אומבריה

המפה נטענת... {"type":"TERRAIN","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":42.961111,"lon":12.500556,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":41.934977,"lon":12.524414,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":5,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

view nearer

view from up

מחוז אומבריה הוא במרכזה של איטליה - צפונית מרומא ודרומית מפירנצה - מכונה "ליבה הירוק של איטליה"

---

נוף אומבריה - המקור:ויקישיתוף, צילם:(Magnus Manske

נוף אומבריה - יער נטוע במתכונת חצי האי האיטלקי

אומבריה (Umbria) הוא מחוז הררי - בין רכסי הרי האפנינים - באיטליה, אשר נמצא על-ידי עמק נהר הטיבר. שטח המחוז 8,456 קמ"ר ואוכלוסייתו מונה 834,000 תושבים. בירת המחוז היא העיר פרוג'ה.

המחוז קרוי על שם שבט האומברים אשר התיישבו באזור לפחות באלף השני לפנה"ס. האומברים נטמעו באטרוסקים ‏‏ אשר השתלטו על האזור מגוריהם. היום ניתן למצוא באומבריה, בעיקר שרידים עתיקים של העם האטרוסקי, חוץ מאשר בגוביו שם נמצאו לוחות בשפה האומברית - "הלוחות האיגוביים" ‏‏

גאוגרפיה

הנוף הירוק - העיר Vallodinera - מקור התמונה:ויקישיתוף צילום:Zyance

מסלול נהר הטיבר - המקור:ויקישיתוף, אעלה:Michiel1972

סמל המחוז - הנרות של גוביו - סמל המחוז, המקור:ויקישיתוף

מחוז אומבריה במרכז איטליה, מתוחם על-ידי המחוזות הבאים:

• בצפון-מערב - טוסקנה
• במזרח - מארקה
• ובדרום -לאציו

רוב האזור הוא הרים או גבעות. הטופוגרפיה שלו ניכרת מצד אחד, בגובה הרי האפנינים במזרח, עם הפסגה הגבוהה של האזור מונטה ווטורה (Monte Vettore) (2,476) מטר מעל פני הים ומצד שני, באגן היקוות הנמוך של נהר הטיבר במערב, כאשר הנקודה הנמוכה ביותר באזור אטליאנו (Attigliano) היא 96 מטר מעל פני הים.

נהר הטיבר מהווה את הגבול בין המחוזות אומבריה לבין לאציו. למרות שהנהר עובר ממחוז טוסקנה לאורך המחוז כולו, מעטות הערים הבנויות על גדותיו. הסיבה לכך הם השינויים במסלולו הנגרמים עקב השינויים בנפח הזרימה, מונעים בניית התיישבות רציפה על גדות הנהר. לנהר לא הייתה השפעה רבה על תולדות האזור ועל ההסטוריה שלו. לעומת זאת, הייתה חשיבות לשלושת יובליו:

• נהר צ'יאסקו (Chiascio) - עובר בשטח לא-מיושב עד לעיר בסטיה אומברה וכעבור 10 ק"מ נשפך לטיבר.
• נהר טופינו (Topino) - נובע למרגלות הרי האפנינים, ממשיך לאורך דרך האורך הרומית החשובה ויה פלמיניה וממשיך בדרך המשך עד פוליאנו ומשם מתחבר ליובל הקודם.
• נהר נרה (Nera) - ממשיך דרומה יותר. בטרני הוא יוצר את עמק רחב, עמק וולרינה (Valnerina), הניכר במראה הייחודי שלו, המאפיין את האזור.

בעוד החלק העליון של הנהר זורם בין הרים, הרי חלקו התחתון, באזור צ'אסקו-טופינו, הוא מציף שטחים רחבים, אשר בעבר התנקזו לשני מקוות מים :Lacus Clitorius ו-Lacus Umber, אשר היו בשימוש הרומאיים מאות בשנים. רעידת אדמה מהמאה ה-4 ונפילת ההקיסרות הרומית הביא לחידוש ההצפה של האזור. רק במאה ה-13 מסדר בנדיקטינים ייבשו שוב את השטח ובמאה ה-18 הושלמה המלאכה.

בספרות התיירים נוהגים לכנות את אומבריה בתור "הראות הירוקות של איטליה" או "ליבה הירוק של איטליה". פרזה שמקורה בשירתו של המשורר ג'וזוא קרדוצ'י. הכוונה אינה למחוז עצמו אלה למקורות נהר צ'יאסקו, שהיא נקודת חן. מאז העת החדשה, זה האזור היחידי, שאינו בקרבת חוף הים ולא בשכנות לארץ זרה, שהוא ירוק כל השנה, חוץ מאשר בחודשים: אוגוסט וספטמבר.

מזג האויר

האקלים של האזור דומה למזג אויר הקיים בפנים חצי אי אשר אינו גובל עם ים. האקלים ניתן להגדרה בתור אקלים ים תיכוני, אבל עקב העובדה שאין לו מגע עם הים, האקלים הנוח מאבד מעט מעצמתו ולעיתים יש תקופה חמה מאוד בקיץ ותקופה קרה מאוד בחורף .

הרי האפנינים מהווים מחסום מפני חדירת אויר קר מצפון-מזרח, מכיוון הים האדריאטי. מחסום זה גם מפחית את כמות המשקעים באזור, בהדרגה, ממערב למזרח מכיוון הים הטירני. כמות המשקעים השנתית היא בין 800 מ"מ לבין 1200 מ"מ. מבנהו המורפולוגי של האזור, גבעות והרים נמוכים, גורמת לפיזור האויר והמשקעים הרב ברחבי האזור ונמנע אקלים קיצוני בחלקים ממנו. החודש השחון ביותר הוא יולי והחודשים בהם המשקעים פחותים הם מיולי עד ספטמבר.

כלכלת המחוז

כלכלת המחוז מורכבת מפעילות בענפים הכלכליים הבאים: חקלאות, תעשיה, מלאכת יד-אומנותית ותיירות.

עסקים קטנים באזור , עם פחות מעשרה עובדים, מעסיקים 95% ממועסקי האזור - 230,000 עובדים. בשנת 2006 היה שיעור האבטלה באזור נמוך יותר מאשר במחוזות הסובבים אותו : שיעור של 6.1% , כאשר : 3.8% לגברים ו8.8% לנשים. ‏‏

החקלאות תרמה בשנת 2000 69% מה"ערך המוסף" בתוצר לאומי גולמי ‏‏

חקלאות

החקלאות מעסיקה % 2.7 מן המעוסקים במחוז. מוצרי החקלאות העיקריים הם : טבק ויין. כן מיצרים באזור : שמן וחיטה . היינות המפורסמים הם מאורבייטו, טורג'אנו (Torgiano) , גבעות טראסימנו ומונטפלקו (Rosso di Montefalco). גידול מפורסם אחר של האזור הוא כמהין - 45% מהיצור האיטלקי בא מאומבריה. ייצור הטבק באזור שהחל רק במאה הקודמת היה למרכז הגדולים החקלאיים.

תעשיה ומלאכת יד

בנפת טרני הוקמו במאה ה-19 תעשיות כבדות של כימיה ומתכת. האזור התמחה בתעשיית כבדה. חברה כמו (Acciai Speciali Terni) נחשבה לחשובה באזור.

היה בה תעשייה לייצור כלי תחבורה, כולל אויריים. באזור צ׳יטה די קאסטלו התרכז ייצןר מכונות חקלאיות.

תעשיית הטקסטיל, בעיר וההלבשה התרכזה בשפלה העליונה של נהר הטיבר. היין באזור אגם טראסימנו והשמן באזור ספולטו.

מלאכת יד, בסגנון העתיק, נשאר עדין בעל כוח משיכה. הוא מבטא שיתוף פעולה כלכלי, אומנותי ותרבותי. בין השאר ייצור מוצרי הקרמיקה, רהיטי עץ, מוצרי נחושת ומוצרי הלבשה הנעשים במלאכת יד .

שרותים ותיירות

שרותי התיירות מהווים מרכיב כלכלי יציב וגדל. יש לו עדיין פוטנציאל לצמיחה. לאומבריה מגיעים 2 מיליון תיירים בשנה, מהם חצי מיליון מחוץ לאיטליה. מוקדי המשיכה הם: דתיים, היסטוריים ואומנותיים ומושפעים מרשת השירותים הקיימת באזור.

התפתחות התוצר הלאומי המקומי

לשנים 2000-2006 - במיליוני אירו, סה"כ ולתושב

השנה	2000	2001	2002	2003	20044	2005	2006
סך הכל	17.824	17.520	16.537	18.316	19.257	19.766	20.631
לתושב (באירו)	21.231	20.105	21.469	21.777	22.563	22.892	23.703

תוצר לאומי לפי סקטורי

המקור

הסקטור	התוצר - מיליוני אורו	השיעור באזור ב-%	השיעור באיטליה ב-%
חקלאות, יעור ודיג	403	1.95	1.84
תעשייה - במובן המצומצם	3,671	17.8	18.3
בניה	1.404	6.81	5.41
מסחר תיירות ושרותים	4.094	19.85	20.54
פיננסים ותיווך	5.475	22.3	24.17
השאר	4.202	18.97	20.37
סך כולל	20.631	100 (מעוגל)	100 (מעוגל)

בהשוואה ארצית, המחוז מוביל התוצר הלאומי בענפי: הבנייה, שרותים ציבוריים, בריאות וחינוך. התוצר הלאומי לנפש נמוך באזור לעומת התוצר במחזות הסובבים אותו. יתרון קל יש לנפת פרוג'ה על נפת טרני.

על המחוז

נפות וערי המחוז החשובות

למחוז שתי נפות : נפת פרוג'ה ונפת טרני. להלן פרטים עליהן:

הנפה	השטח (אלפי-דונם)	תושבים	צפיפות יחסית
פרוג'ה	6,334	660.040	104.2
טרני	2,122	232.131	109.5

הערים הגדולות במחוז הן :

דרוג	שם העיר	מספר התושבים
1	פרוג'ה	157,842
2	טרני	108,989
3	פוליאנו	53,818
4	צ׳יטה די קאסטלו	39.301
5	ספולטו	38,563
6	גוביו	32,563
7	אסיזי	26,196
8	אורבייטו	20,841
7	בסטיה אומברה (Bastia Umbra)	19,471
8	נארני (Narni)	20,212
9	טודי	17.075

יהודי אומבריה

נוכחות יהודית הייתה באומבריה כבר במאה ה-13, לפי הזמנת שליטי המחוז, יהודים הגיעו לאזור במטרה לפתוח דלפקים למתן הלוואות - לימים "בנקים". המסמך הראשון המזכיר יהודים הוא משנת 1287. בשנת 1322 הגיעה לאומבריה קבוצה של יהודים מרומא. הם סבלו מהטרדות אשר כללו שריפה של ספרי התלמוד שלהם. בשנת 1569 גורשו היהודים מהמחוז כמו שנהגו ב"מדינת האפיפיור" ‏‏.

קהילות יהודייות קטנות היו בערים: פרוג'ה, ספולטו, אסיזי, טודי ואורבייטו. שרידים יהודיים משמעותיים יש רק בשתי הערים הראשונות:

• פרוג'ה - יש בית כנסת בבית פרטי וחלקה ליהודים בבית הקברות.
• ספולטו - במרכז ההיסטורי של העיר יש רחוב הקרוי : via S.Gregorio dell Sinagoga. קיים מבנה ברחוב העשוי להיות מזוהה עם בית הכנסת.

אסיזי שימשה מקלט לפליטים יהודים במלחמת העולם השנייה, כאשר קבוצה של איטלקים, בעיקר כמרים, שפעלה במסגרת המחתרת באסיזי הצילה פליטים יהודים שהגיעו לעיר. איש ממאות היהודים שהסתתרו בעיר ובסביבתה לא הוסגר לגרמנים.

קהילת רומא מטפלת באינטרסים היהודיים של מחוז אומבריה.

אגודת ידידות אומבריה-ישראל

בפרוג'יה פעילה אגודת ידידות בנשיאות דר' אלברטו קראצ'מאלניקוף ( Alberto Krachmalnicoff), נוצרי בעל שורשים יהודיים. האגודה שיקמה את בית הקברות היהודי בפרוג'ה. במאי 2008 היא השתתפה באירוע במכון ון ליר מטעם המחוז ואגודת דנטה-אלגיירי בירושלים בנושא : אומבריה, ליבה הירוק של איטליה.

במהלכו הוצגו תולדות יהודי אומבריה וכן יחסי המחוז עם מדינת ישראל, אשר תחילתם בשנת 1948, כאשר אל שווימר ויהודה ארזי בקשו מחברה איטלקית SAI מאומבריה לסייע בהעברת נשק ל"מדינה שבדרך" באמצעות הסדר נחיתה של מטוסי מטען מצ'כוסלובקיה - C-16 - בשדה תעופה שבמחוז.

כיום קיים שיתוף פעולה מדעי עם פרופ' יאיר רייזנר, ראש המחלקה לאימונולוגיה ב"מכון ויצמן למדע" לביצוע מחקר בנשאי השתלת "מח עצם ללא צורך בזיהוי מלא של רקמות.

כן פועלות באומבריה ארבע חברות מסחריות העוסקות בין השאר במוצרי השקייה ובקיום רשת אינטרנט אלחוטי.

האגודה תומכת היום במחקר כתבי יד עבריים שנמצאו בפרוג'ה ובצ׳יטה די קאסטלו. אלו נחקרים על ידי פרופ' אריאל טואף אשר אביו הרב אליהו טואף, לשעבר רבה של יהדות רומא , מצא מקלט באזור בימי כיבוש איטליה על-ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. תוצאות מחקריו מהווים היום מקור חשוב למידע על תולדות יהדות אומבריה.

האגודה הציבה לעצמה שתי מטרות:

• המשך והעמקת המחקר בתולדות יהדות אומבריה באמצעות מציאת כתבי יד נוספים בארכיוני האזור.
• עידוד תיירות איכותית לערי ונופי מחוז אומבריה.

מראות מאומבריה

המקור:ויקישיתוף

פרחים ועדשים

המישורים של קסטלוצ'יו די נורצ'יה

המורדות הדרומיים של ההרים

אגם בלב ההרים

נוף אומבריה

נהר וולינו

אחד ממקורות הטיבר

יינות מונטפלקו

הצפצפות העתיקות בהמעיינות של קליטונו

ראו גם

• סיור קבוצת דנטה אליגיירי באומבריה 2009 - חמישה חלקים

• המחתרת באסיזי - על סיפור ההצלה של יהודים באסיזי במלחמת העולם השנייה
• הגלריה הלאומית של אומבריה
• המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של אומבריה

לקריאה נוספת

• Annie Sacerdoti,Guida All'Italia Ebraica,Marietti, Casale Monferrato,1986

קישורים חיצוניים

• תמונות מאומבריה - ויקישיתוף

• Ariel Toaff The Jews in Umbria The Jews in Umbria, The Jewish Quarterly Review LXXXVIII ,January April 1998 339-343