|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
}} |
|
אום אל קנטיר כפר יהודי עתיק
(הועתק מהויקיפדיה העברית - עורכן ב- 3 במרץ 2008 על-ידי דניאל ונטורה)
אֻם אל-קַנַאטִר (בערבית: אם הקשתות, על שם הקשת המעטרת את המעיין). הוא כפר קדום על הגדה המזרחית של ואדי א-שביב, יובל של נחל סמך, כשני ק"מ מדרום מערב לקיבוץ נטור ברמת הגולן. עד מלחמת ששת הימים שכן במקום כפר סורי. בעברית ניתן למקום השם - "קשתות רחבעם"[1]. במרכז הכפר השתמרה היטב דופן מבנה בית כנסת גדול שבנייתו מרשימה מהמפוארים והחשובים שנמצאו בארץ ישראל, בתקופת המשנה והתלמוד, ויש סברה שכאן היה מקומה של העיירה 'קמטריא', הנזכרת בתלמוד. בית הכנסת שוחזר על ידי יהושע (ישו) דריי מ"המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה". בחפירות שנערכו במקום התגלו בריכות ששימשו ככל הנראה ל"מתקן תעשייתי" של הלבנת פשתן. סבורים כי הייצור התעשייתי, עליו הייתה פרנסת תושבי המקום, הוא זה שאפשר להם את הקמת בית הכנסת המפואר יחסית.
בית כנסת באום אל קנטיר , הוא מהמפוארים והחשובים שנמצאו בארץ ישראל. בית הכנסת שוחזר על ידי יהושע (ישו) דריי מ"המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה" .
אקטואליה[]
ערוץ שבע דיווח - ביום 6 בפברואר 2011 :"בימים האחרונים הסתיים שיחזור בית כנסת עתיק, מימי חכמי המשנה, באום אל קנטיר שברמת הגולן. בית הכנסת שנבנה מאבני בזלת, נחרב ברעידת האדמה שהתרחשה בארץ לפני כ-1300. עובדת הקמת בית הכנסת מאבני בזלת המצויים ברמת הגולן, גרמה לכך שהאבנים נשמרו שלמות באופן כמעט מוחלט, דבר המאפשר שיחזור בית הכנסת כפי שהיה טרם חורבנו, בצורה מדוייקת.
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, סיפר לערוץ 7 על מה שהם מצאו, "זהו בית כנסת גדול ומפואר שנבנה בתוקפת המשנה והתלמוד. מאחר ובית הכנסת הזה נבנה על גדות נחל וההגעה היתה קשה והוא נבנה מאבני בזלת מאוד גדולות, אז ברעידת האדמה שהיתה לפני 1300 שנה נשמרו האבנים כמות שהם".
"האתר פתוח למבקרים אך בית הכנסת עדיין בתהליך שחזור ואנחנו בסיומה של הקומה הראשונה", אומר מלכה, "ניתן להגיע ולראות את בית הכנסת מבלי להכנס לתוכו. אנחנו עושים את כל המאמצים שכבר בפסח השנה יוכלו המטיילים להכנס לתוך בית הכנסת".
החפירות באתר בית הכנסת[]
את שרידי בית הכנסת גילו לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר בשנת 1884. שייח' מקומי תיאר בפניהם את מבנה הקשתות מעל ה מעיין ואת חורבת המבנה הגדול שאותו הוא הגדיר כמבנה יהודי עתיק, הדומה לבית הכנסת העתיק שהתגלה מקודם בח'ירבת א-דיכה, בצפון בקעת בית צידה.[2] מרישומי לורנס אוליפנט עולה כי מתוך עיי המפולות הזדקרו ששה עמודים, שגובהם 10 עד 12 רגל (כ-3 מטר]. אוליפנט סיפר שבראש הקשתות הייתה אבן ועליה כתובת קשה לפענוח.[3]
בשנת 1905 נחפר בית הכנסת על ידי חוקרי בתי הכנסת הגליליים היינריך קוהל וקרל וטצינגר. החפירה הניבה תוכנית משורטטת של בית הכנסת. בשנת 1928 סקר את האתר אלעזר ליפא סוקניק. בחפירות שערכה המשלחת הגרמנית נחשפו חלקי בניין בגודל 13.80 מטר על 18.80 מטר. לפני הכניסה היה מבוא, הנשען על שני עמודים, לאורך האולם היו שני טורי עמודים. הסברה היא כי מדובר כבית בן שתי קומות, בעל כניסה יחידה ומשני עבריה חלונות. במרכז חזית הקומה השנייה היה חלון מפואר. לפי השרידים שנמצאו בסביבה, הגג היה גמלוני, מחופה ברעפי חרס.
מיד לאחר מלחמת ששת הימים נסקר האתר בסקר חירום מטעם מדינת ישראל, בידי החוקרים קלר אפשטיין ושמריהו גוטמן. בין השנים 1991-1995 עסקו דני אורמן, צבי אילן וצבי מעוז במחקר בתי כנסת עתיקים וביניהם גם באתר זה. בקיץ 2003 החל פרויקט החפירה ושחזור בית הכנסת בניהולו של יהושע דריי והארכאולוגים אילנה גונן וחיים בן דוד.
כיום ניתן להבחין בקירות הדרומי והמערבי של בית הכנסת, שהיו בנויים אבני גזית. משני צדי השער המרכזי היו מזוזות גלופות מאבן. בקיר של בית בכפר, דרומה לבית הכנסת, שובצו אבנים מבית הכנסת. בין התיאורים שנמצאו בשרידי בית הכנסת: נשר, אריה, רוזטות, שער, ציפור וגפן.[4] מבנה בית הכנסת הוא במתווה של בזיליקה בדומה לזה שבבית הכנסת שבברעם.
הממצאים העיקריים שהתגלו באתר הם כותרת מעוטרת בנשר, שני עמודים מעוטרים ששימשו לעיטור בימת בית הכנסת שהשתמרה היטב יחד עם המדרגות העולות אליה (להלן שחזור). בסמוך לחג החנוכה תשס"ז נתגלה תבליט בצורת מנורה.
.
התיארוך המשוער של בית הכנסת הוא התקופה הביזנטית. המבנה נחרב ככל הנראה בעקבות רעידת אדמה או כשל הנדסי כלשהו. אבניו נותרו במקומן ולא נלקחו לשימושים אחרים, כנראה משום שהאתר היה נידח. במתחם נמצאו גם שרידי בתים מהכפר היהודי שננטש.
בבית הכנסת נוסתה בפעם הראשונה שיטת שחזור חדשנית, שתוכננה על ידי יהושע דריי (ישו). את האבנים מספרו והרימו בעזרת עגורן גדול, את המספרים והשבב שהכניסו לאבן הזינו לתוכנת מחשב המציגה היכן הונחה במקור כל אבן במבנה קודם לקריסתו. לאחר הוצאת האבנים, והזנת הנתונים למחשב, משיבים את האבן למקומה המקורי.
ארון הקודש[]
גולת הכותרת של ממצאי החפירה הייתה "היכלית" ארון הקודש מפואר, בצמוד לקיר החזית הדרומית הפונה לירושלים. ההיכלית בנויה כיחידה בפני עצמה, בגובה 5.25 מטר והשתמרה כמעט בשלמותה. היא כוללת במה בעלת גרם מדרגות, מעוצבת בתבליטים עשירים של גפן הצומחת מתוך אמפורה, קשתות ועיטורים גאומטריים וכרכובים מעוטרים. בראש כל עמוד תבליט מנורת שבעת הקנים המלווה בסמלים יהודיים מובהקים כמחתה, כשופר וכארבעת המינים. על ראשי העמודים הונחו כותרות, שעל אחת מהן תבליט נשר. מעליהן התנוסס גמלון סורי. זהו בית הכנסת הקדום היחידי בו נמצאה היכלית. [5]
על הכפר[]
הכפר אום אל-קנאטר שוכן על מדרגת סלע, כ-30 מטר מתחת לקצה המצוק העליון, על הגדה המזרחית של ואדי א-שביב, כ-2 ק"מ מדרום מערב לקיבוץ נטור. בתי הכפר הסורי בנויים על חורבות יישוב קדום, כמה מאות מטרים מצפון למעיין. שרידי הכפר הקדום משתרעים על שטח של כשלושים דונם. במרכז הכפר שרידי בית הכנסת הנזכר לעיל. מקור שמו הערבי של המקום, שפירושו "אם הקשתות", הוא כנראה במבנה מעיין מונומנטלי, "בית קשתות", כ-200 מטר מדרום לחורבות בית הכנסת, שהיה בנוי על המעיין. כיום ניתן עדיין להבחין בקשת המזרחית מעל הנביעה. בשנות השלושים היה עץ אלון ענק, עתיק יומין, נטוע לפני המעיין.[4].
תולדות המקום[]
שמו הקדום של הכפר לא ידוע בבטחה. הייתה סברה כי "קנאטר" הוא שיבוש של השם מ'קמטרא' - יישוב הנזכר בתלמוד. מסופר על האמורא, שמעון שמטריא, שחי במאה ה-3. סוקניק הציע זיהוי אחר, לפי אחד מחכמי טבריה, מנחם די לוזאנו, מהמאה ה-16 הכותב בספרו "המעריך" : "קנטור - שם מקום מעבר לים טבריה עד היום". לפי יהוסף שווארץ "קנטיר הוא שם של מקום מעבר לים טבריא". צבי אילן מעלה את ההשערה שזו אחת מתשע עיירות היהודית שבתחום סוסיתא שלא זוהו, אולי "עין השער" - בשל קשתות המעיין הנדמות כשער.
תמונות מבית הכנסת[]
עין קשתות - סרטון 2020[]
ראו גם[]
- בתי כנסת קדומים בארץ ישראל
- סקירת האתר באנגלית כולל תצלומים ותרשימים
- אתר מנהל הפרויקט. לכניסה לחלק על אום אל קנאטר, נא ללחוץ על "פרויקט נוכחי" בסרגל העליון.
לקריאה נוספת[]
- צבי אילן , ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטייל, הוצאת עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977
- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991.
- יהושע דריי, היהלום שבכתר - במת ארון הקודש בבית הכנסת אם אל-קנאטר, מתוך הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007, בעריכת יעקב אשל, מרכז סיור ולימוד סוסיא, סוסיא, תשס"ח
קישורים חיצוניים[]
- ויקישיתוף -אום אל-קנאטר
- סיור של ועדת החינוך של הכנסת באתר, עם הסברים.
- איתמר מור, הכי גדול, הכי עתיק, הכי חדש, אתר חדר החדשות
הערות שוליים[]
- ↑ ספי בן יוסף, אום אלקנאטיר: מהיום אמרו 'קשתות רחבעם', באתר ynet, 01 בפברואר 2004
על שם רחבעם זאבי, שכיהן כשר התיירות כשאישר את תקציב החפירות בבית הכנסת ונרצח ימים ספורים לאחר מכן - ↑ בית הכנסת מהראשונים שנתגלו ונחקרו בישראל.
- ↑ מקור: צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, עמ' 63
- ↑ 4.0 4.1 מקור: צבי אילן- ארץ הגולן.
- ↑ מקור: יהושע דריי
בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן | ||
---|---|---|
|