Family Wiki
Advertisement
Museon kedem 12

מבנה מוזיאון "קדם" לארכאולוגיה

מוזיאון "קדם" לארכאולוגיה מהווה מקור להכרת אזור קדומים בעת העתיקה. בשנת 1974, במהלך העבודות להנחת אשקוביות למגורים נתגלה אתר קדום מהתקופה הכנענית והברונזה הקדומה. שרידים התגלו במערות קבורה ולא בבתי אבן. השרידים היו כלים לשימוש אנשים שעברו בנתיב זה (משכם-במת ההר למישור החוף). נמצאו עוד ממצאים קרמיים וכלים ששימשו לפולחן האלילי.

במוזיאון יש מימצאים מהשומרון כולו ולא רק מקדומים. הוא משמש למעשה מוזיאון אזורי לעתיקות השומרון. הוא הוקם בשיתוף פעולה עם קצין מטה לארכאולוגיה ביהודה ובשומרון צבי מגן. המוזיאון פועל בחסות מדרשת ארץ ישראל בניהולו של צביקה סלונים, כאשר רעייתו רחל מנהלת את המוזיאון.

המימצאים[]

4space001maale

בית ארבעת המרחבים במעלה שומרון צילם:נוקי לביא

ניתן למיין את הממצאים לפי התקופות כפי שזה גם נראה באולם התצוגה של המוזיאון:

  1. התקופה הפריהיסטורית – מוצגת במוזיאון בקבוצת כלים ששימשו את האדם בתקופת האבן. הכלים בחלון הם אבני יד בגודל אגרוף, אבנים מושחזות משולבות בענפי עצים למטרות שונות. חיצים, גרזן, פצירה וכו'. וכן אבנים משובצות בלחי חמור למטרת הקציר-מגל ואבנים לניקוי עורות של חיות שנצודו.

(נדמה לי ששרידים כאלה נמצאו גם בבית הקברות בקדומים - דניאל ונטורה)

  1. התקופה הכלכוליתית - 3100-3000 לפנה"ס – מוצגים שנמצאו באזור עין גדי. כלים לפולחן דתי. גלוסקמא-בצורת בית לקבורה משנית ופסל בצורת מחבצה לחמאה וכלי נחושת.
  2. תקופת הברונזה הקדומה – כנענית 3150-2350 לפנה"ס – תחילת יצירת כלים באובניים: קרמיקה שדומה לימינו. הכלים נמצאו בקברים והם שלמים.
  3. תקופת הברונזה התיכונה – כנענית - 2200-1750 לפנה"ס - קיימת השפעה סביבתית, חומר מחרוזת ממצרים, טבעת חותם, סיכות רכיסה לגלימות, נר חרס, פמוט, כלים שנמצאו שלמים במערות הקבורה הכלים השבורים היו זקוקים לרפאות.
  4. תקופת האבות - תרבות הברונזה: נזמים, חותמות ופתילה עשויים מעצם או שנהב. פתיל וחותם בצורת חרפושיות, סיכות רכיסה, מחרוזת עשויה אלבסטר ופגיונות מברונזה בשילוב ידיות מאבן.
  5. תקופ הברונזה המאוחרת – כנענית 1500-1200 לפנה"ס – כלי נשק כבדים עשויים נחושת ותערובת בדיל יובאו מארמניה. חרבות הכאה. כלים שהובאו מקפריסין, יוון, סוריה ומצרים. מה שמראה על פריחה תרבותית. בחרבות השתמשו גם בתקופת יהושע. בכלים נתגלה חומר ובו חשיש ואופיום (הישמעלים שמשו כמבריחים מצפון לדרום נאדות ולוט). פערור-כלי שנמצא בבור מים עם חריטה יפה. פערור בשל פיו. הפערור שייך לתקופה הפרסית. קיימת עליו כתובת "אוטרה" "אישרה" עם ארבע ידיות. בכלי השרו את החוטים לטוויה.
  6. התקופה הישראלית 1200-586 לפנה"ס – רואים את דגם ארבעת המרחבים ( כמו שמצאו במעלה שומרון - לא נמצאו בקדומים.

המקור: לפי דו"ח סיור לב השומרון בהדרכת ז'אבו זאב ארליך כתיבה: יואב יאיר. עריכה והדפסה: מלכה קוסוביץ 2 במאי 2004

התקופה הישראלית[]

הויקיפדיה

ממנה יש לנו כארבע מקורות:

  1. בסקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, בוצע סריקה מהירה של האתרים המוכרים בשומרון. שרידים מהתקופה הישראלית נמצאו רק בכפר הערבי הגדול "תל" ( 4,700 נפש tell), בו גם נובע מעיינות אחדים (לפי "עמוד ענן שבע במספר) החשוב, מערבית משכם. כנראה, ממנו יוצאת נקבה היוצאת לבריכה ליד הכפר הערבי "ג'ית" (2,320 נפש Jit) . הישוב הופיע גם בחרסי שומרון (להלן) בשם תתל.
  2. הכפר הערבי פרעתא מעורר קשר לאמור מקראי : " וישפט אחריו את ישראל עבדון בן-הלל הפרעתוני... וימת עבדון - ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי" (שופטים י"ב,יג-טו). עם זאת יש השערה כי פרעתון הקדומה הייתה מדרום לנחל קנה - אזור המכונה "הר אפרים".
  3. בתי ארבעת המרחבים שנחשפו בישוב מעלה שומרון בעת הווסדו. בתים אלה נחשבים לעדות מוכחת לישוב מהתקופה הישראית.
  4. חרסי שומרון הם העדות המקיפה ביותר לקיום שורה של ישובים יהודים בשומרון. אריה בורשטיין משבי שומרון פירסם בשנת 1991 מאמר שנושאו היה:"מינהל וכלכלה של ארץ מנשה בשלהי ממלכת ישראל - לאור ניתוח מחודש של חרסי שומרון" בקובץ מחקרי יהודה ושומרוןבערכית זאב ח ארליך ויעקב אשל. המסקנות שלו מבוססות על ניתוח מחדש של כ-100 שברי כלי חרס, אשר עליהם הופיע כתב עברי עתיק. בין השאר, נמצא כי על אחדים מהם רשומים שמות של ישובים אשר מהם, כנראה הגיע תוכן הקנקן: שמן או יין. בין השאר ניתן היה לזהות את השמות הבאים:
  • קצה - קוצין מדרום לשומרון
  • תול וכרם התול - תל מדרום לשכם
  • אלמתן - אימתין שבשומרון

ניתוח של כל המקומות הביא את אריה בורשטיין למסקנה כי הישובים האלה, באזור קדומים, היו בנחלה של אביעזר בן מנשה.

ממלכת בבא בתרא[]

התקופה בה הגיע השגשוג ההתיישבותי באזור קדומים היה בעת שלטונו של בבא רבה - השליט החצי-האגדתי של השומרונים במאה הרביעית. השומרונים מנו אז קרוב למיליון נפש (היום 800 נפש). הוא מרד ברומאים, מיגר את צבאם אך בסוף "הוזמן" לחצר המלכות בקונסטנטינופול ובזה הסתיים המרד.

בבא רבה ארגן גם את העם השומרוני בארץ ישראל. הוא חלק את הארץ לאחד-עשר מחוזות שהוענקו למשפחות מכובדות. כן מינה מועצה לביצוע פעולות חינוך ולניהול בתי הכנסת כן ומינה שבעה שופטים בכפרי השומרון. בכל אחד מפעולות אלה הוזכרו ישובים באזוק קדומים:

בין שבע השופטים שהוא מינה מובא בכתבים : "הששי עמרם כהן לוי מקריית כפר ספאסה - חר' עצאפה , | ולו נשיאות מקום מקוה הפתרון השני" . במקור אחר צויין כי בעצפה מערבית מקדומים היה במאה ה-12 :" לבנשת עצאפה" - דהיינו:בית כנסת

בין בתי הכנסת שבנה נמצא אחד ב:"קריית חגא" - הוא הכפר חגה היום. שרידים של בית כנסת מפואר נמצא בחרבת סמרה ליד עינב

ברשימת נציבי המחוזות לא ניתן לזהות ישוב מסויים באזור קדומים. המחוזות כללו את התחום מהר גריזים לכל כיווני ארץ ישראל. אזור קדומים נכלל באחד מהם, אולי הנציב שקבל את האזור משכם עד הים התיכון. מכל מקום, לא מוזכר שם של ישוב מסויים.

כמובן, יש להצביע על החווה החקלאית בקדומים, אשר לפי הממצאים נהרסה במרד בבא בתרא.

צפונה מקדומים נמצאו גם שרידי הישוב בית בזין, אשר שמו הופיע בכתבי השומרונים. שרידים נוספים נמצאו גם בשבי שומרון.

Advertisement