"שִׁכְלוּל" במשמעות של פרשת בראשית

בעקבות שיעורו של הרב נחום בן-יהודה בכולל "משכן בנימין" ליד "ישיבת קדומים בכ"ח תשרי תש"ף

שִׁכְלוּל - במשמעות של פרשת בראשית - עליו דנים בתרגום נאופיטי. משמעות המונח לפי המילון:"הֲפִיכָה למתוחכם וטוב יותר; שִׁפּוּר; שִׁדְרוּג"מילוג

בריאת אורו של העולם - ציורו של גוסטב דורא -מקור:ויקישיתוף,Tomisti

המובאות מפרשת בראשית

• תרגום נאופיטי - מלקדמין בחכמה [בחוכמתא] ברא (ד)יי שכלל [ושכלל] ית שמיא וית ארעא: (ההדגשה של העורך). הערות:
  • בחוכמה' - א בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בחכמה״) גם נוסח חילופי: ״בחוכמתא״.
  • ושכלל : ב כך כנראה היה כתוב במקור בכ״י ניאופיטי 1. יד מאוחרת הוסיפה ״ד״ למלת ״ייי״ ומחקה את האות ״ו״ ב״ושכלל״, כדי ליצור ״בחכמה ברא דייי שכלל״ המתאים למסורת הנוצרית של הירונימוס.המקור

לשם השוואה

• המקור:(א) {פרשת בראשית} בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
• תרגום אונקולוס: "בְּקַדְמִין בְּרָא יְיָ יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא:"
• תרגום יונתן:"בראשׁית מִן אַוְולָא בְּרָא יְיָ יַת שְׁמַיָא וְיַת אַרְעָא"
• תרגום ירושלמי:"בראשׁית בְּחוּכְמָא בְּרָא יְיָ:"

המקור: ספריא

ציטוטים מספר עזרא

• "מְהוֹדְעִ֤ין אֲנַ֙חְנָה֙ לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן לָקֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה חֲלָק֙ בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔א לָ֥א אִיתַ֖י לָֽךְ׃" (פ)(פרק ד' ט"ז)
  

רש"י מבאר:"ד׳:טז : אמהודעין אנחנה למלכא. מודיעין אנחנא למלך: בדי הן קריתא דך. אשר אם העיר הזאת תבנה וחומותי' מיוסדין: גלקבל דנה. כנגד כן ובשביל כך אין לך חלק בכל עבר נהרא לפי שישראל יהיו מורדין בך ויקחו הכל מידך: דבעבר נהרא. היא כל הארץ של צד א"י שהוא עבר הנהר לאותן שבבבל:

• "וְשָׂבֵ֤י יְהוּדָיֵא֙ בָּנַ֣יִן וּמַצְלְחִ֔ין בִּנְבוּאַת֙ חַגַּ֣י נביאה [נְבִיָּ֔א] וּזְכַרְיָ֖ה בַּר־עִדּ֑וֹא וּבְנ֣וֹ וְשַׁכְלִ֗לוּ מִן־טַ֙עַם֙ אֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִטְּעֵם֙ כּ֣וֹרֶשׁ וְדָרְיָ֔וֶשׁ וְאַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מֶ֥לֶךְ פָּרָֽס׃(שם,ו'י"ד)
  

רש"י ו׳:ידאושבי יהודיא. וזקני היהודים היו בונין ומצליחין במלאכתן כנבואת חגי וזכריה ובנו ויסדו את הבנין מן צווי של אלהי ישראל ומרשות כורש מלך פרס הראשון אשר הוחל יסוד הבנין בימיו ומרשות דריוש זה מלך פרס: ,וארתחששתא. הוא דריוש ונקרא ארתחששתא ע"ש המדינה והמלכות כי כל מלכי פרס היו נקראים כך כאשר כל מלכי מצרים נקראים פרעה:

המקור האכדי

החידוש מיוחס לSteve Kaufman בעבודתו "השפעת האכדית על הארמית".
to perfect , complete
המקור: https://www.academia.edu/people/search?utf8=%E2%9C%93&q=Effect+of+Akkadian+on+the+Aramaic

... The Akkadian influences on Aramaic. Post a Comment. CONTRIBUTORS: ... PAGES (INTRO/BODY): xvii, 196 p. SUBJECT(S): Aramaic language; Akkadian language; Foreign words and phrases; Akkadian; Grammar, Comparative; Aramaic. DISCIPLINE: No... more

מדרש ספרי מספר דברים

מ"ג דברים לג יב: לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן.{ובמדרש ספרי מצאנו כתוב:
חופף עליו כל היום - זה בנין ראשון: כל היום - זה בנין אחרון: ובין כתיפיו שכן - בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא.
וכן אתה מוצא באברהם, שראה אותו בנוי, ורא' אותו חרב, וראה אותו בנוי: ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה - הרי בנוי, אשר יאמר היום בהר ה' יראה - הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא.
וכן אתה מוצא ביצחק, שראה אותו בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא:
ראה ריח בני כריח שדה - בנוי, שנ' לריח ניחוח. שדה - הרי חרב, שנא' לכן בגללכם ציון שדה תחרש, אשר ברכו ה' - בנוי ומשוכלל לעתיד לבוא,
שנ' כי שם צוה ה' את הברכה חיים. וכן אתה מוצא ביעקב, שראה אותו בנוי, וראה אותו חרב, וראה אותו בנוי ומשוכלל לעולם הבא:
ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה - הרי בנוי. אין זה - הרי חרב. כי אם בית אלהים - הרי בנוי ומשוכלל לעולם הבא:
(הדגשות המחבר) המקור:ויקיטקסט

מתוך תפילת שמונה עשרה נוסח ארץ ישראל

מסכת סנהדרין, התלמוד הבבלי

ת"ר אדם נברא בערב שבת ומפני מה שלא יהו המינים אומרים שותף היה לו להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית דבר אחר שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך במעשה בראשית דבר אחר כדי שיכנס למצוה מיד דבר אחר כדי שיכנס לסעודה מיד משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושיכללן והתקין סעודה ואחר כך הכניס אורחין שנא' (משלי ט, א) חכמת בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה (משלי ט, ב) (הדגת המחבר) המקור:ל"ח עמוד א - אתר ספריא

תוספתא מסכת סוכה

ב,ז בזמן שהמאורות לוקין סימן רע לעולם משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושכללם והתקין [בהם את הסעודה ואחר כך הכניס את האורחין כעס עליהן אמר לשמש טול את הנר מלפניהם] ונמצאו כולן יושבין בחשיכה היה ר"מ אומר בזמן שהמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל משל לסופר שנכנס לבית הספר ואמר הביאו לי רצועה מי הוא דואג מי שלמוד להיות לוקה בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעכו"ם לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל שהעכו"ם מונין לחמה [וישראל מונין ללבנה] בזמן שלוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח במערב סימן רע ליושבי מערב באמצע סימן רע לכל העולם בזמן שנהפכו [זיויה] כמין דם פורענות של חרב בא לעולם [פורענות של דבר ושל] רעב בא לעולם [בזמן שלקו בכניסתן פורענות שוהה לבא ביציאתן פורענות ממהרת לבא] וי"א חלוף הדברים [אין] לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלוה שלה לוקין שנא' ובכל אלהי מצרים וגו' בזמן שישראל עסוקין בתורה אין דואגין מכל שנאמר (ירמיהו י) כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו וגו'. (הדגשת המחבר). המקור:פרק ב' ז' מכון ממרא

תרגום יונתן לספר מלכים

"וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ וַיַּסִּעוּ֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֜וֹת אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת לְיַסֵּ֥ד הַבָּ֖יִת אַבְנֵ֥י גָזִֽית׃ מלכים א',ל"א,
תרגום יונתן בן עוזיאל:"וּפַקֵיד מַלְכָּא וַעֲקָרוּ אַבְנִין רַבְרְבָן אַבְנִין יְקָרָן לְשַׁכְלָלָא בֵיתָא אַבְנִין פְּסִילָן: (הדגשת המחבר). המקור:ספריא

ספר שמואל

שני הצורות של המונח "שכלול" שונים זה מזה במשמעות ובהבעה

• "ותגעש [וַיִּתְגָּעַ֤שׁ] וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּֽי־חָ֥רָה לֽוֹ׃" (שמואל ב',כ"ב,ח')
  

תרגום יונתן בן עוזיאל:"וְאִתְרְגִיפַת וְאִתְרְגִישַׁת אַרְעָא שַׁכְלוּלֵי שְׁמַיָא זָעוּ וְאִתְרְכִינוּ אֲרֵי תְקֵף רוּגְזֵיהּ:(הדגשת המחבר). המקור:ספריא

• "וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל בְּגַעֲרַ֣ת יְהוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ׃" (שם, כ"ב, ט"ז) {[ש}}

תרגום יונתן בן עוזיאל: וְאִתְחַזִיאוּ עוּמְקֵי יַמָא אִתְגְלִיאוּ שַׁכְלוּלֵי תֵבֵל בִּמְזוֹפִיתָא מִן קֳדָם יְיָ מִמֵימַר תְּקוֹף רוּגְזֵיהּ. (הדגשת המחבר). המקור:ספריא

בראשית - פרשת השבת

"וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם׃" פרק ב', א'
תרגום אונקולוס:"וְאִשְׁתַּכְלָלוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל חֵילֵיהוֹן:"
תרגום יונתן:"וּשְׁלִימוּ בִּרְיָיתֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל חֵלְוַותְהוֹן"
תרגום נאופיטי:"(א) ואשלמו בריתא שמ[י]א וארעא וכל חלוותהון.ביאור:א בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ברית״) גם נוסח חילופי: ״חילוות״.(ההדגשים של המחבר) המקור