ציור משנת 1553 של איבצן
אבצן היה שופט בישראל בתקופת השופטים. עליו נכתב מעט בספר שופטים אך חז"ל הרחיבו על מעשיו, עקב היותו בועז, אבי שולשלת דוד המלך. מהמעט שנכתב עליו, נלמדו לקחים אחדים.
יחסו של אבצן למנוח[]
על כך אין רמז בתנ"ך, אבל חז"ל קישרו את מנוח על בועז. הרב שמעון קליין באתר ישיבה דן תורה של חסד במגילת רות. הוא הצביע על קשר בין שרשרת האירועים בספר שופטים:" אבצן שופט אחרי יפתח, וכמה פסוקים קודם לכן נזכרת מלחמת האחים העקובה מדם אשר במהלכה שוחטים אנשי גלעד ארבעים ושתים אלף איש משבט אפרים [1] המדרש בגמ' [2] מוסיף נופך לקשיי התקופה:
"מאה ועשרים משתאות עשה בועז לעשרים בניו ולשלשים בנותיו (אירוסין ונישואין) ובכולן לא זימן את מנוח (לימים - אביו של שמשון). אמר - כודנא עקרה (פרידה עקרה), במאי פרעה לי (במה יפרע לי, שהרי אין לו בנים, ולא יוכל לגומלני ולהזמינני לסעודות אירוסין ונישואין). וכולן מתו בחייו" . וכך היה גורלם :
מנוח - היה נשוי לבת שבט יהודה [3] והוא איננו מצליח להעמיד אחריו בן. בועז - קובר את בניו ובנותיו בחייו.
אבצן הוא בועז[]
רות ובועז - תחריט נחושת Gustave Doré 1866
בספר שופטים נאמר:" וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת-יִשְׂרָאֵל, אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם. ט וַיְהִי-לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת, הֵבִיא לְבָנָיו מִן-הַחוּץ; וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֶׁבַע שָׁנִים. י וַיָּמָת אִבְצָן, וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם"[4]
יהודה אייזנברג במאמרו סדר המאורעות במגילת רות כתב :"אין שופט בשם בועז. אבל כל התנהגותו של האיש היא התנהגות של שופט: הוא מושיב את הזקנים בשער, הוא מנהל את ענייני העיר. הוא שופט העיר בית לחם. ועל כן יש לחפש שופט שעירו היא בית לחם" והוא אבצן. והוא קשר אותה עם רות המואביה בדרך הבאה:" אבצן הוא בועז. לוח הזמנים נעשה צפוף: אבצן שפט רק שבע שנים, ומת בסוף תקופת השיפוט שלו. מכאן שזקן האיש, ורות המואביה יכולה להיות לצדו זמן קצר. וכאן נכנס מדרש האגדה: רות רבה פרשה ג אשתו של בועז מתה באותו היום, ונתכנסו כל העיירות לגמילות חסד.. נכנסה רות עם נעמי, והייתה זו יוצאה וזו נכנסת.[5]
והוא סיכם:"הנה, כאן עיקרה של המגילה. מגילת רות, גם תקופת השופטים, גם חייו ומותו של האיש הפרטי, אינם אלא חוליה בשרשרת המוליכה למלכות בית דוד, וממנה אל הגאולה. רות, בועז ועובד הם החוליות הקושרות את ההיסטוריה של עם ישראל, למן התנחלותו בארץ, ועד למלכות בית דוד, וממנה עד לחוטר שיצא מגזע ישי, ולנצר משורשיו יפרה. זהו העיקר, וכל היתר - אפיזודות קצרות בתולדות הפרט.