אבלות השלושים

אבלות שלושים ושנה

לאחר סיום שבעת ימי האבלות, נמשכת האבלות במידה פחותה עד סוף שלושים הימים, ובסיום השלושים מסתיימים כל מנהגי האבלות. זולת ילדים שמתאבלים על אחד מהוריהם, שמשום כבוד ההורים אבלותם נמשכת שנה שלימה.

קדיש ועילוי נשמה

האבל על אחד מהוריו אומר קדיש בשנה הראשונה. ויש מזה תועלת גדולה לנפטר, להצילו מדינה של גיהנם, שכיוון שבנו שהשאיר אחריו בעולם הזה מקדש את השם באמירת קדיש, מתרבות זכויותיו.
ככל שירבה הבן בתורה ובמצוות ובצדקה בשנה הראשונה, כך יועיל יותר לעילוי נשמתם.
ואם אין להם בן שיכול לומר עליהם קדיש, כגון שלא זכו לבן או שבנם תינוק או שהוא גדול אבל אינו מתכוון לבוא לבית הכנסת בכל יום לומר קדיש אחר הוריו, אם יש לנפטר אב או נכד או חתן ירא שמים – יאמר הוא קדיש לעילוי נשמתו. כשאין קרוב שיכול לומר קדיש, ישכרו מכספי ירושתו אדם ירא שמים שיאמר אחריו קדיש. (לפי מיטב ידיעתי גם אח יכול להגיד - מבלי לקבל תשלום על כך)

הקמת מצבה

משתדלים להעמיד מצבה על הקבר עד יום השלושים, על המצבה כותבים את שם הנפטר והוריו ותאריך לידתו ופטירתו. אפשר לכתוב על המצבה תארים אמיתיים על אישיותו אבל צריך להיזהר שלא להפריז, כי ההפרזה בזה גורמת שיחמירו בדינו בבית דין של מעלה. עדיף כשאפשר, שבני זוג יהיו קבורים יחד, כדי להקל על ילדיהם לפקוד יחד את קברם. רבים מהפוקדים את הקבר נוהגים להניח על המצבה אבן קטנה לסימן שהיו שם. ישנו מנהג שמקורו באומות העולם, לכבד את הקבר בהנחת זר פרחים, וישנם יהודים שאימצו מנהג זה, ואף שאין בזה מעלה גם אין בזה איסור.

• פנינה הלכה

מה נוהגים לעשות ביום השלושים

ביום ה-30 (אני מניח שאין בעיה ביום -31 , אבדוק עם הרב דני) עצמו עולים על קבר הנפטר לעריכת אזכרה, ואף לגילוי המצבה על קברו.
האזכרה כוללת את אמירת פרקי תהילים (ט"ז, י"ז, ל"ב, ע"ד, צ"א, ק"ד, קי"ט, ק"ל). פרק קי"ט בתהלים ערוך לפי סדר הא"ב, ולכל אות מוקצבים שמונה פסוקים. נוהגים לקרוא את הפסוקים, שמאותיותיהם מורכב שמו הפרטי של הנפטר, ובתוספת – את ארבעה הקטעים, שמאותיותיהם מרכיבות את המלה – נשמה.
אחרי אמירת פרקי התהלים אומרים האבלים קדיש יתום ותפילת אל מלא רחמים. ראוי להעלות דברי הספד לזכר הנפטר, דברי מוסר לקהל הנוכחים ודברי נחמה לאבלים.
לפני שנפרדים מן הקבר נוהגים להניח עליו אבן קטנה – משום כבוד המת: כדי להראות שהיינו על קברו, ושלא שכחנו אותו. נוהגים גם לשים יד על המצבה.
כשיוצאים מבית הקברות שוב נוטלים ידיים ולא ממהרים לנגבם – בשם הרצון להישאר עם "משהו", שמזכיר את הנפטר ואת מקום מנוחתו.
את הטקס נוכל לעשות לבד, יש לי את הספרים המתאימים - דני

הלכה למעשה

לאחר ברור עם אורלי אנסה לסכם:

• גילוי מצבה יתקיים ביום רביעי 15 ביוני שעה 16:00 (אפשר לדחות בשעה)
• אחרי האזכרה נתכנס בכפר הדרים או אצל משפחת לאודין: משקאות וכיבוד קל
• צריך עשרה גברים לאמירת קדיש: נראה לי עמי, חיים, צביקה (לא בטוח ) ; מוטי, פרידמן וחנני; אלדד אולי עם בנו, מושקו אולי עם בני, בן עמי - אולי עם בנו וקסטלנובו - אם אפשר עוד רזרבה

צו ירושה

אני ממליץ על בתי רבניים: יותר מהר ויותר זול, אחרי שתסכמו ביניכם את החלוקה. יש למנות מנהל עזבון. אם יש אין צוואה. מומלץ בית הדין הרבני האזורי נתניה כתובת ברקת 3, נתניה
טפסים מקבלים במזכירות, אולי אין צורך בעורך דין [https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/froms_rbc?skip=0&sub=4 פרטיל)
צריך עדים שרק אתם הבנים. אולי גם הבן צריך להצהיר שהוא מוותר על העדיפות.

שלא תדאו צער. בבנין ירושלים תנוחמו

דני