אבן צור

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

דגמית של אבן צור

צור דמוי ברקציה קדומים ראו כאן

צוֹר – סוג של "סלע משקע" (שוקע באגם או ים שהיה קיים בעבר) כימי וביוכימי המושקע מתוך סביבה מימית שאינה אוופוריטית (מתאדה}. הצור הוא סלע קשה בעל מראה זגוגי הבנוי מ"סיליקה" (תחמוצת צורן) (SiO₂) טהורה עם מעט מאוד "זיהומים" כימיים. הוא בנוי מגבישים זעירים (קריפטוקריסטלים – דהיינו גבישים נסתרים) של המינרל כלקדון ומקוורץ בעל גבישים גדולים, ולעתים מכיל מאובנים זעירים. הצור מצוי כגושים בתוך סלעי קירטון (כמו בקדומים), אבן גיר או דולומיט.

סלעי הצור מופיעים בטבע בצורות מגוונות.

• צור (Flint) - במובן המצומצם נוהגים לקרוא בשם צור לסוג בעל הצבע הכהה, בדרך כלל אפור־כהה, כחול, שחור או חום עמוק.
• חלמיש (Chert) - סוג בהיר יותר, בצבעי לבן, אפור, חום, חום אפרפר וירוק בהיר עד אדום חלודה. הבדלי הצבע הם תולדה של יסודות הקורט המצויים בסלע, כשהצבע האדום והירוק שייכים להופעת [יונים של ברזל. (כמו בקדומים)

הצור היה אחד החומרים השימושיים ביותר ליצור כלים ב"תקופת האבן", כדוגמת "אבן יד", שכן הוא מתפצל לשברים דקים חדים הקרויים נתזים או להבים (תלוי בצורה) כשמכים עליו בחפץ קשה אחר (כדוגמת פטיש יד עשוי מחומר אחר).

כשמכים עם אבן צור כנגד מתכת נוצר ניצוץ, ולכן הצור היה מקור עיקרי ליצירת אש (כולל המצת ברובים שבו הצית הניצוץ שנגרם מאבן הצור את אבק השריפה) עד סוף המאה ה-18. כמו כן נעשה שימוש נרחב בצור מהמאה ה-13 עד ימינו כאבן בניין בייחוד באנגליה.

עוד על אבן הצור בויקיפדיה העברית