Family Wiki
Advertisement

Steve Evans from Bangalore, India

ובי בן שמחון כתב בהארץ על ארבע ירחי לידה - "במשך ארבעה חודשים עקבנו אחרי גידולו של הפרי הכי ישראלי שיש: האבטיח"

על פי נתונים שמציג שמשון עומר, מנהל אגף הירקות וגד"ש (גידולי שדה) ומדריך ארצי לגידול דלועים במשרד החקלאות, מדי שנה מגדלים בישראל כ-130 אלף טון אבטיחים. "בישראל, בתחילה, האבטיח היה מזוהה באופן מוחלט עם הקיץ", הוא מזכיר. "בתחילת שנות ה-70 חלה תפנית בגידול האבטיחים, עם הכנסת הטכנולוגיה של שימוש ביריעות פוליאתילן. עונת הגידול התרחבה לאזורים חמים, דוגמת הערבה ובקעת הירדן, שם אימצו את הטכנולוגיה שהביאה להקדמת הקטיף". מאז, אפשר למצוא אבטיחים למכירה ברוב חודשי השנה.

"בכל שנה מגדלים בארץ כ-25 אלף דונם אבטיחים בשלחין, למאכל טרי, מרביתם מטיפוס חסר זרעים", הוא מפרט. "אבטיחים בכירים, הגדלים תחת חיפוי מנהרות פוליאתילן, כלומר מנהרות פלסטיק נמוכות או 'חממיות', נקטפים ממארס עד אפריל. בטכנולוגיה הזאת מגדלים כעשרת-אלפים דונם. בחלק השני של העונה, מגדלים אבטיחים בשדה פתוח - כ-15 אלף דונם. הקטיפים הראשונים של אבטיח בישראל מתחילים מאזור הערבה וכיכר סדום, אחר כך מצפון לים המלח, עמק בית שאן והנגב המערבי. בהמשך העונה, משדה פתוח, מאזור העמקים, גליל מערבי, נגב והמרכז.

"בשנים האחרונות גדלה הדרישה לאבטיח קטן יותר. במקביל החל טיפוח של זנים מתאימים, בקטגוריות גודל שונות, כדי לענות על צורכי הלקוח. יש היום, למשל, אבטיח ננו במשקל עד קילו אחד, אבטיח מיני במשקל 1-3 ק"ג, אבטיח מידי במשקל 4-6 ק"ג ואבטיח רגיל, שמשקלו 6 ק"ג ויותר.

מומלץ לקרוא את הכתבה כולה - הקש בקישור לעיל

הלכנו_לטעום-_צוות_טועמים_בהובלת_פרופ'_אלי_פליק,_חוקר_במכון_וולקני,_טעמו_90_זנים_של_אבטיחים.

הלכנו לטעום- צוות טועמים בהובלת פרופ' אלי פליק, חוקר במכון וולקני, טעמו 90 זנים של אבטיחים.

יצוא אבטיחים מארץ ישראל[]

אבטיח מללי.jpg

המפרץ מכמורת. תצלום אוויר מכיוון דרום מערב. תמונה שצילמתי והעלתי. אסף.צ

במפרץ הקטן של מכמורת התקיים במאה התשע עשרה מסחר באבטיחים שגודלו בשרון באזור הכפר קאקון. האבטיחים יוצאו מהנמל שנקרא "מינת אבו זבורה" (הנמל של משפחת זבורה) ללבנון ומצרים על ידי מפרשיות. לאחר מלחמת העולם הראשונה פסק המסחר.

על נמל האבטיחים של חדרה (מינת אבו זבורה) - מתוך:אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל - חדרה וסביבתה : פארק השרון > חדרה וסביבתה פארק השרון > חלק ראשון: פרקים בתולדות חדרה והתפתחותה

שמואל אביצור המפרצון של מכמורת , בגבולה הדרומי של חדרה , סמוך לשפך נחל אלכסנדר , הוא היחיד לאורך חוף הים התיכון בארץ מדרום לחיפה . מפרץ זעיר זה 19 ) דונם ) נוצל היטב כל עוד התנהל עיקר השיט הימי בסירות מפרש , המקום , שנודע בשמו הערבי מינת ( נמל ) אבו זבורה , היה בעל חשיבות לא מבוטלת בספנות המקומית , ואף בספנות החופים של המפרשיות לאורך החוף המזרחי של הים התיכון . תחייתה של מינת אבו זבורה - ובהמשך גם חדלונה - קשורים ביצוא האבטיחים . עד לרבע האחרון של המאה הקודמת היו במישור החוף , בין חיפה לירקון , רק ארבעה ישובי קבע זעירים : עתלית , טנטורה , אום אל חאלד וארסוף , ואף בהם תנאי הבטחון היו מעורערים . העיבודים החקלאיים כללו בעיקר אבטיחים ומעט תורמוס . במשך הזמן עלתה חשיבות האבטיחים , בעיקר לאחר פתיחת תעלת סואץ , והקמת ערים חדשות לאורכה , וכן גידול האוכלוסיה העירונית במצרים ובמידה פחותה גם בחוף הלבנוני ובתורכיה . מחירו הזול של האבטיח וטעמו הערב לחך , הפכוהו למוצר מבוקש מאין כמוהו גם בקרב השכבות העממיות . מקורם של האבטיחים היה במישור החוף הארץ ישראלי . ראוי לזכור כי הגורם שהכתיב את מחירי המוצרים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, סללו הבריטים מסילת ברזל ממצרים דרך ארץ ישראל עד לבנון ולמעשה עד תורכיה. לפי מאמרם של מרדכי זילברג וברוך בורשטיין אבטיח מללי בשוקי קהיר (מתוך ספרט שמואל אביצור ממצאים ומאמצים) היא שימשה גם לשיווק אבטיחים. במאמר הוא מספר כי בשלהי מלחמת העולם השנייה קבוצת חיילות, בנות הישוב היהודי, בשוקי הפירות בקהיר אביטים מכפר מלל. האבטיחים כונו "מללי". היה זה אבטיח טעים ומתוק במיוחד.

אבטיחים על גבי פסיספסים[]

10685324 10208178840726354 2098442215195749375 n.jpg

אבטיחים היו מאוד אהובים על תושבי ארץ ישראל, כבר בעת העתיקה. מעניין לציין שהאבטיח המקראי: "זכרנו את האבטחים.....שאכלנו במצרים..." והאבטיחים של חז"ל- הם אותו האבטיח שלנו כיום. בפסיפסים ביזנטיים מארץ ישראל יש כמה עיצובים של אבטיח, למשל, מכנסיית קריות. 2 אבטיחים קטנים, ירוקים ומנוקדים מעוטרים לצדי מלון עגול וצהוב וגדול יותר. התמונה מתוך מחקרו של יהודה גוברין ובאדיבותו.

12439342 10208178844246442 1294061007331225394 n.jpg

אבטיח פרוס לשניים "על הסכין", כנראה, מוצג לראווה בכנסייה המערבית בגן לאומי ממשית. ייתכן שהאבנים הלבנות מתארות את הגרעינים. ציפה צהבהבה אופיינית לאבטיחים מזנים המשמשים כיום למאכל לבקר

12549129 10208178851366620 1088445666072066683 n.jpg

אבטיח מכנסיית ממשית, שלם . האבנים האדמדמות משמשות במקום אבנים ירוקות - שלא מצויות כל כך בין אבני הארץ. וכשהיו בנמצא היו יקרות לשימוש. התמונות באדיבות ד"ר ענת אביטל

מהוויקיפדיה העברית[]

אבטיח (שם מדעי: Citrullus lanatus) הוא מין של צמח שרוע חד-שנתי באותו שם ממשפחת הדלועיים שפירותיו משמשים למאכל.

מוצאו של האבטיח באפריקה המשוונית והדרומית. חוקר הארצות דייוויד ליווינגסטון תיאר אותו לראשונה במדבר קלהארי. אף על פי שהאבטיח התרבותי אוגר כמות מים גדולה בפירותיו, הוא גדל ללא השקיה בתנאי בעל. פרחי האבטיח גדולים ובודדים וצבעם צהוב בהיר. הפריית האבטיח נעשית על פי רוב על ידי חרקים - בעיקר דבורים.

פרי האבטיח הוא ענבה גדולה המכילה זרעים רבים. משקל הפרי מגיע עד 20 ק"ג ורובו (כ-92%) עשוי מים. צבע הפרי ירוק מבחוץ ואדום או ורוד מבפנים. לעתים ניתן גם למצוא אבטיח עם ליבה צהובה. טעמו של הפרי מתוק והוא עסיסי.

ערכים תזונתיים[]

האבטיח מכיל ויטמינים רבים כגון: B5, B3, B6 ובטא קרוטן. בנוסף, האבטיח הוא מקור יעיל לליקופן (בדומה לעגבניות) ולאנטי אוקסידנטים אחרים כמו ויטמין C (מנה של אבטיח מספקת כרבע מהמנה היומית המומלצת לאדם מבוגר של ויטמין C). האבטיח מכיל כ-30 קלוריות ל-100 גרם וכ-90% מים. האבטיח משתן ומנקה את מערכת העיכול.

האבטיח הוא אחד מפירות הקיץ האהובים בישראל. עונת האבטיחים בישראל מתחילה בחודש יוני, מגיעה לשיאה ביולי ומסתיימת באוגוסט כאשר מרקמו של האבטיח הופך ספוגי. יש המאמינים כי אבטיח שאינו פגום (שמרקמו אחיד) משמיע צליל עמוק אם מכים עליו, ובודקים את איכותו של האבטיח על ידי טפיחה בכף יד פתוחה והאזנה לצליל המתקבל.

מלבד אכילת הפרי ניתן לקלות את זרעי האבטיח השחורים או הלבנים להכנת פיצוחים וכן להפיק מהם שמן מאכל. זן אבטיח הגרעינים הנפוץ בארץ נקרא מללי. המללי מכיל גרעינים רבים וגדולים במיוחד. קטיף המללי מתבצע על ידי מכשיר מיוחד המפצח את הפרי ומוציא את גרעיניו בעוד שאת הליבה והקליפה הוא משאיר בשדה.

את קליפת האבטיח ניתן להחמיץ, והיא מאכל אהוב על בהמות.

אבטיח בלי גרעינים (Seedless) הינו זן מיוחד אשר פירותיו עקרים ונושאים בתוכם רק מספר מועט של מעטפות הזרע - שקיקים לבנים דקיקים וקלים לאכילה. על מנת ליצור פרי נטול גרעינים יש להפרות תחילה את אבקניו של זן רגיל דיפלואידי (בעל סט כפול של כרומוזומים בגרעין התא) בצמח נקבה של זן טטרפלואידי (בעל סט מרובע של כרומוזומים בגרעין התא, הזן הטטרפלואידי פותח באמצעות הנדסה גנטית). התוצאה שתתקבל - זרעים של צמח חדש טריפלואידי (בעל סט משולש של כרומוזומים בגרעין). זרעיו של הצמח הטריפלואידי גדולים יותר מהזרעים הדיפלואידים. הצמח הטריפלואידי הינו עקר, אולם אם יופרה על ידי אבקני צמח דיפלואידי רגיל, הוא יניב פירות עקרים. כלומר יניב אבטיח בלי גרעינים. לפיכך בשדה בו זורעים את הצמח הטריפלואידי יש לזרוע בסמוך גם צמח דיפלואידי רגיל שיפרה אותו על ידי האבקה.

קישורים חיצוניים[]

[http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Citrullus_lanatus Category:Citrullus lanatus| אבטיח}}

Advertisement