"משוך הגזר..."- בין הגזרים עם עמיתים לטיולים - הטיול התקיים בשושן פורים - ביום שישי ערש"ק פרשת צו, ט"ז אדר ב' תשפ"ב (18.3.22) - בהדרכת שמעון כהן
עקרון מטאורולוגי פחות ידוע לציבור הרחב הוא כי בפורים נוטה מזג האוויר להיות סגרירי וגשום.
עקרון מטיילים יותר ידוע הוא כי בשושן פורים יוצא סיור עמיתים מפואר, בהובלת מלך ידיעת הארץ, הידוע ממטולה ועד אילת, 127 מחוזות, סיור מלא ידע והדר אביבי בארצנו הלובשת שמלת ירוק פרחונית חגיגית.
- ראו גם : תל גזר
מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים
גזר הוא צמח ממשפחת הסוככיים ולו מין תרבותי בעל שורש נאכל בצבע כתום
”מְשֹׁךְ בַּגֶּזֶר, מְשֹׁךְ בַּגֶּזֶר – / אֵין כָּמוֹהוּ גֶּזֶר! / מְשֹׁךְ יָמִינָה, מְשֹׁךְ שְׂמֹאלָה – / לֹא יָזוּז הַגֶּזֶר!“ מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת
גזר שם עיר קדומה הנזכרת במקרא. ”וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר“ (יהושע טז, פסוק י) (ויקימילון)
כרמי יוסף[]
מדריכנו מלך ידיעת הארץ שמעון כהן, מכנס את עשרות העמיתים אשר הגיעו לסיור החגיגי בכיכר המרכזית של היישוב [כרמי יוסף], ומשם מוביל בידענות של בן המקום אל התצפית הדרומית של היישוב הפונה אל עמק שורק.
שמעון מזכיר כי לפני עשור הוביל סיור דומה, ומסתבר כי בעשור האחרון היו חידושים לא מעטים במחקר, ובסיור הנוכחי נרד לעומק הגילויים הארכיאולוגיים של תל גזר ובעיקר כתובות גזר החידתיות שנחשפו במרחב סביב התל.
מן הראוי להזכיר כי בספר מלכים פרק ט' מתואר כי גזר ניתנה לשלמה כנדוניה לרגל נישואיו עם בת פרעה, וחז"ל דורשים כי בנישואים אלו החל תהליך עליית רומי שלבסוף גרם לחורבן הבית השני. כך שמדובר במקום הרה גורל בהיסטוריה של עמנו.
מצפור זה קרוי על שמם של אלי וסימה שמעוני, מייסדי כרמי יוסף, והנוף הנשקף ממנו אל עמק שורק וזה הנשקף מן המצפור הצפוני של היישוב אל עמק איילון ממחיש את החשיבות האסטרטגית של גבעה זו והתל הממוקם מצפון לה - תל גזר המקראי.
תל גזר יושב בין שני אגנים מרכזיים, ועל הדרך העולה מעמק איילון לירושלים והינו מקום חשוב עוד מקדמת דנא.
שם היישוב כרמי יוסף מאזכר את הכרמים הרבים הנטועים סביב, ובו בזמן את שמו של יוסף ספיר - שר בממשלות ישראל, ממייסדי התנועה הליברלית ויו"ר התאחדות האיכרים.
איכרי רחובות הסמוכה אשר אדמותיהם השתרעו עד אזור זה ביקשו להנציח את שמו ביישוב אשר קם כאן כמחווה על פועלו, וההצהרה על הקמת היישוב כרמי יוסף נערכה ברב טקס בבית האיכר ברחובות.
בשנת 1971 יוזם את הקמת היישוב אלי שמעוני, יותר מעשור עשור קורם הרעיון עור וגידים והאיש מניע את גלגלי הבירוקרטיה, ורק ב1984 המשפחה הראשונה - משפחת שמעוני נכנסת לביתה ללא מים זורמים וללא חשמל, כאשר ראש המשפחה אלי - חלוץ צעיר ונמרץ בן 74. המדינה סירבה לממן את הקמת התשתיות שכן היה מדובר באדמות איכרים, ומקימי כרמי יוסף נטלו עליהם את עול המימון וההקמה כולו.
אחריו באו מתיישבים נוספים והיום כרמי יוסף הינו יישוב מבוסס ואף יוקרתי.
עמיתינו עידו חרותי מוסיף כי בשנות השישים קיבוץ גזר הסמוך נקלע לקשיים וגרעין אמריקאי הגיע בשנות השבעים והחליף את בני הגרעין המקורי. (עד היום ישנו מגרש בייסבול בקיבוץ גזר).
חלק ממטרות הקמת כרמי יוסף היה למשוך מתיישבים נוספים לאזור ולאושש אותו, וכפי שאנו רואים סביבנו האזור פורח ומשגשג.
שמעון פונה דרומה אל עמק שורק ופותח בתצפית מודרכת אל העמק המשתרע תחתינו, ואשר יער יפה ומשבצות חקלאיות חולקים את מרחביו, ואילו ענני נוצה מכחילים ורכס הרים תמיר מחלקים ביניהם את קו האופק מעברו הרחוק.
מרכז כרמי יוסף נמצא בראש גבעה המתנשאת לגובה של כ-256 מטרים, ואנו צועדים אל מעבר למגדל המים התופס את ראשה (בעבר מבנה שיח גו'באס ממנו לא נותר דבר שכן בראש הגיבעה) ואל התצפית הצפונית הצופה אל עמק איילון, תל גזר (בגובה 239 מטר) רמלה ורחובות וסביב סביב קשת צבעונית של פריחה אביבית מרוננת לב.
עד לפני קום המדינה ישב על תל גזר הסמוך לכאן מצפון יישוב עוין בשם אבו-שושה, והניסיון של חוקרי הארץ המאה ה-19 לזהות את האתר לפי שימור השם לא הניב פרי, אך במרכז התל ישנו קבר שיח' בשם אל ג'יזרלי. קלרמון גנו היה הראשון אשר הבין את ההקשר וזיהה את גזר כאן בשנת 1871, ואף הגדיל לעשות ואיתר באותה שנה את הראשונות מבין כתובות 'תחום גזר' המעידות בברור כי צדק בקביעתו.
מקורות מיקראיים[]
גזר מוזכרת בתנ"ך לראשונה במלחמת יהושע בן נון נגד "מלכי הדרום"(יהושע,י',ל"ג):
בהמשך מוזכרת גזר בגבול הדרומי של נחלת שבט אפרים, וכעיר שלא נכבשה על ידי בני ישראל אך העלתה מס לשבט אפרים
ראו להלן: שער שלמה |
כתובות תחום גזר[]
אנו פוסעים במורד הגיבעה אל השטח המלא גווני פריחה, תורמוסים כחולים, כלניות אדומות, רקפות ורודות, מרבדי תלתן תריסני לבנים, סביונים צהובים ואף עץ חרוב עתיק המוסיף טעם שוקולדי מתוק לחגיגה.
דרכנו חולפת על פני בתי היישוב היפים המתרפקים אל צלע הגבעה, חלקם בגשרים יפים וחלקם במדרגות נאות, וכולם צופים אל הנוף המרהיב של העמק המשתרע מטה.
חרדל לבן חריף, וחמצוץ עסיסי מוסיפים קשת טעמים לקשת גווני הפריחה ואני משתרך לאיטי אחרי טור העמיתים הפוסע אל [יער המגינים] בעודי מלחך את צידי השביל...
עצי היער המיתמרים מעלינו נוסכים שלווה בכל, ומרבדים של מסרק מזרחי הפורח בלבן בוהק מאירים את דרכינו תוך כדי ששמעון מרחיב את ידיעותינו.
פרח זה נקרא על שם פריו הנראה כמו מסרק, ושמו בא לו משם הפרח בלעז - מסרק איברי.
מדריכנו מחייך אל מול העמיתים המביטים בתמהון, ואומר כי אכן אנו מכירים את איבריה אשר בספרד, בסוף מערב כדברי רבי יהודה הלוי, אך התעמקות בגאוגרפיה של גרוזיה מגלה כי גם שם שוכנת ארץ בשם איבריה, ופטרוס האיברי הגיע מארץ זו, וכן יאסון בחפשו את גיזת הזהב עבר שם, ונמצא כי שם הפרח עוברת כראוי.
אנו ממשיכים לצעוד בינות עצי היער ועל פני מרבדים סגולים מרהיבים של תלתן הפוך, אל אבן גיר הטמונה באדמת היער ועליה חקוקה כתובת. מעט מים הנשפכים בידי מדריכנו על האבן מדגישים את סימני החרט הקדמון ומגלים כתב יד, ילדותי משהו בו כתוב בעברית מודרנית 'תחם גזר' בצד הפונה אל תל גזר, ואילו מהצד ההפוך שם יווני באותיות יווניות הנקרא 'אלקיו'.
שמעון מניף מפה אשר בה מצוינות 13 כתובות גזר שנתגלו ואשר תוחמות שטח אליפטי היוצא מתל גזר לכיוון דרום מזרח, כתובות אלו מוספרו לפי תאריך חשיפתן. כתובת זו הינה החמישית במספר.
כתובות 1 עד 4 נתגלו על ידי קלרמון גנו כאמור בשנים בהן חקר את גזר בסביבות 1871, נזיר המנזר הדומיניקני האב לגראנז' גילה את הכתובת החמישית בשנת 1898, הארכיאולוג מקאליסטר את הכתובת השישית בעונת החפירות שהחלה בשנת 1902 (היום נמצאת בחצר אחד הבתים בכרמי יוסף), את הכתובת השביעית גילה חבר קיבוץ נחשון בשנת 1962, הארכיאולוג פרופ. רוני רייך חשף את השמינית בשנת 1980, מכתובת תשע נתגלו רק שני שברים הנמצאים במחסני רשות העתיקות, שתי הבאות אותרו בשנת 1982 והיום נמצאות עמוק תחת אדמות כרם יפה. הכתובת התריסר אותרה בעקבות מאמר של רוני רייך על ידי צבי גרינהוט בשנת 2000, וחברי משלחת חפירה אמריקאית איתרו את האחרונה לפני כעשור. סך הכל כמאה ועשרים שנה של חקר הטרשים והיערות באזור זה הביאו לחשיפת 13 כתובות תחום גזר.
הכתובת השלישית שונה במהותה והינה כתובת ערבית קשה לקריאה, משוער כי כתוב בה 'בטמא' שפרושה שקד, אך בברור אינה קשורה לכתובות תחום גזר האחרות.
כתובות עתיקות הנחשפות מעת לעת נדירות יחסית ומסעירות את עולם הארכיאולוגיה, שכן מדובר ממש בקול קורא בן אלפי שנים המקשר אותנו אל אבותינו ואכן כתובות גזר נחקרו תקופה ארוכה בידי חוקרים רבים.
עצם המילים תחום גזר העלה מיד את ההשערה כי אולי מדובר בתחום שבת של העיר גזר לאחר ששוחררה בידי שמעון החשמונאי. אך מרחקי הכתובות אינן תואמות את תחום השבת בן אלפיים האמה מגזר, ובכלל הכתובות נמצאות במרחקים לא אחידים מהתל.
שמעון שופע ידע כמעיין המתגבר, וממשיך לפרט את השערת החוקרים כי מדובר בנחלות, אלקיו אשר שמו חקוק על האבן תחתינו הינו אולי חלקיה, וכתובות נוספות מציינות ביוונית אישים אחרים בשם אלקסיו וארכלאוס.
ניסיון לתארך את הכתובות גם הוא נתקל בקושי, והחוקרים חלוקים בתיארוך מהתקופה החשמונאית ועד הרומית, התקופות הקדומות של התפתחות הכתב העברי של בית שני (הנהוג עד ימינו).
כיום התיארוך המקובל הינו 140 לפנה"ס, לאחר שחרור גזר בידי שמעון החשמונאי, והצבת בנו יוחנן הורקנוס כמושל גזר.
השערה יפה נוספת בקשר לנחלות אלו הועלתה על ידי פרופ. בן ציון רוזנפלד הטוען כי שלושת בעלי השמות היוונים תואמים שמות הידועים לנו מצאצאי הורדוס, ולכן סובר כי מדובר בנחלות מלכותיות, והיתארוך בהתאם - לימי הורדוס.
מצפה בקוע[]
עמוסי תאריכים ושמות יווניים אנו ממשיכים בין ברושים, רקפות, ומרגניות בעלות גוון כחול עמוק המציצות מאחורי אצטרובלים, וחולפים על פני מרבד פריחה לבן ונהדר של קחוונים.
מרב עצים לא רואים את טור המטיילים, וניתן לשקוע בהליכה השלווה המובילה אל קרחת היער של מצפה בקוע, נקודת הגובה של אזור זה המיתמרת לגובה של 260 מטרים.
גובה המקום לא נעלם מעיני פקחי היערות אשר הקימו כאן מגדל הנישא מעל גובה עצי היער שנועד לאיתור שריפות.
באתר בולטים שרידי בור מים עתיק, גל אבנים המעיד על שרידי קבר שיח' מוסא, ודקל יפה אשר סביבו הוקם אתר הנצחה לפועלו של משה שרת, מן צרוף מקרים המעלה חיוך בקרבה כה רבה בין משה לשיח' משה.
אתר ההנצחה הינו תשעה אבני גיר גדולות המקיפות את הדקל ואשר עליהן חקוקות תחנות חייו ופועלו של ראש הממשלה השני של ישראל, משה שרת.
מדריכנו חולק עימנו בפרוטרוט את תאור תחנות חייו של משה שרת, גיסיו אליהו גולומב ודב הוז אשר יחד שלושתם נטלו חלק חשוב בעיצוב דמותה של מערכת הביטחון של המדינה, וכי כאן ביער המגינים אנדרטאות הנצחה רבות, וכי ככל הנראה רצתה משפחת שרת להנציחו בין כאן בין האנדרטאות הרבות למגיני האומה.
בעקבות הכתובות[]
כתובת תחום גזר שצולמה באתר (הויקיפדיה העברית)
אנו שבים אל היער היפה, תוך התרשמות מהניווט המדויק של מדריכנו בין עצי היער המובילה היישר אל כתובת 12, החצובה על אבן טרשים רבועה המתנשאת מעט מעל סביבתה.
שמעון מצטט את רוני רייך שחקר רבות את הכתובות, המסכים כי מדובר בסימון נכלאות, אך מדגיש כי עד לשחרור גזר על ידי החשמונאים היה האתר בשליטה נוכרית יוונית.
רוני אשר בדק בשטח מערות שסימן מקאליסטר בזמנו זיהה מערות אלו כמקוואות, המעידות על חזרת הנוכחות היהודית לכאן באותה תקופה.
כשם שהיו בארץ אזורים אשר הוחרגו מהמצוות התלויות בארץ עקב שליטה של נוכרים (בית שאן לדוגמא), רוני מעריך כי כאן קרה תהליך הפוך, וכי תחום אשר הושב על ידי החשמונאים לשליטה יהודית קוימו בו שוב מצוות אלו, וכתובות התחום נועדו לסמן חלקה זו אשר עובדה על ידי אנשי גזר היהודית ובה הוחלו שוב מצוות התלויות בארץ!
לחיזוק מסקנה זו עולה כי הכתובות כולן נראות דומות וכי שלטון מרכזי יזם את חריטתן, תוך יצירת חלקה בת 4000 דונם בה שבו לקיים מצוות חשובות אלו, וסביבה חלקות בבעלות גויים.
אנו ממשיכים בינות עצי היער, בודקים את כתובת 8, הרחוקה ביותר מגזר - 2500 מטר, ומאתרים גם מספר פרטים של דבורנית דינסמור ודבורנית הקטיפה היפה, אשר פרחיה דומים לדבורה בעלת מרקם קטיפתי סגול ורך.
אתרי זיכרון והנצחה[]
ביער המגינים אתרי הנצחה רבים ביניהם אנדרטאות שהועברו מסיני, ואנו חונים בפינת מרגוע הצופה אל עמק איילון ואל מרבדי פריחה עצומים של חרדל הצובעים את המדרונות מולנו בצהוב בוהק.
ממש מולנו אנדרטה המעוצבת בצורת שער התוחם מעט מהנוף המרהיב, ואשר עמודיה מנציחים את זכרו של רס"ן אסף אסולין שנפל ביום השואה בקרב בשכם במהלך מבצע חומת מגן.
במרחק לא רב שוכנת אנדרטה גדולה, בה סלעי גיר סדוקים ענקיים מהם בוקעים עצי זית יפים - אנדרטת משבר לתקווה, בה מונצחים יותר מארבע מאות (!) בני נצר אחרון למשפחתם אשר נספתה בשואה, ואשר נפלו על הגנת המולדת.
שני האנדרטאות הקרובות כל כך מזכירות בצורה כואבת את המחיר ששילמו בחורים צעירים אלו כדי להגן על עמנו ומדינתו, כנגד האופל האורב לעם חסר מגן.
יהי זכרם ברוך.
כתובות אחרונות[]
עוד לא סיימנו לאתר את כל הכתובות, ודרכנו עוברת בין חורשות עצי חרוב וריכוזי פריחה של כלניות אשר יש לציין כי עלי הכותרת שלהן כמעט ולא נגועים. נראה כי משום מה החרקים כאן לא מכרסמים את עלי התפרחת של הכלניות כמו במקומות רבים בארץ, ופרחיהם נשארים שלמים ויפים וממתינים לצלמים...
כתובת 13 נמצאה על ידי חברי משלחת חפירה אמריקאית בשנת 2012, ואילו כתובת 12 מאותרת על ידי שמעון עמוק בלב השטח, חריטת הכתובת לא ברורה וחלקית, ולכן אולי נמצאה מאוחר יחסית. באמת יש להעריך את התמדתו של רוני רייך אשר תרם במאמר לחיפוש ולאיתור כתובת זו לפני כשני עשורים (הכתובת נמצאה ע"י אחרים בעקבות המאמר).
כתובת ארבע ממתינה ואנו שמים פעמינו אליה (ברור, דרך פריחה יפה של ציפורנית מצרית ורודה, ודמומית אדומה זעירה).
השוואה של הצילום המקורי של גנו לכתובת החלקית מעלה ספק האם מדובר באותה כתובת או שמא מצאנו כתובת נוספת, אך לאחר דיון ארוך ועיון מעמיק בתמונה הישנה, שקע עמוק בסלע הגיר התואם את התמונה מגלה כי אנו אכן במיקומה של הכתובת אותה איתר גנו לפני זמן רב כל כך.
עין ורדה[]
 בלב השפלה נמצא מעיין מדהים ומרענן שלא היה מבייש ברמתו ורעננותו את אילו ברמת הגולן. עין ורדה או בשמו המוכר יותר, עין ורד – הוא מעיין יפהפה עטוף צמחיית קנה סביבו עם פינות שקטות ואינטימיות סמוך אליו. מבחינתי מדובר בפנינה בלב מועצה אזורית גזר וכל זאת במרחק קצר מאוד מצומת לטרון. |
לצד מקווה מים וביצה עמוסת בוץ חום ודביק אנו מגיעים אל אתר מקסים, עין ורדה. מעיין הזורם בעוז, מציף את השטח סביבו, אך גם ממלא בריכת אבן עגולה בקוטר של כשלושה מטרים במים צלולים מאין כמוהם המאפשרים לראות היטב את חלוקי הנחל בקרקעית הבריכה העמוקה כמו גם את השתקפות העמיתים מעל פני המים מלאי היופי.
זהו ככל הנראה המעיין היחיד באזור זה שבשלו התרכזה ההתיישבות האנושית אלפי שנים בתל גזר המתנשא מעל המעיין. מן הסתם תושבי התל הסתמכו על מימיו, והובילו אותם באמצעות בהמות משא אל העיר.
ב1994 בוטנאי גרמני שביקר כאן דיווח כי גילה צמח נדיר בשם כף צפרדע דגנית, אשר לא אותר שוב במשך שנים רבות עד אשר בשנת 2015 עמיתנו עמית מנדלסון דיווח על מציאתו שנית.
מחקר רב הושקע בצמח נחבא אל הכלים זה והוחלט כי מדובר במין חדש, חצצון מרצעני אשר ככל הנראה הושלך לכאן מאקריום כלשהו... אך אולי בעתיד הבוטניקה של המקום תפתיע שוב כמו הכתובות...
מי המעיין חמים למגע, וחבל שאנו ממהרים לעלות אל תל גזר ולחקור את צפונותיו, אך בעוד אנו מתחילים לנוע עמית אררט מנצל את הזמן לרחצה מהירה, ומציין לאחר מכן כי מדובר באתר נהדר, חמים ועמוק. ציינתי את המעיין לביקור עתידי והגברתי את קצב ההליכה כדי להשיג את טור העמיתים העולה אל התל.
תל גזר - מקדש המצבות[]
הבמה הגזרית. האבנים נמצאו הפוכות, וחלקן קבורות, בחפירות מקאליסטר. גובה חלקן עולה על 3 מטרים (הויקיפדיה העברית)
שמעון מנווט היטב בתוך שפע הפריחה אל גת יפה החצובה בסלע הגיר ובה ארבע אגני שיקוע, ממצא חריג יחסית לגיתות אחרות המסמן את האזור התעשייתי של העיר. חבל שלא נשאר כאן קצת יין להוסיף התבשמות לזו של הפריחה השופעת...
שם התל מעלה בי רעב, ואני שולף שקית שקדים מהתרמיל, מתבל במעט חרדל הצומח פרא סביב, ונהנה ממעדן נהדר, איזה כיף!
שמעון נעצר במעלה התל, מסתובב בדרמטיות ופורש ידיו אל המרחב בו הלכנו. ממעוף התל והארכיאולוגיה ניתן לראות היטב את השטח אותו תוחמות כתובות תחום גזר, וניכר כי הן מקיפות שטח מישורי יחסית בין הגבעות, פורה מאוד ובו חלקות חקלאיות שופעות בנות ימינו, וניתן להבין מתצפית זו מדוע חלקה יפה זו נדרשה וסומנה על ידי מושל גזר החשמונאית.
אנו בראש התל ושבילים נוחים מוליכים אל אתר בו בולטים מספר עמודי אבן גיר שהגבוה מבניהם בגובה של כחמישה מטרים, ואבן רבועה בה חצוב אגן נוזלים ניצבת ביניהם.
שמעון סוקר בהרחבה את החפירות שנעשו בגזר, תחילתן בחפירות הנרחבות של מקאליסטר בשנת 1902, אשר לא תועדו ברמה הנהוגה בארכיאולוגיה המודרנית, ולעיתים אף פגעו בממצאים, כך שקשה היום לקשר את דיווחיו הכתובים של מקאליסטר לשטח.
הארכיאולוג ויליאם דיוור מגיע לגזר בשנת 1964 וחופר כאן כעשור, והוא בעצם החופר העיקרי של התל.
הממצאים מצביעים על 26 שכבות החושפות התיישבות אנושית מהתקופה הפליאוליתית ועד ימינו - כארבעת אלפי שנים. בין שכבות אלו ישנה עיר כנענית המתוארכת לשנת 1800 לפנה"ס ואף נזכרת במכתבי אל-עמארנה, עיר מתקופת הממלכה המאוחדת, וכמובן עיר חשמונאית.
מטרת מקדש המצבות אינה ברורה אך משערים כי כאן נחתמו בריתות בין ערי מדינה כנעניות.
שער שלמה[]
שער שלמה. הכניסה הראשית לגזר המיוחס לימי המלוכה העברית, נבנה על גבי שער קדום יותר. המאה העשירית לפנה"ס (הויקיפדיה העברית)
שער שלמה (הויקיפדיה העברית)
כביש גישה ראוי לתל גזר עדיין לא סללו, אך האתר עצמו מוסדר ומשולט היטב, ואנו פוסעים בשביל נח אל צידו הדרומי של התל הצופה אל כרמי יוסף ואל חומת העיר מתקופת הממלכה המאוחדת (מאה העשירית לפנה"ס).
מולנו מבנה מגאליתי, בנוי אבני גזית מסותתות היטב, שרידי החומה הדרומית של גזר, שער ענק בו בולטים שלושה תאים מכל צד של הכניסה, ותעלת ניקוז רחבה שנועדה להוביל מי נגר תחת השער ואל מחוץ למתחם.
ממערב לשער חשפו החפירות מבנים רבים, אך היום נתמקד בשער אשר בו גלום קשר ארכיאולוגי רב חשיבות לפסוקי התנ"ך.
שנים רבות נאבקו הארכיאולוגים בבעיה של חוסר התאמה בין תאור הממלכה המאוחדת (ממלכת שאול-דוד-שלמה) בתנ"ך לבין חוסר של ממצאים בשטח.
מקאליסטר אשר חשף ראשון את צידו המערבי של מבנה השער לא הבין במה מדובר וחשב כי גילה ארמון חשמונאי.
שנים רבות לאחר מכן, בשלהי שנות החמישים, עת חפר ידין בחצור, הבין בחושיו החדים כי את הפסוק מספר מלכים (מלכים א' פרק ט') המתאר את ביצור חצור, מגידו וגזר על ידי המלך שלמה אפשר בקלות להוכיח על ידי חפירת מבנה שער העיר.
שערים אלו המתוכננים על ידי שלטון מרכזי יהיו דומים זה לזה, ותיארוכם צריך להתאים בקרוב לזמנו של שלמה המלך.
מסתבר כי ידין אכן צדק, ושערי חצור ומגידו בעלי מבנה וממדים דומים, וידין בעקבות קריאה מעמיקה של הדיווח של מקאליסטר יצר קשר עם החופרים בגזר באותם שנים, וכיוון אותם לחפור את חציו השני של השער, אשר נחשף ממש כפי שחזה ידין.
ידין לימים ראה בגילוי שערים אלו כגילוי המשמעותי ביותר שלו בעבודתו כארכיאולוג.
גילוי זה הסעיר את עולם הארכיאולוגיה, וכרגיל גם הצית פולמוס בין ארכיאולוגים בקשר לתיארוך השערים, אך במבט לאחור ניתן לומר בזהירות כי ידין צדק בקישורו את שערי הערים לפסוק מספר מלכים.
לחיזוק זיהוי זה נמצאה גם שכבת שריפה המיוחסת למסע המלחמה של שישק (הפרעה המצרי שמלך מעט אחרי זמן שלמה) לארץ ישראל בתאום מדהים עם הטקסט התנכ"י.
מכלול העיר הכנענית[]
מגדל הביצורים ליד השער הכנעני (הויקיפדיה העברית)
בסמוך ממערב לשער שלמה נחשף שער העיר הכנענית שקדמה לו כמעט באלף שנים (1800 לפנה"ס בקרוב). חומת לבני בוץ תוחמות את אומנות השער משני צידיהם ושער אופייני בן שני תאים מכל צד ניתן לזיהוי בקלות בשטח. בסמוך לשער הכנעני גשר עץ העובר מעל מה שאולי היה חפיר העיר מאפשר תצפית נוחה אל שרידי מגדל בנוי אבני גזית עצומות שהגן על מכלול השער, ומעברו הגילוי המדהים ביותר, מפעל המים הכנעני.
תושבי העיר הכנענית חפרו מנהרה עמוקה היורדת בזווית של כמעט 45 מעלות אל בטן האדמה ולעומק של כשבעים מטרים.
חופרי האתר בעת החדשה ניקו את הפסולת אשר מילאה את מפעל המים והכשירו 170 מדרגות מתכת נוחות היורדות עמוק אל החשיכה הסמיכה של בטן האדמה.
הירידה מטה מלווה בציוצי העטלפים הרבים המקננים בכל גומחה פנויה בחשכת המנהרה, ומעט מאתגרת את הפחד הקמאי מהחשכה, אך אנו מתורגלים במסעות חקר ומצוידים בפנסי לד משוכללים ויורדים אל תחתית מפעל המים אשר לאחר כמעט ארבעת אלפי שנים עדיין ממלא תפקידו ומגיע אל מי תהום הנקווים בתחתית גרם המדרגות באגמון קטן.
קשה שלא לחשוב במהלך העלייה התלולה חזרה אל אור היום כמה מאמץ הושקע בהבאת המים מתחתית האדמה, וכמה קלים חיינו בהם מים זורמים מגיעים בפתיחת מגופה לכל בית.
חפירתה של המשלחת של צוק לא מכבר (מאה 21) תיארכה את מפעל המים לתקופת הברונזה התיכונה וסגרה את הפולמוס עם ארכיאולוגים אחרים שסברו כי מדובר בשרידים ישראלים.
לוח גזר[]
העתק של לוח גזר בכניסה לאתר הכתובת בת תשע שורות בעלות תוכן הקשור בחקלאות, ונחתמות במילה "אבי" הכתוב במאונך לשאר הכתובת, כנראה שם הכותב. מקובל לשער שמדובר בלוח שנה חקלאי (הויקיפדיה העברית)
תחנתנו האחרונה באתר מלא גילויים זה הינה במקום בו מצא מצא מקאליסטר כתובת נוספת, החשובה מכתובות גזר ובכלל, מפורטת ועתיקה המתוארכת למאה העשירית לפנה"ס. כתובת זו בעברית קדומה של בית ראשון מתארת בשיר או דקלום קולח את מחזור הזריעה החקלאי, ואף חתומה בנגיעה אישית של כותב לוח זה - 'אבי' קול קורא מבית ראשון הדובר אלינו בעליצות מבין שורות אלו.
לוח גזר נמצא כיום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול, יחד עם כתובות 1, 2 של תחום גזר.
זהו הלוח העתיק ביותר שנחשף ועליו כתב עברי משמעותי, וכמו כתובות תחום גזר גם לגבי מקורו השערות רבות - לוח חקלאי שהוכתב על ידי המינהל, אימון כתיבה של תלמיד, או אולי חקלאי שרשם לעצמו תזכורת. אך בלי להיות ארכיאולוג קריאת שורות אלו מדהימה ומדברת ומחברת אל כל לב יהודי.
כמעט סיימנו, רק דבר אחד חסר להשלמת הסיור המופלא בתל גזר...
ד"ר מיכל ויליאן מבינה לליבי, נערכה מראש, ושולפת מתרמילה עוגת גזר נהדרת אותה היא חולקת ביננו לקינוח מתוק של סיור עמוס חוויות, מורשת ונופים.
תודות:[]
לשמעון כהן, מלך הסיורים על משתה פורים מושקע, מעמיק עמוס ידע וחוויות כיד המלך,
לעמית אררט ועידו מאושר הזכורים לטוב,
לד"ר מיכל ויליאן על הקינוח המתאים לרוח החג והסיור,
ולעשרות העמיתים שבאו לחגוג את שושן פורים במסע נהדר מלא צבע וידע.
בעמיתות,
ירון בוצר
תמונות: מצגות ואלבומים[]
- באדיבות זאב רוטקוף - להלן מצגת ומתחתיה קישור לאלבום התמונות, ממנו נוצרה המצגת:
צילומי זאב רוטקוף- על "עמיתים לטיולים" בשושן פורים לתל גזר בהדרכת שמעון. ההסברים אינם מפי המארגנים
ניסוי - כולל קריינות של הזולת - על אחריותו
.jpg){kind=link}
