרשאה לתכנון להסתצ"י (01/99-01/08) + חריגה לקרקע פרטית, רוב המאחז נמצא בתחום צו סגירה 8/99 לשטח אש. בתחום תכנית מס' 163/4 שאושרה ע"י שרהב"ט לקידום ביום 18/5/99 והוקפאה ביום 21/10/99 כחלק מהסכם המאחזים , טרם אושרה מחדש ע"י שרהב"ט לקידום הליכים, תכנית מס' 163/5 למגורים שסורבה בתאריך 27.10.05, ותכנית מס' 163/7 שסורבה בתאריך 21.9.06. במקום מתגוררות 7 משפחות, תכולה: 6 יבילים (אחד עם מתחם בנוי 100 מ"ר) + יסודות ליביל, מגדל שמירה, חממה, מבנה עץ ע"ג מכולה , מכולה ע"ג טנדר, מבנה, מבנה בלוקים 8X12, יסודות 17X10, משטח בטון, קונטיינר לאחסנת גנראטור.
  3. נ.ג. 830 (גבעת עולם) – הוקם בינואר 1998, ע"ג אדמות מדינה בהרשאה לתכנון להסתצ"י (10/98-10/03) + חריגה לקרקע פרטית, בתחום תכנית 163/3 שסורבה ע"י ע' שרהב"ט להתיישבות ותכנית מס' 163/6 למגורים שהועברה עפ"י הנחיית רמ"א לבדיקת צוות קו כחול, התכניות אינן מכסות את כלל הבינוי במאחז. במקום מתגוררות 5 משפחות, תכולה: 4 יבילים,2 לולים, 3 מגדלי שמירה.
  4. נ.ג. 851 (גבעת עיטם, גבעת הטייס) – הוקם בשנת 1996, ע"ג אדמות מדינה בהרשאה לתכנון להסתצ"י (10/98-10/03) + קרקע פרטית, בתחום תכנית מס' 163/3 שסורבה ע"י ע' שרהב"ט להתיישבות ותכנית מס' 163/3/2 למגורים (חלקית) שסורבה ע"י ע' שרהב"ט להתיישבות. במקום מתגוררות 10 משפחות, תכולה: 27 יבילים, 2 מכולות, תאורה, עבודות הכשרה, מבנה קבע בהליכי בנייה.
  5. נ.ג. 782 – הוקם במאי 1999, ע"ג אדמות מדינה בהרשאה לתכנון להסתצ"י (10/98-10/03) + קרקע פרטית, בתחום תכנית מתאר 163/3 שסורבה ע"י ע' שרהב"ט להתיישבות ותכנית מס' 163/3/2 למגורים שסורבה ע"י ע' שרהב"ט להתיישבות, התכניות אינן כוללות את כל המבנים במאחז. במקום מתגוררות 6 משפחות, תכולה: 17 יבילים, 2 מכולות, 3 לולים, יציקת בטון.
  6. נ.ג. 836 (ח'רבת ע'אנם, החווה של אברי רן) - הוקם באוקטובר 1998, ע"ג אדמות מדינה בהרשאה לתכנון להסתצ"י (10/98-10/03) + חריגה לקרקע פרטית, במקום אושרה בעבר תכנית רישוי ואף נופק היתר בנייה ( לא הופץ בשל אי תשלום אגרה), במסגרת התכנית אושרו דיר, מחסן ומבנה לדיר משולב באורווה. בתחום תב"ע מס' 163/3 שסורבה ע"י ע' שרהב"ט להתיישבות ותב"ע מס' 163/3/2 למגורים שסורבה ע"י ע' שרהב"ט בתאריך 7.8.06. תכנית חדשה מס' 163/6 למגורים הועברה עפ"י הנחיית רמ"א לבדיקת צוות קו כחול, התכניות אינן מכסות את כל שטח המאחז. במקום מתגוררות 5 משפחות, תכולה: 8 יבילים, 4 סככות (דיר+אורווה) , 4 מכולות, בור בטון, הכשרת קרקע

המקור משרד הבטחון לי הארץ

ילדי הירח[]

רצועת סרטי התעודה המקוריים היוקרתית והאיכותית של הערוץ הראשון. סרטי תעודה ישראלים וזרים בשידור מקורי במגוון נושאים:תחקירים עיתונאיים, סיפורים אנושיים, היסטוריים ,פוליטיים, רפואיים, צבאיים ואחרים. פרק 260 - ילדי הירח איך ילדים הולכים לישון במקום בו נרצחו קרוב לעשרים ילדים והורים בשנתם ובשעות הלילה? סרט מסע בעקבות משפחות בהתנחלות איתמר השוכנת ליד שכם, החיות בצל סכנה יום יומית לחייהן, כשמוקד ההתבוננות הוא חיי הילדים , האופן בו הם הולכים לישון, דרכי ההתמודדות שלהם עם גל הטרור, והמיתוסים והסיפורים המסופרים להם וזאת לצד תיעוד "עולם המבוגרים" הפועל להבטיח את שלומם. המסע שמתחיל ברצח זוג הורים לעיני ילדיהם סמוך לאיתמר ומסתיים ברצח של ילדה במיטתה בגבעת החרסינה חושף את הקשר בין סיפורי ושירי הלילה טוב שנכתבו בעמק יזרעאל בשנות השלושים והארבעים ובין הגבעות של יהודה ושומרון. חברת הפקה: טי.טי.וי הפקות, מפיקים: צפריר קוחנובסקי, מירי עזרא, בימוי תחקיר ותסריט: יוחאי שלום חדד, עריכה: מרגריטה בלקלב, צילום: תומר זמורה, יוחאי שלום חדד, יניב לינטון.


ראו גם[]

קישורים חיצוניים[]

  • איתמר - באתר המועצה האזורית שומרון

יישובי מועצה אזורית שומרון[]

Advertisement