אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגית: sourceedit |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
|} |
|} |
||
| + | {{מקורי}} |
||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־17:24, 30 בינואר 2016
|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
דרומא
- כרמל
- אשתמוע
- סוסיא העתיקה
- חורבת ענים
- יוטה
- תלה
- מעון
- עין גדי – המקראית
- רימון
- חרבת יתיר
חורבת ענים - היום "חרבת ענוים" ביער יתיר כ-19 ק"מ מדרום לחברון, בתחום יער יתיר, יער אשר ניטע על ידי הקרן הקיימת לישראל. האתר סמוך ליישוב ליבנה.
תאור האתר[]
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
מבט על האתר - צילם: טל דהן הויקיפדיה העברית
שרידי בית הכנסת המקור: אתר סוסיא
מבט על האתר צילם: טל דהן הויקיפדיה העברית
האתר הוא, בשיפולי גבעה, בגובה 685 מטר מעל פני הים. באתר נמצאו : כ- 50 מרתפי מגורים חצובים בצורת מערות. רק קירות של אחדים מהמבנים בולטים על פני השטח. פתחי אחדות מהמערוצ מקושטים במשקופים. על המשקופים יש תבליטי רוזטות ועוד. המשקופים המעוטרים מגידים על אמידות התושבים.
בסביבת היושב מתקני חקלאיים חצובים, בורות מים, גדרות לצאן, מערות למגורים ולמסתור, בית קברות וגולת הכותרת: שרידי בית כנסת.
בראש הגבעה נמצאו שרידי מצודה מהתקופה הישראלית. מיקומה הגאוגרפי והממצא הקרמי שנתגלה בה הביאו לזיהויה עם ענים של תקופת המקרא. ענים כלולה בתחום נחלת שבט יהודה לפי ספר יהושע: "וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה, וְעָנִים" (פרק ט"ו, נ')
אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 כולל אותה בין יhשובי דרומא ומבחין בין שתי ערים: • "כפר גדול של יהודים" המיקום המשוער ח'רבת ע'יון את-תחתא (אל-ע'רביה), • " כפר אחר עניא סמוך לראשון, היום הוא כולו נוצרים הוא למזרח הראשון " - ח'רבת ע'יון אל-פוקא (אל-שרקיה).
בית הכנסת[]
בענים נחפר מבית כנסת מתקופת התלמוד. [1]. כמו בבתי כנסת אחרים בדרומא: השלב הראשון הוא מהמאה ה-3 והוא התקיים עד מאה ה-7. פתחו של בית הכנסת הוא למזרח. הוא מבנה אורכי כמו במעון העתיקה. בחזית ניצבים עמודים, על אדנים מרובעים ועליהן כותרות. נמצאו חלקים של אגן שיש לנטילת ידים. הרצפה כוללת פסיפסים עם תאורים גאומטריים.
האולם היה מקורה בגג רעפים והקירות היו מטוייחים. נמצא כי אימצו בבית הכנסת מנהג שהתגלה במעון : להשאיר בבית הכנסת חלק מהסלע המקורי. צבי אילן מאתר בבית הכנסת את "המרחב המקודש", אשר דוגמתו לא התגלה בבית כנסת אחר. מדובר ברבע מרוחב האולם שנחסם על ידי לוחות סורג, שכמה מחלקיהם נמצאו.
מדרום לבניין יש מדרגות אל בור מים ואל מערות מיסתור. המערות היו מוגנות היטב מפני כניסת זרים. מכלולים דומים נמצאו ליד בתי כנסת נוספים באזור.
לפי שרידים שנמצאו במקום, בין השאר מטבעות זהב, המקום היה פעיל עד המאה ה-8. מכאן גם ההשערה שיהודי המקום, בדומה ליהודים שהיו ביוטה, חיו במקום עד התקופה הערבית הקדומה ואז נאלצו לקבל עליהם את דת האיסלם.
מסלול המתקנים החקלאיים[]
במקום נמצאו מתקנים חקלאיים ברצף. קיומם של המתקנים בסמיכות זה לזה מעיד על כך שבמקום היה ריכוז גדול של אוכלוסייה. בין השאר נמצאו באתר המתקנים הבאים:
- גת – חצובה בסלע בשלשה משטחים מדורגים: בראשון דרכו את הענבים, ממנו גלש המיץ תא קטן ששימש לשיקוע גריעני הענבים ושאר הפסולת המוצקת. משם עבר הנוזל לכלי הקיבול, בדרך כלל כדי חרס. משם רוכזו הכדים במחסנים תת-קרקעיים עד גמר תהליך התסיסה והפיכתו של הנוזל ליין.
- בור מים – שריד למאגר מים תת-קרקעי שנחצב בסלע.
- בית בד – חצוב בסלע. חלקיו המזוהים הם: ים – המתקן התחתון הקבוע ומלל – המתקן הנייד שהופעל על ידי בהמת עבודה.
לאורך שביל המתקנים החקלאיים ניתן לראות גדרות אבן ששימשו כמכלאות צאן.
תרומתו של שמריה גוטמן[]
מהרצאתו של ד“ר זאב זיוון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב בכנס הספר והמדבר בארץ ישראל - הכנס השנתי השביעי
הערות שוליים[]
- ↑ שלושה נוספים מאותה תקופה הם : מעון, סוסיא ואשתמוע
לקריאה נוספת[]
- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, 1991.
קישורים חיצוניים[]
- דוד עמית, על מקור תוכניותיהם של בתי-הכנסת בדרום הר-יהודה, (בתוך) [[קתדרה) יוני 1993
. חוברת מספר 68,הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים נמצא גם בקישור • שביל המתקנים החקלאים ליד חרבת ענים - דרום הר חברון - שבילי ישראל בכך דרך
- תמונות מחרבת ענים
- יעקב שקולניק, יער יתיר: הכי גדול שיש - YNET-תיירות