אזוב מצוי

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

אזוב מצוי בגן הבוטני על הר הצופים

אזוב מצוי (שם מדעי Origanum syriacum) הוא בן שיח רב שנתי ממשפחת השפתניים. השם "זעתר" בעברית ובערבית מתייחס לעתים קרובות לצמח האזוב מאחר שזהו הצמח העיקרי המשמש להכנת תבלין הזעתר.

האזוב נפוץ בישראל, סוריה ולבנון. בעבר זוהה השם אזוב עם הסוג הלטיני Majorana והמין נקרא Majorana syriaca. בסיסטמטיקה חדשה שערך בשנת 1980 הבוטניקאי Jan H. Ietswaart , כלל את הסוג הנ"ל כסקציה בתוך הסוג אזובית (Origanum). הציעה ועדת השמות לקרוא לו בעברית "אזובית מצויה".

בעקבות הקטיף הנרחב של הצמח בבר, האזוב הפך להיות אחד הצמחים המוגנים בישראל. הצמח תורבת, ומגודל בארץ כגידול חקלאי. השמן האתרי שלו מכיל בעיקר תימול וקרבקרול, חומרים בעלי תכונות אנטיספטיות חזקות ומכאן גם סגולותיו כצמח מרפא.

האזוב בהיסטוריה היהודית

האזוב נזכר כבר במקורות. בזמן בית המקדש שימשה אגודת אזוב לטהרת אנשים - בהזאת על טומאת מת (במדבר י"ט י"ח) בשרפת פרה אדומה (במדבר י"ט ו) בטהרת מצורע (ויקרא י"ד ד) ובפסח מצרים (שמות י"ב כב). "תחטאני באזוב ואטהר, תכבסני במשלג ואלבין" (תהילים נ"א ט'). כיום סבורים שהשם התנכ"י אזוב מתייחס לאזוב המצוי בעוד התרגום הלטיני Ysop מתייחס בטעות לצמח בן האזוב (Hyssopus officinalis) שגם הוא ממשפחת השפתניים אך אינו נפוץ בארץ.

קישורים חיצוניים

• הכול על הצמח

• אזוב מצוי, באתר "צמח השדה"