|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
המקור לתוכן: אתר האוניברסיטה
אוניברסיטת אריאל בשומרון הוקמה בשנת 1982 באריאל. כיום לומדים בה למעלה מ - 14,000 סטודנטים, מהם כ- 8,500 לתואר אקדמי, ויתרתם במכינה הקדם-אקדמית ולבגרות ובבית הספר להנדסאים. כמו כן פועלת יחידה ללימודי חוץ והמשך. יותר מ-220 מדענים, רבים מהם מן המובילים בתחומם בארץ ובעולם, 65 מהם פרופסורים, משלבים הוראה ומחקר בתחומים מגוונים כגון: רובוטיקה, אלקטרו-אופטיקה, גידול גבישים, מחקר הסרטן, פיתוח פולימרים, רעידות אדמה, לימודי הסביבה, אימונולוגיה ועוד.
אוכלוסיית הלומדים[]
הסטודנטים מגיעים אלינו מכל קצות הארץ. אוכלוסיית הסטודנטים מגוונת, ומקיפה את כל רבדי החברה הישראלית: חילונים ודתיים, עולים חדשים לצד ישראלים ותיקים. שוויון ההזדמנויות, המיושם הלכה למעשה, הביא אלינו גם מספר לא מבוטל של בני מיעוטים, המהווים כ-4% מכלל הסטודנטים. בהקשר זה מהווה המרכז האוניברסיטאי מוסד המשמש ככור היתוך לכל שכבות החברה בישראל, והמעיד, על אף חילוקי הדעות והשוני המנטאלי, התרבותי והאידיאולוגי, על יכולתה של האקדמיה לשמש בסיס להידברות ולקירוב לבבות. אנו מתגאים בעובדה שבוגרינו משולבים בעמדות מפתח בחברות הגדולות והמובילות במשק, ורבים מהם ממשיכים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם.
מרכזי המחקר[]
באוניברסיטת אריאל יש שישה מרכזי מחקר בתחומים מגוונים - חקר המוח; מחקר ופיתוח רובוטיקה; פיתוח אמצעי לחימה בטרור, Home land security; חקר חומרים; מו"פ אזורי; והמרכז הלאומי לפיתוח מקורות קרינה ויישומיהם (FEL), שהוא בעל מעמד של מוקד ידע לאומי. סגל האוניברסיטה גייס בשנת 2008 כ- 7.5 מיליון דולר לטובת מחקר ופיתוח יישומיים. כיום, עם מגוון ומספר מחלקות לימוד אקדמיות נרחב, לצד מרכזי המחקר המגוונים, ממוצבת אוניברסיטת אריאל בשומרון כמובילה בתחומים אקדמיים רבים.
חממה טכנולוגית[]
באוניברסיטת אריאל חממה טכנולוגית, שבה מפותחים תוצרים ותהליכים טכנולוגיים מתקדמים, המבוססים בין השאר על פעילות מחקרית במעבדות המרכז. חממה זו מאפשרת לסטודנטים להשתלב בתוכניות המחקר, ולרכוש ניסיון מעשי במחקר ובפיתוח עוד במהלך הלימודים. מחקרים שבוצעו באוניברסיטה בשנים האחרונות הביאו להקמת מספר ניכר של מפעלי הזנק (Start-up).
יעדים ציוניים-חברתיים[]
לצד יעדיה האקדמיים, אוניברסיטת אריאל מציבה לעצמה יעדים ציוניים-חברתיים, ומשקיעה משאבים ומאמצים רבים בקליטת עולים, המיוצגים כדבעי בקרב אוכלוסיית המרצים והסטודנטים. אחוז ניכר מן הלומדים הגיעו אלינו מכל התפוצות. מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה באוניברסיטה הוא הגבוה ביותר בקרב המוסדות להשכלה גבוהה, ומונה מאות סטודנטים, מרביתם בלימודים האקדמיים. מאמצי האוניברסיטה בקליטת סטודנטים עולים מהווים דוגמה למוסדות אקדמיים נוספים בישראל.
הנהלת האוניברסיטה, שהציבה לעצמה כיעד את הנגשת ההשכלה הגבוהה לכול, מפנה משאבים עבור מערך תמיכה נרחב לסטודנטים הזקוקים לסיוע לימודי, אישי, כלכלי וטכני, העונה על מגוון צרכי הסטודנט באשר הוא - סטודנטים עולים, בני מיעוטים, וכן בעלי לקויות למידה, קשיי למידה וצרכים מיוחדים.
מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן[]
ערך מורחב :מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן
המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן הוקם בשנת 1998 על ידי דר' יעקב אשל. הוא ממוקם באוניברסיטת אריאל בשומרון, מקיים קשר הדוק עם האוניברסיטה ונתמך על ידה. הסמיכות לאוניברסיטה מקנה לו יתרונות, בין השאר עקב התשתית למחקר הכוללת מכוני מחקר וחוקרים בתחומי :מדעי החברה והרוח, הפקולטה למדעי הטבע, הפקולטה להנדסה והפקולטה למדעי הבריאות.
מחקר ופיתוח אזורי השומרון ובקעת הירדן הוקם ביוזמת משרד המדע, התרבות והספורט, יחד עם המרכזים למחקר ופיתוח (מו"פ) ברחבי הארץ. המו"פ עוסק במחקרים בתחום מדעי הטבע והסביבה, מדעי החברה והחקלאות באזור.
לאור אפיונו של האזור בתנאים גאוגרפיים, אקלימיים ודמוגרפיים ייחודיים פותחו תחומי הפעילות הבאים [1]:
- מדעי הסביבה והחקלאות - מניעת זיהום מי התהום באקוויפר ההר; שימוש במי קולחין בחקלאות ותעשייה; אפיון המערכת ההידרולוגית באזור; שיפור מערכות השקיה והזנה בגידול הפרח אדמונית, ימי עיון והשתלמות לחקלאים באזור; יחס עובי – שטח – משך הגשם בשומרון, השפעת השקיה במי קולחין בשטחי מרעה.
- מדעי החברה - לימוד המוטיבציה של דור ההמשך למתיישבי האזור להישאר ולהתגורר באזור; מעקב אחר קליטת עולים חדשים ביישובי האזור; שילוב משקים חקלאיים ביישובים קהילתיים בשומרון, מתיישבי הגבעות בשומרון ויהודה.
- מחקרי יהודה ושומרון – עריכת כנס שנתי והוצאה לאור של קובץ שנתי של מחקרי יהודה ושומרון. המתקיים מדי שנה, החל משנת 1991.
וכן, שנה לאחר קיום הכנס התפרסם גם קובץ בכתב של הרצאות נבחרות:
מינואר 2009 עומדת בראש המרכז לפיתוח ד"ר מרים ביליג , מרצה בכירה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.
מדרשת נצר אריאל[]
מדרשת "נצר אריאל" ממוקמת באוניברסיטת אריאל. המדרשה הוקמה על ידי מתיישבי נצרים שעברו לגור באריאל לאחר שגורשו מיישובם מגוש קטיף, מתוך מגמה להתחבר אל העיר אריאל ואל האוניברסיטה.
המדרשה הוקמה יחד עם בית המדרש לבנים "עוז רועי" לזכר רועי קליין, בשנת תשס"ז . בראש המדרשה עומדת הרבנית אפרת טוויל מנצרים, ובראש בית המדרש עומד הרב ציון טוויל. המדרשה מונה כ-110 בנות. המדרשה מיועדת לסטודנטיות דתיות המעוניינות להמיר את לימודי מורשת ישראל בלימוד תורה. המדרשה פועלת בעיקר בערבים. המשתתפות בה נוטלות חלק גם בפעילות בלתי פורמלית הכוללת שבתות, ימי עיון ומסיבות ראש חודש. התוכנית מקנה נקודות זכות אקדמיות.
קישורים חיצוניים[]
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
הסטוריה[]
המוסד קם כמכללה בשנת 1982 בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, ומאז 2005 הוא עצמאי.
נכון לשנת 2009, לומדים בו למעלה מ-9,000 סטודנטים לתואר ראשון ותואר שני, ועוד כ-1,500 בלימודי מכינה קדם-אקדמית. לצד המוסד פועל המרכז לעיצוב ולטכנולוגיה אריאל בשומרון, ובו לומדים למעלה מ-1,000 סטודנטים נוספים לתואר הנדסאי. מרבית הסטודנטים מגיעים מרחבי ישראל שבגבולות הקו הירוק, ורק מיעוטם (כ-15%) מהשומרון. הסטודנטים מגיעים ממגזרים שונים באוכלוסייה, לרבות המגזר הערבי-ישראלי (המוסד קרוב למדי ליישובי "משולש"), כאשר רוב הסטודנטים מגיעים מאזור המרכז. סטודנטים רבים מעדיפים לעבור להתגורר באריאל, ומשום כך נבנו בעיר ובסביבותיה מעונות סטודנטים, המהווים זרז לגידול אוכלוסיית אריאל והאזור.
שכר הלימוד במוסד הינו אוניברסיטאי אשר מוכר, מתוקצב ונקבע על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומסובסד על ידי מדינת ישראל. חייל או בוגר שירות לאומי שסיים שירותו החל מחודש ינואר 2010 זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה באזור עדיפות לאומית)[2][3].
שיתוף פעולה בין לאומי וסטודנטים מחו"ל[]
המרכז האוניברסיטאי משתתף בפרויקט מסע במסגרתו מגיעים סטודנטים יהודים לתקופה של סמסטר עד שנה ללמוד באריאל[4], כ-30% מהסטודנטים המגיעים ללמוד באריאל עושים עלייה בסיום הפרויקט[5].
החל משנת 2006 מתקיים במרכז האוניברסיטאי אריאל אולמפיאדת מתמטיקה[6]. מינואר 2008 היא נפתחה למתחרים מארצות נוספות. בשנת 2010 נערכה אולימפיאדת מתמטיקה וירטואלית בינ"ל[7]. באולימפיאדות השתתפו כ- 40 קבוצות ממוסדות אקדמיים מפולין, צ'כיה, בולגריה, רומניה, אוקראינה, גרוזיה, ברזיל, ארה"ב, ויטנאם, גרמניה ועוד. מישראל השתתפו אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון, והמרכז האוניברסיטאי אריאל.
המרכז חתם הסכם שיתוף פעולה אקדמי עם למעלה מ50 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם, ממדינות ארצות הברית, רוסיה, צרפת, גרמניה, ברזיל, פורטוגל, קוסטה ריקה, אקוודור, ארגנטינה, טורקיה, פולין, אוקראינה, גאורגיה, קזחסטן, טאיוואן, ארמניה ועוד[8]. וכן, קיים שיתוף בין אוניברסיטת טורונטו לבין המרכז במסלול לתואר שני במנהל עסקים MBA[9].
המרכז מוגדר כ- IT Academy מטעם Microsoft ומורשה להכין לבחינות הסמכה למנהל רשתות Microsoft[10]. נוסף לכך, המרכז בעל ההסמכה הייחודית: Gold CPLS: Certified Partner for Learning Solutions[11].
הקורסים הנלמדים במרכז מוכרים במסגרת לימודי רפואה כללית M.D תואר של האיחוד האירופי בשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת תל אביב לבין אוניברסיטת UPJS אשר בסלובקיה. הלימודים משולבים בין ישראל לסלובקיה במסגרתו לומדים שנתיים במרכז האוניברסיטאי אריאל ובבית לרפואה של אוניברסיטת תל אביב לאחר מכן, 4 שנים נוספות בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת UPJS כתלמידים מן המניין[12].
בשנת 2011 חתם המרכז האוניברסיטאי אריאל על הסכם שיתוף פעולה עם מרכז ההשקעות סקולקובו המכונה "עמק הסיליקון" הרוסי. בעקבות הסכם זה יוקם בארץ "מרכז ישראל-סקולקובו" (Israel Skolkovo Gateway), שיעניק לחברות ישראליות גישה אל משאבי ההון וכוח האדם של סקולקובו[13]. בנוסף, המרכז משמש כנציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשיתוף הפעולה המדעי עם האקדמיה הרוסית למדעים.
הפיכה למרכז אוניברסיטאי[]
במאי 2005, בעת כהותנו של אריאל שרון כראש הממשלה התקבלה החלטת ממשלה לפעול להסבת המכללה האקדמית יו"ש לאוניברסיטה. הממשלה הנחתה את שרת החינוך לפעול לכך בשיתוף עם מל"ג (ירושלים) ו/או עם מל"ג יו"ש, "בהתאם לסמכויות הניתנות לגופים אלו בחוק".
היועץ המשפטי לממשלה, קבע שנושא זה נמצא בסמכות הבלעדית של מל"ג יו"ש שתחליט לאחר שתקבל את חוות הדעת של ות"ת. בהתאם לכך הקימה שרת החינוך, לימור לבנת, ועדה להערכה אקדמית של הנושא, ובה שישה מדענים, משש אוניברסיטאות בישראל, ומתחומי מדעים שונים. חברי הוועדה היו הפרופסורים עמוס אלטשולר (יושב ראש), דניאל שפרבר, ישראל אומן, יובל נאמן, מאיר וילצ'ק, ודוד חסון. בתום שנת עבודה, הגישה הוועדה דו"ח ובו נכתבו המלצותיה:
- המכללה מתפקדת הלכה למעשה כאוניברסיטה לכל דבר, פרט לכך שאינה מסמיכה לתוארי דוקטור, שכן הדבר אינו אפשרי כל עוד לא הוסבה לאוניברסיטה.
- הוועדה המליצה להעניק למכללה הכרה זמנית כאוניברסיטה למשך שלוש שנים. והמליצה שבתקופה זו יהיה שם המוסד; "מרכז אוניברסיטאי", (כדי שניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור במידה שהמכללה לא תעמוד בתנאים שהועמדו לה.)
- ההכרה הזמנית כמרכז אוניברסיטאי - תיכנס לתוקפה רק לאחר שהמכללה תפעיל הלכה למעשה ארבע תכניות לתואר שני.
- דו"ח ועדת הערכה הועבר לחוות דעתה של ות"ת בהתאם להנחיות עו"ד י. שופמן. ות"ת דנה בדו"ח "ורשמה לפניה" את דו"ח הוועדה. בהמשך אימצה מל"ג יו"ש את דו"ח הוועדה עם שינויים קלים.
- בקיץ 2007 נוספו שני מסלולי תואר שני כתוספת לשניים שכבר פעלו. לאור זאת הודיעה מל"ג יו"ש כי אישרה לשנות את שם המכללה ל"מרכז אוניברסיטאי". הוגשה בקשה לרשם העמותות במשרד המשפטים לשינוי השם, ולאחר שרשם העמותות ערך את הבדיקה המשפטית על פי חוק המל"ג וכללי רשם העמותות, הוא נתן את האישור להחלפת השם.
בכך הסתיים שלב החלפת השם מ"מכללה" ל"מרכז אוניברסיטאי"
שמו של המוסד היה נתון במחלוקת פוליטית. המועצה להשכלה גבוהה בירושלים הכריזה שאינה מכירה בשינוי השם והדגישה כי לא חל שינוי בתקצוב המוסד והתארים הניתנים בו, כיוון שלטענתה לא ניתן אישור המפקד הצבאי. המרכז האוניברסיטאי באריאל טוען עם זאת כי על פי חוק, לא דרוש לו אישור המפקד הצבאי, אלא מל"ג יו"ש בלבד לצורך זה. ומעבר לכך, טען כי שינוי השם הוא חוקי ובוצע בשקיפות כלפי המל"ג וות"ת ואכן, השינוי אושר על ידי רשם העמותות[14].
לשכת ראש הממשלה בירכה על שדרוג המוסד כחלק מחיזוק גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון ובמכתב ששיגר ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט אל נשיא המרכז האוניברסיטאי נכתב "אני מבקש לברך את המרכז האוניברסיטאי בשומרון על השדרוג לו זכיתם - כמרכז אוניברסיטאי. יש בשינוי זה כדי להדגיש את ההערכה וההכרה להן אתם זוכים בזכות הישגכם בהוראה האקדמית ובמחקר. שלוחה ברכה להמשך פיתוח המחקר המדעי והרחבת בסיס ההשכלה הגבוהה במרכז האוניברסיטאי, לתועלת הכלכלה והחברה בישראל" [15]. אולם עד ינואר 2010 הכירה המל"ג בתארים שהתקבלו במוסד תוך ציון העובדה שהשימוש בשם "המרכז האוניברסיטאי" אינו מוסכם עליו בטענת "העדר אישור של מפקד כוחות צה"ל".
שר החינוך גדעון סער תומך בשינוי שם המוסד ושמו החדש של המוסד מופיע בכל הפרסומים מטעמו באמצעי התקשורת. מאמרים המפורסמים על ידי אנשי הסגל של המרכז, נחתמים בכתבי עת אקדמיים תוך ציון שם המוסד כמרכז אוניברסיטאי. גם שלטי משרד התחבורה מציינים את שם המוסד כמרכז אוניברסיטאי. למרות שינוי השם, המוסד מתוקצב כמכללה (ללא תמיכת ות"ת בפעילות המחקרית המתקיימת בו). מעמד התארים המוענקים במרכז לא השתנה.
בראשית 2010 אישר שר הביטחון אהוד ברק לאלוף פיקוד המרכז להכיר במוסד כמרכז אוניברסיטאי כחלק מתהליך הפיכת המוסד לאוניברסיטה בעתיד. בכך הכירה המדינה רשמית בשם המוסד ובהיותו בתהליך מעבר לאוניברסיטה ונסתיימה המחלוקת סביב שם המוסד.[16] על פי אותה החלטה אמור המרכז באריאל להפוך לאוניברסיטה ביולי 2012.[17]
יחידות אקדמיות ותחומי לימוד עיקריים[]
בית הספר לאדריכלותהפקולטה להנדסה
הפקולטה למדעי הטבע
בית הספר לתקשורתהמרכז לעיצוב ולטכנולוגיה - הנדסאים
|
הפקולטה למדעי החברה והרוח
בית הספר למדעי הבריאות
לימודי תעודה
|
פעילות המחקר במרכז האוניברסיטאי[]
במרכז האוניברסיטאי מתנהלים עשרות רבות של פרויקטי מחקר בתחומים של מדעי הטבע והרפואה, הנדסה, אדריכלות ומדעי החברה והרוח.
במרכז באריאל פעילים יותר מ-260 מדענים מתוכם כ-70 פרופסורים, המשלבים הוראה ומחקר, בתחומים שונים כגון: רובוטיקה, אלקטרו-אופטיקה, גידול גבישים, טיפול בסרטן, פיתוח פולימרים, רעידות אדמה, לימודי הסביבה, אימונולוגיה ועוד.[18]
מחקריהם של חברי הסגל האקדמי של המרכז האוניברסיטאי זוכים למימון של הקרן הלאומית למדע, משרד המדע, משרד הביטחון, לשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת ומשרדי ממשלה אחרים, וכן קרנות מחקר ממלכתיות ופרטיות ישראליות וזרות.
חלק מפרויקטי המחקר נערכים במסגרת של מרכזי מו"פ רב-תחומיים הפועלים במרכז:
- המרכז למקורות ושימושי קרינה (FEL) - לייזר אלקטרונים חופשיים
- המרכז למערכות אנרגיה משולבות
- המרכז להנדסת תחבורה
- המרכז לרובוטיקה
- המרכז לביטחון מולדת
- המרכז למדעי המוח
- המרכז לחקר חומרים
- המרכז למו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן
- המרכז לחקר תקשורת
- המרכז לחקר המזרח התיכון (AUC MERC)
הכנס הרביעי של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל[]
צילומים מההרצאה[]
כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד |
שקוף וראשונה:יצור זכוכית ואנליזה כימית[]
מאת:דר' עדי אליהו
קישורים חיצוניים[]
- כתבות
- נדב שרגאי, הפעם החרם כבר לא עבד, באתר ישראל היום, 14 בינואר 2011
- משה ידיד, נחמן: באריאל יש אוניברסיטה. זו עובדה, באתר ערוץ 7
- עפרה לקס, מי מפחד מאוניברסיטה באריאל?, באתר בשבע - ערוץ 7
- אמיר חצרוני, "אוניברסיטת אריאל". תתחילו להתרגל, באתר וואלה!
- חברת טאצ' פוינט מן המרכז האוניברסיטאי אריאל היא הזוכה במקום הראשון בתחרות היזמים BizTEC09, באתר "הידען"
הערות שוליים[]
- ↑ מקור: אתר משרד המדע
- ↑ מהיום: שנת לימודים חינם לחיילים משוחררים, אתר וואלה
- ↑ הקרן לעידוד השכלה גבוהה, אתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
- ↑ המרכז האוניברסיטאי אריאל מארח סטודנטים מחבר העמים
- ↑ שליש ממשתתפי פרויקט 'נתיב-מסע' של המרכז האוניברסיטאי אריאל עושה עליה עם סיומו
- ↑ האולימפיאדה באריאל
- ↑ אולימפיאדת מתמטיקה וירטואלית בינ"ל
- ↑ מוסדות להשכלה גבוהה שלהם הסכם לשת"פ אקדמי עם המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
- ↑ קנדה וישראל ימשיכו בשיתוף פעולה אקדמי
- ↑ המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון: קורס מנהל רשתות הסמכת MCSA מטעם Microsoft
- ↑ קורס MCITP – ניהול רשתות ותשתיות מחשוב
- ↑ לימודי רפואה כללית - מסלול משולב ישראל וחו"ל
- ↑ נחתם נחתם הסכם שת"פ בין המרכז האוניברסיטאי אריאל לסקולקובו - "עמק הסיליקון" הרוסי
- ↑ תעודה לשינוי שם של עמותה
- ↑ אולמרט לא מחכה למל"ג: ברכות לאוני' אריאל, מורן זליקוביץ', אתר Ynet
- ↑ פנחס וולף, ברק אישר: מכללת אריאל תהפוך לאוניברסיטה, באתר וואלה!
- ↑ נדב שרגאי, הפעם החרם כבר לא עבד, באתר ישראל היום, 14 בינואר 2011
- ↑ אתר "המרכז האוניברסיטאי אריאל"