Family Wiki
Advertisement

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

אור חדש על ספר ירמיהו

אור חדש על ספר ירמיהו של נגה הראובני הוא אחד הספרים המיוחדים בתחום ידיעת ארץ ישראל. הוא מסביר מונחים בסגנונו של ירמיהו שנוצרו בהשפעת הסביבה כמו : השכם ודבר, כמקובל בחיי הרועים במדבר בנימין מקום בו ירמיהו הנביא רעה את צאנו. לאור תנאי המים והחקלאות בהם נמצא ירמיהו בענתות הוא מדגיש בכל "הזדמנות" [1] את בעיות הגשמים והמים. הוא מציג באור חדש לפסוקים על בסיס חיי הרועים בעקבות הצאן. בפרק האחרון של הספר הוא מביא הצעה חדשה למיקום קבר רחל באתר "קַבּוּר בני אסרָאיל‏‏‏‏" [2]בדרך העתיקה מאפרת , לדעתו "עין פרת" לבין העיר המיקראית "גבע היום ליד היישוב גבע בנימין.

פרק ראשון: ביטויים שנוצרו בהשפעת הסביבה[]

נגה הראובני מתחיל את ספרו בדיון משמעות של שלשה מושגים השגורים בנבואות ירמיהו: "השכם ודבר", "הלוך וקראת" ו"יושבת העמק". הוא מציג את מספר הפעמים שהביטויים חוזרים על עצמם ומסיק מזה שזו שיגרת לשונו. ואז הוא מגיע למסקנה שאין הדבר מקרי וכך הוא נותן משמעות לביטויים. נציג דוגמה אחת מתוך ספרו, המסבירה את מקורו של המונח "השכם ודבר".

Cquote2 ענתות, כאמור לעיל, שוכנת במרחק מה מירושלים העיר... מובן, שכדי להגיע העירה עם בוקר, בשעה מוקדמת, שעה שמתחילים חיי העמל והמסחר בעיר, היה עליו להשכים קום זמן רב לפני הנץ החמה... אורח-חיים כזה של בני הכפרים אשר סביב הערים נמשך מאז ועד היום.

גם כאשר הלך ירמיהו עם צאן אביו אל גבעות המדבר היה משכים קום מדי יום ביומו עם חבריו הרועים כדי לנהוג את הצאן למרעה לפני להט-היום המדברי; ומי יודע אם לא בהשכמות אלו...נגלתה לעצמו נשמתו הנבואית, וכך נחרתו בו לעד ההשכמה וההתעוררות בהרגשת התגלות נבואית.

וכאשר נודעה לו תעודתו הגדולה, שם פניו מעתה אל עיר הבירה... ומהי השעה המתאימה ביותר לתפקיד הנעלה הזה אם לא שעת-הבוקר המוקדמת, בעת שכל בני הכפרים מסביב מרוכזים ברחובה של עיר, שעריה הומים ממוכרים וקונים ושופטיה מתחילים בפעולתם ... בבוקר גם נוח יותר לב האנשים לחשב דרכם ולבנות את עתידם, ודברי טעם מתקבלים על לבם ביתר קלות מאשר לאחר עמל שעות בחום היום.

וכך היה על ירמיהו להגיע עם היוולד בוקר אל רחובותיה של ירושלים ומרכזיה המתחילים את המיית יומם. ומדי פעם בפעם בהתגלות נבואית הוא משכים קום כשעתים לפני הנץ החמה, ושם פעמיו העירה, להגיע בעוד מועד.

הוא מרגיש, אפוא, בכל פעם מחדש, שאלוהיו שולח אותו "השכם והעד", "השכם ודבר" אל העם, והוא נכנע לצו ומשכים ונשלח במצות ה' אל העיר ההומיה. ובאופן טבעי מתקשרת בנפשו, בתת-הכרתו, כל פעולה נבואית שלו ושל כל הנביאים האחרים עם ההשכמה הזאת של בן-כפר אשר מוטל עליו להגיע העירה בעוד בוקר. .

Cquote1

ובשיטה דומה הוא מסביר את המונחים: "הלוך וקראת" ו"יושבת העמק". לירושלים עליו ללכת ומצפון ירושלים, רואים את העיר העתיקה של ירושלים ב"עמק".

פרק שני: תנאי המים והחקלאות[]

בפרק זה נגה הראובני מפרט יותר את תנאי הקיום של תושבי "מדבר בנימין". ומראה כיצד הרקע החקלאי של ירמיהו משפיע על המשלים והדימויים המופיעים בנבואותיו. הוא מסווג את נושאי הרקע לתחומים הבאים:

  • גשמי ענתות ותנאיה החקלאיים - ענתות היא על גבול המדבר או במה שמכונה מדבר צל גשם. כמות הגשמים היא מינימלית. כל תנודה ברמת המשקעים משפיע על רמת חיי התושבים. פרק י"ד מהוה תאור מענין של הבצורת. פרשני "בקורת המקרא" סברו כי התאור אינו מדברי ירמיהו, אלה ציטוט ממקור אחר. נדגים את מהתיאור בחלקו הראשון של הפרק: "אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֶל-יִרְמְיָהוּ, עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת. אָבְלָה יְהוּדָה, וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ; וְצִוְחַת יְרוּשָׁלִַם, עָלָתָה. וְאַדִּרֵיהֶם, שָׁלְחוּ צעוריהם (צְעִירֵיהֶם) לַמָּיִם; בָּאוּ עַל-גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם, שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ, וְחָפוּ רֹאשָׁם. בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה, כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ; בֹּשׁוּ אִכָּרִים, חָפוּ רֹאשָׁם. ה כִּי גַם-אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה, יָלְדָה וְעָזוֹב: כִּי לֹא-הָיָה, דֶּשֶׁא. וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל-שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים; כָּלוּ עֵינֵיהֶם, כִּי-אֵין עֵשֶׂב. אִם-עֲו‍ֹנֵינוּ, עָנוּ בָנוּ ה', עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ: כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ. מִקְוֵה, יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ, בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. [3]
  • מקורות המים במדבר אינם רבים. באזור הרעיה של ירמיהו מצויים מעיינות באזור ואדי קלט ועין פשחה ומעיינות אחרים. תושבי המקום נעזרים רבות בבורות מים ובגבים. ירמיהו נוהד שימוש רב בשני המונחים, המוכרים לו היטב מהווהי הרועים. אך ירמיהו מודע גם לתופעה חריגה, הנפוצה במדבר והיא השטפונות. [4] אדמת המדבר אינו סופגת מים ולכן כל גשם חרי יותר שטפון. ואכן ירמיהו מתאר שטפונות, כפי שראה במו עיניו.

וכך הוא מתאר את גורל בבל: " קוֹל זְעָקָה, מִבָּבֶל; וְשֶׁבֶר גָּדוֹל, מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים. נה כִּי שֹׁדֵד ה' אֶת-בָּבֶל, וְאִבַּד מִמֶּנָּה קוֹל גָּדוֹל; וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים, נִתַּן שְׁאוֹן קוֹלָם. ( פרק נ"א, נ"ד - נ"ה)

ועל הפלשתים הוא מנבא: "אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה'אֶל-יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, אֶל-פְּלִשְׁתִּים, בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה, אֶת-עַזָּה. ב כֹּה אָמַר ה', הִנֵּה-מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ; וְזָעֲקוּ, הָאָדָם, וְהֵילִל, כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. (פרק מ"ז,א' -ב')

פרק שלישי: בעקבות הצאן ובנתיבות המדבר[]

נגה הראובני סבור כי ירמיהו הנביא היה בצעירותו רועה. החוויות מתקופה זו היוו בסיס למשלים שהוא מביא בנבואות שלו.

ראו גם[]

הערות שוליים[]

  1. הדגשה מהספר
  2. במפת PEF משנת 1880 כונה המקום Kubur el Beni Israel
  3. מקור: פסוקים א' -ט')
  4. אנו עדים לתוצאות שלהם כאשר הכביש בבקעת הירדן וליד ים המלח נחסם בשל הגשמים שירדו בהרים

קישורים חיצוניים[]

Advertisement